דרכי תשובה - ד רסג

עוף עם פשטיד"א של חלב בתנור צר וסתום או דבר חריף או חלה בזמה"ז שאינו חק מדרבנן עם דבר שמן צ"ע ועיי"ש עוד שכתב שיש לחלק דבתנור סתום לגמרי לענין דיעבד אין לחלק בין דאורייתא לדרבנן אבל בתנור פתוח לענין לכתחלה לכאורה יש לחלק בין דאורייתא לדרבנן אכן מסתימת הרמ"א דלא מחלק בכך משמע דגם לענין לכתחלה בפתוח אין חילוק עיי"ש ועי' בבית איר:

(ג) בתנור א'. עבאה"ט מ"ש שהט"ז והש"ך השיגו על הת"ח וכתבו הם כחושים אפי' לכתחלה ברי ועכו"פ שכ' דמ"מ לדינא יש להחמיר תחלה עיי"ש ועי' בבית מאיר מ"ש בזה ועשפ"ד סק"א שמצדד ג"כ לדחות דברי הש"ך בזה וכ' דבדבר ששייך בו שמנונית כיון דא"א בקיאין אף בשניהם כתושים אסור לכתחלה אם לא בפת הואיל ולא שייך בו ענין שמנונית עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"א ובפיה"ק סק"א ובקיצור דינים שבסוף הסי' אות א' שהעלה להחמיר לכתחלה לצלות איסור עם היתר או בשר עם חלב או פת עם אחד מהם בתנור א' אפי' בשניהם כחושים גמורים כמו פת ותנור גדול ופתוח לגמרי עיי"ש:

(ד) ה"ז מותר. עבאה"ט מ"ש משים דריחא לאו מלתא בדיעבד וע"ל סי' צ"ז סעי' א' בהגה ובש"ך שם דזה דוקא במקום שאין בו רק משום ריחא לבד אבל אם יש חשש שמא זב מזה לזה אסיר אפי' בדיעבד וכתב שם בש"ך דאם אפו פת עם פשטיד"א אף שלא ראינו שזב מן הפשטיד"א על הפת ממש רק שראינו שזב חיישינן שזב על הפת עיי"ש ומה"ט כתב בשפ"ד סק"א דהיכא שיש חשש שיעלה רתיחות בכ"מ אסור ולכן אסור להטמין בשבת קדירה של חלב אצל קדירה של בשר אפי' שניהם מכוסים ותנור גדול דחיישינן שמא יעלה רתיחות ויזוב לחוץ וכתב דכ"ז בתבשיל בשר עם רוטב וכיוצא דשייך בו חשש זה אבל בקדירה בשר בלא רוטב דאין לחוש שיזוב שרי אף לכתתילה ועיי"ש עוד בשפ"ד ס"ק י"ח (דין ח') שכ' דאם יש לחוש שיזוב מבשר לחלב אפי' בתנור גדול ופתוח לגמרי אסור וכן אם יש לחוש לחילוף או לנצוצות אסיר לכתחלה אבל בדיעבד מיתר עיי"ש:

(ה) ואם התנור גדול. עי' בשו"ת הרדב"ז חלק ג' ס' תתקס"ב (ובדפוס ישו סי' תקכ"ד) ומבואר מדבריו דאם התנור מלא איסור אז לא מהני מה שהוא גדול ומחזיק י"ב עשרונים ואסור לאפות בו היתר עיי"ש ועי' בשו"ת דברי מלכיאל חלק ג' סי' נ"ז שהביאו ועיי"ש במ"ש בביאור דבריו בזה כי הרדב"ז לא ביאר שם כמה שיעור מלא לענין זה ולפמ"ש הפר"ח והפרמ"ג לעיל סי' צ"ז דתנור גדול היינו התנור מחזיק י"ב עשרונים א"כ י"ל כיון שאויר התנור גדול מתפשט הריח באויר ואין חשש בשביל הריח אפי' אם קרקע התנור מלא בפת של איסור אמנם לפ"ד היד אלי' שהביאו הפרמ"ג שם שמשערין הי"ב עשרונים בחלל התנור א"כ אם קרקע התנור מלא איסור נראה שיש לאסור אבל באמת מסתימת הפוסקים נראה שאין חילוק ואין שום איסור בתנור גדול אפי' אה הוא מלא בקרקעיתו בפת איסור והטעם נראה דכל שהתנור פתות וגדול ונכנס לתנור בכל עת אויר חדש מבחוץ והריח יוצא לחוץ אין חילוק בין הפת איסור רב או מעט ואף שהפת איסור או צלי ממלא כל התנור אין חשש כי בעת שמתחמם התנור הוא מוציא האויר שבתוכו והאויר החדש נכנס עיי"ש:

(ו) שמחזיק י"ב עשרונים. עפת"ש ועי' בספר בית האוצר שעמד על החשבון בזה והעלה דשיעור י"ב עשרונים הוא ל"ו קוואר"ט שהוא ת"ק ביצים וי"ט וחומש ביצה דכל עשרון הוא שיעור חלה שהוא ג' קוואר"ט דהיינו מ"ג ביצים וחומש ביצה עיי"ש (ועי' בדברינו בסי' צ"ז שם ס"ק נ"ט) (ז) ופיו פתוח. עבאה"ט ומ"ש מהש"ך דדוקא פתיח ממש בעינן עי' בפר"ח סק"ד שחולק ע"ז ופסק דאף שפתוח רק במקום שהעשן יוצא סגי עיי"ש והסכים עמו בכו"פ עיי"ש ועי' במנח"י כלל ל"ה ובאורח מישור סק"ב מ"ש בזה ועי' מ"ז ס"ק ב' ושפ"ד ס"ק ג' מ"ש ע"ד בזה ולדינא עי' בדברינו להלן (ס"ק י"ז:

) (ח) ובלבד שלא יגעו זה בזה. עכו"פ סק"ז שכ' דאם נוגעים זה בזה לא סגי לאסור כדי נטילה כדין איסור חם רק אסור כולו משום ריחא מלתא עיי"ש ועשפ"ד ס"ק י"ג מ"ש בזה והביא מדברי המנח"י כלל ל"ט ס"ק י"ב שפסק דסגי בכדי נטילה וסיים כן להלכה דסגי בכדי נטילה בכחוש ובשמן כבר נתבאר דינו לעיל סי' ק"ה עיי"ש:

(ט) מכוסה בקערה או בבצק. עש"ך סק"י ועי' בדברינו להלן (ס"ק ל"ט):

(י) וכיוצא בו. עי' בחמודי דניאל הלכ' בב"ח אות ל"ו שכתב דפשוט הוא דאם הי' הבשר בתוך קדירה והי' הרבה רוטב והבשר לא הי' נראה חוץ לרוטב שהרוטב הי' מכסה את הבשר לא מהני דלא גרע ממ"ש הד"מ מהאו"ה דאם משח את הכיסוי של בצק בשומן או לשו את הבצק של הכיסוי בשומן לא מהני וה"נ הרי הרוטב נעשה שמן וכן משמע מסתימת כל הפוסקים שלא התנו דוקא כשהבשר הוא חוץ לרוטב עיי"ש:

(יא) וה"ה לבשר עם חלב. עבאה"ט ועשפ"ד סק"ד שכתב דר"ל דלא תימא דחילוק יש בין אפוי ובין בישול דרק באפוי דינא הכי דאינו מותר בתנור קטן רק בפתוח ממש אבל בבישול קדירה של בשר עם קדירה של חלב דהקדירה מפסיק הוא מותר אפי' לכתחלה בתנור קטן אפי' כשהוא פתוח קצת רק במקום שהעשן וצא ולזה קמ"ל דגם באפיי' בלי הפסק קדירה דינא הרי עיי"ש:

(יב) ונוהגין להחמיר לכתחלה. היינו בשניהם מגולים אבל אם א' מכוסה היטב אפי' בתנור קטן וסתום מכל צד שם לכתחלה. מ"ז סק"ב ושפ"ד ס"ק י"ח (דין א') וכ' שם עוד בשפ"ד דכל זה הוא בדברים ששייך בהם שמנונית אבל בב' דברים כחושים ממש היינו פת וכיוצא (דבלא"ה א"א בקיאים) אפי' שניהם מגולים ותנור קטן שרי לכתחלה. מיהו בזה המחמיר תע"ב עיי"ש וכ"כ בחוו"ד בקיצור דינים אות א':

(יג) להחמיר לכתחלה. עי' בשו"ת הרמ"ז סי' ס"ג מ"ש בזה:

(יד) אפי' בתנור גדול. ר"ל אם אינו פתוח לגמרי רק במקום שהעשן יוצא. שפ"ד סק"ג:

(טו) אפי' בתנור קטן. עבאה"ט מ"ש מהט"ז אפי' סתום היינו שלא נסתם לגמרי דבנסתם לגמרי הא כתב הרמ"א לקמן שלא להתיר אפי' בתנור גדול כ"א בהפ"מ דוקא. מ"ז סק"ג ושפ"ד שם. וכל זה לענין דיעבד אבל לכתחלה אסור בתנור קטן אפי' אם פתוח ממש. שפ"ד סק"ג (דין ב'):

(טז) ואם אפה פת עם בשר וכו'. היינו משום דגם בפת עם בשר בעינן