עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › דרכי תשובה - ד

דרכי תשובה - ד רמו

Darkhe teshuvah part 4 246 · דרכי תשובה - ד · free full Hebrew text

Open in the reader →

דניצוק חיבור או משום דההבל עולה מכלי הטריפה לכלי הכשרה ועיי"ש במ"ש בזה והביא מכמה מקומות ובסוף דבריו סיים שדין זה יהי' תלוי בפלוגתת הש"ך והאו"ה דלדעת האו"ה שכ' דהטעם שאסור לערות שומן כשר לנר דלוק משום דניצוק חיבור שרי בנ"ד אף לכתחלה וכו' אכן לדעת הש"ך כאן דהטעם דאסור לערות שומן כשר לנר דלוק משום דההבל עולה וכו' עדיין אין לנו הוכחה להתיר לכתחלה ע"כ נקיט מיהו פלגא בידך שטוב להחמיר לכתחלה לשפוך מרחוק עד שאין הזיעה שהיס"ב יכול לעלות לשם ולא יכניסו עצמם בספק איסור לכתחלה עיי"ש:

סעיף ד (קב) כפני שהרוטב מוליך פליטת האיסור. עי' בשו"ת בית יהודה (להרב מהר"י עייאש ז"ל) חלק ב' סי' ק"ו שכ' דדוקא רוטב ולח ממש בעינן אבל במה שיש מעט לחלוחית בעלמא על החתיכה לא מקרי רוטב עיי"ש ויותר מזה כ' ביד יהודה בפיה"ק ס"ק ל"ג דדוקא בעינן רוטב שיהא מכסה החתיכה אבל בלא"ה אין חילוק בין איסור גוש או לא כל שאין שם רוטב לכסות החתיכה לא נחשב רוטב עכ"ד:

(קג) שנפל על הצלי דוקא נפל בלא דוחקא אבל אם יש עמו דוחקא דסכינא יש לומר דאסור כולו ועש"ך סי' צ"ד ס"ק כ"ז. גליון מהרש"א:

(קד) על הצלי. לאו דוקא בנפל על הצלי דה"ה אם' הצלי עילאה והקר תתאה דאצל האש לא שייך דין עילאה ותתאה דהאש מבליע הכל. יד יהודה בפיה"ק ס"ק ל"ד (וע"ל ס"ק פ"ח):

(קה) כדי נטילה. עי' בחידושי הגרעק"א שכ' דזה דוקא בבשר או בחלב הוא דצריך נטילה אבל גבינה חמה שנפל על בשר סגי להבשר בקליפה שהגבינה אינה יכולה להבליע רק כ"ק כיון שהוא כחוש כמש"ל סוף סי' צ"ד אמנם יעוין בשפ"ד ס"ק י"ב שכ' דאפי' בדבר כחוש גמור צריך נטילה ועיי"ש שכ' דאפי' באיסור דרבנן והוא כחוש גמור צריך מדינא נטילה עיי"ש:

(קו) שהוא כעובי רוחב אצבע. היינו אגודל. יד יהודה בפיה"ק ס"ק ל"ה ועי' בדברינו לעיל סי' צ"ו (ס"ק ח') שציינתי לדברי הרב אפריון שלמה שהבאתי לעיל סי' נ"ג (ס"ק ל"ד) שנלמד משם שיש לשער באגודל דאדם בינוני ובלא דחיקה עיי"ש:

סעיף ה (קז) גדי שמן. עי' ביד יהודה בפיה"ק ס"ק ל"ט שהביא מדברי הש"ס פסחים דף ע"ו דכל שומן בשר וכן שמן הוי בכלל שמן להתפשט בכולו עיי"ש ועי' ברמ"א לעיל סי' ס"ד סעי' כ' דהקרומים שצריכין לנקר משום חלב אינם רק חלב כחוש ואין לו דין דבר שמן שמפעפע בכולו עיי"ש ועי' בדברינו שם (ס"ק קכ"ח וקכ"ט) ובסי' זה ברמ"א להלן סוף סעי' ט' ובדברינו שם (ס"ק קצ"א):

