דרכי תשובה - ד שיח

ולומר שמא אין כאן איסור כלל דהא בודאי יש איסור ספק אלא שצריך אתה להתחיל ולומר דשמא אינו טריפה א"כ ההתחלה בספק איסור תורה הוא וכן אח"כ כשתאמר את"ל טריפה דלמא לא זו היא הטריפה א"כ אתה מקיל ע"י שני גופים זה לא אמרינן משא"כ בנידון זה שיש להתחיל ולומר דאין כאן איסור כלל דהיינו דהביצה נולדה מתרנגולת הכשרה רק דאם אתה רוצה לחוש להחמיר שמא מהספק טריפה נולדה א"כ אתה רוצה להחמיר בשני גופים בזה אני אומר לך דלמא גם זה הגוף הב' לאו טריפה הוא. ס' מקור מים חיים עיי"ש:

(רנו) ואינו ידוע אם נגמרה קודם וכו'. עכו"פ בבית הספק שמתמה על דין זה שכ' האו"ה דגם באינו ידוע אם נגמרה קודם לכן אסור דהא הו"ל ס"ס מעליא כמ"ש רש"י בכתובות דף י"ד ע''א בד"ה תרי שיש ס"ס שמא לא נתגרשה אמו ושמא בן ט' לראשון עיי"ש ועי' בחידושי הגרעק"א ז"ל שמתמה ג"כ על הש"ך בזה במה דמשמע מדבריו דאם לא נתערבו התרנגולים אסור וכ' דספק זה אימת נגמרה הביצה הוי ספיקא מעליא ע"כ אם יש עוד ספק שמא מתרנגולת כשרה הוי ס"ס מעליא שמא נגמרה קודם ושמא מכשרה היא עיי"ש ועשפ"ד מ"ש בזה והטעים הדברים גם כדעת הש"ך דאי לא נתערבו התרנגולים ויש ספק אם נגמרה הקליפה קודם שנולד הטריפה מותר דהוי ס"ס מעליא עיי"ש:

(רנז) שתי תרנגולות. אבל אם יש ב' תרנגולין כשרין וא' ודאי טריפה כבר נתבאר לעיל סעי' ו' בהגה דכל דפריש מרובא פריש שפ"ד סוף אות ד':

(רנח) אסור מה"ת. עשפ"ד שכתב דלשון הש"ך שכ' שהספק הראשון אסור מה"ת קשה להולמו דכיון שיש כאן עוד ספק עכ"פ יצא מכלל ספק תורה עיי"ש (וע"ל ס"ק רי"ד):

(רנט) הביצה אסורה. ולפמ"ש הש"ך לעיל אות א' דכשנודעו הב' ספיקות יחד גם בספק א' בגוף והב' בתערובות מותר בהפ"מ ה"ה כאן אם לא נודע שהתרנגולת היא ודאי טריפה רק לאחר שנולדה הביצה יש להתיר בהפ"מ. תורת השלמים ס"ק י"ג (ועי' בדברינו לעיל ס"ק רמ"ב) ועי' מזה עוד בדבריו בסלת למנחה כלל ס"ו בכלי שבישלו בה עוף ספק טמא והודח עם כלים אחרים דהוי ס"ס שמא אין העוף טמא ואת"ל שהוא טמא שמא אין הכלי ב"י דבזה הוי ב' הספיקות בענין א' ובגוף א' כיון שאני באים לדון רק על הכלים שהודחו עיי"ש ועי' בס' ערך השלחן הספרדי לעיל סי' פ"ג אות ד' שהביאו לדינא וכתב לדחות בזה דברי הרב חיד"א ז"ל בתשו' חיים שאל חלק א' סי' ע"ד אות מ"א בעובדא שנמלח ספק דג טמא עם דגים טהורים וכתב דאין להתיר מטעם ס"ס שמא הדג הוא טהור ואת"ל ע שהוא טמא שמא לא הי' המליח אינו נאכל מחמת מלחו משום דהוי ספק א' ב גוף והב' בתערובות דזה לא מקרי ס"ס והוא ז"ל מדחה אותו דלפי הנ"ל ליתא לדבריו דהכא אנו באים לדון רק על הדגים הטהורים שנמלחו עמו ולגבי הדגים הטהורים הוי הב' ספיקות בענין א' ועיי"ש עוד בסי' ס"ו אות ז' שהתפלא בכעין זה על תשו' בית יהודה באו"ח סי' נ' בביצה שמצאו בה דם אחר הבישול ונאכל התבשיל ולא ידע אם יש ששים בתבשיל נגד הביצה ואח"כ בישלו תבשיל אחר באותה קדירה וכתב דאין להתיר מטעם ס"ס שמא לא הי' הדם במקום האוסר ואת"ל שהי' במקום האוסר שמא הי' בתבשיל ס' דאין זה ס"ס דהוי ספק א' בגוף והב' בתערובות והיא ז"ל מדחה דבריו בשתי ידים דהא הכא לא באנו להתיר גוף הביצה אלא שאנו דנין על הקדירה והתבשיל שנתבשל בה אח"כ ובזה חשיב שפיר ס"ס בגוף א' עיי"ש ועי' מזה בס' בן אברהם דף ז' ע"א אולם לפמ"ש להלן (ס"ק רס"ו) מהפמ"ג שהעלה דאפי' במקום הפ"מ אין לפסוק כהשבו"י ממילא דגם בנידון של הרב חיד"א ובנידון תשובת בית יהודה הנ"ל נכונים דבריהם לאסור אפי' במקום הפ"מ ואין ממש בהשגות הרב ערך השלחן בזה וק"ל:

אות ה (רס) שנתערבו זה בזה. עש"ך בארוך דין זה מהאו"ה ומבואר מדבריו דמ"מ גם בא' ספק טריפה לא שרי הביצה אלא בנתערבו התרנגולת ולא ניכר הטריפה ועיי' בפר"ח אות י' שהשיג על דין זה שכ' האו"ה והש"ך דכשניכרים התרנגולים הביצה אסורה דז"א דכשניכרים התרנגולים יש להתיר הביצה מטעם ס"ס כיון שא"א להביצה לבוא לפניך אלא בב' ספיקות וכ"כ בבל"י בקונט' הספיקות ס"ק י"א והחוו"ד בבית הספק אות ד' עיי"ש אמנם יעוין בשפ"ד (אות ד' בד"ה) שהשיג ע"ד הפר"ח בזה וכ' דהעיקר כדברי האו"ה והש"ך להחמיר בניכרים התרנגולים עיי"ש ועי' בבינת אדם שער הקבוע סי' מ"ד ומ"ה וביד יהודה בפיה"א אות י"ב מ"ש ע"ד הפר"ח בזה וכמ"ש בזה לדינא עיי"ש ועי' בס' בן אברהם סי' ט' (דף ו' ע"ב ודף ז' ע"א) מ"ש בזה באריכות:

(רסא) מותרת הביצה. אבל התרנגולת אסורה אע"פ שנתערבה תרנגולת ספק טריפה בתרנגולת כשרה דהתרנגולת אין להתיר מטעם ס"ס כיון דהוי ספק א' בגוף והב' בתערובות דרק לענין הביצה הוי שני הספיקות בה ביחד אם נולדה מכשרה או מספק טריפה משא"כ לענין התרנגולת. שו"ת נפש חיה חיו"ד סי' נ"ב:

(רסב) אחד באחר. עפר"ח אות י' שהשיג על דין זה והעלה דכשנתערבו התרנגולים חד בחד אין להתיר משום ס"ס משום דהוי שניהם גם גוף איסור ואין כאן ספק שמא מכשרה עיי"ש וכ"כ במנחת כהן חלק ג' פרק י' אמנם יעוין בפרי תואר סק"י שהוכיח מדברי הרשב"א דתערובות חד בחד ואח"כ נתערב ברוב חשיב ס"ס עיי"ש ועי' מזה בבית מאיר שהרבה להשיב ע"ד הפר"ח בזה והעלה ג"כ דהעיקר כדעת הש"ך להקל בזה עיי"ש וכ"כ בשפ"ד שם דהעיקר כדעת האו"ה והש"ך בזה ודלא כהפר"ח דנהי בתערובות חד בחד נחשב כגופו של איסור מ"מ עכ"פ מידי ספיקא לא נפקא עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"א אות י"א מ"ש ע"ד הפר"ח בזה ובמ"ש בזה לדינא עיי"ש ועי' בבינת אדם שער הקבוע סי' מ"ו ובחמודי דניאל הלכ' תערובות הא' אות י"ב ועי' בס' צמח צדק החדש דיני ס"ס סי' ד' אות א' מ"ש בזה באריכות ועי' מענין זה בשי"ת משאות משה חלק א' מיו"ד סי' א' ועי' בס' בן אברהם סי' ט' דף ה' ע"ב מ"ש בזה:

(רסג) שמא אין כאן איסור כלל. כתב בחוו"ד בבית הספק נראה דמיירי דוקא שלא ראינו בשעה שהטילה הביצה ואינו יודע מי הטילה אבל כשראינו התרנגולת בשעה שהטילה אפי' כספק טריפה שנתערבה אסורה דכיון שאנו אוסרין התרנגולת האיך שייך להתיר הביצה הפורשת ממנה בפנינו וכמ"ש הט"ז סק"ה עכ"ד ועי' ביד יהודה שם שהשיג על החוו"ד בזה ועיי"ש במ"ש בזה לדינא:

(רסד) ובאין כאחד. עי' במנח"י כלל מ"ג ס"ק כ"ז ובשו"ת ספר יהושע בפסקים ובכתבים סי' רל"ד:

אות ו (רסח) שניהם אסורים. כתב בתורת השלמים ס"ק י"ד היינו כשלא נודעו הב' ספיקות יחד שידעו מקודם שתרנגולת אחת יש בה ספק טריפה אבל אם לא נודע מהספק טריפות שבתרנגולת האחת עד לאחר שכבר נולדו הב' ביצים ונולדו הב' ספיקות ביחד בודאי דלדעת הש"ך לעיל אות א' יש להקל בהפ"מ עכ"פ עכ"ד (ועי' בדברינו לעיל ס"ק רמ"ב וס"ק רנ"ט) ועי' בשו"ת ברכת יעקב חיו"ד סי' י' שכתב בעובדא שנשחטו ב' בהמות ונתערבו במקולין ולקחו הבשר כל בני העיר ואח"כ נתוודע שבהמה אחת היתה ודאי טריפה מחמת נקיבת חלחולת ונאסרו עי"ז הב' בהמות מחמת תערובות חד בחד ולמחרתו בבוקר הכריזו שהבשר שלקחו מאתמול הוא טריפה וגם הכלים שבישלו בהם הבשר הזאת הוא טריפה ואח"כ באו הרבה אנשים לשאול איך שבקדירות בשלו בהם אתמול מבשר הטריפה בישלו גם היום בשר כשר בתוך מעל"ע לאחר לינת לילה ושאלו מה משפט הבשר שבישלו היום והורה שהבשר שבישלו היום מותר כיון שמשמע מדברי הש"ך באות ו' בשם האו"ה דאף שנודע מתחלה הספק טריפות בתרנגולת מותרת הביצה כיון שאין אנו דנין על התרנגולת רק על הביצה ובביצה לא נולד הספק טריפות מעולם רק שאח"כ נולד הספק הא' עם הספק הב' יחד ואם כן בנ"ד כיון שיש ספק אם לינת לילה פוגם וכ' החוו"ד לעיל סי' ק"ג דאם הלינת לילה הי' קודם בישול המים נולד על המים ב' ספיקות ביחד דלמא הלכה כהמ"ד דלינת לילה פוגם ודלמא הלכה כאותן הפוסקים דאין חנ"נ וה"נ בנ"ד כיון דכשאנו באים לדון על הטעם שיוצא מהקדירות