דרכי תשובה - ד שח

אם מיחה הנשאר בשוגג עד שנעשה לח באופן שנתבטל חשיבתו של הדבר חשוב מותר לאדם אחד לאכלן אכן אם מיחה במזיד אין היתר עיין שם:

(קעח) ב' בני אדם אין לאכלם. עבאה"ט מ"ש מהט"ז והש"ך ועחוו"ד בביאורים ס"ק ט"ו וחידושים ס"ק ל"א שכ' בביאור דברי הרמ"א בזה דר"ל כשאירע כן לשני בני אדם צריך להורות לכל א' שיאכל התערובות שלו בזה אחר זה דוקא ולא שיאכל כל א' בב"א דאז ליכא ס"ס משום שהספק השני אם האיסור הוא אצל זה הוי כבאו לשאול בב"א כיון דממ"נ איכא איסור אצל א' עיי"ש:

סעיף ח (קעט) דבר שאינו בטל וכו'. עי' במנחת כהן חלק ב' מספר התערובות פרק ט' שהעלה דגם ביבש ביבש במין בשאינו מינו שייך דין זה עיי"ש ועי' במנח"י כלל מ"ג ס"ק כ"א שהביאו והסכים עמו עיי"ש ועשפ"ד ס"ק נ"ז מ"ש בזה ועי' בדברינו לעיל (ס"ק קמ"ד):

(קפ) ונפל מהתערובות. עבאה"ט מ"ש מהש"ך ועי' ביד יוסף על הלכ' יו"ט ברביד הזהב סי' תקי"ג סוף סק"ז ובספרו דברי יוסף סי' תשע"ד אות ב'. ומ"ש הבאה"ט מהש"ך היינו שפירש לפנינו עי' ביד יהודה בפיה"ק ס"ק ס"ב שכתב דפשוט הוא דבזה אף אם הפיל הוא בשוגג מותר כמו כל מבטל איסור בשוגג עיין שם:

ומ"ש הבאה"ט שפירשו מחציתן היינו לאפוקי אם פירש הרוב ונפל למקום א' דהוי כנפל כולו. שפ"ד ס"ק נ"א. ועי' בס' בית יצחק הנ"ל שער הקבוע סי' ע"ז מה שהאריך בענין זה ועיי"ש עוד בסי' פ"ב שעמד על המחקר בזה באם פירש אחד אחד עד שנתרבו ונשאר המיעוט במקומו ואח"כ נפל הרוב לתערובות אחר מה דינו וכתב דהא ודאי כיון דע"פ דין אמרינן בכל א' כל דפריש מרובא פריש רק שנים האחרונים אסורים א"כ אף דגזרינן בהו שמא יקח מן הקבוע מ"מ אם נתערבו באחרים דין ב' תערובות יש להם והא ודאי דאם כל א' וא' תיכף כשפירש נתערב באחרים ונתבטל בו אף שאח"כ נצטרפו ויש רוב בתוך התערובות אפ"ה בודאי פשוט הוא דמותר ולא שייך לומר ברובא איתא לאיסורא דכל א' נתבטל ומותר ולא שייך לומר חוזר וניער כיון. שעכ"פ יש רוב בתערובות שני נגד כל המתערבים ומדאורייתא ברובא בטלי וכו' ויתר ע"כ נראה שאפי' אם הי' באותם שנפלו בתערובות הראשון יותר מתערובות השני דרך משל שהי' עשרים בתערובות הראשון ופירשו חמש עשרה אחד אחד בתערובות ב' ונתבטל שם קמא קמא עד שנתערבו כולם והתערובות השני הי' רק עשרה דג"כ מותר והטעם דכיון שכל א' נתבטל בתערובות הב' שוב אינו חוזר וניער כ"ז שאין כאן ריבוי עד כדי שיעור איסור דאורייתא וכו' ולפ"ז אפי' אם פירש אחד אחד למקום עד שנתערבו לרוב במקום א' ואח"כ נתערב אותו הרוב למקום אחר שהי' רוב נגד כל התערובות בזה יש לחלק בין אם פירש קודם שנודע התערובות דחל על כל א' שם היתר דקודם שנודע לא שייך לגזור אטו שמא יקח מן הקבוע אחר שנודע וכו' ואם פירש א' א' עד שנתקבלו לרוב ואח"כ נפל המיעוט הנשאר למקום אחר בתערובות שני בזה ג"כ יש לעיין די"ל כיון דע"פ הדין אמרינן כל דפריש מרובא פריש הוי כאלו יש בודאי האיסור תוך המיעוט הנשאר וא"כ אם נתערבו למקום א' מקרי תערובות ראשון ולא דמיא לפירש ארבעים למקום א' וס' למקום אחר דהארבעים שפירשו אין אוסרין דשם הי' בדרך חלוקה ושפיר י"ל איסורא ברובא איתא ואפי' הי' מחצית לכאן ונפלו למקום א' ג"כ אמרינן הכי וכו' אבל פירש א' א' כיון דע"פ הדין הרוב מותרים א"כ מחזקינן כאלו האיסור בודאי הוא במיעוט הנשאר כמ"ש א"כ אף דאנן אסרינן מטעם גזירה שמא יקח מן הקבוע מ"מ להקל בודאי לא אמרינן הכי להתיר אם המיעוט הנשאר נתערב אח"כ בתערובות של וכו' ומכ"ש בפירש א' א' לפנינו עד שנשאר המיעוט וחזר המיעוט ונתערב אח"כ בתערובות שניה דודאי אין כאן חשש כלל דעדיף יותר מנחלקו בדרך חלוקה ופירש המיעוט למקום א' דאין אוסר וסיים דמ"מ כיון שלא מצא דין זה מפורש בפוסקים מסתפינא להקל וצ"ע למעשה עיי"ש באריכות:

(קפא) מהתערובות הזאת. עי' בס' בית יצחק הנ"ל שם סי' פ' שעמד על המחקר אם נתערב דבר חשוב בתערובות יבש ביבש בדברים חשובים ופירש אחד מהם בפ"ע ושוב נתערב אח"כ כל התערובות הזה בתערובות אחר דלכאורה נראה מוכח מן הש"ס דאסור דהוי כתערובות הראשון ממש דאמרינן איסורא ברובא איתא וכו' אבל מדברי הרשב"א לא משמע כן ועיי"ש במה שהאריך בזה וסיים וז"ל יוצא לנו דין חדש דבכה"ג מותר להנות מן התערובות הב' כולו כא' וגם י"ל דבכה"ג אף להרמב"ם דמצריך ג' תערובות מותר בב' תערובות לבד דדוקא אם יש האיסור בודאי תוך התערובות נעשה כולו קבוע וכודאי איסור דמי משא"כ בהוסר ממנו אחד תחלה די"ל שמא לא הי' שם איסור כלל וכו' עכ"ל:

(קפב) אחד. עי' בפרי תואר סק"י (באמצע הס"ק) שנסתפק אם נפל מחצית לתערובות אם המחצית הנשאר מותר או לאו דכיון שנתערב מחצית הא' למקום א' ונתבטל ברוב יש סברה להתיר גם מחצית הנשאר דאיכא למתלי שהאיסור הוא באותן החמשים שנתערבו באחרים ונתבטלו ועיי"ש במ"ש בזה לדינא ועי' בס' בית יצחק הנ"ל שם סי' ע"ח מ"ש בדברי הפרי תואר בזה ובמ"ש בזה לדינא עיי"ש באריכות:

(קפג) האחרים מותרים ופשוט הוא דכאן אין צריכין להחמיר להשליך א' כמו בכל יבש ביבש דלעיל סי' ק"ט דשם בודאי יש כאן איסור משא"כ כאן שיש ספק שמא אינו האיסור וגם שנים הראשונים אסורים וזה יותר מהשלכת א'. יד יהודה בפיה"ק ס"ק ס"ו:

(קפד) כולם אסורים. עבאה"ט מ"ש מהט"ז והש"ך שחולקים על המחבר בהא וס"ל דסגי בב' תערובות ועי' במנחת כהן חלק ב' פרק ח' ופר"ח ס"ק ל"ח שפסקו ג"כ דכשאין אוכלין כולן כא' מותר גם התערובות הב' ובתערובות הג' מותר גם כשאוכלין כולן כא' עיי"ש והנה במנח"י כלל מ"ג סק"כ השיג על הש"ך ופסק דבע"כ ג' תערובות בעינן ובב' תערובות אין להתיר עיי"ש ועשפ"ד ס"ק נ' וס"ק נ"ג שהביאו והשיג עליו והעלה דהעיקר להקל בזה כהש"ך עיי"ש ועי' חוו"ד בחידושים ס"ק ל"ב שפסק להתיר התערובות הב' כשאינו אוכל כולו כאחד רק בהפ"מ דוקא עיי"ש ועי' מזה בס' בית יצחק הנ"ל שם סי' ע"ג וע"ד מה שהאריך בענין זה ומ"ש ע"ד החוו"ד הזה ובמ"ש בזה לדינא וע' במנח"י שם בס"ק שאח"ז שאף שהוא מכת המחמירים שצריך ג' תערובות דוקא מ"מ כתב דיבש ביבש מין בשאינו מינו כיון דמדאורייתא בטל ברוב יש להתיר בב' תערובות עיי"ש ועשפ"ד ס"ק נ"ז שמצדד די"ל דבזה גם המחבר מודה דסגי בב' תערובות עיי"ש:

(קפה) בטל ברוב וכו'. עי' בב"י דבע"כ בין בתערובות הא' ובין בתערובות הב' וכן להרמב"ם דמצריך ג' תערובות לא מהני אא"כ נתערב ברוב חד בתרי ועי' בשפ"ד ס"ק נ"ה מ"ש בזה ועי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק מ"ט ובפיה"ק ס"ק ס"ד דמ"מ אף דאנן קיי"ל דלהתיר לאכול כולם ביחד צריך ג' תערובות מ"מ כל שיש בתערובות ראשון ובהשני רוב אם נתערב אח"כ עוד פעם שלישית חד בחד או גם בפחות ממחצה מותר לאכלם ביחד עיי"ש ועי' בס' בית יצחק הנ"ל שם סי' ע"ד מה שהאריך בענין זה ועמד על המחקר לדעת הסוברים דבעינן ג' תערובות מה הדין אם הי' תחלה תערובות חד בחד ואח"כ נתערב א' מהם בב' ושוב אח"כ נתערב עוד הפעם א' בב' ועיי"ש מה שפלפל בזה והעלה להקל דכל שעכ"פ נתערב אח"כ בה' ברוב מהני וכתב דה"ה אם התערובות הא' הי' רוב והב' הי' חד בחד והג' הי' רוב ג"כ מהני ומכ"ש אם הי' ב' תערובות בתחלה ברוב ואח"כ שוב