דרכי תשובה - ד שיט

שבשלו בהם אתמול מהבשר טריפה הלא באים הב' ספיקות ביחד דלמא הבשר שבישלו בה אתמול הי' מהכשרה ואת"ל מהטריפה דלמא הלכה כהמ"ד דלינת לילה פוגמת והוי טעם פגום ואינו אוסר כלל וא"כ הרי זה דומה למ"ש האו"ה והש"ך בספק ביצה טריפה ע"כ אין הטעם היוצא מהקדירה יכול לאסור הבשר שבישלו בה היום משום ס"ם והבשר כשר וכתב ששמע רב גאון א' הפסק והוטב בעיניו הדברים וקלסהו עיי"ש אמנם לפענ"ד נראה דאם הי' עובדא זו בטריפות דאורייתא אין לסמוך ע"ד להקל בכה"ג דלפמש"ל סי' ק"ג (ס"ק פ"ט) שדעת הפרמ"ג בהנהגות הנשאל באו"ה דבאיסור דאורייתא אין לסמוך ע"ד המקילין לחשוב זה לספק שמא לינת לילה פוגם לצרפו לס"ס ממילא דאין להקל בזה ואפי' לפמ"ש שם מהפרמ"ג בסי' ק"ג שם לסמוך בהפ"מ לצרפו לס"ס מ"מ בנ"ד אין להקל כיון דגם אם נולדו הב' ספיקות ביחד לגבי הביצה לא מקילינן רק בהפ"מ כמש"ל מהש"ך והתוה"ש א"כ הרי הו"ל תרי הפ"מ דקיי"ל שאין מקילין בענין א' וכנודע:

אות ז (רסו) וכן כל כיוצא בזה. עשפ"ד אות א' (בחקירה הג') שעמד על המחקר בספק איסור תורה שנפל לאינו מינו וסלקוהו מן הקדירה וספק אם הי' ששים אם נתיר מטעם ס"ס ופשוט לי' מדברי השבו"י חלק ב' סי' ק"ט בעובדא דעגל ממי"ץ שהי' ספק טריפה ונמלח עם בשר דמתיר מטעם ס"ס וה"ה כאן דהוי ג"כ ב' ספיקות בגוף א' כיון שאנו דנין ב' הספיקות על התערובות וסיים דבהפ"מ יש לסמוך על זה להקל עיי"ש אכן להלן באות ד' חזר בו ואוסר גם בהפ"מ כיון דכבר אתחזק באסור זולת אם לא נודע האיסור עד לאחר שנתערב בזה יש להקל עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"א אות ז' ובדברי יוסף סי' תשע"ו אות ג' מ"ש בזה לדינא עיי"ש:

(רסז) כגון שיש באן חתיכה וכו'. ר"ל דאם יש כאן חתיכה א' ויש בה ספק אם היא של כשרה או אם היא של ספק טריפה כגון שיש ב' חנויות בא' יש בשר כשר וא' יש בה בשר ספק טריפה ונתערבו החנויות שאין ידוע באיזה מן החנות יש בה ספק טריפה אע"פ שנודע מתחלה הספק טריפות מ"מ הרי אנחנו באים לדון על החתיכה אם היא כשרה ואין כאן איסור כלל ואת"ל מהחנות הב' שמא גם אם היא משם אינה טריפה וא"כ הו"ל ס"ס גמור בגוף א' ובענין א' שהרי לא נולד הספק בא' רק עם הספק השני. ס' מקור מים חיים:

(רסח) ונתערבו החנויות. אבל לשיטת הפר"ח נהפוך הוא דכשנתערבו החנויות אסור. שפ"ד ועי' בדברינו לעיל (ס"ק פ"ח):

