דרכי תשובה - ד רצג

של שחוטה ואת"ל שמא לקח מהחנות שיש בו נבילה שמא כשרה לקח ולכן צריך ג"כ לתערובות כדי שיהיה ג' ספיקות והרמ"א שהחמיר הוא משום דכיון דעכ"פ בשעת שלקחו קודם שנתערב הי' אסור מדאורייתא וכו' ולא הוי ס"ס גמור משום שאינו מתהפך עיי"ש וע' בס' בית יצחק הנ"ל שם סעי' כ"ד מה שהרבה להשיב על דברי התפארת למשה והוכיח דא"א להעמיס דבריו בדברי המחבר שהם הרשב"א דהרשב"א לא ס"ל כן עיי"ש באריכות:

(עח) לקח מאחת מהן. עי' בס' בית יצחק שם שעמד על המחקר באם נתערב חתיכה שלקח מן הקבוע בחתיכה שפי' מן הקבועה כגון שהי' ט' חנויות מוכרות בשר כשר וא' מוכרת בשר נביל' ופירשו ב' חתיכות משתי חנויות שלא בפנינו דהם מותרים מדינא דכל דפריש מרובא פריש ואח"כ לקח ג"כ חתיכה א' ושכח מאיזה חנות לקח ונתערבה אותה חתיכה שלקח מן הקבוע באותם הב' חתיכות שפירש שלא בפנינו מה דינם אם הי' כולם חתיכות שאינם ראוים להתכבד או חהר"ל ועיי"ש במה שהאריך בזה וכתב שם כמה חילוקי דינים בזה ועיי"ש עוד בסי' שאח"ז שנסתפק עוד באם הי' כאן ב' חתיכות שאינם ר"ל ואחת שראוי להתכבד ואינו יודע איזה הוא כגון שהי' ב' חנויות של היתר וא' של איסור ופירשו שנים מהם שלא בפנינו מב' חנויות וא' לקח מן הקבוע ושכח אח"כ אם החתיכה הר"ל היתה מב' החנויות שפירשו שלא בפנינו או מה שלקח מן הקבוע ועיי"ש במה שפלפל בזה ובמ"ש בזה לדינא עיי"ש באריכות:

(עט) ונתערבה באחרות. עי' בס' בית יצחק סי' י"ט שנסתפק באם לקח א' בשר במקולין ואינו יודע מאיזה מקולין לקח והלך עם הבשר למקום אחר לעיר אחרת ששם ג"כ הי' ט' חנויות מוכרות בשר כשר והוא נתן הבשר שלקח מן המקולין בחנות עשירי וכל א' ניכר במקומו ושוב לקח שם בשר במקולין ואינו יודע מאיזה מקילין לקח ונמצא שנעשה ספק השני קבוע דחנויות מה דינו להרשב"א דלכאורה י"ל שגם הרשב"א לא הקיל בדין זה כאן רק כשנתערב אח"כ בחתיכות אחרות ברוב כיון דמה"ת אפילו איסור ודאי בטל ברוב וכאן בקבוע דחידוש הוא לא מחמרינן בי' או משום דהוי ס"ס ספק א' בגוף והב' בתערובות דמותר להרשב"א משא"כ בנ"ד דגם בתערובות השניה יש כאן איסור תורה לא מקילינן ודמי לאיסור שנתערב בהיתר חד בחד ואחר כך לקח אחד מהשנים ונתערב עוד עם אחר חד בחד דקיימא לן דכגופו של איסור הוא או דלמא כיון דקבוע חידוש הוא ואין לך בו אלא חידושו י"ל דדמיא לב' תערובות שכתב הש"ך להתיר בהפ"מ מטעם ס"ס ועיי"ש במ"ש בזה וסיים בצ"ע:

(פ) באחרות. פי' שלא בפנינו ומיירי הכא שלא נתערבה באחרות דעלמא דאל"כ למ"ל ס"ס תיפוק לי' דודאי איסור ג"כ בטל ברוב אם אינו ר"ל וכו' אלא מיירי כגון שקנה מג' חנויות מכל א' חתיכה א' וכל א' הוא ספק אם מכשרה הוא או. מנבילה מכת קבוע ואפ"ה כשנתערבו מותר לדעת המחבר כיון דאין כאן אלא חנות א' שיש שם בשר נבילה וט' חנויות הם רק מבשר כשר לבד והוא קנה מג' חנויות הרי ב' מהם ודאי היתר וא' ספק איסור והוי ס"ס וכו' ומור"ם ס"ל כיון דאותו שלקח הוי כמחצה וכו' הוי כודאי איסור שנתערב ולא הוי ס"ס וכו' תפארת למשה:

(פא) בטילה ברוב. אפי' הוא חהר"ל. עשפ"ד ס"ק ל"ג:

(פב) משום ס"ס. אף דבאמת אין זה דומה כלל לשאר ס"ס דהא בכאן אתה בא להתיר כולן וא"כ הס"ס סותר זא"ז דע"כ יש כאן א' דאין בו אלא ספק א' ובכה"ג היכא דסתרי אהדדי אין אומרים ס"ס כלל מ"מ העיקר בזה בדעת המחבר כיון שנתערב החתיכה אח"כ ברוב הרי מה"ת נתבטלה רק שחז"ל גזרו על דבר חשוב שלא יתבטל ברוב אמנה היכא שיכולין לעשות בכל א' ס"ס גזה לא גזרו חז"ל אע"פ שאינו ס"ס גמור ולזה מכיון הלשון שכתב בטלה ברוב משום ס"ס. יד יהודה בפיה"א ס"ק "ח ובפיה"ק ס"ק כ"ד (ועי' בדברינו להלן בדיני ס"ס ס"ק שפ"ו):

(פג) ויש אוסרן בכה"ג. ר"ל אם הוא חהר"ל אבל בלא"ה בודאי דלכ"ע בטל ברוב שפ"ד ס"ק כ"ג:

(פד) אוסרין בכה"ג עבאה"ט מ"ש מהש"ך ועיי"ש בש"ך דמבואר מדבריו דהעיקר כהרמ"א דלא מהני ס"ס בקבוע ועשפ"ד ס"ק י"ד (בחקירה הא') שעמד על המחקר בזה כיון דקבוע חידוש הוא דלא אזלינן בקבוע אפי' בתר רובא דאיתא קמן א"כ כ"ש דלא מהני ס"ס בקבוע דלא עדיף מרובא וכו' והביא מדברי הש"ך בזה עיי"ש ועי' בס' נפש אדם על החכמת אדם כלל ג' אות מ' (דף ל"ט ע"ד) מה שפלפל בדברי הפרמ"ג בזה ובמ"ש לחלק בזה לדינא עיי"ש באריכות ועי' בס' פתח הדבור חלק א' סי' ל"ב אות י"ג ובשו"ת שאילת שלום תניינא סי' י' ובספר שדי חמד בחלק הכללים מערכת הב' כלל צ"ז ובס' בית יצחק שם סי' ג' באריכות ועי' בס' בית יצחק הנ"ל בשער הקבוע סי' ו' שהאריך בחקירה זו דלפי מה דקיי"ל דקבוע כמחצה על מחצה דמי גם לקולא כגון תשע חנויות מוכרות בשר טריפה וא' בשר כשרה דאמרינן כמחצה על מחצה דמי מה יהי' אם הי' כאן ס"ס בכה"ג כגון ט' חניות מוכרות בשר ספק טריפה והספק טריפה שוה בכולן כגון ספיקא דדינא וא' מוכרת בשר כשר ולקח מאי מהן וכו' ועיי"ש במ"ש בזה בפלפול באורך ובמ"ש בזה לדינא (ועי' בדברינו לעיל ס"ק ל"ה):

