דרכי תשובה - ד רס

דרבנן או בחלב של בהמה כחושה ועי' בשפ"ד סק"ו דבע"כ ר"ל חלב דרבנן וגם הוא כחוש ואל תטעה לומר דר"ל חלב דרבנן אפי' שמן אין אוסר יותר מכ"ק דזה אינו דודאי אוסר עד ס' כמש"ל סי' ק"ה סעי' ט' אלא דבע"כ הכא נמי קאמר חלב דרבנן כחוש כגון שומן הגיד וקרומים עיי"ש ועיי"ש עוד שכתב עוד תירוץ מהכו"פ דמיירי בריש מעיא באמתא עם החלב דמשום מליחה לא נאסרה דאין מחזיקין דם בב"מ עיי"ש:

(כב) יניחנה עד שתצטנן. עפר"ח סק"ו שכ' דלכתחילה ראוי להמתין עד שיצטנן לגמרי דחיישינן לסברת האומרים דחום כל דהו אף שאין היס"ב אוסר עכ"פ כ"ק. אמנם אחר שנצטנן והוציא האיסור לחוץ יכול לחזור ולחמם התבשיל ואין בכך כלום עיי"ש:

(כג) מסיר החתיכה האסורה. עפר"ח שפי' שהוא דרך צווי שצריך למהר להסיר החתיכה כדי שלא תפליט יותר עיי"ש (והבאתי דבריו לעיל ס"ק י"א) והביאו במ"ז ס"ק ב' ושפ"ד סק"ז והביא דברי הלבוש שכשמוציא החתיכה יזהר שלא יוציאנה בכף שיאסר הכף כ"א בעץ וקיסם וכיוצא וגם יזהר שבשעת ההוצאה לא יגע החתיכה בהקדירה שאז יאסר הקדירה עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"א ובפיה"ק סוף סי' זה דגם אם הניחה עד שתצטנן לגמרי אסור להוציאה לכתחלה בכף אם אפשר בקיסם דהא אסור להניח איסור בכלי של היתר על סמך שידיחנה עיי"ש:

(כד) והשאר מותר. ביש ס' נגד החתיכה. ביאור הגר"א סק"י וה"פ:

(כה) מותר. עי' ביד אברהם שהתפלא מדוע לא הזכיר כאן הרמ"א משל סי' צ"ח דאם נפל חלב לתוך תבשיל אף אם יש ס' צריך ליתן לשם מים צוננים וטבע החלב להקפיא ולהציף למעלה על המים ויסירנו משם מאחר דאפשר להסירו הוי כאלו מכירו וצריך להסירו משם א"כ גם כאן הרי צריך להמתין עד שיצטנן או יתן למים צוננים כדי להקפיא להחלב שנמס בהקדירה ויוכל להסירו והניח בצריך עיון עיי"ש:

סעיף א (א) המבשל ביצים. עט"ז סק"א שהביא מהת"ח שהוכיח מלשון המחבר דדוקא לכתחלה מזהיר אבל בדיעבד מותר גם להמחבר וכדעת היש מתירין שזכר הרמ"א ועי' במ"ז סק"א שכ' דלאו דוקא ביצים דכ"ש דגים קטנים שדרך לבשל הרבה ביחד ונמצא ביניהם לפעמים דג טמא והמחבר נקיט ביצים לרבותא דאע"פ שאין דרך לבשל ביצים כ"כ הרבה ביחד כמו דגים אפ"ה רק לכתחלה הוא דאסור אבל בדיעבד שרי עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"ק סק"א:

(ב) עד שיצטננו. עי' בכנה"ג בהגהות ב"י אות ח' שכתב מהאו"ה דהא דמועיל צינון דוקא כשמבשלים ס"ב ביצים או אפי' רק מ' ביצים או ל' והשאר הוא מים שיהי' ס"ה ס"ב ביצים בכל מה שבקדירה אבל בפחות מס"ב ביצים לא מהני שיניחו עד שיצטנן או לשפוך עליהם מים צוננין דהא נעשו כולם נבילה בשעת הבישול וה"פ עכ"ד ועי' בשלחן גבוה סק"ב שהביאו וכת דלהכי נקיט ס"ב ביצים משום דבביצים לא סגי בס' היתר וצריך ס"א ביצים של היתר דוקא ועם הביצה האיסור הרי יש כאן ס"ב עכ"ד וגם זה פשוט:

(ג) או יתן עליהם מים צוננים. עי' בס' קהל יהודה הספרדי ריש סי' זה שכתב שמעתי שנוהגין ליתן בהם אפר ואז פליטת ביצה האסורה הוי פגומה עכ"ד אבל לפמש"ל סי' צ"ה (ס"ק פ"ג) דהעיקר לדינא דהיכא דיש ממשו של איסור לא אמרינן דהאפר פוגם ממילא דה"ה הכא לא מהני ובע"כ אין עצה רק לצננם וכמ"ש המחבר:

(ד) יתן עליהם כים צוננים. עי' בכנה"ג בהגהות ב"י אות ז' שכ' שצריך לשפוך המים צוננים עליהם קודם שעירה הרותחין מעליהם דאל"כ יש לחוש שאסרה הביצה האסורה מיד כל הביצים שסביבותי' דעד הנה שהי' המים מוליכות הטעם לכל הביצים הי' כולן מסייעות לבטל וכו' עיי"ש:

(ה) באחת מהן אפרוח. פשוט הוא דמשורת הדין לאו דוקא אפרוח דה"ה אם נמצא בה דם והי' במקום האוסרו חשוב כיש בו אפרוח. אך לדידן אין חמור כ"כ בביצה שנמצא בה קורט דם כיון דלא ידעינן אם הוא במקום האסור כמבואר לעיל סי' ס"ו. יד יהודה בפיה"ק סק"ג (ועי' בדברינו לעיל סי' פ"ו ס"ק נ"ד):

(ו) שיש בה אפרוח. כל האיסור בנמצא באחת מהן אפרוח הוא רק כשאינה סרוחה אבל אם הוא סרוחה אינה אוסרת פליטה כלל ככל דבר שטעמו פגום וכמ"ש בשיורי ברכה סי' ק' אות ג' בשם הרב מהר"ש עמאד ז"ל ועי' בשו"ת עדות ביהוסף (להרב מהר"י סאמין ז"ל) סי' מ"ג שכתב לחלק בזה דבהחלת הריקום כאשר התחיל האפרוח להתרקם ולא נגמרה עדיין ברייתו אז הוא סרוחה ונטל"פ אבל אם רואין שהאפרוח כבר נגמרה ברייתו והוא שלם אז אסורה כשאר נבילה דאין שם סרחון עיי"ש והביאו הרב ויאמר יצחק בתשו' חלק א' בלקוטי דינים ליו"ד הלכות או"ה סי' ל' עיי"ש:

(ז) ששים לבטלה. לאו דוקא נקיט דהא ס"א בעינן כמש"ל סי' פ"ו וסי' צ"ח סעי' ז'. יד אברהם:

(ח) ואם לא עשה כן. עפת"ש מ"ש דציר דגים טמאים ע"י בישול הוי דאורייתא ועי' מנח"י כלל כ' סק"ד מה שהשיג על הש"ך בזה ועיי"ש במ"ש בזה לדינא עיי"ש ועי' בשפ"ד סק"א ועי' מזה בדברינו לעיל סי' פ"ג (ס"ק מ"ה):

(ט) אלא עירה אותן לקערה. היינו ששפך הביצים עם הרוטב מעט לקערה שלא בפעם א'. מ"ז ס"ק ב' ויד יהודה בפיה"ק סק"ה:

(י) עירה אותן לקערה. עבאה"ט מ"ש מהאו"ה שהביא הט"ז ועי' בט"ז מה שהשיג ע"ד האו"ה ועי' בנקה"כ שהשיב ע"ד הט"ז ומצדיק דברי האו"ה עיי"ש אמנם יעוין בתורת השלמים על דיני ס"ס במחודשים אות י"ז ובביאורו שם ס"ק י"ט שכ' דהעיקר כהט"ז בזה עיי"ש ועי' בחגורת שמואל סק"א ובמ"ז שם ממ"ש בביאור דברי האו"ה בזה וכתב דכ"ש אם סינן קצת מים ואח"כ העמיד הקדירה על השולים דממ"נ אסור דאם הי' הטמא סמוך לאוגנו אוסר שם עד ס' ואח"כ הולכים המים אל השולים ויאסר שם עד ס' ואם הי' מונח בשולים נאסר אח"כ כשהעמיד הקדירה על השולים עיי"ש. ומה שכ' הבאה"ט לעיין בש"ך עי' במנח"י כלל נ"א סק"ב וסק"ו מ"ש ע"ד הש"ך בזה ועשפ"ד סק"א ועי' בדברינו לעיל סי' ס"ו (ס"ק ל"ז וס"ק מ'):

(יא) לקערה. וה''ה אם נשארו כל הביצים בקדירה ועירה הרותחין מהן דשמא היה הביצה האסורה בשולי הקדירה ונאסרו הביצים שאצלה דהביצים שחוץ לרוטב אין מצטרפין חגורת שמואל סק"א ומשבצות זהב סימן ק"ד וחוו"ד בחידושים סק"א: