דרכי תשובה - ד שלד

שם ע"ד הפרמ"ג שכ' דבשאלה בענין תחיבת כף חולבת לקדירה של בשר או להיפך וחקר הרב להשואל אם הי' הכף ב"י ובמה שמשו בו וכן בכף טריפה לקדירה של תבשיל בשר והקשה לפי מה דקיי"ל דהיכא שיש חזקת היתר עם ס"ס א"צ לשאלה וה"נ הרי יש להמאכל חזקת היתר ולא הוי אלא ספיקא דרבנן וס"ס בדאורייתא וספק א' בדרבנן שווין וא"כ אמאי צריך לשאול ותירץ כיון שבא השואל לשאל אם לא ישאל המורה על זה הוי כמעלים עין מן האיסור דכיון דבא לפני המורה לשאול מוכרחין לשאלו על הכל עיי"ש איברא כי בהנהגות הנשאל שם סדר ג' אות כ"ד מבואר דעת הפרמ"ג דמהא דלקמן סי' קפ"ה אין ראי' ודוקא היכא שהוא קרוב לודאי א"צ לשאול וכמ"ש בסי' קכ"ב סעי' ז' ובט"ז שם סק"ד דאע"ג דסתם כלי ישראל אינו ב"י מ"מ צריך לשאול אותו כשהוא לפנינו עיי"ש עוד בדבריו אות כ' שכתב דהיכא דאפשר לברר בקל אפי' איכא ס"ס צריך לברר עיי"ש ועי' בשו"ת שואל ומשיב שתיתאה סי' מ"ח: (שעו) אע"פ שיש לברר האיסור. עי' בשער המלך פרק ז' מהלכ' אישות הלכה י"ב (בד"ה ואולם עדיין) שעמד על המחקר דאפשר י"ל דלא אמרינן דכשיש ס"ס א"צ לברר אלא במקום דלעולם נשאר הדבר כך בס"ס ואם לא יברר הדבר נשאר הדבר לעולם בס"ס משא"כ בדבר שעתיד להתברר אח"כ ממילא בזה מסתבר לומר דאם יכולין לברר מקודם לכ"ע צריכין לברר ולא מהני ס"ס עיי"ש וכ"כ בבינת אדם שער הקבוע סי' נ"ד עיי"ש: (שעז) שיש לברר האיסור. עפת"ש מ"ש מתשו' נו"ב והחוו"ד דדוקא היכא דאפשר לברר כל השני ספיקות אבל אם גם לאחר הבירור א"א לברר רק ספק א' וישאר עוד ספק א' שא"א לבררו א"צ לברר גם הספק הזה ועי' בישועות יעקב חיו"ד ריש סי' א' בפיה"א סק"ג ובאו"ח סי' ח' סק"ה שכתב ג"כ הכי עיי"ש ועי' בס' מנחת שי על הנהגות הנשאל באו"ה סדר ב' אות י"ז במוסגר מ"ש ע"ד הישועות יעקב בזה ועי' בשו"ת טוטו"ד קמא סי' קי"ז מ"ש בענין זה והעלה דגם אם רק ספק א' עומד להתברר יש להחמיר עיי"ש באריכות ועי' מזה בשו"ת שואל ומשיב תניינא חלק א' סי' כ' באריכות: (שעח) לברר האיסור עי' בשו"ת כתב סופר חיו"ד סוף סי' כ"ז שהעלה דהא דאמרינן דכשיש ס"ס א"צ לברר הוא רק היכא שהב' ספיקות הם שקולים לגמרי אבל כשאין הב'