(קח) ששים כנגד כל החלב. עי' בשי"ת בית שלמה חלק חו"מ ריש סי' נ"ג ועי' ביד יהודה שהביא מדברי הש"ס שם דבכ"מ אין השמן אוסר עד כדי ס' או עכ"פ כדי נטילה אלא אם הי' האיסור חתיכה ודבר שיש בה ממש אבל אם סכו חתיכת היתר עם שומן או שמן של איסור אינו מתפשט אלא כדי קליפה וכתב שצ"ע למה השמיטו הפוסקים דין זה כאן אך י"ל משום דהכל הוא לפי ענין הסיכה ואין אנו בקיאין בזה ע"כ השמיטו זה דלעולם אוסר כדי נטילה ועד ס' עיי"ש:

(קט) שנצלית עמה. עשפ"ד ס"ק י"ד שעמד על המחקר אם מ"ש בטור ובמחבר בלשון זה שנצלה עמו הוא דוקא דבעינן שנצלו זה עם זה ושיהי' שניהם חמים אז הוא דמפטם השמן להכחוש או דה"ה אם התתאה לבד חם סגי דתתאה גבר והוי כאלו שניהם חמים ועיי"ש במ"ש בזה ועי' ביד יהודה בפיה"ק סק"מ שכתב כן בפשיטות לדינא דלאו דוקא שנצלה עמה שהוא ג"כ חם דאפי' אם הוא קר כל כהתתאה הוא חם אפי' אינו אצל האש אם הוא שמן מתפשט האיסור בכולו עיי"ש:

(קי) שמינה. עבאה"ט מ"ש מהט"ז שמדחה דברי המתרצים שיש חילוק בין איסור מחמת עצמו ובין איסור בלוע ועי' בנקה"כ שהחזיק תירוץ זה שיש חילוק דבאיסור מגופו בעין אמרינן דההיתר מפטם להאיסור ועפר"ח ס"ק י"ט שהסכים להט"ז להקל דאפי' באיסור מחמת עצמו לא אמרינן פיטום עיי"ש אכן בפרי תואר סק"ט וס"ק ט"ו ובכו"פ סק"י הסכימו דשייך פטום באיסור מחמת עצמו משא"כ באיסור בלוע עיי"ש ועיין במ"ז סק"י שהביא דבריהם וכתב שכן ראוי לנהוג לאסור באיסור מחמת עצמו עיי"ש ובשפ"ד ס"ק י"ד ועי' בכו"פ שכ' דאפי' מחמת עצמו דאמרי' בי' פיטום הוא רק אם האיסור הוא דבר שאינו כחוש לגמרי אבל אם האיסור הוא כחוש לגמרי אפי' באיסור מחמת עצמו לא אמרינן פיטום עיי"ש ועי' חוו"ד בחידושים ס"ק ט"ז שכתב דאם האיסור הבלוע בחתיכה הוא שמן והחתיכה היא כחושה א"צ ס' רק נגד הבלוע ועיי"ש עוד ובביאורים ס"ק י"א שכ' אם נגע איסור זה שנתפטם כבר עוד אל חתיכה כחושה חם אינו אוסר רק כדי נטילה ולא אמרינן כיון שנתפטם כבר ונעשה כשמן יכול לאסור הכל דז"א דאין כח בהיתר השמן לפטם חתיכה אחרת רק להבלוע הנכנס לתוכו וכן אם חתיכה כחושה בלעה איסור שמן ונגעה חם בחתיכה אחרת ואיכא ס' בהאחרת נגד הבלוע אינה נאסרת האחרת רק כדי נטילה ולא אמרי' דנתפטם החתיכה מהבלוע ונעשה שמן ונ"מ בכ"ז לדידן באיסור דרבנן דלא שייך בו שמנונית דמותר אפי' לדידן כמבואר לקמן עכ"ד ועי' במק"ח על הלכ' פסח סי' תמ"ז בביאורים סק"ג ובגליון מהרש"א כאן וביד יהודה בפיה"א ס"ק כ"ד:

(קיא) צריך נטילת מקום עפת"ש מ"ש לענין אם בשלוהו בלי נטילה מתשו' שמן רקח והפרמ"ג במ"ז ועי' במ"ז שם שכ' עוד מהפר"ח דבאין ידוע מקים הנטילה אז היכא דהנטילה מדינא צריך ליטול כדי נטילה מכל החתיכה סביב אבל בשמן שיש ס' דלא הוי הנטילה מדינא א"צ ליטול מסביב וכתב שם דה"ה אם יש ספק אם נגע האיסור בשמן ויש ס' דהחתיכה ממ"נ מותר אף באינו מינו ונטילה א"צ (ר"ל אף אם