דרכי תשובה - ד כח

דלכך שביק התנא לישנא דחלב דפתח בי' ונקיט גבינה דאלו חלב שהיא נוזלי ואין מעלין אותו אלא בכלי דלא הוי כעין תפיסה אחת לא גזרו עיי"ש ועי' בדברינו להלן (ס"ק ט'):

(ו) שלא יבא לאכלם יחד. עי' בשו"ת גינת וורדים בגן המלך סוף סי' ע"א שכ' דלא מהני בזה שיניח אדם לשמור עליו כיין ששמירה הזאת צריך להיות תדירית שלא תזוז מחשבתו ועינו בלא הפסק כלל והא לא אפשר דאי אפשר שלא תסוח דעתו ממנו לשעה קלה עיי"ש והביאו בחידושי הגרעק"א ז"ל לדינא:

(ז) אבל בשלחן וכו'. עי' בכנה"ג בהגהות הטור אות ד' שהוכיח מלשון הרי"ו דהא דאמרינן דאסיר להעלות בשר וגבינה על שלחן א' ומפלגינן בין שלחן שאוכל עליו לשלחן שמסדר עליו התבשיל היינו דוקא בזמנם שכל א' הי' אוכל בשלחן קטן בפני עצמו ולא הי' מקום לסדר המאכלים בשלחן שאוכל עליו אבל בשלחנות שלנו מותר אלא שצריך היכרא עיי"ש:

(ה) בשלחן שסידר עליו התבשיל מותר. עי' בערך השלחן אות ב' שכתב דמסתימת הלשון משמע דאפי בשר בהמה מותר בזה אבל בראב"ן מבואר דרק שר עיף מותר לעלות על השלחן שסודר עליו תבשיל של גבינה אבל בשר בהמה אסיר עיי"ש:

(ט) מותר ליתן זה בצר וה. עי' ביד אברהם שכ' דגם בשלחן שסודר עליו התבשיל לא שרי אלא במכוסים דוקא אבל במגולים אסיר לכתחלה וכמ"ש לקמן סי' צ"ה דאסור להניח כד של בשר אצל כד של חלב דשמא יפול מזה לזה עיי"ש. והנה לפמש"ל (ס"ק ז') דבשלחנות שלנו אפי' בשלחן שאוכל עליו דינו כשלחן שסידר עליו התבשיל ושרי ע"י היכר לכאורה ג"כ דעכ"פ לא שרי אלא במכוסים דלא עדיף משלחן שסודר עליו התבשיל ואולי י"ל דעדיפו שלחנות שלנו בזמה"ז גם משלחנות שלהם שסודר עליו התבשיל שיכול להיות שהי' ג"כ קטן והי' עומד הכלי של בשר סמוך ממש אצל הכלי של חלב ויש חשש שמא יפלו מזה לזה משא"כ בשלחן שלנו שהוא גדול וזה עומד בצד זה וזה עומד בצד זה ויש הפסק גדול בינתיים ע"כ מסתבר דאפי' כשאינם מכוסים שרי וע"ל (סק"ה) מ"ש בזה בשם מהרש"ש:

(י) ליתן זה בצד זה עי' בערך השלחן שם שכ' מהראב"ן ובלבד שלא יגעו הקערות זו בזו עיי"ש ועי' ביד אברהם שם שכ' דאפי' במכוסים אסיר לכתחלה בנוגעים זה בזה אבל בדיעבד פשוט הוא דשרי מידי דהוי אשתי קדירות נוגעות זו בזו דשרי להלן סי' צ"ב אפי' ברותחין עיי"ש:

(יא) זה בצד זה. עי' ביד אברהם שם שכ' דכל שהן מכוסים ואין נוגעים זה בזה מותר גם לכתחלה אפי' ברותחין ולא חיישינן להחמיר בזה אף לכתחלה מחשש שהם עומדים על שלחן והשלחן בולע משניהם שאין השלחן נאסר ע"י מה שסידר עליו תבשילין של בשר ושל חלב דיש כאן כמה נ"ט מן התבשיל של בשר לקדירה ומן הקדירה לשלחן ומן השלחן לקדירה הב' של חלב וכולי האי לא חיישינן שיהי' הבליעה נפלטת ביבש. וסיים ומ"מ ישראל קדושים הן ונהגו ליחד שלחן או ספסל לבשר לבד ולחלב לבד עיי"ש ועי' בדברינו להלן סי' פ"ט (ס"ק מ"ח):

(יב) בצר זה. עבאה"ט מ"ש מהש"ך דמותר להעלות בשר נבילה על שלחן שאוכל עליו בשר כשר ועי' בס' תוספות ירושלים שעמד על אם מותר להעלות גבינה אסורה על השלחן שאוכלין בשר כשר וכן אם מותר להעלות בשר נבילה על השלחן שאוכלין עלי' גבינה כשרה ועיי"ש במ"ש בזה ועי' בס' מגדים חדשים אות א' שהביא מדברי הג"א דאסור להעלות יין נסך על השלחן ששותה יין כשר עיי"ש ועי' בפרי תואר סק"א שהאריך בענין זה וסיים כללא דמלתא דבכ"מ אין להעלות דבר איסור על השלחן שאוכל עליו אלא היכא דמינכר האיסור אבל כל דבר דלא מינכר בי' איסורי' אסור להעלות על השלחן ובכלל זה הוא גם שלא להעלות על השלחן שאוכל עליו חלב (בציר"י) מהותך שמא יאכלנו בחשבו כי הוא שומן דבזה יש להחמיר טפי שלא יבא לידי איסור דאורייתא עיי"ש ומ"ש הבאה"ט מהש"ך דאסור להעלות לחם של איסור על השלחן כדרך שאסור בבב"ח עפר"ח סק"א שפסק ג"כ הכי עיי"ש ועי' בשפ"ד סק"ב שכ' זה בדרך אפשר עיי"ש ועי' בתורת יקותיאל ס"ק א' שהשיג על הש"ך בזה והעלה דאין חילוק בין לחם דלא בדילי מיני' לשאר דבר ואין להחמיר בלחם איסור להעלותו על השלחן עיי"ש ועי' בשיורי ברכה שהשיג ג"כ על הש"ך והפר"ח שהחמירו בלחם איסור בזה עיי"ש וכ"כ ביד יהודה בפיה"א סק"ב ובפיה"ק סק"ג לדינא דכל דבר שאסור בעצמו אפי' לחם מותר להעלות על השלחן בעת האכילה ואין חושש עיי"ש ולפמש"ל מהפרי תואר בע"כ אין להקל גם בלחם אא"כ ניכר בתואר הפת שהוא של איסור ונשתנה מצורת פת כשר וע"ל סי' צ"ז סעי' א':

