דרכי תשובה - ד שלו

ונ"ל ולא זכר שהש"ך בעצמו כתב כן בנקה"כ שם) ועי' בס' בית יצחק שם שסיים גם בזה שהכל הוא לפי הענין ולפי שעת הדחק עיי"ש:

(שפד) או שיש בלא זה צדדים להתיר. עחוו"ד בבית הספק אות י' שכתב דבמקום שאי אפשר לספק רק מחמת שנמצא ריעותא ויש ספק אם הוא ריעותא לכ"ע יש לדון דין ס"ס דבספק בריעותא גם הש"ך מתיר דמותר להורות עיי"ש:

(שפה) להתיר. עפת"ש מ"ש לענין אם רשאי לעשות ס"ס בידים ועי' בשו"ת תפארת צבי חיו"ד סוף סי' ס"ה שעמד בדין זה אי רשאי לעשות ס"ס בידים והביא מדברי הרא"ם בהלכות מגילה והפר"ח שנחלקו בזה וכתב דפלוגתתן הוא אם שרי לקנות לכתחלה דבר שהתירו הוא משום ס"ס כשיש אחר לקנות אבל מי שנתערב לו דבר שהתירו הוא משום ס"ס לכ"ע מותר לאכלו עיי"ש ועי' בס' חקת הפסח סי' תס"ז סק"ד וערפע"ג או"ח בסיף הנהגות הנשאל באו"ה בכללים אות כ"ב שכ' שדין זה אם מותר לעשות ס"ס בדאורייתא או ספק א' בדרבנן לכתחלה הוא מחלוקת הפוסקים ולא הכריעו לדינא כלל ועיי"ש בגנזי יוסף ס"ק י"ח שהעיר בזה מכמה מקומות ועיי"ש במ"ש לחלק בזה לדינא ועי' בפר"ח בדיני ס"ס אות ד' שהביא דברי הרא"ם בביאורו לסמ"ג דכי אמרינן ספיקא דרבנן לקולא או ס"ס בדאורייתא לקולא ה"מ בדיעבד אבל לכתחלה בין חד ספק בדרבנן ובין ס"ס בדאורייתא הוי לחומרא והוא ז"ל השיג עליו דהא בכל דוכתא מקילינן בין בחד ספק בדרבנן ובין בדאורייתא בס"ס אף לכתחלה עיי"ש אמנם יעוין בבית מאיר להלן סי' קכ"ב שהשיג על הפר"ח בזה דלא מצינו בשום מקום בש"ס דס"ס או ספק דרבנן דשרי לכתחלה אלא במקום הדחק דחשיב כדיעבד עיי"ש ועי' בס' ערך שי לעיל ריש סי' ט"ז ועי' בשו"ת מלחמות ארי' (הנדפס אצל תוספות משאנץ על עדיות) מדף ז' ולהלן מ"ש בענין זה והעתיק תשובות מאיזה גאוני זמנו שהאריכו בענין זה ועיי"ש במ"ש בזה לדינא ועי' מזה בשו"ת קול אלי' חיו"ד סי' כ"א ובשו"ת מהרשד"ם חיו"ד סי' קי"ג ועי' בתורת השלמים במחודשים אות ג' ד' וה' ובביאורו ס"ק ג' ד' ה' שכ' דהיכא שיש עוד צדדים להקל רשאי לעשות ס"ס בידים כגון בהא דמתירין לעיל סי' נ"ז למכור לעכו"ם ספק טריפה דפלוגתא דרבוותא מטעם ס"ס ספק דאם הלכה כהמ"ד שאין זה טריפה ואת"ל שהוא טריפה שמא לא יחזור וימכרנה לישראל ובכל זה כתב שם הש"ך ס"ק נ"א דגם בזה אין רשאי לעשות ס"ס בידים רק באופן שמבואר שם שיש בלא"ה עוד צדדים להתיר וגם האוסרין לא הזכירו בדבריהם שאסור למכרן משא"כ היכא דליכא בלא"ה צדדים להקל או שהאוסרין הזכירו בפירוש בדבריהם שאסור למכרם אין להקל ובכל זה גם ביש צדדים בלא"ה כנזכר אין להקל אלא בספיקא דפלוגתא דרבוותא וכאמור שהוא ספק גדול שיש לנו לתלות באילן גדול כמאן דמתיר לכן מתירין למכור לעכו"ם אף שעושין ס"ס בידים משא"כ בספיקא דגוף המעשה באיסור דאורייתא דאסור לכ"ע אין להתיר למכור לעכו"ם ולעשות ס"ס בידים דהוי כמבטל איסור לכתחלה ומטעם זה יש להחמיר גם באיסור דרבנן לאסור למכור לעכו"ם לכתחלה כיון שאסור לעשות גם ספק דרבנן בידים לכתחלה עיי"ש ועי' ברא"ש פ"ק דבכורות שכתב וז"ל ואע"ג דלגבי הפרשת טלה אחר הו"ל תרי ספיקות וכו' אפ"ה כיון שאפשר לתקינו בתקנתא דהפרשת טלה אחר ולא קא מפסיד מידי שהרי הוא חולין והוא לעצמו אין לו לסמוך אהיתרא דתרי ספיקא וכו' עכ"ל ומבואר מדבריו דכל שאפשר לתקוני שלא יצטרך להיתרא דס"ס מתקנין ולא מקילין בי' משום ס"ס ועי' מזה בס' שמחת יהודה הספרדי סו' ט"ו ועי' במשנה למלך ריש פרק ד' מהלכ' בכורות שהוכיח דגם ספק א' בדרבנן אסור לעשות לכתחלה בידים ולסמוך על שיהי' ספיקא דרבנן לקולא ועי' בס' בן אברהם סי' כ"ט מ"ש בזה באריכות:

(שפו) וגם זה. עפת"ש מ"ש לענין ב' ספיקות דסתרי אהדדי ועי' בתורת השלמים ס"ק י"ד שהקשה דאמאי מתירין ס"ס דשני תערובות דהרי הב' ספיקות סותרין אהדדי דאכל חד וחד אמרינן שאין זה האיסור רק האחר הוא וכולן מותרין ועיי"ש במ"ש בזה ועי' בס' שערי תורה חלק ב' כלל ל"ט פרט ג' אות י"ב מ"ש לתרץ בזה אמנם יעוין בשו"ת הגרעק"א ז"ל קמא סי' מ"ט שכתב לחלק בזה בפשיטות דהיכא דהב' ספיקות סותרין זה את זה בפירוש כגון בטומטם שיש לו ב' נשים ומת דמתחלה תלינן דזכר הוא ואחר כך תלינן דנקיבה היא משא"כ בתערובות חתיכה נהי שאמרנו דחתיכה זו של היתר מ"מ לא אמרינן להדיא בפירוש דחתיכה השני' הוא של איסור אף דממילא כן הוא מ"מ לא מקרי ס"ס דסתרי אהדדי עיי"ש לדרכו ועי' בדעת תורה סי' ל"א סק"ח מ"ש בזה והביא מכמה מקומות עיי"ש ועי' בצל"ח פסחים דף ט' ע"ב ובשו"ת נו"ב תניינא חיו"ד סימן ק"ב ובשו"ת מהרי"ט חיו"ד סימן ב' ועי' בתורת השלמים שם במחודשים אות י"א וי"ב ובביאורו ס"ק י"ג שכתב היכא דאיכא שני ספיקות להקל וא' סותר את חבירו הולכין בשניהם להחמיר ויש מי שאומר דה"ה בב' גופין נמי אמרינן הכי הדמיון טומטם שיש לו שתי נשים ומת