דרכי תשובה - ד רסה

הא' סי' ש"מ באריכות מענין זה אי הקנייה מן העכו"ם חשוב לכתחלה ועיי"ש במ"ש לחלק בזה בין עכו"ם דעלמא לחנוני שאומנתו בכך ועיי"ש עוד בחלק פאת השדה בכללים מערכת האלף אות יו"ד:

(כא) לקנות איתו פת. עבאה"ט ור"ל דבפת הוא דבעינן דוקא אם אין לו פת אחר משום דיש בזה עכ"פ חשש דריחא מלתא וכאמור משא"כ באותן דברים שהביא הט"ז שמבשלין בכליהם כיון שאין בהם שום חשש לא משום בישולי עכו"ם ולא משום הכלים שלהם דהוי נטל"פ אפי' יש לו בריוח מותר לקנות מהם. מ"ז סק"ד (ועי' בדברינו לעיל ס"ק י"ח):

(כב) אם אין לו פת אחר. ר"ל והוא גברא דלא יכול לאכול פת לבדו בלא חמאה או חלב או שיש לו דבר מאכל בחלב שא"א לאכלו בלא פת ואם לא יאכל הפת יפסיד מאכל החלב. כרתי סק"ו:

(כג) מותר בשניהם היינו אפי' בב"ח. ור"ל דגם באפה פת עם בשר מותר לאכלו בחלב ואע"פ שהוא דבר שיל"מ אפ"ה מותר ועי' בביאור הגר"א סק"ט מ"ש בזה וכתב שדברי הרמ"א צ"ע בזה דכיון דאפשר לאכלו בלא חלב הרי הו"ל לכתחלה עיי"ש ועי' בפר"ח סק"ו ובבל"י סק"ו שכ' באמת לדינא כן שאסור לאכול אותו הפת בחלב דהוי כלכתחלה עיי"ש ועי' בשפ"ד סק"ב שהביא דבריהם וסיים דמ"מ הסומך על הרמ"א בזה לא הפסיד עיי"ש:

(כד) דזה מקרי לענין זה דיעבד. עי' בחמודי דניאל הלכ' תערובות הב' אות כ"ג שכ' שיש לעיין באם קנה פת שנאפה עם הצלי מן העכו"ם מפני שלא הי' לו פת אחר אם מותר לאכול אותו פת עם חלב מי נימא דדוקא איסור טריפות הותר לו מפני שלא הי' פת אחר אבל חשש איסור בשר בחלב למה נתיר לו כיון דאפשר לו לאכלו בלא חלב או נימא כיון דהתירו לו פת זה בע"כ לומר דאמרינן ריחא לאו מלתא ממילא דמותר לאכלו עם חלב דאם נימא דאסור לאכלו עם חלב הוי כתרתי דסתרי אהדדי והוי מלתא דרבנן כחוכא וטלולא או שי"ל כיון שאין האיסור רק משום חומרא בעלמא לא שייך לומר דסתרי אהדדי כיון דלא התירו אלא מפני הדחק ולאכלו עם חלב ליכא דחק אמנם מדברי הרמ"א משמע דאם אין לו פת אחר התירו לו גם פת זה לקנות אפי' לאכלו בחלב דזה דוחק הוא לומר שהותר לו רק לאכול פת חריבה. וכ' שהוא צ"ע עיי"ש:

(כה) אי למעלה במקום שהעשן יוצא. וכתב בשפ"ד סק"ז וז"ל ויראה דאם סתום בדף ופתוח קצת דינו כמו במקום שהעשן יוצא דדוקא פתוח ממש הוי ככירה עכ"ל:

(כו) ובמקום הפסד. היינו הפסד, מרובה. ש"ך ושפ"ד סק"ח. ועי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק י"א:

(כז) אפילו סתום לגמרי. ר"ל ואפי' בתנור קטן. אבל באין הפ"מ יש להחמיר בסתום לגמרי אפי' בתנור גדול. שפ"ד סק"ז וס"ק י"ח דין ב':

