דרכי תשובה - ד שכט

תלוי בפלוגתת הפוסקים וכיון דלרוב פוסקים ס"ל דספק איסור תורה שנתערב חד בחד שוב לא הוי רק איסור דרבנן ממילא אם נתערב אח"כ ברוב היתר הרי יכולין לעשות בכל א' ס"ס ע"כ במקום הפ"מ יכולין לסמוך על הפוסקים להקל בזה אך שלא בהפ"מ ראוי לחוש לדעת המחמירים עיי"ש ולמעשה צ"ע:

(דשמ) אינו בטל. אמנם אם מהתערובות הראשונה חד בחד נחתך חתיכה מאחד מהן ואינו יודע מאיזה נחתך כשר אפי' בלא תערובות שני' דזה הוי ס"ס גמור בגוף א' ובענין אחד ובאין כאחד כמ"ש בש"ך לעיל אות ז' גבי ב' חנויות שנתערבו וכו' אבל אם נחתך משניהם שניהם אסורים כמ"ש הש"ך לעיל אות ח'. חידושי הרז"ה (מהגאון מו"ה וואלף אלעסקר ז"ל):

אות כו (שמה) בספק איסור תורה וכו'. עי' ביד יהודה בפיה"א אות ב' ג' ד' וה' ובפיה"ק שם אות ד' דה"ה ודאי איסור דרבנן שנתערב חד בחד דינא הכי שאסור לאכלו אפי' אחד אחד ואף שנאבד אחד אסור לאכול הב' עיי"ש:

(שמו) ואפי' אינו רוצה לאכלו כולו כאחד. עי' ביד יהודה בפיה"א ובפיה"ק שם שכ' דמ"מ אינו אסור בכה"ג אלא מדרבנן דאם אינו אוכל רק אחד מותר מה"ת כיון דמה"ת יש בו ס"ס שמא לא היתה טריפה כלל ואת"ל שהי' טריפה שמא אינו טריפה רק מדרבנן אלא דמדרבנן לא נחשוב לס"ס בכה"ג כיון דכל א' יש לו חזקת איסור דאורייתא אבל אם אינו אוכל רק אחד לבדו אינו עושה רק איסור דרבנן עיי"ש:

אות כז (שמז) דבר שיש לו חזקת איסור. עי' במ"ז לעיל סי' א' סק"י שנסתפק אם נאסר איזה דבר מחמת חזקה אם נגרר מזה עוד איסור ושם יש חזקה להיפך מהו ועיי"ש במ"ש לחלק בזה בין אם החזקה הוא ע"ד המקרי וההזדמן עיי"ש ועי' בס' בית יצחק הנ"ל שם סי' י"ט מה שפלפל בזה והביא מדברי המהריב"ל שמבואר מדבריו דס"ס במקום חזקה לא מהני גם כשיש חזקת היתר כנגדו ועיי"ש במה שהאריך בזה וסיים דכל זה הוא כשהב' חזקות שוות אבל אם אחת גרוע מחברתה אזלינן בתר החזקה הטובה ממנה אפי' במקום דאיכא ס"ס עיי"ש:

(שמח) שיש לו חזקת איסור. עי' ברא"ש פ"ק דחולין שמבואר מדבריו דכל דבר שיש לו חזקת איסור אע"פ שיש רוב להיתר כנגדו אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה והו"ל ספיקא ועי' בשו"ת פרי תבואה סי' כ' מה שהאריך בענין זה ומצדד דסמוך מיעוטא לחזקה הוי דאורייתא עיי"ש ועי' מזה בשו"ת עמק הלכה (מהרב מזיטל ז"ל) חיו"ד סימן כ"א ועי' בשו"ת עמודי אש בקונטרס הספיקות סי' ז' אות ט"ז מ"ש ע"ד תשו' פרי תבואה ועמק הלכה הנזכר ועיי"ש במ"ש בזה לדינא:

(שמט) חזקת איסור. עכו"פ בבית הספק שעמד על המחקר בס"ס במקום רוב מה דינו ועיי"ש במ"ש בזה ועי' בס' סדרי טהרה סי' קפ"ז ס"ק ט"ז (בד"ה אמנם) מ"ש בזה אגב אורחי' ועי' בבינת אדם שער הקבוע סימן נ"ה מ"ש ע"ד הרב סדרי טהרה בזה ועי' בפרמ"ג או"ח בהנהגות הנשאל באו"ה סדר ב' אות ט"ו שכתב מהכנה"ג דס"ס עדיף מרוב וע"כ אף אם הס"ס מתנגד להרוב אזלינן בתר הס"ס בין לקולא ובין לחומרא עיי"ש אכן כאן בשפ"ד באות שאח"ז (בחקירה הד') כתב לחלק בענין זה היכא דהוי רוב מדאורייתא לא מהני ס"ס דרוב דאורייתא עדיף מס"ס אכן אם ליכא רק רוב מדרבנן כהאי דפתח פתוח דפ"ק דכתובות מהני דס"ס עדיף מרוב דרבנן עיי"ש וכ"כ באו"ח בפתיחה הכוללת חלק ה' אות י"ב ועי' בס' גנזי יוסף על הפתיחה הכוללת שם ס"ק נ' מ"ש ע"ד הפרמ"ג שם בזה וסיים בצ"ע עיי"ש ועי' בחוו"ד בבית הספק באמצע אות כ"ז שכתב בפשיטות דבכ"מ מהני ס"ס נגד רוב אך כתב דזה דוקא היכא שהב' ספיקות עומדין נגד הרוב אבל במקום אשר רק ספק א' בלבד הוא נגד הרוב אז אמרינן שהספק הא' שהוא נגד הרוב הוא כמאן דליתא דמי ואינו מצטרף להספק השני לס"ס עיי"ש לדרכו ועי' מזה בס' בית יצחק הנ"ל שם סי' נ"ז ובס' שערי תורה חלק ג' כלל י"ד פרט ג' ועיי"ש בשערי תורה עוד בפרט ה' אות ט"ז שנסתפק לשיטת הפוסקים הנ"ל דלא אמרינן ס"ס נגד רוב אי מהני ג' ספיקות נגד רוב וכעין מ"ש הש"ך לענין ס"ס נגד חזקת איסור דג' ספיקות מהני אפי' נגד חזקת איסור ה"נ י"ל דמהני ג' ספיקות נגד רוב ודחה די"ל דנגד רוב חמור טפי ואפי' להש"ך י"ל דלא מהני אפי' ג' ספיקות נגד רוב ועיי"ש במה שמצדר בזה וסיים דלדינא צ"ע עיי"ש:

ועיי"ש עוד בפרט ו' אות י"ז שעמד על המחקר לדעת הפוסקים דס"ס לא מהני נגד רוב אי ס"ס וחזקה להיתר מהני להקל נגד רוב המותר ועיי''ש במה שפלפל בזה וסיים שדבר זה תלוי במחלוקת הפוסקים ולדינא צ"ע עיי"ש ועיין עוד בפרמ"ג אי"ח בפתיחה הכוללת שם, שכתב בפשיטות דכל זה הוא רק כשאין שם רק רוב א' כנגד הש"ס אבל כשיש ב' רובא דכנגד כל ספק יש רוב א' בזה בודאי לא אזלינן בתר ס"ס עיי"ש ועי' בגנזי יוסף שם ס"ק נ"א מ"ש בזה וסיים בצ"ע עיי"ש:

ועיין בס' היד החזקה (להרב מהרי"ל מליסא ז"ל) סי' י' אות י"ד שכתב דכל זה הוא בהיה רוב גמור נגד הס"ס אבל אם לא היה רוב גמור רק שנוטה לאיסור יותר מלהיתר כמו ספק דרוסה וישב לו קיץ בוושט דשכיח דניקב דאיני רוב גמור רק דאינו שכיח להיתר ועוד דהוי תלוי במעשה הידרוס הארי וינקוב הקוץ אין הולכין אחריו ומתירין מכח הס"ס עיי"ש:

(שנ) הרי זה אסור. עשפ"ד שעמד על המחקר אי מה"ת הוא זה דלא מהני ס"ס נגד חזקה או שהוא רק מדרבנן וכתב דנראה שהוא רק מדרבנן ומה"ת מהני ס"ס אפי' נגד חזקה דהוי כרוב ורק מדרבנן אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה והו"ל פלגא הלכך בדאורייתא יש להחמיר אבל בדרבנן יש לצדד עיי"ש ועי' בדבריו עוד בפתיחה להלכ' שחיטה (בשורש הד') לענין שוחט בסכין ונמצאת פגומה שכתב בפשיטות דלא הוי אלא מדרבנן ומדאורייתא מהני ס"ס נגד חזקת איסור עיי"ש ועי' מזה בס' פני משה על האה"ע סי' י"ז במראה פנים ס"ק נ"ג באריכות:

(שנא) אסור. עפר"ח אות ט"ז ובכו"פ בבית הספק שהשיגו על הש"ך בזה והעלו דשפיר מהני ס"ס אפי' נגד חזקת איסור עיי"ש וכן הוא דעת המהרי"ט חלק א' סי' קל"ח ועי' מזה בשו"ת מהריב"ל חלק ב' סי' ט' ובשו"ת מהרשד"ם חלק אה"ע סי' מ"ה ובשו"ת משפט צדק חלק א' סי' י' ובשו"ת עדות ביעקב סי' א' ובשו"ת מהראנ"ח סי' כ"ז ובשו"ת זרע אברהם חלק אה"ע סי' ד' (דף כ') ובשו"ת פני משה חלק ב' סי' נ"א (דף צ"ד) ובשו"ת משאות משה חלק ג' סי' ד' וה' ועי' בשפ"ד בדיני ס"ס המחודשין שבסוף סי' זה אות כ' שכ' דלדעת המתירין ס"ס נגד חזקה יש לעיין מה הדין בס"ס נגד ב' חזקות והביא מדברי הפני יהושע פ"ק דכתובות דף ט' שכ' בפשיטות דב' חזקות נגד ס"ס לכ"ע הוי כאיסור תורה ועיי"ש במה שפלפל בזה וסיים שהדבר צריך תלמוד דאף שיש ב' ספיקות הלא לכל ספק יש נגדו חזקה והניח בצ"ע עיי"ש ועי' בבינת אדם שער הקבוע סי' נ"ב ובס' בן אברהם סי' י"ז ובשערי תורה חלק ב' כלל מ"א פרט ד' סי' ט"ו (דף קנ"ב ריש ע"א) מ"ש בענין זה:

אמנם לענין עיקר הדין אם מהני ס"ס נגד חזקת איסור עי' בפני יהושע בקו"א לכתובות סי' מ"ו שהשיג על חכמי הספרדים בתשובותיהם שדעתם להתיר עגונה וגירושין אף היכא דאתחזק איסורא דא"א מכח ס"ס ודעתו שאין להקל לסמוך אס"ס נגד חזקת איסור עיי"ש וכ"כ בשפ"ד באות שאח"ז דהעיקר לדינא להחמיר כיון שכן פסקו הט"ז והש"ך והמנחת כהן ותשו' משאת בנימין עיי"ש אמנם בס' עמודי כסף בכללי ס"ס סי' י"א העלה דהעיקר כדעת החכמים הספרדים בתשו' דמהני ס"ס גם נגד חזקת איסור עיי"ש באריכות ועי' בס' צמח צדק החדש בדיני ס"ס באות זה ובאות כ"ט מ"ש בדברי הפני יהושע הנזכר ולדינא העלה שיש להחמיר כדבריו בזה עיי"ש ועי' במה שהאריך בזה בשו"ת תפארת צבי חיו"ד ריש סי' ס"ה ובס' היד החזקה (להרב מהרי"ל מליסא ז"ל) סי' ט"ו ובסי' י' סעי' מ"ד ומ"ה ועי' בחוו"ד בבית הספק מ"ש בזה והעלה לדינא לחלק בין אם הי' הספק במעשה המכשיר או שהספק הוא מצד אחר דהיכא שהי' הספק במעשה המכשיר כגון בספק בשחיטה לא מהני ס"ס אבל בשאר ספיקות אפי' כשיש לו חזקת איסור כגון בספק נקב בוושט אף דאם הי' נקב בוושט הוי נבילה והוי בחזקת איסור שאינה זבוחה אפ"ה כיון שאיך הספק במעשה המכשיר מהני ס"ס עיי"ש (וע"ל בס"ק שאח"ז) ועי' בס' בית יצחק הנ"ל סי' נ':

ועיין בס' דברי חיים (מהגאון מהר"ח אויערבאך ז"ל) חיו"ד סי' י"ז שכ' דאף להפוסקים דסוברים דס"ס נגד חזקה לא מהני נראה דזה דוקא אם השני ספיקות אינם מענין א' ושני טעמי הס"ס אינם מורין על דבר א' אבל היכא ששני הספיקות הם מענין א' ומזמן א' ושניהם מורין על דבר א' בזה לכ"ע מהני נגד חזקת איסור דבזה לא שרינן מטעם ס"ס רק מטעם רוב עיי"ש