סעיף ב (יג) דוקא בשני בני אדם המכירים זא"ז. הנה מלשון זה משמע לכאורה דבאדם א' אין שום איסור אמנם יעוין בבית הילל סק"א שהעלה בראיות דגם באדם א' אסור להעלות בשר עוף על שלחן שאוכל עליו גבינה דחיישינן שמא יבא לאכלם יחד ע"י שכחה עיי"ש והביאו הפר"ח בקו"א שבסוף הס' עיי"ש ועי' בס' קהל יהודה הספרדי ריש סי' זה מ"ש ע"ד הבה"י בזה ועי' בס' יד דוד בהגהות הטור אות י' מ"ש ע"ד הקהל יהודה בזה ועי' בשו"ת מהר"ם שרוטינבורג האחרונים חלק יו"ד סי' י"ב שכ' ג"כ דפשוט הוא דמ"ש בסעי' ב' הא דאסור להעלות דוקא בשני בני אדם המכירים זה את זה לא לפרושי דינא דסעי' א' אתי לומר דעיקר איסור העלאה דסעי' א' הוא דוקא בב' בני אדם דז"א דאפי' יחיד האוכל בשר על השלחן אסור להעלות על אותו שלחן גבינה וכו' עיי"ש:

(יד) המכירים זה את זה. עבאה"ט מ"ש שאין מתביישין זה מזה וע' בס' ויקרא יהושע בחידושיו ליו"ד סוף סי' זה שכ' דאפי' אם ידוע שאחד מתבייש בטבעו לאכול ממה שלפני חבירו אפ"ה אם מכירין זא"ז אסור דחיישינן שמא מתוך אהבה שיש ביניהם יתן א' לחבירו עיי"ש:

(טו) זה את וה. עבאה"ט ופת"ש וע' בשו"ת בית יעקב סי' י"ב (בד"ה ומה שהקשו) שכ' דכ"ז בב' ישראל אבל אם בישראל ועכו"ם שאוכלין על שלחן א' דהעכו"ם אוכל בשר נבילה והישראל בשר שחוטה אין לחוש וכו' ועוד דסתם עכו"ם מקפידים יותר משני ישראלים המקפידים עיי"ש ומשמע מדבריו דדוקא בסתמא אין לחוש ותלינן שהם מקפידים אבל אם ידוע שהם אוהבים זא"ז יש לחוש והנה בפלתי סק"א כתב דביהודי ועכו"ם שפיר יכולין לאכול על שלחן אחד אף אם הם אוהבים זה לזה כיון שהלבבות רחוקים ואין פירוד לבבות כפירוד הדתות אף אם הם מכירים זא"ז ויש ביניהם אחוה וריעות יש להם דין אכסנאים וכבני אדם שאין מכירין זה את זה עיי"ש אמנם יעוין ביד יהודה בפיה"א סק"ב שהעלה דבע"כ גם בעכו"ם המכירו ואוהבו שייך דין זה כמו שמצינו הרבה בגמרא דהי' להם אוהבים עכו"ם עיי"ש וע' בפרי תואר שם שהחמיר ג"כ בזה אך כ' שיש חילוק בין אם מעלין להעכו"ם על השלחן מאכלים שמביאים לו מביתו אז אף שהם מכירים זא"ז ואינם מקפידים זע"ז אין לחוש דאין לך היכר גדול מזה אם הישראל יודע שהוא מאכל העכו"ם ואין חילוק בין בשר נבילה וטריפה או שאר דבר איסור או גבינה בכ"מ מותר להעלות לעכו"ם על השלחן שאוכל עליו הישראל בשר דכל שיודע הישראל שהוא של עכו"ם הו"ל בכלל מינכר איסורה דלא גזרו בכה"ג אכן אם הביאו לפני העכו"ם מאכל גבינה מביתו של ישראל אז אם אין מקפידין זע"ז אסור כמו בב' ישראל עיי"ש ועי' בדלתי תשובה סוף סק"ו שכ' דאם עכו"ם אוכל מאכל חלב כשר והוא שכיר ולקיט אצל בעה"ב ישראל מותר להעלותו על השלחן שאוכל עליו הבעה"ב בשר ולא חיישינן דלמא אתי בעה"ב למיכל מיני' כמשחז"ל בכתובות דף נ"ז גבי לקיט כהן השתא מדידי' ספו לי' מיכל קאכל מיני' לכן בכה"ג לכ"ע שרי עיי"ש:

(טז) זה. עבאה"ט סק"ב מ"ש מתשו' בית יעקב דמי שאוכל בשר וכו' הנה מדבריו משמע דוקא מי שאוכל עכשיו בשר והמעיין בתשו' בית יעקב שם יראה דאף שאינו אוכל עכשיו בשר רק שהוא בתוך שש