דרכי תשובה - ד רמז

ידוע המקום שנסתפק בו אם נגע) דהשתא באינו יודע באיזה מקום נגע קיי"ל שא"צ ליטול מכ"ש באינו יודע אם נגע אבל בכחוש דהוי הנטילה מדינא וספק אם נגע בעי נטילה דהוי ספיקא דאורייתא דחלב (בציר"י) בבשר הוי מין בשאינו מינו עיי"ש ועי' בחידושי הגרעק"א ז"ל שכתב דאף בכחוש דהוי הנטילה מדינא אם ידוע שלא נגע אלא במקום א' ולא ידעינן במקום הנטילה בטל ברוב נטילות האחרות דלא שייך בו שמא יבשלם ויתן טעם דהא בבישול יהי' ס' בכל החתיכה נגד החלב עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק מ"א שכתב דעכ"פ בכ"מ אין להתיר באין ידוע מקום הנטילה אלא אם ידוע שעכ"פ יש רוב בהחתיכה נגד זה המקום שהי' צריך ליטול עיי"ש וה"פ:

וכתב במנחת כהן חלק ב' מס' התערובות סוף פרק ד' (שכתב) וז"ל והנה כל מה שאמרנו שצריך קליפה או נטילת מקום ואין ששים בהיתר ולא נודע המקום שנגע בו האיסור נראה לי שמן הספק צריך לקלוף כל ההיתר וכן ליטול ממנו כעובי אצבע סביב סביב כיון שאין שם בשים וכו' אבל צלי שמן שההיתר הנוגע בו חם בחם צריך ששים וגם נטילת מקום נ"ל שאם לא נודע מקומו איה שא"צ ליטול כלום מן ההיתר כיון שבטל בששים עכ"ל ועי' במ"ז שם שכ' ז"ל יראה לי אם נגע כחוש בהיתר והי' ידוע באיזה מקום ואח"כ שכת ואינו יודע אם יש רוב בקליפת היתר נגד מעט הקליפה שנאסר בטל ברוב ובתנאי שירבה בהיתר עד ס' עכ"ד:

(קיב) נטילת מקום. עבאה"ט מ"ש שדעת הפוסקים הקדמונים כהמחבר דאף שיש ס' צריך נטילה אף בשמן ועשפ"ד ס"ק ט"ו שכ' שכן הלכה עיי"ש:

(קיג) וכל מבושל בלא רוטב וכו' דינו כצלי. עי' במשמרת שלום בחידושי דינים לעיל סוף סי' צ"ד אות ה' בעובדא שטיגנו תרנגולת במחבת של חלב אינה ב"י שטיגנו בה לפני איזה ימים מאכל עם חמאה ולא היתה נקייה כי לא מורק ולא שטף מהשמנונית חמאה הנקרש ע"פ וכו' והשיב דהמחבת אסירה אבל התרנגולת סגי לה בקליפה ואף שהחמאה הוא שמן ומפעפע מ"מ כיון דמבואר באו"ה הביאו בשפ"ד ריש סי' צ"ה דסתם כלי יש בתבשיל ס' נגד הלכלוך שעליה א"כ מכ"ש במחבת שאין לו דפנות רק השוליים דבודאי יש בהתרנגולת ס' נגד מעט שמנונית החמאה שנשאר נקרש ע"פ המחבת ואף דקיי"ל דבצלי צריך ס' וגם נטילה ומבואר ברמ"א דכל מבושל בלא רוטב דינו כצלי ואפי' איכא ס' צריך נטילה וכו' מ"מ בנ"ד דאיכא הפסד גדול דאם יקחו מהתרנגולת סביב כדי נטילת אצבע לא ישאר ממנו כלום יש לדון בזה דסגי בקליפה די"ל דדוקא באיסור מרובה הוא דבעינן נטילה אבל לא באיסור מועט כמו בנ"ד דמה שנשאר על המחבת הוא דבר מועט ואף שהוא שמן סגי בקליפה והביא ראי' מדברי המחבר לעיל סי' צ"ד סעי' ז' דבשר רותח שחתכו בסכין חולבת באינו ב"י אינו איסר רק כדי קליפה והרי שם מיירי בע"כ שהי' הסכין אינו נקי דמסתמא שמנונית קרוש ע"פ ואפ"ה אמרינן דסגי בקליפה והטעם הוא כמ"ש הט"ז שם ס"ק י"ג דהשמנונית מעל הסכין הוא איסור מועט ואינו יכול להתפשט יותר מכ"ק ואף שהמ"ז כתב שם על הט"ז דקליפה לאו דוקא דצריך נטילה הנה נחלקו עליו המחברים וס"ל דהעיקר כמ"ש הט"ז דסגי בקליפה וכו' מכל הלין יש להקל נ"ד דסגי בקליפה וכתב שם שכן הסכים עמו הרב הגאון מלבוב ז"ל ואח"כ הציע הענין עוד לפני רב מורה הוראה אחד והשיב לו שחסר עוד פרט א' לשאלה זו דכ"ז דוקא בשלא נתנו מקודם שומן על המחבת קודם שהניחו עלי' התרנגולת אבל אם נתנו קצת שומן על המחבת אצל האש להתיך אותו על המחבת כדי לטגן בה אח"כ התרנגולת דבכה"ג כיון שלא הי' בהמעט שומן ס' נגד החמאה הנקרש ע"פ המחבת הרי הוא נ"נ וכו' וא"כ בעינן אח"כ בהתרנגולת ס' נגד השומן ונטילה ויפה אמר עכ"ל:

(קיד) או אפוי. עי' בשו"ת שם אריה בהוספות סי' י' שכתב דמ"ש הרמ"א דאפוי דינו כצלי היינו לאחר האפיי' אבל קודם גמר האפיי' כשמשימה לאפות בתנור טרם שנאפה לגמרי חשוב דבר לח ועיי"ש בעובדא שנשפך רוטב ומרק של בשר על לחמים בשעת אפיי' בתנור וליכא ס' וכתב דכיון דהי' קודם גמר האפייה לא מהני נטילה וצריך ס' דוקא עיי"ש באריכות:

(קטו) דינו כצלי בכל דבר. ר"ל דאפי' הם יבשים בלא נטיפת ציר מ"מ צריך ס' וגם נטילה. יד יהודה בפיה"ק ס"ק מ"ב עיי"ש:

(קטז) ויש לאסור בכל ענין. עי' בפרי תואר סק"י שכתב דנראה דהא דאין אנו בקיאין בין כחוש לשמן הוא רק בחלב (תיבא) היינו שאין אנו בקיאין לומר כי חלב זה הוא כחוש ואינו מפעפע ויש לאסור בכל מין חלב ושומן אבל לגזור בכל מין איסור מחשש שמא יש בו פעפע אינו נראה לפענ"ד ואפילו שייך בו שמנונית אי קא חזינן דלית ביה שמנונית כלל אין לאסור ואין לנו לגזור גזירות מדעתינו עכ"ד ועי' בחכמת אדם כלל ס' סעי' ז' במוסגר שהוא מיראי הוראה להקל בזה וכ' דאפי' במקום הפ"מ צ"ע אם יש להקל במקום שהוא כחוש באמת וכו' ומצאתי במנח"י כלל ל"ח סק"ח (ט"ס וצ"ל סק"ה) שנסתפק ג"כ בזה והניח בצ"ע וכ' דאפשר בספק טריפה וכחוש בודאי ויש עוד צדדים להקל אפשר להצטרף להקל עיי"ש ועי' בש"ע התניא בהלכ' פסח סי' תס"ז סעי' נ"ט שכ' בהחלט דבמקום הפ"מ או במקום מניעת שמחת החג יש לסמוך על בקיאותינו שהוא כחוש דסגי בנטילה לבד בלא ס' להתירו אפי' באכילה עיי"ש אמנם יעוין בחידושי הגרעק"א להלן סעי' ט' בהגה (בד"ה אבל לא באיסור שמן) שכ' כן מתחלה דבהפ"מ יש לסמוך אפי' באיסור דאורייתא בדבר שיש סרך שמנונית לומר דבקיאין אנו שהוא כחוש וסגי בצלי נטילה וא"צ ס' ובאיסור דרבנן סגי הפסד קצת אכן בסוף סיים דמדברי הרמ"א שם משמע דאפי' בהפ"מ אין אנו בקיאין ובכ"מ צריך ס' וגם נטילה וסיים בצ"ע עיי"ש:

(קיז) עד דאיכא ס' וכו' נטילת מקום. כתב בס' יד אלימלך סי' ט"ו ולפ"ז אם נפל טרפה של חלב על כלי עם פשטיד"א (שקורין קוגי"ל) נראה דצריך ששים וגם נטילה דזה הוי מבושל בלא רוטב והוי כצלי וכו' ועובי הכלי של הפשטיד"א ג"כ מצטרף לכדי נטילה עיי"ש:

(קיח) ואפי' איכא ס'. עשפ"ד ס"ק י"ח שכ' שיש לחקור באיסור דרבנן שהוא כחוש לגמרי וההיתר אינו כחוש לגמרי שלפי בקיאותינו אנו מכירין בו שהוא כחוש אם אמרינן גם בזה דאין אנו בקיאין בההיתר דדלמא הוא שמן ומפטם להאיסור או דלמא כיון דדין מפטם גופא במחלוקת שנויה לא מחמרינן כ"כ ולא הכריע לדינא עיי"ש והביאו בחידושי הגרע"א להלן סעי' ט' (בד"ה אבל לא באיסור שמן עיי"ש):

(קיט) צריך נטילת מקום. וכתב בשפ"ד ס"ק ט"ו ודע דבכחוש אלא שאין אנו בקיאין הוי הנטילה מדינא והששים חומרא ובשמן גמור הוי הששים מדינא והנטילה חומרא עיי"ש ועי' בדבריו באו"ח בהנהגות הנשאל באו"ה סדר ב' אות כ"ה ובס' מנחת שי שם שכ' שיש בזה נ"מ לדינא לענין ספק כגון אם נפל נטילה זו לתבשיל אחד ונשפך ואין יודע אם יש בו ששים וכדומה דהיכא שידוע שהבלוע הוא שמן דאז הוי הנטילה רק לחומרא יש להקל בספיקו כיון דהעיקר בזה מדינא הוא השיעור ששים אבל אם הי' הבלוע כחוש ממש דאז הוא להיפך דהשיעור ששים הוא רק לחומרא והנטילה הוא עיקר ע"פ דין ע"כ אם לא ידעינן בודאי שיש ששים נגד הנטילה אסור ועיי"ש שכתב דאם הי' השאלה בדבר שיש בו ספק אם שמן או כחוש ונשפך ואינו יודע אם יש ששים נגד הנטילה יש להקל מס"ס עיי"ש:

(קכ) והכי נהוג. עש"ך סוף ס"ק י"ז וי"ח ושפ"ד שם ובמ"ז ס"ק י"ג דזה דוקא באיסור מחמת עצמו אבל באיסור בלוע גם אנו בקיאין בין כחוש לשמן וכתב שם דגם בבב"ח דאף דבכ"מ דיינינן לי' כאיסור מחמת עצמו לכל דבריו אבל לענין זה דיינינן ליה כאיסור בלוע דבקיאין אנו שאינו שמן עיי"ש ועי' בפרמ"ג או"ח בהנהגות הנשאל באו"ה סדר ב' אות כ"ה ומנחת שי שם שכ' דחתיכת בשר שבלעה חלב שנגעה בחתיכה אחרת חם בחם בלא רוטב יש ס"ס לחומרא שמא חלב שמן הוא (עי' בדברינו להלן ס"ק ק"ג) ושמא בב"ח הוי איסור מגופו ואוסר גם בלא רוטב עיי"ש:

ועיין בשפ"ד להלן ס"ק ל"ח בדין הב' (בד"ה ודע) שנסתפק לפי האמור דבאיסור בלוע אנו בקיאין להבחין בין כחוש לשמן מה יהי' הדין בבשר נבילה כחוש שאין בו שומן כלל שנגע בחתיכה א' וכולן נגעו זה בזה אם נימא