דרכי תשובה - ד שכז

הנ"ל שער הספיקות סי' כ"ו שהביאו וסיים דלפ"ז אם הי' המקואות כל א' ידוע במקומה איזה כשרה ואיזה פסולה רק שהוא אינו יודע באיזה מהן טבל וא"כ אין אנו דנין על המקואות רק על האדם והוא בחזקת טומאה לכן הוא טמא בטומאתו ועיי"ש במה שפלפל עוד בזה:

(שכד) איסור דרבנן. עי' בס' שערי תורה חלק ב' כלל י"ג פרט ב' שעמד על המחקר בספק דרבנן שהוא כנגד הרוב וכתב דלכאורה יש להוכיח מדברי הש"ס דאמרינן ספיקא דרבנן לקולא אפי' אם הספק סותר להרוב ועיי"ש במה שהאריך בזה בפלפול ועיי"ש במ"ש בזה לדינא:

(שכה) אבל יש לו חזקת איסור. עי' בשו"ת עמודי אש בקונטרס הספיקות סי' ז' אות י"ג שעמד על המחקר בהא דקיי"ל בספק דרבנן דאתחזק איסורא אזלינן להחמיר אם שייך זה גם בספק דפלוגתא והביא מדברי הפרמ"ג בשפ"ד לעיל סי' י"ח ס"ק א' שכתב מהכנה"ג דבספק פלוגתא לא שייך לאוקים אחזקה דבשביל החזקה לא ישתנה הדין ועיי"ש במ"ש עוד בזה והביא מכמה מקומות עיי"ש באריכות ועי' מזה בשו"ת שואל ומשיב תניינא חלק א' סי' מ"ה באריכות:

(שכו) יש לו. עי' בס' בית יצחק הנ"ל שם סי' מ"ב שנסתפק לפי דעת הפוסקים דס"ל דספיקא דרבנן במקום דאתחזק איסורא הולכין לחומרא אם מחזיקין בכה"ג מאיסור לאיסור דאפשר יש לומר דדוקא אם הספק הוא באותו חזקה עצמה שהי' מוחזק בה בתחלה בודאי איסור ואינו יודע אם יצא ממנה אז אמרינן דאפי' בדרבנן לחומרא דכל חזקה כודאי הוא אבל כל שאפי' אם נחמיר עליו עכ"פ יצא מחזקתו הראשונה ונכנס לחזקה אחרת י"ל כיון דתחלת כניסתו לחזקה שני' הוא בספק שוב אמרינן בי' ספיקא דרבנן לקולא ועיי"ש במה שפלפל בזה ובמ"ש בזה לדינא:

(שכז) לו. על בשו"ת מוצל מאש (למהר"י אלפאנדארי ז"ל) סי' י"ג שכתב דבכ"מ דמקילינן בין בספיקא דרבנן ובין בס"ס בדאורייתא הוא רק בדבר איסור וכיוצא משום דחזינן דממזר ודאי אסרה תורה וספק ממזר אינו בכלל לא יבא בקהל וכן בכל איסורין ספיקן לא אסרה תורה אבל לענין קיום מצות עשה דאורייתא או דרבנן אין לפטרו משים ס"ס או משום ספיקא דרבנן שהרי אפי' יש אלף ספיקות כל שיש עדיין ספק א' מני אלף שהוא חייב א"כ הרי לא קיים העשה והרי החיוב מוטל עליו וכו' עכ"ד וכ"כ בכו"פ לעיל סוף סי' ט"ז שלענין מצוה לא מהני ס"ס דלמנוע ממצוה לא אמרינן ס"ס עיי"ש וכ"כ בס' בני חיי באו"ח סי' תרפ"ט סע' ב' וע' מזה בס' נחפה בכסף חלק א' חיו"ד סי' ד' ובערך השלחן הספרדי חלק או"ח סוף סי' פ"ט ובס' חקת הפסח סי' תמ"ח סק"ג וסק"ט ובסי' תל"ד סק"ב ובסי' תס"ז סק"ד ובס' אזן אהרן מערכת הס' אות ט"ז ועי' בשערי תורה חלק ב' כלל א' פרט ד' אות י"ח שהאריך בענין זה והביא דברי הרב מוצל מאש הנ"ל וכ' דנראה מדברי הרב הנ"ל דאין חילוק בזה בין אם הספק הוא אם קיים המצוה או אפי' ידוע שעשה המצוה רק שהספק הוא אם נעשה המצוה כתקונה בכ"מ אלים חזקת החיוב ואזלינן בכל הספיקות להחמיר אמנם לדינא האריך בזה ומפלפל דלפי דברי הפוסקים משמע דהיכא שידוע שעשה המצוה רק שהספק הוא אם עשה כתקונה מהני ס"ס ועכ"פ ג' ספיקות בודאי מהני לדעת הש"ך ועיי"ש במה שהאריך בזה והעיר מכמה מקומות ועיי"ש במ"ש בזה באריכות ועי' במפתחות והערו' שבסוף הספר מוצל מאש הנדפס ע"י הגאון בעל ילקוט אליעזר ז"ל ובשו"ת שער נפתלי סי' כ' מ"ש ע"ד השערי תורה הנ"ל באורך ועי' בשו"ת היכלי שן תניינא סי' י"א מה שהאריך בזה ובמ"ש בזה לדינא ועי' בשו"ת ברית עילם תאו"ח סי' ג' אות ח' שהאריך בענין זה ופלפל ג"כ בדברי הרב היכלי שן הנזכר ועיי"ש בסי' ד' שהאריך עוד בזה ועיי"ש מ"ש בזה לדינא ועי' בשו"ת דברי שמואל הספרדי בליקוטים שבסוף הס' סי' ט"ז ובס' מטה אהרן חלק ב' מערכת הס' סי' צ"ח ובס' לימודי ה' לימוד קפ"ד ובס' פתח הדביר על האו"ח חלק א' סי' קפ"ו ובפרמ"ג או"ח בא"א סי' תרפ"ט סק"ט:

(שכח) חזקת איסור. עפת"ש מ"ש מהפר"ח דאפי' יש לו עיקר מה"ת ואתחזק איסורא אמרינן ספיקא דרבנן לקולא ועי' בראשון לציון בכללי הס"ס אות ט"ו שהסכים להפר"ח להקל רק באין לו עיקר מה"ת אבל ביש לו עיקר מן התורה ואתחזק איסורא יש להחמיר כהש"ך עיי"ש וכ"כ התורת השלמים ס"ק ל"ו והכו"פ בבית הספק עיי"ש אמנם בשו"ת פנים מאירות חלק א' סי' ט"ו הסכים לגמרי להורות כדעת הפר"ח דבכל איסור דרבנן אפי' יש לו עיקר מה"ת אזלינן לקולא עיי"ש וכ"כ הבית מאיר וזקיני המגיני שלמה בחידושיו לשבת דף ל"ד עיי"ש ועי' בשו"ת שמן למנחה סי' י"ג מ"ש ע"ד המגיני שלמה הנזכר ועיי"ש במה שהאריך בזה ובמ"ש בזה לדינא וע' בחוו"ד מה שכתב בזה והעלה דהעיקר לדינא כדעת הש"ך דאפי' בדרבנן שאין לו עיקר מה"ת כל שאתחזק איסורא אזלינן בספיקו להחמיר ומדחה כל דברי החולקים על הש"ך עיי"ש ועי' בשו"ת מהר"ן יפה (להרב מהראדנא) חיו"ד סי' ח' מ"ש בדברי החוו"ד בזה ובמ"ש בזה לדינא עיי"ש באריכות ועי' בס' בן אברהם סי' ד' מה שהאריך בזה והביא מכמה מקומות ועי' בשפ"ד מ"ש בזה וסיים העולה מזה כפי הנראה דספק דרבנן היכא דאתחזק איסורא משמע להקל אם לא בספיקא דגוף המעשה המתיר אם נעשה דאז אזלינן גם בדרבנן להחמיר עיי"ש:

(שכט) חזקת איסור. עי' בהנהגות הנשאל באו"ה (להפרמ"ג) סדר ג' אות ד' שכתב דבספק דרבנן ואיכא רובא לאיסורא וחזקה להתירא צ"ע אם אמרינן מדרבנן סמוך מיעוטא לחזקה והו"ל פלגא ופלגא ולקולא עיי"ש ועי' מזה בס' פני יהושע בכתובות בקו"א ועי' בשו"ת שב יעקב חלק א' סי' מ"ח מ"ש בזה באריכות ועי' בשו"ת תפארת צבי חיו"ד ריש סי' ס"ה מ"ש ע"ד הפני יהושע והשב יעקב הנזכר באורך:

(של) איסור. עפת"ש מ"ש מהמשל"מ והט"ז בספיקא דרבנן אם נעשה דבר המתירו ועי' בס' בן אברהם סי' ח' מה שהאריך בזה והביא מכמה מקומות דמוכרח כדעת הט"ז להקל בספק דרבנן גם בספק אם נעשה דבר המתירו ושכן הסכימו האחרונים עיי"ש:

(שלא) אסור. עי' בס' בית יצחק הנ"ל שם סי' כ"ט ובשערי תורה חלק ב' כלל מ"א פרט ג' אות י"ב שהעלו דאפי' לדעת הסוברים דהיכא דאתחזק איסורא גם ספיקא דרבנן לחומרא מ"מ אם יש ב' ספיקות באיסור דרבנן שפיר מהני ומקילין אפי' היכא דאתחזק איסורא דספק א' מגרע החזקה ונשאר ספק מעליא דרבנן וע"י הספק הב' מתירין ככל ספיקא דרבנן עיי"ש ועי' מזה בשו"ת שב יעקב חלק א' סי' מ"ח באריכות:

אות כא (שלב) אין אומרים בזה ספיקא דרבנן לקולא. עפת"ש מ"ש מהפר"ח והשער המלך ועי' בבינת אדם שער הקבוע סי' נ"א ובס' דברי חיים (מהגאון מהר"י אויערבאך ז"ל) חיו"ד סי' י"ח וביד יהודה בפיה"א אות כ"ו מ"ש בדברי הפר"ח והשעה"מ הנזכר ועיי"ש במ"ש בזה לדינא ועי' בתורת השלמים ס"ק ל"ז שהשיג ג"כ ע"ד הש"ך בזה והעלה ג"כ להקל דאם נאבד א' לא מקרי אתחזק איסורא כלל דכמו שהי' לזה חזקת איסור יש ג"כ לזה חזקת היתר עיי"ש והביאו בחכמת אדם כלל ס"ד סוף סעי' ג' ועי' במנח"י כלל ל"ט סק"ו אמנם יעוין בערך השלחן סי' ק"ט אות ה' ובס' עצי אלמוגים סי' שצ"ג סק"ח (דף רכ"ז ע"א) שהשיגו על הפר"ח בזה והביאו ראיות לדעת הש"ך להחמיר עיי"ש באריכות ועי' בס' צמח צדק החדש בחידושיו לאו"ח ריש סי' תמ"ח אות ד' מ"ש בענין זה באריכות ועיי"ש עוד בחידושיו ליו"ד בדיני ס"ס כאן שכתב ג"כ דהעיקר לדינא כהש"ך להחמיר ודלא כהפר"ח והשער המלך