דרכי תשובה - ד שיז

בני אדם יש לומר שדומה לשני שבילין וכו' וכן יש להסתפק בספק א' בגופו והב' בתערובות שנתבטל ונשארו כלים אחר מעל"ע שהיו משתמשים בהם ונודע הספק לאחר מעל"ע ונשאר ג"כ חתיכה א' בעין מספק איסור אם יש להתיר הכלים עיי"ש באורך:

(רמב) במקום הפסד מרובה. עי' בתוה"ש סק"ה שהעלה דהסומך על דעת המתירין בלא נודע אף בלא הפ"מ לא הפסיד עיי"ש ועי' בבל"י בקונט' הספיקות סק"ה ובשפ"ד כאן מ"ש ע"ד בזה ולדינא כתבו דהעיקר כהש"ך דבלא הפ"מ אין להתיר עיי"ש ועי' מזה בס' צמח צדק החדש בדיני ס"ס סי' א' אות ה' ועי' בדברי יוסף סי' תשע"ו אות א' שכ' דהסומך עצמו על גדולי המחברים המתירין ספק א' בגוף והב' בתערובות בנודעו הב' ספיקות ביחד דלא הפסיד עיי"ש ועי' בס' בית יצחק מהגאון הנ"ל בשער הספיקות סי' ב' מ"ש בזה ועי' בבינת אדם שער הקבוע סי' י"ז שכתב די"ל דאף שהש"ך החמיר בלא הפ"מ לא החמיר אלא בתערובות בעלי חיים אבל בתערובות דחהר"ל יש לצרף דעת המ"ד דס"ל דחתיכה גדולה לא מקרי חהר"ל ומכ"ש ג"כ חי ע"כ בנודעו הב' ספיקות יחד יש להתיר אפי' בהפסד קצת וכן בלא נודעו הב' ולא נודעו הב' ספיקות יחד אין להתיר אפי' בהפ"מ אך בנודעו הב' ספיקות יחד יש להתיר ג"כ בהפ"מ עכ"פ ואף בלא סעודת מצוה עיי"ש:

(רמג) שלא יאכלנו כולו כאחד עי' בתורת השלמים סק"ו שהשיג על הש"ך בזה ופסק דבס"ס גמור מותר לאכול אפי' אחד אחד עיי"ש ועי' בבל"י בקונט' הספיקות סק"ז שהשיג עליו והעלה דהעיקר כהש"ך דצריך לאכול ב' ב' דוקא עיין שם ועשפ"ד מ"ש ע"ד בזה וסיים וז"ל ויראה דודאי היכא דאפשר לאכול ב' ב' ולא א' א' יש להחמיר עכ"ל ועי' בספר בית יצחק הנ"ל בשער הספיקות סי' ז' שהוכיח ג"כ בראיות כדעת המנח"י דא"צ לאכול שנים שנים ומדחה טענות הבל"י במה שהשיג על המנח"י בזה וסיים אך כיון שהש"ך החמיר בכה"ג אין לנו להכריע נגדו אמנם בשעת הדחק היכא דא"א לאכול שנים שנים נראה דיש להקל בזה עכ"ל ועי' בס' צמח צדק החדש שם שכתב דדוקא במקום הפסד גדול הוא שיש לסמוך על המנח"י להתיר לאכול אחד אחד עיי"ש ועי' בבינת אדם שער הקבוע סי' מ"ח מ"ש בביאור דברי הש"ך בזה ועיי"ש עוד בסי' מ"ט ונ' מזה ועי' בס' היד החזקה (להרב מהרי"ל מליסא ז"ל) סי' י' סעי' י"ג דמדרבנן בודאי גם בספק א' בגוף והב' בתערובות מהני בזה וא"צ לאכול שנים שנים עיין שם לדרכו:

אות ב (רמד) ספק טריפות עי' בתורת השלמי' סק"ז ובבל"י בקונטרס הספיקות אות ז' שהגיהו למחוק תיבת ספק עיי"ש אמנם יעוין בשפ"ד שהשיג עליהם ומפרש דברי הש"ך באופן דא"צ להגיה ולמחוק כלל עיי"ש ועיין בעצי לבונה:

(רמה) כולן אסורות. היינו כשלא נודעו הב' ספיקות ביחד אבל אם נודעו הב' ספיקות, יחד כגון שלא ידעו מהספק טריפות רק לאחר שנמצאת הביצה אין לאסור אלא שלא במקום הפ"מ אבל בהפ"מ הרי כבר כתב הש"ך לעיל באות הקדום דבנודעו הב' ספיקות יחד יש להתיר בהפ"מ גם בספק א' בגוף והב' בתערובות. תורת השלמים ס"ק י"ג (וע"ל ס"ק רמ"ב):

(רמו) הואיל והספק הראשון אסור מה"ת. ע"ל אות ד' ובדברינו שם (ס"ק רנ"ה):

(רמז) ואין הספיקות מענין אחד ובגוף אחד. עי' במקור חיים על ה"פ ריש סי' תל"ט שכתב דהא דספק א' בגוף וספק א' בתערובות לא הוי ס"ס הוא רק בספק השקול אבל אם שכיח להיתר יותר מלאיסור אף שאינו יכול להוציא מידי ודאי חזקה בכה"ג מ"מ עכ"פ לא בעינן שיהיו ב' הספיקות בגוף א' עיי"ש:

(רמח) מענין אחד ובגוף אחר. עי' בס' ערך השלחן הספרדי לעיל סי' ס"ו אות ז' שכתב דכל מה דאמרינן דספק א' בגוף והב' בתערובות לא מקרי ס"ס זה דוקא אם להתיר עי"ז גוף האיסור עצמו אבל להתיר הקדירה ושאר התבשיל שפיר גם אם ספק א' בגוף והב' בתערובות חשוב ס"ס עיי"ש ועי' בטהרת המים מערכת הס' אות נ"ג ובשו"ת משאות משה חלק א' ביו"ד סי' ספיקות יחד יש להתיר עכ"פ בהפ"מ אמנם בתערובות בע"ח א' ובס' בן אברהם סי' י"ט:

(רמט) ואפי' בתרנגולת וכו'. עכו"פ בבית הספק (בד"ה כתב הש"ך בשם או"ה) שהשיג על הש"ך בזה ומקיל בדין זה עיי"ש ועי' בס' צמח צדק החדש שם אות ג' וד' מ"ש ע"ד הכו"פ והתוה"ש בזה ועיי"ש בסי' ד' אות ב' שכ' דנראה דעת הכו"פ דאפי' בנודע הספק טריפות בתרנגולת קודם שנולדה הביצה מותר אמנם לדינא האריך בסי' א' שם והעלה דהעיקר כהש"ך להחמיר בזה עיי"ש ועי' בס' בית מאיר באה"ע סי' ב' ובשו"ת בית יצחק (מהגאון מלבוב נ"י) חלק א' מיו"ד סי' ק"ב אות ב' ועי' בס' היד החזקה (מהרב מהרי"ל מליסא ז"ל) סי' י"א שכתב להכריע בזה דאם הוא ספק טריפות באופן דהוי ספק השקול לאיסור כמו להיתר בזה יש לסמוך על הכו"פ להקל כיון דלשיטת כמה פוסקים אף בספק א' מותר מכח חזקת היתר דהיינו נשחטה הותרה לכך בזה יש לסמוך להתיר גם בלא הפ"מ כיון דלר"ת בודאי מהני ס"ס גם בתרי גופי ואף שיש חולקין על הר"ת מ"מ בצירוף עוד צדדי היתר יש להקל אבל אם הספק טריפה שאירע לה הוא כמו ספק דרוסה וכדומה דשכיח יותר לאיסור בזה יש להחמיר כהאו"ה עיי"ש ועי' בס' בית יצחק הנ"ל שם סי' ח' מה שהאריך בזה והעלה דאם לא נודע הספק הראשון עד אחר שנתערבה יש לצדד ולהקל אפי' בלא הפ"מ ועיי"ש במ"ש עוד לענין אם לא נודע הספק טריפה עד שהטילה הביצה ולא נתערבה כלל עיי"ש:

