דרכי תשובה - ד שלג

חאו"ח סי' א' ובשו"ת באר מים חיים חיו"ד סי' ב' ובס' טהרת המים מערכת הס' אות כ"ו ובשיורי טהרה מערכת הס' אות ז':

(שעב) לא לענין ספק אחד. עט"ז לעיל סי' צ"ח סק"ו שכתב דספק חסרון חכמה לכל העולם הוי ספק מעליא ואזלינן בדרבנן להקל עיי"ש אמנם הבית שמואל באה"ע סימן קנ"ח ס"ק ל"ד כתב להחמיר בספק חסרון חכמה אפי' אם הוא חסרון ידיעה לכל העולם אפי' כשאין תקנה עיי"ש ועי' בסדרי טהרה סוף סי' ק"צ בהשו"ת לענין קרטין שהביא דבריו ודחה ראייתו עיי"ש ועי' בש"ך לעיל סי' ק"ד סק"ד שנראה מדבריו להחמיר בספק חסרון ידיעה אע"פ שהיא חסרון ידיעה לכל העולם עיי"ש ועי' בס' חקר הלכה ערך ספיקות אות ז' ועי' בס' ארעא דרבנן מערכת הס' סי' תמ"ח שהביא בשם המהרשד"ם בתשו' חלק אה"ע סי' קס"ה דאפי' בספק חסרון ידיעה לכל העולם לא חשוב להקל בספיקא דרבנן והתפלא עליו מדברי הש"ס עירובין דף מ"ה ע"ב דמשמע דספק חסרון ידיעה לכל העולם חשוב ספק עיי"ש וע' בספרו קהלת יעקב בתוספות דרבנן אות רכ"ב מ"ש בזה ועי' בספר שדי חמד חלק דברי חכמים סימן ס"ח מה שהאריך בזה:

ועיין בתורת השלמים ס"ק מ"ג מ"ש לענין אם אינו חסרין חכמה לכל העולם, שיש בעולם אחד שהוא יודע ועיי"ש במ"ש בזה לדינא:

(שעג) ולא לענין ס"ס. עי' בשו"ת משאות בנימין סי' נ' שכתב דגם אם ספק א' הוא מכח חסרון חכמה כל שעכ"פ יש עוד ספק שהוא חסרון ידיעה לכל העולם הוי ס"ס דמכת הספק הא' אף שהוא רק מחסרון חכמה מ"מ עכ"פ לא חשוב רק איסור דרבנן וא"כ שוב מהני הספק הב' להתיר לגמרי כמו בכל איסור דרבנן דמהני ספק א' עיי"ש אמנם יעוין בש"ך לעיל סי' נ"ה סק"ז שהשיג עליו ופסק דבע"כ בעינן שהב' ספיקות לא יהי' מחסרון חכמה וגם אם רק ספק א' הוא מחסרון ידיעה לא הוי ס"ס עיי"ש וכ"כ בשו"ת צמח צדק סי' ק"ז ובתורת השלמים ס"ק מ"ד ובפר"ח בקיצור דיני ס"ס אות מ"ד ומ"ה לדינא עיי"ש ועשפ"ד שהביא דבריהם בזה וסיים דיש חילוק בזה דבספק שחכם אחד אינו יודע לשער או ספק הוראה לא מקרי ספק כלל לא לענין ספיקא דרבנן להקל ולא לצרפו לספק אחר וכן בספק דכחל וקדירה דמחמרינן מטעם דלא ידעינן כמה בלע או כמה נפיק מיני' לכ"ע לא הוי ספק לצרפו לס"ס וכן לא אמרינן ספק דרבנן להקל משום דכל א' יבא לשער לפי אימוד דעתו אכן בשאר ספק שעכשיו לא נמצא שום חכם שיוכל לברר בזה יש להקל בהפ"מ לחשבו לספק עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"א אות מ"ו מ"ש בזה ועי' בדברינו לעיל סי' צ"ח ס"ק):

ועיין בשפ"ד לעיל סי' נ"ג ס"ק ט"ו שעמד בזה כיון דקיי"ל דכל שיש ס"ס א"צ לברר א"כ מה איכפת לן במה שהספק הב' הוא ספק חסרון חכמה הא בלא"ה א"צ לברר כלל ותירץ דכיון דכשהוא לפנינו בודאי צריך לברר ממילא דלא נחשב לספק כלל דאם הי' חכם הי' יכול להתיר וליכא אלא חדא ספיקא עד כאן תוכן דבריו:

אות לה (שער) במקום שיש ס"ס גמור א"צ לבדוק כלל. עי' בס' תיבת גמא (מהפרמ"ג) פ' מסעי אות ב' שעמד על המחקר בספק דרבנן דקיי"ל להקל היכא דאיכא לברורי ע"י טורח אם צריך לברר וכתב דהדבר תלוי בפלוגתת הפוסקים בכל ספיקא דאורייתא אי הוי מה"ת לחומרא או רק מדרבנן דלהמ"ד דכל ספק תורה הוי מה"ת לקולא ורק מדרבנן לחומרא אבל היכא דאיכא לברורי אפי' ע"י טורח גדול אסור מה"ת עד שיברר ועי' בדברינו לעיל ס"ק) ממילא דה"ה בספק איסור דרבנן יש להחמיר דזה לא הוי כמו סייג לסייג דהא חזינן דבכה"ג הוי ספיקו כודאי משא"כ להמ"ד כל ספק מה"ת לחומרא ואין חילוק אי איכא לברורי או לאו ואפ"ה הקילו חז"ל בכל ספק דרבנן דלא רצו להחמיר בדבריהם כ"כ להשוות דבריהם לדין תורה והתנו דבספק לא חל גזירותם ממילא דה"ה אף כשיש לברר ע"י טורח א"צ לברר כיון דלא רצו להחמיר כ"כ עיי"ש אמנם בהנהגות הנשאל באו"ה סדר ג' אית כ' כתב בהחלט דבספק דרבנן אם א"א לברר רק ע"י טורח א"צ לברר עיי"ש:

(שעה) אין צריך לבדוק כלל. עי' בנחלת צבי מ"ש אם יש לחלק בזה בין אם יש טורח רב או לאו ועי' בס' תיבת גמא שם שכתב דכל דברי הש"ך כאן מיירי היכא שיש טורח אבל היכא דאיכא לברורי בקל פשיטא דצריך לברר בין בס"ס ובין בספק דרבנן דספק דרבנן וס"ס בשל תורה שווין המה לענין זה עיי"ש ועי' בפר"ח בדיני ס"ס אות ב' ועי' בשו"ת בית יצחק (מהגאון מלבוב נ"י) חלק או"ח סי' ס' אות ה' ובשו"ת כתב סופר חיו"ד סי' כ"ז ובשו"ת שיבת ציון סי' ל' ועי' בתוה"ש ס"ק מ"ה שכ' דהיכא שיש לברר הדבר ע"י שאלה כ"ע מודים דאין להקל אפי' ע"י ס"ס עיי"ש ועשפ"ד שהביאו והביא מהא דלקמן סי' קפ"ה דמבואר דחזקה עם ס"ס א"צ שאלה וכתב די"ל דשאני התם כיון שדרכה לטבול והניח בצ"ע עיי"ש ועי' בתורת השלמים בהלכ' נדה סי' קפ"ה סק"ח ועי' בס' מנחת שי על קיצור כללי הוראה בהנהגות הנשאל באו"ה סדר ב' סק"א שעמד