דרכי תשובה - ד רצז

שהפריש' אותה ע"מ שלא להחזיר' עוד וגם למקטם שאין דרכו לנוח שם אז אע"פ שלא יצא מן הבית מותר לכ"ע אכן אם לא הי' רק חדא למעליותא שהפרישה אותה ע"מ שלא להחזירה עוד רק למקום שדרכו לנוח שם במקום הזה וכן להיפך אם הפרישה למקום שאין דרכו לנוח שם ולא על דעת שלא להחזירו עוד אין להתיר רק בהפ"מ ובעובדא דהחכמת אדם שנפל על הארץ מעל השלחן אין להקל רק לצורך גדול ולצורך שבת או בצירוף היתר אחר עיי"ש באריכות:

(צז) שלקחו עפת"ש סק"ד ועשפ"ד שם שהביא מעשה שאירע בקהלה אחת שג' קצבים שחטו ה' בהמות א' שחט ג' בביתו וב' קצבים שחטו אחד אחד בביתם ומשם נשאו. הבשר למקולין ולקחו הקונים בשר לכבוד שבת וא' לקח כל הבני מעיים מהה' קצבים וא' קנה כל הה' ריאות ואח"כ נודע שא' מהדקין נמצא בו נקב מפולש וקרום מחמת מכה עליו כעין כובע ומסופקים שמא הי' השומן סותם שם וכ' שאותן שלקחו מקצב שיש לו שלש בהמות בחנות שלו מותר ממ"נ אי הטריפה בשל ב' קצבים הרי שלו מותר ואי הטריפה בשלו הרי בטל מדין תורה חד בתרי בחנות שלו וכו' והדין מבואר בסעי' ה' כל מה שלקחו קודם שרי אמנם אותן שלקחו מהב' קצבים לכאורה תלוי בפלוגתת הפוסקים שהביא הש"ך ס"ק י"ד אי תערובות חנויות הוי קבוע דאורייתא ולהרא"ה וסייעתו דס"ל דתערובות חנויות הוי קבוע דאורייתא לא אמרינן כל מה שלקחו מקודם שרי ולאידך פוסקים דס"ל דתערובות חניות אינו אלא מדרבנן שרי אמנם נראה דכאן לכ"ע מותר חדא כיון שאין ברור שיש חנות א' טריפה דשמא בהקצב של שלש בהמות הי' הטריפה וא"כ תו לא הוי קבוע דאורייתא גם להרא"ה וסייעתו ועוד דהוי ס"ס שמא משל ג' בהמות הי' ואת"ל משל ב' שמא לקח מחנות הכשרה מאותן ב' קצבים ולא הוי ס"ס משם א' דספק הב' מחמיר יותר מספק הא' דכשאתה אומר דמשל שלש לקח הותרו כולן (עי' בדברינו להלן בדיני ס"ס ס"ק רפ"ב) וכל זה הוא בהי' בהמה א' ודאי טריפה אכן בנ"ד שהי' רק ספק טריפה דשמא הי' השומן סותם אפי' שחטו כל א' רק חדא בהמה יש להתיר בהפ"מ או לכבוד שבת מטעם ס"ס שמא הלכה כאותן הסוברים דתערובות חנויות לא הוי קבוע ואת"ל דהלכה כהרא"ה אכתי שמא האינו ר"ל טריפה וכל זה לענין הבשר אבל לענין המעיים שלקחן אדם א' מותר מטעם ביטול ברוב דב"מ אינן חהר"ל עיי"ש ועי' בס' בית יצחק הנ"ל בשער הקבוע סי' ל' מה שהאריך בדברי הפרמ"ג הנזכר במה שנראה מדבריו שהבהמות של הקצב הא' בעל השלש בהמות הם אסורים מדינא אפי' חתיכות שאינם ראוים להתכבד מגזרה שמא יקח אותם הר"ל שאין הכל בקיאים בדין הנזכר בסעי' ה' והעלה דלדינא נראה דמותר אפי' אותן שהם ר"ל שהרי יש כאן ס"ס שמא הוא אצל ב' הקצבים של א' א' ואת"ל בשל ג' בכל א' אמרינן שמא היא הכשירה וכולם מותרין וכו' ועוד נראה דאפי' למ"ש דמקרי תערובות חנויות וס"ל דתערובות חניות הוי קבוע דאורייתא מ"מ כאן לא הי' איסור תורה מעולם דתיכף שנולד הספק יש כאן ס"ס וא"כ אותם של זה ששחט ג' בהמות מותר הכל בין קודם שנודע הספק בין לאח"כ ואפי' הם חהר"ל ואותם של שני הקצבים האחרים יש לעיין וכו' וכו' אכן אם לקח אדם שלשה חתימת א' משל בעל השלש בהמות וב' משל שנים האחרונים אם לקח מהם קודם שנודע הספק לפמש"ל דאם לקח רק מא' מהם מותר י"ל דכאן כולן מותרים דבכל חתיכה יש כאן ס"ס וכו' אמנם זה דוקא אם ב' החתיכות שלקח בתחלה משל ב' חנויות לא הוי חהר"ל וא"כ יש כאן ספק איסור בב' תערובות וכו' וכיון שיש כאן ספק אם הי' בשל ג' הוי כמו ספק חהר"ל דמתחלה בא הספק ולכן מותר וכו' אבל אם הי' כל השלשה חהר"ל דאז ממ"נ יש כאן איסור למאן דמחמיר בב' תערובית וכו' ונראה דאפי' למאן דמיקל בב' תערובות יש להחמיר כאן דדוקא אם בודאי הי' ב' תערובות אז מקילין משא"כ כאן דיש ספק לומר שמא האיסור הוא בשל ב' בהמות ואין כאן אלא תערובות אחת אין להקל וכ' שם עוד בזה וז"ל ונ"ל לחלק בזה אם לקח החלה משל אותו בעל ג' בהמות וא"כ חתיכה הזאת שלקח יצאה מידי איסור תורה בודאי אף את"ל שהי' שם האיסור כבר נתבטל חד בתרי ושוב אח"כ לקח משל ב' בהמות מכל א' חתיכה אחת בזה אחר זה ותחלה עירב השניה עם הראשונה ואח"כ עירב גם השלישית עמהם והב' הי' חתיכות שאינם ד"ל מותר דאין כאן ספק איסור תורה מעולם ויש כאן ספק דרבנן וכו' אבל אם לקח תחלה משל ב' שיש לכל א' רק בהמה א' וכו' כיון דעדיין לא חל על שום א' מהם שם היתר ואדרבה על כל א' הי' חל שם ספק איסור תורה וכו' וא"כ הרי נתערב איסור דאורייתא חד בחד ונעשה ספק דאורייתא ואף שאה"כ שוב עירב עמהם חתיכה שלישית ממה שלקח מבכל ג' בהמות ונעשה דרבנן אינו מועיל כל שנודע הספק תחלה אמנם למאן דס"ל דתערובות חנויות הוי רק מדרבנן ומדאורייתא אמרינן כל דפריש מרובא פריש הרי בעת שלקח הב' חתיכות הי' מותרין מה"ת ואסורים רק מדרבנן ואח"כ כשעירב שם חתיכה הג' הרי יש כאן רוב היתר וכו' ולכן יש להקל עיי"ש באורך:

(צח) קודם שנמצאת הטריפה מותר. ומ"מ אין להתיר בזה אלא אם עכ"פ רוב בהמות בהמקולין הי' כשרות אבל אם נמצא שרוב בהמות מהמקולין הי' טריפות באופן שרוב החנויות הי' מוכרות בשר נבילה למפרע בזה פשוט דאף מה שלקח קודם שנודע הטריפות אסור דאע"ג דקיי"ל דדין קבוע הוא בין לקולא ובין לחומרא מ"מ כין דהכא ליכא למימר כל דפריש הו"ל ספיקא דאורייתא ולחומרא וזה פשוט. פר"ח ס"ק כ"א:

(צט) מותר. עבאה"ג מ"ש פי' והוי כדין תערובות יבש ביבש דחד בתרי בטל ועי' בשו"ת גנת ורדים הספרדי חיו"ד כלל א' סוף סי' י' שהרב מהרד"ג ז"ל העמיד יסוד על דברי הבאה"ג בזה לדחות דברי שני חכמים שהתוכחו בענין זה עיי"ש. אמנם יעוין בשלחן גבוה ס"ק כ' שהתפלא ע"ד הרב מהרד"ג הנ"ל כי אין להעמיד שום יסוד ע"ד הבאה"ג בזה שדבריו תמוהין דאיך מדמה זה לדין תערובות יבש ביבש דחד בתרי בטל דשם מיירי בחתיכה שאין ר"ל משא"כ כאן דמיירי בחהר"ל עיי"ש:

(ק) מותר. עפת"ש מ"ש בעובדא דק' ווילנא והביא פלוגתת החלקת מחוקק והבית הילל והפר"ח ושאר אחרונים אם יש להורות על חצי בהמה שהיא במקולין שהיא מותרת והחצי השני שבבית טריפה ודברים אלו נדפס בשו"ת גאוני בתראי ונמצא שם שתי חשובות בדבר הזה בסי' ה' וסי' ו' תשו' הגאון בעל חלקת מחוקק ז"ל והגאון מו"ה יהושע העשיל ז"ל הנזכר ככתבם וכלשונם עיי"ש ולענין דינא עי' בבל"י ס"ק כ"ג שהחמיר ג"כ כדעת הבה"י דהחצי שבחוץ נמשך לפנים אמנם במנח"י בסלת למנחה כלל מ"ג והכו"פ אות י"ט כתבו לדינא כהפר"ח ושורש פלוגתתם תלוי בפלוגתת הט"ז סק"ה עם הנקה"כ באם נחתך מקצת מן הכבש שדעת הט"ז שא"א להתיר מקצת כבש א' שנחתך ואינו חהר"ל ולאסור הנשאר ממנה שלא נחתך והוא חהר"ל והנקה"כ חולק עליו וע"ל במ"ז סק"ה מ"ש בפלוגתת האחרונים בזה והעלה דלדינא יש לחלק דבנידון של הט"ז בחהר"ל שנחתך מקצתו יש להחמיר באין הפ"מ כהט"ז ולאסור אף ליחיד בביתו אמנם במעשה דק' ווילנא דמטעם פירש קא אתינן עלה יש להקל כדעת הפר"ח וסייעתו עיי"ש ועי' בס' מי נדה (מהגאון מהרש"ק ז"ל) בריש פ"ק דנדה שהביא ראי' לדעת האוסרין אבל בהשמטות שבסוף הס' שם ובחיבורו עבודת