דרכי תשובה - ד רעד

(יב) נבלל פי' דתערובות לח בלח מקרי היכא דגוף האיסור או טעמו מתערב ונבלל יפה עם ההיתר לגמרי באופן שכל חלק מן התערובות יש שם איסור והיתר מעורבין יחד כגון שמן בשמן (עי' בס"ק שאח"ז) ויין ביין שנבללים וכן חתיכת איסור שנתבשלה עם חתיכת היתר והוסרו החתיכות ונשאר רק הרוטב שהמרק והרוטב מתפשט ונבלל זב"ז וכל כיוצא בזה. פר"ח שם. ועי' במנחת כהן ריש חלק א' מס' התערובות ועי' בשו"ת עמודי אור סי' נ"ב שכתב שם לענין אווזא ספק טריפה שנתערבה בין רוב כשרות והפשיט עורן והותך השומן וכתב שם דקודם ההותך נתבטל ברוב אע"פ שמדרך הנהוג לפרר השומן לחתיכות קטנות אפ"ה יש לו דין יבש ביבש דהא קיי"ל אין בילה כ"א ליין ושמן עיי"ש לדרכו:

(יג) והאיסור עומד בעצמו. כתב הב"י וז"ל ודע דהא דאמרינן יבש ביבש חד בתרי בטל היינו לאפוקי דבר לח או נימוח ומתפשט אבל כל דבר שעומד בעצמו אלא שהוא מעורב עם אחרים מקרי יבש ביבש עכ"ל (ועי' מזה במנחת כהן ריש חלק ב' מספר התערובות בד"ה וראוי) ועי' ביד יהודה שם שכתב דהא דקיי"ל דבדבר לח יש בילה זהו רק בסתמא אבל אין זה כלל בכל מקום דיש דברים שאינם מתערבין זה בזה כגון שמן וכל דבר שמן שדרכו לעמוד למעלה על כל משקה וכן יש כמה דברים שהם בטבען כבידין אשר דרכם ליפול למטה ואף אם יערב א' בחבירו יפה אם יעמוד זמן מה יצלול אחד מחבירו או יעלה למעלה או יפול למטה ויוכל להבחין לקבל מזה שלמעלה או יניחו להצליל למטה עיי"ש:

(יד) עומד בעצמו. עבאה"ט מ"ש אלא שהוא מעורב וכו'. וזה הכלל נקוט בידך לעולם אין היבש מתבטל בלח ואין הלח מתבטל ביבש כיון שאינם נבללים זה בזה וה"ז כאלו הוכר האיסור. חכמת אדם ריש כלל נ"א ועי' בשו"ת התניא שבסוף הש"ע שלו סי' י"ח:

ועיין במ"ז לעיל סי' צ"ב ס"ק ט"ז שעמד על המחקר בהא דקיי"ל דיבש בלח או לח ביבש אין לו ביטול כל שהאיסור מובדל וניכר ולפיכך קיי"ל דזית איסור וזית היתר שבישלו בס' זיתי רוטב היתר דהרוטב מותר אבל החתיכות אסורות כיון שהאיסור מובדל מן הרוטב ולא נתערב בהלח מה הדין אם נפל כשיעור זית א' של רוטב איסור לקדירה שיש בה שלשים זיתי רוטב היתר וגם ל' זיתים דבר גוש היתר אם נימא דהגוש שרי כיון שיש בין הכל ס' לבטל הזית רוטב איסור אבל הל' זיתי רוטב אסורים דהא אין יבש מבטל לח וכ"ת אה"נ א"כ נימא דגם הל' זיתי גוש יהי' אסור דהרוטב נ"נ ויאסר הרוטב לכל הגוש וכ"ת אה"נ דהא בדוכתא טובא משמע דאף באיסור צלול שנפל להיתר מצטרף הכל לבטל וכו' ובסוף דבריו מסיים סוף דבר אני נבוך כעת בזה עיי"ש ועי' בהגהות הגאון מהרש"ק ז"ל על הפרמ"ג שם מ"ש בביאור דין זה ולדינא העלה דאין לחוש להחמיר בזה כלל ושפיר הדין דגם הל' זיתי היתר הגוש מצטרפין לבטל הזית רוטב של איסור עיי"ש ועי' במ"ז לעיל סי' צ"ט סק"ג שכתב הפרמ"ג בעצמו ואלו בצלול אף הגוש מצטרף ואף הרוטב מותר אף שאין ברוטב לבדו ס' וכו' עיי"ש ועי' בשו"ת טוטו"ד קמא סי' קל"ד בשאלה הב' בעובדא שהיו ממלאים דגים בבצלין ותבלין ואח"כ לקחו לובן ביצה שנשפך מעט ממנו ואינו יודע כמה ועירבו בהמילוי וחתכו ביחד ומלאו הדגים ואח"כ מצאו על החלמון טפת דם ולא ראו אם הי' הדם על הקשר או לאו והדגים נתבשלו במים וקרוב לודאי הוא שבהדגים בצירוף המים הי' ס' כנגד הלובן ביצה אבל בהדגים לבדן קרוב יותר שלא הי' ששים נגד החלבון ועיי"ש במ"ש בזה והעתיק דברי המ"ז הנ"ל וגם דבריו שכ' בהגהות הפרמ"ג שם וכתב דבנידון דידן כיון שהי' להיפך דהדבר איסור הי' בגוש ודאי דאין הלח מצטרף להתיר גם את הגוש ובפרט דכאן יש לאסור את הגוש בלא"ה כיון דכבר נאסרו המולייתא בצונן כיון דהוי דבר חריף ודוחקא ע"כ אין להתיר רק הרוטב אבל הדגים יש לאסור עיי"ש באריכות:

(טו) בעצמו. עבאה"ט מ"ש מהש"ך דאפי' יש ס' דין החתיכות כיבש וכו' ועפרמ"ג בשער התערובות חלק א' פרק ג' (בד"ה וע' בש"ך) שכ' דאף דמה"ת החתיכות אסורות אפ"ה סגי כשיש ברוטב ס' כנגד החתיכה האסורה לבד וא"צ ברוטב ס' נגד שתיהן דביבש לא אמרינן חנ"נ מיהו אם הי' ב' של איסור וא' של היתר י"ל דאמרינן אחרי רבים להטות ונהפך ההיתר לאיסור י"נ דצריך ברוטב ס' נגד שלשתן אמנם לענין הלכה יש לצדד להקל דלא נהפך ההיתר לאיסור ביבש וסגי בס' נגד האיסור לבד וסיים בצ"ע עיי"ש (ועי' בדברינו לעיל ס"ק א'):

ועיין במנחת כהן חלק ב' מס' התערובות פרק ג' שכ' וז"ל מדברי הש"ך אלו יש ללמוד דה"ה ביבש דאינו מינו כגון חתיכות איסור שנתבשלה עם עשרים או שנשים חתיכות היתר דאינו מינו אע"פ שיש בהן ובמרק שיעור ס' נגד החתיכה האסורה אינה בטלה כיון שאין בחתיכות עצמן ששים עכ"ל ועי' במנח"י כלל ל"ט סק"ד שהביאו וכתב שכל דבריו הם נגד משמעות הפוסקים דכיון דכל הטעם דמין באינו מינו ביבש דצריך ששים הוא משום שמא יבשלם ויתן טעם והכא כיון שיש ברוטב ובחתיכות ששים כנגד האיסור נתבטל האיסור אע"פ שהוא מין באינו מינו עיי"ש ובסלת למנחה וכן כתב בחוות דעת לדינא דבמין באינו מינו ביש ס' בצירוף הרוטב מהני וכמ"ש המנח"י עיי"ש אמנם יעוין בערך השלחן אות י"א שמדחה דברי המנח"י וכתב דהעיקר כהמנחת כהן דהא בזה יש חשש שמא יבשלם ויתן טעם דהיינו לאחר בישול זה יחזור ויבשל אותם שנית בלא רוטב דהא חתיכות נבילה אוסרות כמה קדירות זו אחר זו עיי"ש ועי' בשפ"ד סק"ד שהביא דברי המנח"י בזה וסיים דמ"מ לדינא צ"ע בהפ"מ אם יש לצדד לסמוך על המנח"י להקל בזה עיי"ש ועי' בכנפי יונה שכתב בהחלט לדינא כדברי המנח"י בזה עיי"ש וכ"כ בס' בית יהודה (להרב הג' מהר"י לאנדא ז"ל) לעיל סי' ק"ד סעי' א' עיי"ש ועי' בס' דברי יוסף סי' שכ"ח אות ב' וסי' תשס"ה אות א' שהביא ראיות לזה שכן עיקר לדינא דא"צ שיהי' ס' בהחתיכות לבדן אלא דגם הרוטב מצטרף לס' עיי"ש אמנם יעוין בחכמת אדם כלל נ"א סעי' י' וביד יהודה בפיה"א סק"ב ובפיה"ק סק"ד שכ' שאין לסמוך כלל ע"ד המנח"י בזה דהעיקר כדברי המ"כ דבמין בשא"מ צריכין החתיכות עצמן ס' אפי' בהפ"מ עיי"ש וכן ראיתי בס' זר זהב מהגאון בעל אורח מישור ז"ל כת"י על היו"ד שהאריך בזה והעלה גם כן בסברות וראיות להחמיר שהאינו מינו אינו מצטרף לס' ובעינן שיהי' בהמינו בעצמו ס' וצ"ע:

ועיין בש"ך לעיל סי' ס"ט ס"ק נ"ז שמבואר מדבריו דחתיכת בשר שקבלה טעם מאיסור אינו מינו ונאסרה שנתערבה ברוב חתיכות כשרות דלא בטל ברוב וצריך ששים כיון שיש בחתיכה זו טעם איסור שייך הגזירה דשמא יבשלם ויתן טעם עיי"ש והנה בשערי תשובה סי' תמ"ז ס"ק ל"ח הביא תשו' זקינו הפני יהושע להקל בזה דסגי ברוב עיי"ש אמנם יעוין בשו"ת בית שלמה חלק א' מיו"ד סי' קכ"ד שכ' בפשיטות להחמיר בזה דצריך ס' ועיי"ש בהג"ה מבהמ"ח אות א' שהתפלא על השערי תשובה הנזכר שהעתיק בפשיטות דברי הפ"י ולא זכר דברי הש"ך הנ"ל ושכן הוא הסכמת כל האחרונים להחמיר כדעת הש"ך עיי"ש וכ"כ במ"ז סק"ב ובשער התערובות חלק ב' פרק ב' לדינא דאם נבלע כזית חלב או דם בחתיכה ונתערבה עם ב' חתיכות היתר אם יש ששים בין הכל נגד הכזית דם או חלב מתבטל החתיכה ברוב ואפי' בב"ח הדין כן אבל אי ליכא ששים נגד החלב אסור דגזרינן שמא יבשלם יתן טעם ואף דדם שבישלו אינו אלא מדרבנן מ"מ הואיל ועיקרו מדאורייתא לא מקלינן כו' עיי"ש ועי' מזה בשו"ת בית יצחק (מהגאון מלבוב נ"י) חלק א' מיו"ד סי' ק"י מאות א' עד אות ד' באורך:

(טז) בעצמו. עי' בשו"ת תפארת אדם הספרדי סי' כ"ד דף ל"ט ע"א שכתב וז"ל ומעין זה נראה דה"ה חתיכות איסור דאורייתא שנתערבה בב' חתיכות שאינן אסורות אלא מדרבנן ה"ז בטלה לענין שגם היא אינה אסורה אלא מדרבנן דאיסור דאורייתא שבה בטל ומותר מן התורה עכ"ד ועי' מזה בשו"ת יהודה יעלה (להמהר"י קוב"ו ז"ל) חיו"ד סוף סי' ה':

(יז) אלא שנתערב. עי' כנה"ג בהגהות הטור אות ג' שכ' דלא אמרינן יבש ביבש חד בתרי בטל אלא באיסור שנתערב עם ודאי היתר אבל איסור שנתערב עם ספק היתר לא אמרינן חד בתרי בטל וה"פ עכ"ד וע' בפרמ"ג בשער התערובות ריש חלק א' ובשפ"ד כאן סק"ו ולעיל סי' מ"א שעמד על המחקר בזה בג' בהמות שניטל מהם כזית מהכבד בא' ממקום מרה ומהב' ממקום הכליות ומהג' ממקום חיותא אם נימא