עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › דרכי תשובה - ד

דרכי תשובה - ד שג

Darkhe teshuvah part 4 303 · דרכי תשובה - ד · free full Hebrew text

Open in the reader →

וסיים דאף דאנן קיי"ל דביצה הוי דבר חשוב מ"מ יש נ"מ בזה בהטילה ביצה שלא נתקשה הקליפה עדיין דזה ודאי אינו חשוב גם לדיון עיי"ש אכן בחוו"ד בחידושים ס"ק כ"ג כתב דאה הטילה התרנגולת הביצה לפנינו אפי' למאן דס"ל דביצה לא הוי דבר שבמנין מ"מ אסור מטעם שכתב הט"ז בסק"ה עכ"ל וצ"ע:

(קמ) הביצה מותרת. אכן אם נמצא ג' ביצים דלדידן דקיי"ל דביצה הוי דבר חשוב ולא בטל אסור. שפ"ד שם (ועי' בפת"ש ס"ק א' מ"ש מהמנח"י ובדברינו לעיל סי' פ"ו ס"ק ליב) ועי' בס' פרי האדמה חלק ג' פרק ט"ז מהלכ' מאכלות אסורות דין ג' שהביא עובדא שהי' לפניו בא' שהי' לו ד' תרנגולות ואחת מהן הי' ספק טריפה ומטלת ביצים ומשום ספק איזה ביצה הי' מהטריפה הי' משליך כולם ובפעם אחת אירע שביום ו' עש"ק שכח ולקח ביצה אחת מהם והשתמשו בה לצורך מאכלי שבת והי' ספק אם נתנה אותה בתבשיל כשהיא טרופה ומעורב עם ביצים טרופות אחרים או ששמו אותה כשהיא שלימה עם שאר ביצים לצלות לצורך מחר כנהוג ואז ביום ועש"ק לא הטילו הד' תרנגולות הנ"ל רק ג' ביצים והביא מדברי הרמ"א כאן שכ' דהביצה מותרת דאמרינן כל דפריש מרובא פריש וסיים דאין מדברי הרמ"א ראי' לנ"ד דאפשר דווקא במצא ביצה א' מתערובות ג' תרנגולת משא"כ שנמצא ג' ביצים מד' תרנגולת דכי יהבינן השנים לב' הכשרות נשאר הא' בין הטריפה והכשרה ולא הוי רובא עי"ש באריכות אמנם מלשון השפ"ד שה שכ' אכן אם נמצא ג' ביצים וש' מבואר דדוקא אם נמצא ג' ביצים מג' תרנגולות אבל בנמצא ב' ביצים יש להכשיר וא"כ בנידון של פרי האדמה הנזכר בנמצא ג' מד' תרנגולת בודאי שיש להכשיר דאמרינן כל דפריש מרובא פריש דהא אנן קיי"ל בכל תערובות ובדין כל דפריש מרובא פריש דלאו דוקא כשנפרש א' מב' ממש וג' מו' אלא גם ג' מד' אמרינן כל דפריש מרובא פריש אמנם בענין זה בלא"ה אפי' הי' ד' ביצים הי' יכולין להכשיר מטעם ס"ס כיון שתרנגולת האחת לא הי' רק ספק טריפה וכמ''ש הש"ך בדיני ס"ס אות ה' ואולי סובר הרב פרי האדמה כדעת הפר"ח בדיני ס"ס אות י' שהשיג על הש"ך שם ופסק דתערובות חד בחד אין להתיר הביצה אפי' בספק טריפה ע"כ הוצרך שיהי' רוב ולדון כל דפריש מרובא פריש אבל לפמש"ל בדיני ס"ס (ס"ק רס"ב) דהעיקר כהש"ך בזה ממילא דבעובדא כזו אפי' היכא דלא שייך לומר על הביצה כל דפריש מרובא פריש כגון שהי' ביצים כמספר התרנגולים אפ"ה יש להתיר לפענ"ד:

(קמא) לגבי ביצה אזלינן בתר רובא. עשפ"ד שם שעמד על המחקר בט' חנויות מוכרות ביצים מכשירות וא' מוכרת ביצים מנבילות וכדומה דהוי איסור דרבנן והחנות ידוע אם אמרינן כל קבוע כמחצה עמ"ד או דלמא קבוע חידוש הוא ובדרבנן לא החמירו וכתב, שהדבר צריך תלמוד ועיי"ש במ"ש אח"כ עוד לחלק בזה דאם ידוע איזה הוא החנות המוכרת איסור דרבנן יש להקל כיון דידוע איזה הוא האיסור והוא לקח ואינו יודע מאיזה לקח כיון דלא נאסרו הביצים או הגבינות מקודם רק עכשיו נולד לו הספק אם לקח מכשרה או מטריפה הו"ל ספיקא דרבנן ולקולא אבל באין ניכר החנות ואין ידוע איזה הוא המוכרת איסור דרבנן דאז כל א' נאסרה בפ"ע אז כל מה שלקח אסור כמו כל תערובות חד בחד באיסור דרבנן עיי"ש וכ"כ ביד יהודה לעיל בפיה"ק ס"ק י"ד לדינא אכן בגוף הדבר שנסתפק הפרמ"ג אם אמרינן בביצים דאסורין רק מדרבנן דין קבוע עי' ביד יהודה בפיה"ק ס"ק מ"ז שכתב דלדינא פשוט דגם בתשע חנויות מוכרות ביצה נבילה וכו' שייך דין קבוע ככל איסור דאורייתא דגם באיסור דרבנן שייך כל דין קבוע עיי"ש (ועי' בדברינו לעיל ס"ק נ'):

סעיף (קמב) דבר שאינו בטל. עי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק ל"ד ובפיה"ק ס"ק מ"ט שהעיר דהגם דהמחבר לא כתב דין זה רק גבי דברים שאוסרים בכל שהוא דמשמע לכאורה אבל בתרומה כשלא הי' א' ומאה ובערלה וכה"כ כשלא הי' מאתים לא מהני נפל א' לים אמנם לדינא מבואר מדברי הפוסקים דכל דליכא נ"ט מהני נפל א' לים לכן גם בתרומה וערלה וכה"כ מהני והא דנקיט המחבר רק דברים האוסרים בכל שהוא משום דנא מיירי בכל סי' זה כי אם מדברים האסורים בכ"ש עיי"ש:

(קמג) שאינו בטל. עי' בס' בית יצחק הנ"ל בשער הקבוע סי' ס"ה שעמד על המחקר אם הי' כאן בתערובות דבר חשוב שאינו מתבטל שדינו כדין קבוע ופירש המקצת למקום א' בפ"ע והרוב למקום אחר בפ"ע ואח"כ נפל א' מהם לים ואינו יודע מאיזה נפל אם מהמיעוט או מהרוב וכ' דלכאורה דין זה דמי להא דלהלן סי' קי"א בחתיכות איסור דרבנן וב' קדירות של היתר דשניהם אסורים דאמרינן מה חזית וכו' וה"כ ה"ה להיפך אמרינן מה חזית דנפל מכאן כדי לאסור הב' אני אומר שמא מכאן נפל וכיון שאין סברה לתלות בא' יותר מבחבירו י"ל דשניהם אסורים אבל באמת ז"א דזה לא דמי לשם דהתם אם אתה בא להתיר שניהם אתה מתיר ודאי איסור דרבנן וחכמים לא התירו רק ספק איסור דרבנן ולא ודאי משא"כ כאן די"ל דאף אם תתיר ב' הציבורין לא תתיר ודאי איסור דרבנן דהא עכ"פ יש ספק שמא נפל האיסור לים ואין בשניהם שום איסור ומה בכך במה שיש ספק מאיזה מהם נפל ועיי"ש במה שהאריך בזה ומצדד הרבה בזה ובסוף דבריו סיים להקל עיי"ש ועי' בדבריו עוד בסי' שאח"ז שנסתפק עוד ע"פ האמור אם הי' ב' תערובות ובכל א' איסור ונפל חתיכה מהב' תערובות לים ואינו יודע מאיזה מהם נפל מה דינו וכתב דלכאורה יש לחלק בזה בין אם הי' הב' ציבורין של אדם א' או של שני בני אדם דבב' בני אדם דומה להא דב' שבילין א' טמא וא' טהור וכו' דבבאו לשאול בזה אחר זה שניהם טהורים משום דכל א' תולה בחבירו וא"כ ה"ה בנ"ד י"ל דכל אחד תולה האיסור בחבירו ואומר דשלי נפל לים ושלך נשאר עיי"ש במ"ש בזה וכתב דאין להקל בזה דיש כאן ס"ס לאיסורא ועיי"ש עוד במה שהאריך בדין זה וכתב חלוקי דינים בענין זה עיי"ש:

(קמד) בטל. עש"ך להלן בדיני ס"ס אות כ"ב שכתב דאיסור דרבנן שנתערב במין בשאינו מינו חד בתרי ונפל א' מהם לים מהני דכיון שהוא רק איסור דרבנן אין להחמיר כ"כ עיי"ש ומשמע מדבריו דבאיסור דאורייתא כה"ג יש להחמיר דלא מהני נפל א' לים ועשפ"ד סוף ס"ק מ"ח ובדיני ס"ס שם שהביא מהמנחת כהן והמנח"י כלל מ"ג ס"ק כ"א שכתב בפשיטות דמהני נפל לים גם במין בשאינו מינו יבש ביבש עיי"ש אמנם בחוו"ד בביאורים ס"ק י"ג מפקפק להחמיר בזה דמ"מ שייך לחוש שמא יבשלם ויתן טעם ויבא לידי איסור דאורייתא עיי"ש וכ"כ ביד יהודה שם לדינא דכיון דלא נמצא להדיא דגם באינו מינו יבש ביבש ברוב מהני נפל ליה אין להקל כלל עיי"ש ועי' מזה בשו"ת יד יוסף (מהרב מו"ה יוסף יהודה נ"י מירושלים) חיו"ד סי' כ''ה באמצע התשו':

(קמה) בטל. עי' בדברינו (בס"ק שלפ"ז) שהבאתי מהש"ך דבאיסור דרבנן שנתערב חד בתרי מין בשאינו מינו מהני נפל א' לים ועשפ"ד שם אות כ"ב שכתב שיש לעיין א שרי בזה לאכול הנשאר בב"א עיי"ש והבאתי דבריו להלן (ס"ק של''ו):

(קמו) ודבר שיש לו מתירין. עש"ך ס"ק ל"ט שהראה מקום לדבריו להלן ס"ק נ"ו ונ"ז ועשפ"ד שכתב דר"ל ששם העלה דלהרמ"א לא מהני בדשיל"מ נפל א' לים רק בהפ"מ דוקא ועי' מזה במנח"י כלל מ"ג סק"ח ועי' בדברינו להלן (ס"ק קצ"א):

(קמז) באחרים. ר"ל ברוב אבל אם נתערב חד בחד ונפל א' מהם לים או לאור אין להתיר הרב בסימני ת"ח כלל מ"ג סעי' ז' ובמנח"י שם ס"ק כ"ב עיי"ש. ועי' בש"ך בדיני ס"ס אות ט' דגם חתיכת ספק טריפה שנתערבה בכשרה חד בחד לא מהני נפל א' מהם לים דדוקא בדבר חשוב שנתערב ברוב כיון דמה"ת כבר נתבטל ברוב ורבנן הוא דגזרו שלא יתבטל הם אמרו והם אמרו שאם נאבד א' מהם מן העולם תולין להקל משא"כ בתערובות חד בחד דלא מהני גם בספק טריפה עיי"ש ומשמע ממילא דחתיכה ספק טריפה דרבנן שנתערבה בכשרה חד בחד מהני אם נאבד א' מהם מן העולם להתיר הב':

(קמח) ונאכל אחר מהם עפת''ש מ"ש מהתפארת