(כח) ואם האיסור דבר חריף. עי' מנח"י כלל ל"ה סק"ח שהוכיח מלשון הת"ח דדוקא בנצלו הוא דאוסר בדבר חריף אבל בנתבשלו אף בדבר חריף אין ריחו איסר עיי"ש והביאו במ"ז סק"ח אך הביא דעת הבל"י שהחמיר בזה בס"ק י"ז בעובדא שהטמינו לצורך שבת בצלים עם חומץ ותנור גדול ואסר אף בהפ"מ וכבוד שבת דהוי חריף וכ' ע"ז הפרמ"ג דלפי המנח"י הנ"ל אין הדבר פשוט לאסור דהא לא הי' צלי רק בישול דאף צלי קדר חשוב כבישול לענין זה כיון דהקדירה מפסקת אמנם לדינא אינו מחליט להקל להדיא רק בצירוף סניפים עיי"ש (ועי' בדברינו בס"ק שאח"ז):

(כט) האיסור דבר חריף. עמ"ז שם שכתב דפשוט הוא דאף אם האיסור או ההיתר הוא דבר חריף אם יש שם מים רוב לא הוי חריף ועיי"ש ובשפ"ד סק"ט דבצלים שנתבשלו במים תיכף בתחלת הבישול נתבטל מיד הטריפות עיי"ש והנה לא נתבאר בדבריו אם גם בזה בעינן רוב מים אמנם כפי הנראה דאפי' במעט מים נתבטל מהם החריפות בבישול ועיי"ש עוד במ"ז דכ"ז בנתבשלו הבצלים במים אבל בנתבשלו בחומץ דכולו חריף איכא לעיונא עיי"ש ועי' בפת"ש לעיל סי' צ"ו סק"ד ובדברינו שם (ס"ק מ"ו):

(ל) דבר חריף. כ' בשפ"ד סק''א ויראה שדבר חריף אפי' שניהם כחושים אוסר דיעבד עכ"ל ועי' בדבריו להלן ס"ק י"ח (דין ג') שכ' דאפי' שניהם כחושים ותנור גדול ופתוח לגמרי אסור אפי' בהפ"מ אף כ' דמ"מ אם לא היה ההיתר חריף רק האיסור (ומ"ש שם בלשונו איסור חריף וכו' ומיהו בהיתר חריף הוא טעות ספר וצריך להיות להיפך היתר חריף ומיהו באיסור חריף. משמרת שלום) כיון דבלא"ה צידד המנח"י להקל (עי' בדברינו להלן ס"ק ל"ב) אולי יש להקל בזה בהפ"מ והניח בצ"ע עיי"ש:

(לא) חריף. עבאה"ט מ"ש מהאו"ה שהביא הש"ך דכשנעשה לריח אפי' בתנור גדול ופיו פתוח אסור אפי' בדיעבד ועפר"ח סק"ח ובמנח"י שם סק"ט שהשיגו על זה ובפר"ת כתב שהאו"ה הפריז על המדה בזה והביאו כמה ראיות דלרבא דקיי"ל כוותיה אפי' בדבר שנעשה לריח כגון כמון מותר בדיעבד אפי' בתנור קטן ופיו סתום עיי"ש והביאו המ"ז שם בקצרה ועי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק י"ב מ"ש בזה:

(לב) וכ"ש אם ההיתר דבר חריף. פי' כי אם ההיתר דבר חריף גרע טפי מאלו הי' האיסור חריף דאם ההיתר אינו חריף אינו שואב אצלו הריח כלל דהוי כמו צוננת וחביות פתוחה. מנח"י שם:

(לג) דבר חריף. עשפ"ד סקי"ח (דין ג') שכתב שיש לעיין אם גוף האיסור אינו חריף רק שנתבשל בדבר חריף ע"ד משל בשר נבילה עם חומץ חזק מהו וכו' וסיים דמ"מ נראה לאסור עיי"ש:

(לד) חריף. עכו"פ שעמד על המחקר אי ריחא מלתא הוא מדאורייתא או דרבנן עיי"ש ועי' שפ"ד ס"ק י"ג שכ' דנראה דבדבר חריף וכדומה הוי ריחא מלתא מדאורייתא עיי"ש ועי' בס' זכרון אברהם (מהגאון מו"ה אבלי הכהן ז"ל) שהשיג על הפרמ"ג בזה והעלה דבע"כ א"א לחלק בין ד"ח לאינו חריף ואם אמרינן דריחא לאו מלתא הוא אפי' בד"ח הוא כן עיי"ש ועי' בהגהות יד שאול שכ' דכ"ז בשאר איסורים אבל בבב"ח דלא אסור רק דוקא דרך בישול בודאי דאינו אלא מדרבנן דבודאי לא עדיף מצלי וגרע מיני' עיי"ש אבל לדינא צ"ע לפענ"ד דהנה חוץ ממש"ל סי' פ"ז (ס"ק י"ג) מכמה גדולי המחברים דהעיקר לדינא דצלי אסור מה"ת גם בב"ח אמנם הנה לו יהי' שאינו רק כמו כבוש הלא כבר כתב הפרמ"ג במ"ז לעיל הי' ק"ה סק"ב דאע"ג דכבוש הוא רק מדרבנן ובבב"ח מותר בהנאה מ"מ אם הי' חתיכה כבושה מעל"ע בחלב ובשלה אח"כ נאסרה מה"ת ע"י הבישול גם בהנאה משום דגם מה"ת אמרינן שבלעה החתיכה מן החלב ע"י הכבישה עיי"ש וכיוצא בזה כתב גם לעיל סי' פ"ז סק"א דקדירה שהי' בה חלב מעל"ע ובישלו בה בשר אח"כ אסור בהנאה כיון דפלטה החלב לתוך הבשר אח"כ ע"י הבישול עיי"ש והבאתי דבריו לעיל (סי' צ"א) וא"כ ה"נ בנ"ד כיון ששניהם עומדים ומתבשלים בתנור ואם הולך הריח מזו לזו ונבלע מזו לזו ע"י הריח הרי נתבשל הבלוע מא' בתוך הב' ונאסר ע"י בישול מה"ת:

(לה) ואפי' בדיעבד אסור. עבאה"ט סק"ח מ"ש מהש"ך דאפי' בתנורים גדולים ופיו פתוח בצדו אמרינן ריחא מלתא הוא ועמ"ז סק"ח שכתב דמשמע מדברי הש"ך דכל זה דוקא אם אין התנור פתות לגמרי רק בצדו קצת או במקום שהעשן יוצא אבל בפתוח לגמרי מותר בתנור גדול אף בדבר חריף אך כתב דמסתימת לשון הרמ"א משמע דאפי' בפתוח לגמרי דהוי ככירה אפילו הכא אסור וסיים דמ"מ בכירה ממש בודאי אין להחמיר עיי"ש:

אמנם בעיקר הדין עפר"ח סק"ט שכתב דלא מיבעי בתנור גדול ופיו פתות שיש להתיר אפי' בדבר חריף כדעת המהרש"ל והב"ח אלא אפי' בתנור קטן ופיו סתום ג"כ יש להתיר דמה בכך שהוא חריף סוף כל סוף כיון דליכא טעמא אלא ריחא וריחא לאו מלתא הוא וסיים דאף בשמן וחריף יש להתיר עיי"ש וכן הסכים עמו בכו"פ להקל בדיעבד עיי"ש עי' במנח"י שם סק"ט שהביא ג"כ ראיות דריחא לאו מלתא היא אפי' בדבר חריף ומ"מ אינו מחליט לדינא והניח בצ"ע עיי"ש אכן בספרו חק יעקב על הלכ' פסח סי' תמ"ז סק"י הכריע דאם ההיתר דבר חריף אסור אבל אם האיסור הוא ד"ח אין לאסור עיי"ש ועי' במקור חיים על הל' פסח שם בחידושים סק"ו שכ' ג"כ בפשיטות דכשאיסור ד"ח ולא ההיתר אין לאסור עיי"ש אכן בחוו"ד בחידושים סק"ח ובקיצורי דינים אות ד' סתם לאסור בכ"מ עיי"ש ועי' במ"ז סק"ו שכ' בפשיטות דתנור גדול ופתוח ויש בתנור היתר חריף והיתר שאינו חריף דלגבי ההיתר שאינו חריף