(רסט) החתיכה מותרת. עחוו"ד שהתפלא מאוד על דין זה דאיך יכולין להתיר בנתערבו החנויות חד בחד דאיך יעלה על הדעת שחתיכה הפורשת מתערובות חד בחד שתהי' מותרת שהרי מבואר לעיל סעי' ח' בהג"ה דספק טריפה שנתערב לא שרי אלא בשתי תערובות דוקא אבל בפירשה א' מתערובות ראשון ולא נתערב שוב בתערובות שני אסור ועוד דכאן דאפי' אם הי' מן הרוב הו"ל לאסור מגזירה שמא יקח מהקבוע וכ"ש כשפירש מתערובות חד בחד וסיים וז"ל סוף דבר דברים אלו מרפסין איגרי וכו' ואין להורות כן אלא מי ששכלו שלם ליישב בזה עכ"ל ועי' בחידושי הגרעק"א ז"ל ובס' מקור מים חיים שהניחו ג"כ דין זה בצ"ע עיי"ש אמנם יעוין בס' צמח צדק החדש בדיני ס"ס שנותן פנים מסבירות לדעת הש"ך בזה ומתרץ כל תמיהת החוו"ד בזה עיי"ש ועי' בס' בית יצחק הנ"ל בשער הספיקות סי' י"א שכתב ג"כ לתרץ קושיות החוו"ד בזה וסיים דאף שהטרחנו ליישב דעת הש"ך בזה מ"מ למעשה צ"ע עיי"ש באורך:

אות ח (ער) שתיהן אסורות. עי' בשו"ת משאות משה חלק א' חיו"ד סי' א' דף כ' ע"ב ובס' בן אברהם סי' ט' דף ז' ע"ד ועי' בס' היד החזקה (להרב מהרי"ל מליסא ז"ל) סי' י' סעי' ו':

אות ט (רעא) ונאבדה אח"כ. עי' בדברינו לעיל סי' ק"ט (ס"ק קמ"ז):

(ערב) לא הותרו האחרת. עי' בתורת השלמים ס"ק ט"ז שהשיג הש"ך בזה והעלה להתיר האחרות דהוי ס"ס גמור כיון שאין דנין כלל על מה שנאבד רק על מה שלפנינו עיי"ש ועשפ"ד שהביאו וסיים שאין דבריו מוכרחים כ"כ עיי"ש ועי' בבל"י ס"ק ט"ו שהשיג ג"כ על התוה"ש והעלה דהעיקר לדינא כהש"ך להחמיר בזה עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"א אות ט"ז מ"ש בזה לדינא עיי"ש ועי' בס' היד החזקה שם בסעי' שאח"ז שהכריע לדינא דאם הספק טריפה הי' ספק השקול לגמרי והי' נוטה לאיסור בשוה כמו להיתר כגון מים במוח או ספק בסירכא לפמ"ש הש"ך לעיל סימן נ' דבהפ"מ סמכינן על דעת הפוסקים דמהני חזקה להכשיר א"כ כאן יש להתיר אפי' בלא הפ"מ כיון שיש עכ"פ ב' ספיקות אבל אם הספק טריפה הוא כמו ספק דרוסה דשכיח לאיסור יותר מלהיתר בזה צ"ע להקל עיי"ש באורך:

אות י (רעג) ספק איסור שנתערב. דין זה הוציא הש"ך מהאגור שכתב דכזית ספק שומן ספק חלב שנתערב בין שני זיתי שומן כשר חד בתרי ואח"כ נפל זית א' לקדירה של בשר אף שאין שיעור לבטלה מותר מכח ס"ס עיי"ש ועי' בפר"ח אות י"א שמתמה ע"ד האגור והש"ך בזה דלמה הוצרך ס"ס בענין זה ומה אריא כזית ספק חלב הלא אפי' הוא ודאי חלב שנתערב בב' זיתי שומן אף מדרבנן שרי משום דיבש ביבש חד בתרי בטל במין במינו וחלב בשומן לכ"ע מקרי מין במינו עיי"ש ועי' בכו"פ ובשפ"ד מ"ש בזה ומצדדים די"ל דמיירי בחהר"ל ודבר שבמנין אמנם בשפ"ד מפקפק דהא מיירי שסלקהו מן הקדירה או שנימוח וכמ"ש הש''ך א"כ ליכא רק פליטה והדק"ל אמאי לא מותר מטעם חד בתרי דהא קיי"ל לעיל סי' ק"א דחהר"ל שנתרסקה בטלה וכתב די"ל דהי' כאן שלש חתיכות א' ספק חלב וב' חתיכות היה של היתר והי' שלשתן דבר שבמנין ואח"כ נאכל א' מהם בשגגה דהשתא אם נתרסק א' מהב' הנשארים לא הותרו דהא ליכא עכשיו רוב ומש"ה בע"כ מטעם ס"ס קא אתינן לה והניח בצ"ע עיי"ש ועי' בחידושי הרז"ה שמתמה עוד בזה דאיך אפשר לומר דמיירי בחהר"ל דהא האגור כתב בלשונו כזית חלב והא חתיכת חלב שאינו גדול רק כזית בודאי אינו חהר"ל וכתב די"ל דמיירי בכזית חלב המטוגן בין ב' זיתים שומן המטוגנים דהוי חהר"ל וכמ"ש הט"ז בסי' ק"א סק"י שמכבדין בכ"מ בחתיכות של שומן אווז המטוגנות עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"א אות י"ז ובס' בן אברהם סי' י"א באריכות:

(רעד) ונתערב באחרת אחד באחד. עי' בחידושי הרז"ה שכתב דבע"כ גם זה מיירי רק בדברים החשובים אבל בדברים המתבטלין אפי' חד בחד מותר עיי"ש והוא לשיטתו שהעלה לעיל סעי' ט' דאפי' בודאי איסור דאורייתא בטל חד בחד בב' תערובות מטעם ס"ס עיי"ש אבל לפמ"ש (ס"ק רס"ב) דתערובות חד בחד לא מהני אפי' בב' תערובות ממילא גם בזה אפי' בדברים שאינם חשובים לא מהני כשנתערב חד בחד לצרף לס"ס:

(הער) הקדרה מותרת משום ס"ס. עפר"ח שם ובתוה"ש אות י"ט שהשיגו על הש"ך בזה והחמירו גם כשנפל לקדירה ועיי"ש בתוה"ש שכ' דאדרבה איפכא מסתברא דבנפל לתבשיל דהוי תערובות לח בלח חמור טפי בנתערב חד בחד יותר מביבש ביבש עיי"ש ועי' בבל"י בקוה"ס ס"ק ט"ז שמסכים לדבריהם להחמיר בזה עיי"ש אמנם יעוין בשפ"ד שהשיב על דבריהם בזה וכתב דבכה"ג שכבר נתבטל בתערובות הראשון ברוב שפיר דברי הש"ך בפשיטות כיון שחלקוהו לחתיכת חלב מן הקדירה ואין אנו דנין רק על הפליטה מקילין שפיר אף שהי' בתערובות השני פחות מרוב עיי"ש ועי' בחוו"ד בבית הספק שכ' ג"כ דבע"כ מיירי שהסירו החתיכה מן הקדירה עיי"ש:

אות יא (רעו) אם השני ספיקות הם משם אחד. עי' במשמרת שלום לעיל בחידושי דינים סוף סי' ק"ג (בסוף ההג"ה) שהביא דברי המ"ז סוף סי' נ"ג סק"י (בד"ה עובדא) ועוד בכמה דוכתא דמבואר מדבריו דהיכא דספק א' הוא ספיקא דפלוגתא והב' הוא ספק במקרה נא שייך לחשבו לס"ס משם א' ועיי"ש במ"ש בביאור ענין זה שהוא מסתבר בטעמא:

(רעז) השני ספיקות הם משם אחד. עי' בתורת השלמים סק"כ ובכו"פ בקונטרס בית הספק שכתב דבע"כ צריך לומר דמ"ש התוס' דשם אונס חד הוא ואינו נקרא ס"ס אין הדברים כפשוטן דהא אם נרצה לעיין בכל ספיקא דעלמא על רוב יחול בי