ועיין עוד מזה בס' בית יצחק הנ"ל שם סי' כ"ג שכתב וז"ל נלענ"ד דאם הי' כאן ס"ס בקבוע ונעשה הס"ס בבת אחת וספק ראשון אינו אסור מדאורייתא כגון ט' חנויות מוכרות בשר כשר ובאחת הי' רוב בשר כשר ומיעוט טריפות וכל חנות ניכרת במקומה ולקח מאחת מהם ואינו יודע מאיזה לקח דמותר מטעם ס"ס אפי' למאן דס"ל ספק א' בגופו וספק ב' ע"י תערובות לא מהני היינו משום דגם ספק הראשון הי' אסור מדאורייתא משא"כ כאן דאפי' בחנות שיש בה איסור שם הוי הרוב של היתר ועוד דכאן באו ב' הספיקות ביחד משא"כ בספק ראשון בגופו שכבר נאסר קודם שנולד ספק הב' וכו' ולפמ"ש גם אם הי' להיפך רוב חנויות הי' בהם רוב של היתר ומיעוט של איסור ובחנות א' הי' הכל היתר ולקח מאחד מהם ואינו יודע מאיזה לקח ג"כ מותר לפי מה דקיי"ל דקבוע הוא ג"כ לקולא וכו' ואפשר לומר דאפי' לדידן דס"ל ספק א' בגופו וספק ב' ע"י תערובות אסור מ"מ כאן בנ"ד מותר דהא קיי"ל בלא נודע ספק ראשון עד אחר שנתערב מותר כיון שבאו הב' ספיקות ביחד וגם ספק הראשון אין בו איסור תורה דהא הרוב הם של היתר אכן באם פירש משם לפנינו נראה דאין להקל כיון דכמה פוסקים ס"ל דפירש לפנינו לא הוי כמחצה על מחצה א"כ אין כאן ס"ס גמור ואף דרוב הפוסקים ס"ל דהוי כלוקח מן הקבוע מ"מ אין להקל כאן בס"ס דדמיא קצת לס"ס דאיסורא אכן אם בחנות הטריפה הי' איסור והיתר שוה בשוה ממש בזה יש לחלק לפענ"ד שבאם הי' האיסור וההיתר מעורב בחנות האסורה אף שאין החנויות מעורבין וכל חנות ניכרת בפ"ע ולקח מאחד מהם ואינו יודע מאיזה מהם לקח תליא במחלוקת הפר"ח והש"ך בכללי ס"ס דלדעת הש"ך באם נתערבו הטריפות והכשירות ביחד בחנות וכל חנות הי' ניכרת בפ"ע הרי ב' הספיקות באו ביחד משא"כ לדעת הפר"ח כל שהי' שוה בשוה ונתערבו בחנות הוי כתערובות חד בחד וכגופו של איסור הוי ולא מקרי ספק כלל. אבל בלא נתערבו בחנות א"כ לגבי בשר הפורש מן החנויות שלקח בא' מהם באו ב' הספיקות ביחד ומותר בכה"ג אפי' לדעת הש"ך שם דפסק בדין התרנגולת שאם לא נתערבו התרנגולת אסורה הביצה אף בספק טריפה היינו משום דשם הוי הספק א' בגופו והשני בתערובות משא"כ כאן ב' הספיקות אינם בגופם וב' הספיקות באים כאחת ומשם א' ובכה"ג דבחנות הטריפה הי' האיסור בפ"ע וההיתר בפ"ע אם הי' להיפך רוב חנויות מוכרות בשר טריפה ובכל א' מחצה איסור ומחצה היתר לפמש"ל דקבוע הוי כמחצה אפי' לקולא א"כ הוי כאן ס"ס גמיר אך בזה י"ל דקבוע חידוש הוא ואין לך בו אלא חידושו ולא מהני בי' ס"ס וכו' עכ"ל וע' מזה עוד בדברינו לעיל (ס"ק ל"ה)