(רנ) אין זה ס"ס. עפר"ח בקונטרס הספיקות אות י"ב ועי' בכו"פ שם שהוכיח דאמרינן ס"ס גם בתרי גופי עיי"ש וכ"כ בתורת השלמים שם לדינא עיי"ש ועי' בערך השלחן או"ח סי' תרפ"ט אות ב' מ"ש בזה ועי' בס' צ"צ שם אות ד' מ"ש בזה ולדינא העלה שכן עיקר דאין להחמיר גם אם הס"ס בא' מב' גופים עיי"ש ועי' מזה בדברי יוסף סי' תשע"ו אות ד' ובס' בן אברהם סי' י' באריכות ועי' בס' היד החזקה שם סוף סעי' י"ג דבדרבנן בודאי מהני ס"ס בשני גופים וגם ספק א' בגוף והב' בתערובות מהני בדרבנן ע"ש:

אות ג (רנא) כולן אסורות. עי' בתורת השלמים סק"י ובשפ"ד סוף אות ד' שכ' דכל זה הוא לפמ"ש דס"ל דביצה לא בטלה אבל להמ"ד דס"ל דביצה בטילה בכל ענין מותר עיי"ש ועי' בדברינו לעיל סי' פ' (ס"ק ל"ב) מ"ש בזה לדינא ועי' בס' היד החזקה שם סעי' י"ב שפסק לדינא דאם נתערב ברוב אח"כ שפיר יש להקל עיי"ש:

(רנב) אסורות. היינו כשלא נודעו הב' ספיקות ביחד הרי כבר כתב הש"ך לעיל אות א' דבהפ"מ יש להתיר תורת השלמים ס"ק י"ג (וע"ל ס"ק רמ"ב) ועי' בשו"ת זכרון יוסף חיו"ד סי' ד' דבצירוף סניף יש להקל בזה בנודעו הב' ספיקות יחד אפי' שלא בהפ"מ עיי"ש לדרכו:

(רנג) דמאחר שלא חשיב קודם לכן ס"ס. עבשפ"ד מה שמתמה על דין זה ועיי"ש במ"ש לתרץ בזה ועי' בס' צמח צדק החדש שם מ"ש לדחות דברי הפרמ"ג בתירוצו בזה ובסוף סיים וז"ל ומ"מ לדינא נלענ"ד שאפשר להקל בזה כיון שבלא"ה לדעת ר"ת ספק א' בגופו והשני ע"י תערובות שרי אפי' כשהספק א' אסור מדאורייתא א"כ נהי דהתם לא קיי"ל כוותי' מ"מ היכא שיש ב' ספיקות על הביצה עצמה דמדינא היתה מותרת וכו' א"כ עכ"פ כשנתערבה אח"כ יש להקל בהפ"מ עכ"פ אפי' נודע הספיקות על הביצה קודם שנתערבה דבכה"ג יש לסמוך ע"ד הר"ת כיון דאין בזה איסור מדינא ממש גם לדעת ר"י כנ"ל ומיהו אם נולדה הביצה ביותר ממעל"ע אחר שנולד הספק טריפות על התרנגולת יש להחמיר דבכה"ג ליכא למימר שמא נגמרה קודם וכו' עכ"ל:

(רנד) שוי כספק איסור שנתערב. עשפ"ד שכ' דמ"מ לא הוי עכ"פ רק איסור דרבנן דכל שיש ב' ספיקות אף שספק א' בגופו והב' בתערובות מ"מ עכ"פ מידי איסור תורה נפיק עיי"ש:

אות ד (רנה) ודוקא שהביצה היתה בודאי מספק טריפה וכו', כוונת הש"ך בכלל זה הוא דביצה שנמצאת ואינו יודע אם מתרנגולת כשירה או מספק טריפה הוי ס"ס גמור ולא דמי לספק טריפה שנתערבה באחרים דלא הוי ס"ס משום דהוי ספק א' בגוף וספק הב' בתערובות דשם א להתחיל