דרכי תשובה - ד רצד

ועיי"ש עוד בסוף סי' כ"ט שכתב וז"ל ומתוך מה שכתבתי יתבאר לך ג"כ דין א' דאם הי' כאן שתי חתיכות שפירשו בפנינו או שלקח מן הקבוע מתערובות חנויות למאן דסבירא ליה דהוי קבוע דאורייתא או מקבוע גמור דהוי דאורייתא לכולי עלמא ושוב נתערב בהם גם כן חתיכה אחת שפירש מן הקבוע שלא בפנינו או קבוע דחתיכות דהוי כאן רוב לאיסור ואין להתיר חתיכה אחת מהם מס"ס שמא הוא של אותה שפירש שלא בפנינו ואת"ל מב' הראשונים שמא של היתר וא"כ הוי בכל א' ס"ס באופן שהוא מה"ת מותר וספק א' בדרבנן וכמ"ש הש"ך בכללי ס"ס סי' ט"ז דז"א דכרי הם הרוב וכל א' שפירש מהם אמרינן מרובא פריש מאותם הב' חתיכות שפירשו בפנינו או שנלקחו בידים והרי יש כאן איסור ספק מה"ת ולכך אף שנתערב אותה חתיכה שפירשה מאלו השלשה בחתיכות אחרות אינה בטלה אם הוא ראוי' להתכבד דהוי ספק ראשון מה"ת ספק ב' בתערובות וכו' עכ"ל:

(פה) בכהאי גוני. עבאה"ט מ"ש מהש"ך דבמקום הפ"מ יש להתיר ועי' בס' בית יצחק הנ"ל שם סי' י"ז מ"ש בזה. ומ"ש הבאה"ט הייני דוקא כשאינו אוכלן כאחד וכו' עי' בס' בית יצחק שם בסי' שאח"ז מ"ש בזה:

(פו) גוני. עבאה"ט מ"ש מהש"ך דבהפ"מ יש לסמוך על הפוסקים דפירש לפנינו אינו אלא מדרבנן עי' מנח"י כלל מ"ג ס"ק מ"א שכתב דאין לסמוך על זה להקל אפי' בהפ"מ דהעיקר כדעת רוב הפוסקים דפירש לפנינו אסור מה"ת בקבוע ממש עיי"ש. ומ"ש הבאה"ט כיון דקבוע חידוש הוא קמ"ל כיון דספק הראשון אסור מה"ת לא אמרינן הכי וכו' עשפ"ד ס"ק י"ד (בחקירה הא') שעמד על המחקר דלפ"ז בט' חנויות מוכרות ספק נבילה או ספק טריפה ולקח מא' מהם ואינו יודע מאיזה מהם לקח אע"ג דהוי ס"ס אפ"ה אסיר כיון דהספק הא' מן התורה הוא עיי"ש (ועי' בדברינו לעיל ס"ק פ"ד):

סעיף ה (פז) שלקח בשר ממקולין. כתב בפרי תואר ס"ק י"א נראה דאפי' לקח משש או משבע חנויות ואינו יודע אם לקח מחנות שיש בה איסור אם אינם חהר"ל מותרים דלו יהא שנאמר שלקח גם מן האיסור הרי הוא בטל ברוב כדין יבש ביבש. אכן אם הם חהר"ל אסיר עכ"ד ועי' בס' בית יצחק הנ"ל שם סי' כ"ה שעמד על המחקר דאם הי' ב' חתיכות שאינם ר"ל וחתיכה אחת הוא ר"ל ואינו יודע איזה הוא כגון שהי' ב' חנויות של היתר וא' של איסור ופירשו שנים מהם שלא בפנינו מב' החנויות וא' לקח מן הקבוע ושכח אח"כ אם החהר"ל היתה מב' החנויות שפירשו שלא בפנינו או מה שלקח מן הקבוע ועיי"ש במ"ש בזה והעלה להקל כיון דהוי ספיקא דרבנן דהא מה"ת גם חהר"ל בטל ברובא ואף שכתב הש"ך בסי' ק"א סק"ב דדוקא אם הוא ספק אם הוא חהר"ל הוא דמקילינן בספיקו אבל בודאי חהר"ל רק שהאיסור הוא ספק מחמירין מ"מ כאן יש להקל וכו' וכאן ספק הראשון אינו אסור מה"ת דהא יש כאן ס"ס שמא הוא מאותם שלא פירשו בפנינו וכו' ואה"ל אותה שלקח מן הקבוע מ"מ שמא מותרת הוא וכו' וסיים וגדולה מזו נראה דאפי' אין ידוע לו שהג' חתיכות אלו הם מג' חנויות מיוחדות רק שב' מהם פירשו שלא בפנינו וא' לקח מן הקבוע ואינו יודע אם הם כולם מחנות א' או מב' חנויות או מג' וא' מהם היא חהר"ל ושנים אינם ר"ל נראה ג"כ להתיר כיון דעכ"פ יש כאן ב' חתיכות המותרים מדינא דתלינן דמרובא פירשו והג' הוא ספק אם הוא חהר"ל וכו' וסיים כל זה נראה לי להלכה אבל למעשה צ"ע עיי"ש:

(פח) ולא נודעו חתיכות הטריפה. עבאה"ט מ"ש אבל אם החתיכות עומדים בפ"ע ואיכא ספיקא בחנויות נתבאר דינו לעיל סעי' ג' והיינו בש"ך שם ס"ק י"ד נראה שדעתו כדעת הב"ח דאמרינן דין קבוע אפי' היכא דאין האיסור ניכר וידוע במקומו. אמנם הנה הפר"ח ס"ק כ"ב השיג על הב"ח והעלה דהיכא דאין האיסור ניכר במקומו לא הוי קבוע עיי"ש ועי' בבינת אדם שער הקבוע סי' ג' מ"ש ע"ד הפר"ח בזה אמנם באמת דבר זה הוא פלוגתת הראשונים. ולענין דינא עי' בט"ז או"ח סי' תרע"ג סק"ו כנר א' של חנוכה שנתערב בין ב' שמשים דלא בטיל הואיל והוי קבוע עיי"ש ומבואר מדבריו דגם במקום שאינו ניכר האיסור אמרינן כל קבוע וכו' ועי' בהגהות לבושי שרד שם על הט"ז שכ' שהניחו בצ"ע עי' בפרמ"ג או"ח במ"ז שם וע' בשו"ת פנים מאירות חלק א' סי' צ"ח שהשיג להדיא על הט"ז בזה והעלה דזה לא הוי קבוע עיי"ש ועי' בשו"ת שבו"י חלק ב' סי' ל"ב שהשיב על כל דברי הפמ"א בזה והעלה דהעיקר כהט"ז להחמיר דגם באינו ניכר מקרי קבוע ועי' בשפ"ד ס"ק י"ד שהביא דברי הפמ"א והשבו"י בזה וכ' בזה תבנא לדינא כך שאם הי' י' חנויות ובכל א' מהם שור א' ונמצא בא' מן הראשים טריפות דנתערבו גוף החנויות והיינו קבוע שאינו ניכר כנ"ל יש ג' מחלוקת שמדברי הב"ח והש"ך נראה דס"ל דהוי קבוע דאורייתא אף שאין נודע באיזה חנות הי' הטריפות וכן צידד הפרי תואר סק"ו ודעת הפרישה נראה דעכ"פ הוי קבוע דרבנן ומדברי הפר"ח משמע דאפי' קבוע דרבנן לא הוי אם אינו חהר"ל ולדינא צ"ע ומ"מ בהפ"מ יש לצדד ולומר דתערובות חנויות (אפי' בחתיכה שאינה ר"ל) הוי רק קבוע מדרבנן ולא קבוע דאורייתא ונ"מ בתערובות הב' אח"כ דלא הוי הא' מה"ת וכו' אבל לומר דלא הוי אפי' קבוע דרבנן כמ"ש הפר"ח ז"א עיי"ש ועי' בשו"ת חקרי לב חלק א' מיו"ד סי' ק"ג מה שפלפל בזה באריכות ועיי"ש במ"ש בזה לדינא:

(פט) נודעו חתיכות הטריפה. עבאה"ט מ"ש דאם יש ספיקא בחנויות וכו' ועי' בס' בית יצחק הנ"ל שם סי' כ"ט שעמד על המחקר בדבר מחלוקת הפוסקים בתערובות חנויות אי הוי קבוע מה"ת או רק מדרבנן או דלא הוי קבוע כלל ולדעת הסוברים דהוי קבוע דרבנן מה יהי' אם הי' ט' חנויות מוכרים בשר כשר וא' מהם בשר נבילה ופירש א' בפנינו לדעת הסוברים דפירש בפנינו לא הוי קבוע רק מדרבנן גזירה שמא יקח מן הקבוע וכו' וא"כ י"ל דלמ"ד דתערובות חניות הוי דרבנן לא גזרו שמא יקח מן הקבוע דהוי גזירה לגזירה. ועוד חקר שם באם פירשו מהם ב' חתיכות לפנינו למ"ד דתערובות חנויות הוי קבוע דאורייתא ונאמר ג"כ דפירש בפנינו הוי כלקח מן הקבוע בידים וא"כ יש בהם ספק גמור מדאורייתא א"כ אם לקח אח"כ חתיכה שלישית מן הקבוע ונתערבה בב' חתיכות הראשונות חוזר ונאסרו כל הג' חתיכות דעל כל הג' חתיכות יש עליהם שם ספק איסור כיון שאינו יודע בכל השלשה חתיכות מאיזה חנות נלקחו ולא לקח כל חתיכה מחנות מיוחדת משא''כ אם נאמר דתערובות חניות הוא רק מדרבנן אין כאן שום ספק איסור הורה כלל וכל הג' חתיכות מותרים מן התורה ובאם נאמר דתערובות חנויות הוי קבוע מה"ת רק פירש לפנינו הוי דרבנן ואינו דומה ללוקח בידים א"כ ב' חתיכות מותרים מדאורייתא ואז אמרינן דחתיכה השלישית שלקחו בידים בטלה בהם ברוב ואין כאן איסור תורה כלל וא"כ י"ל דיש כאן ס"ס בב' חתיכות הראשונים חדא שמא קיי"ל דתערובות חניות הוי מדרבנן ואת"ל דהוי דאורייתא שמא פירש בפנינו הוי דרבנן וא"כ כבר יצאו מידי איסור תורה ושוב בטל בהם החתיכה השלישית מדין תורה ג"כ ואפי' נודע הספק קודם שפירש החתיכה מן התערובות ג"כ דינא הכי דאם לא נודע מן הספק הרי כולם אין בהם איסור תורה בודאי דפירש קודם שנודע האיסור מקרי פירש שלא בפנינו עיי"ש:

(צ) חתיכות. עבאה"ט מ"ש דאם יש ספיקא בחניות וכו' ועי' בס' בית יצחק הנ"ל שם סי' כ"ו שכתב דאם הי' כאן ג' חניות א' טריפה וב' כשרות ונתערבו החנויות זו בזו ותחלה פרשו ב' חתיכות מב' חנויות שלא בפנינו ואח"כ לקח חתיכה א' מחנות השלישית יש לחקור די"ל כיון דבעת שלקח השנים אז לא הי'