דרכי תשובה - ד רמב

סי' ע' (ס"ק ע"ו) וסי' צ"ח (ס"ק מ"ח וס"ק נ"ד):

(סו) צונן לתוך היתר עש"ך סק"ו שכתב דהיינו דבר של רוטב וכו' ולדידן אסור בכל ענין ועמ"ז לעיל סי' צ"א סק"ה שעמד על המחקר בדין תתאה ועלאה דמדברי המחבר שם משמע דוקא חלב לתוך בשר או להיפך שא' מהם הוא איסור צלול אבל אם שניהם דברים גושים יש לעיין או אוסר דאפשר דאינו מפליט ומבליע כא' ודי שנאמר דמפליט לחוד או מבליע לחוד וכ' שם לדינא דצונן לתוך חם של כלי ראשון שהוסר מהאור ועדיין יס"ב דין כלי ראשון לגמרי יש לו ומפליט ומבליע כא' אפי' בשניהם יבשים ולדידן אוסר הכל אף כשהם כחושים עיי"ש ועי' ביד יהודה כאן בפיה"א ס"ק י"ג וי"ד ובפיה"ק ס"ק כ"ד מ"ש בזה וכ' כן לדינא דאפי' בשניהם גושים אסור שהיא מפליט ומבליע כאחד עיי"ש ועי' בס' דברי יוסף סי' תקצ"ה מ"ש בזה:

(סז) לתוך היתר חם. ולענין אי בעינן שיהי' ההיתר והאיסור שוין שניהם בכמותן או אם גם אחד הוא הרבה יותר בכמותו על השני שייך דין זה דתתאה גבר ע"י בדברינו לעיל סי' צ"א (ס"ק י"ח וס"ק כ') ועי' בשו"ת קנאת סופרים (להגאון מוהרש"ק ז"ל) בהשמטות לטוטו"ד ויוס"ד סי' א' באמצע התשובה שכ' דכל מה דאמרינן תתאה גבר הוא רק בחתיכה השוה למעלה כמו למטה דאז החום מתפשט למעלה ואינו מתפשט רק למעלה כנגדו ולא בצדדין וכו' אבל אם הוא קצר למטה ורחב למעלה ודאי דבצדדים לא נתחמם וממילא שוב גם מה שכנגד החם למטה ודאי לא נתחמם דהרי יש לו דפנות המתקררים והוי כמו כ"ש ועדיף מיני' וכו' ובכה"ג בודאי לא הוי חם כולו וסיים שזה ברור עיי"ש ובמח"כ נעלם ממנו דברי האו"ה כלל כ"ט שכ' בהדיא דאפי' אם חתיכת איסור התחתון החמה הוא קצרה שאינה רחבה כ"כ כמו העליונה הצוננת אפ"ה מחסרה כולה ולא סגי אפי' בנטילת מקום עיי"ש והביאו בתורת יקותיאל לעיל ריש סי' צ"א לדינא שוב ראיתי בשו"ת ארץ צבי חיו"ד סי' כ"ג באמצע התשובה שהביא דברי הגאון מהרש"ק בקנאת סופרים הנ"ל והביא ראי' מדברי הגמ' שמבואר מדבריו דגם אם החתיכה שלמעלה הוא רחב הרבה מהחתיכה שלמטה אמרינן תתאה גבר ואסור עיי"ש ותמהני שלא הביא מדברי האו"ה הנ"ל שכתב כן להדיא:

(סח) דתתאה גבר. עי' חוו"ד לעיל סי' צ"א בביאורים סק"ה שכתב דאם העליון קר והתחתון חם אין התחתון גובר רק להבליע ולהפליט מהתחתון אבל לא להיות נקרא רותח לענין שאם נפל על חתיכה הקרה העליונה איזה איסור קר דבודאי לא נאסרה כל זמן שהיא קרה ואין היס"ב ולא אמרינן שתחשוב רותח כיון שהתחתון גובר דהא אפי' מונח על האש אינה נאסרת מהאיסור עד שהיס"ב אכן אם נעשה רותח שהיס"ב אז מהני התתאה החם דנחשב חום זה ככלי ראשון ואמרינן תתאה גבר ועושה אותו ככלי ראשון עיי"ש ועי' בשו"ת בית יצחק (מהגאון מלבוב נ"י) חלק א' מיו"ד סי' ק"ה אות ד' מ"ש בדברי החוו"ד בזה ועי' ביד יהודה בפיה"ק ס"ק כ"ה שכ' ג"כ כדברי החוו"ד דכל מ"ש דתתאה גבר על העליון ומחממו עד שמפליט בתחתון היינו שהחום מתגבר עליו לענין זה שיהא יכול חום התחתון להפליט ממנו אבל לא שיהא העליון פולט מעצמו בלא חום התחתון כגון אם נפל אח"כ היתר על העליון לא אמרינן שהעליון נקרא ג"כ חם ויהא נאסר גם זה ההיתר העליון שנפל עלי' דז"א דלענין ההיתר שנפל עלי' אמרינן שהוא קר ותתאה גבר ואף אם ההיתר שנפל עליו הוא חם אינו נאסר אא"כ רואין שהוא חם יען כי נתחמם מעצמו מחמת שנפל לכאן עד שהיס"ב אז דינו ככל חם דכלי ראשון עיי"ש:

(סט) גבר. עמ"ז לעיל סי' צ"א סק"ה שעמד על המחקר בדין תתאה ועלאה אם יש חילוק בין אם עדיין עומד אצל האש או הוסר מאש והביא מדברי הת"ח כלל פ"ג דין ד' שכ' שכל שעומד על האש לא שייך בי' דין דתתאה ועלאה והוי כשניהם חמין וכתב שם דמדברי הת"ח שם משמע דבעומד קדירה קרה אצל האש ונפל לתוכה חם מכ"ר כח האש שולטת בה ואין מניח להתקרר אמנם מדברי הב"י והרב לעיל סי' צ"ב סעי' זה מבואר דכל שהקדירה צוננת אף שעומדת אצל האש אפ"ה אמרינן תתאה גבר וסיים בצ"ע עיי"ש ועי' בחוו"ד לעיל סי' צ"א בביאורים סוף סק"ה וביד יהודה בסי' צ"א שם שכתבו בהחלט לדינא דבעומד אצל האש אפי' חם לתוך צונן כחם לתוך חם דמי ומפליט ומבליע עיי"ש:

(ע) ומחממו ער שמפליט. עי' בחוו"ד לעיל סי' צ"א בביאורים שם וחידושים סק"ז ועי' ביד אפרים לעיל סי' ע"ו (סמוך לתחלת הדיבור) שכ' וז"ל באמת הוא תמוה קצת שנאמר שחתיכה קטנה שבשולי הבשר תגרום חמימות למעלה בכל החתיכה שתבלע ממנה ואפי' היא גדילה כמה ועינינו הרואות שהיא קרה ממש ולא הגיע לשם מחום אשר בקצה מזה כלום עכ"ל ועי' בשו"ת טוטו"ד קמא סי' ק"ז שכ' שם באמצע התשו' להרב השואל שרצה לומר דהא דאמרינן דתתאה גבר הוא רק כשרואין שנתחמם החתיכה קצת דז"א דמכל הפוסקים לא משמע כן עיי"ש ועי' בס' מנחת פתים לעיל סי' צ"ב סעי' ד' באמצע התשו' שם שהעמיס ענין זה בפלוגתת המנח"י כלל ב' סק"ה והשפ"ד סי' ס"ט ס"ק מ"ד דלדעת המנח"י לא אמרינן תתאה גבר רק כשנתחמם העליון אבל כשאנו רואין שהעליון קר אין לחוש כלל אכן לדעת השפ"ד שם שהשיג על המנח"י הנ"ל ממילא דגם בלא נתחמם כלל אמרינן תתאה גבר וכ' דאם כי מסתימת כל האחרונים נראה שכן עיקר לדינא דגם כשהעליון קר לגמרי אמרינן תתאה גבר הנה זה דוקא לענין שהתתאה בולע מהעילאה ומפליט לעילאה אבל אם נפל דבר קר על העילאה שאנו רואין שלא נתחמם מכח התתאה בודאי פשיטא שהדבר שנפל עליו שרי דכיון שאנו רואין שהעילאה לא נעשה חם מכח התתאה לא אמרינן דהתתאה יש לו כח פליטה ובלוע מהעילאה עיין שם לדרכו והיינו כמש"ל (ס"ק ס"ח) מהחוו"ד:

(עא) שמפליט בתחתון. עמ"ז לעיל סי' צ"ד סוף סק"א ובחוו"ד כאן בביאורים סק"ט שעמדו בדין דתוחב כף לקדירה שבריש סי' צ"ד אמאי לא בעינן ס' רק נגד מה שתחב ולא אמרינן כיון שתחבו למאכל רותח תתאה גבר ונעשה גם העליון רותח ופולט ומבליע ועיי"ש במ"ש בזה וע' בשו"ת בית יצחק (מהגאון מלבוב נ"י) חלק א' מיו"ד סי' ק"ה אות ה' ו' מ"ש בזה והעלה בראיות דבע"כ לא שייך דין תתאה גבר רק בשני גופים א' חם והב' קר משא"כ בגוף א' אם צד א' הוא חם אע"פ שהוא למטה לא אמרינן תתאה גבר דכיון שאינה חם רק מקצתה אינה מחמם לחלק שלמעלה מצד תתאה גבר ועיי"ש עוד באות ח' מ"ש בזה ועיין מזה עוד בדברינו להלן (ס"ק צ"ב):

(עב) אבל אם העליון חם וכו' אלא בדי קליפה. עש"ך להלן ס"ק כ"א שכ' דבבליעה מחתיכה לא אמרינן אדמקיר ליה בלע כ"ק ועי' מ"ז לעיל סי' צ"א סק"ה שהשיג על הש"ך בזה והביא מדברי האו"ה דמשמע מדבריו דגם באיסור בלוע אמרינן אדמקיר ליה בלע כדי קליפה עיי"ש ועי' בס' יד יוסף על הלכות פסח ברביד הזהב סוף סי' תנ"א שהעלה דהעיקר כהש"ך עיי"ש וכ"כ בספרו דברי יוסף על היו"ד סי' תקצ"ה לדינא עיי"ש:

(עג) אם העליון חם וכו'. עי' בס' יד דוד הספרדי בהגהות הטור אות י"ד שהביא מהראב"ן בפשיטות דהא דאמרינן תתאה גבר בחם לתוך צונן דוקא כשהוא רק חם ולא רותח אבל אם העליון רותח ממש לא אמרינן תתאה גבר ולא סגי בקליפה עיי"ש אמנם יעוין בערך השלחן הספרדי אות ט"ז שהביא דברי הראב"ן הנזכר והוכיח מדברי הגמ' דלאו דוקא בחם לתוך צונן דה"ה רותח לתוך צונן אמרינן תתאה גבר ואינו אוסר רק כדי קליפה עיי"ש:

(עד) העליון חם והתחתון צונן וכו'. עי' חוו"ד בביאורים לעיל סי' צ"א סק"ה שהוכיח דכל זה דאמרינן דכשהעליון רותח והתחתון צונן תתאה גבר זה דוקא לענין שאין העליון בולע מהתחתון ולא מפליט לתוכו אבל העליון נשאר רותח אף שמונח על דבר קר דהא אם העמידו כלי ראשון שהוסר מהאש על קרקע צונן דין כלי ראשון יש לה אלמא דאינו מתקרר מתתאה ואפ"ה אם העמידו קדירה חמה שהיס"ב על מאכל קר סגי בקליפה אלמא דאע"ג דאינו מתקרר מ"מ אינו בולע רק כדי קליפה עיי"ש ועי' בשו"ת בית יצחק (מהגאון מלבוב נ"י) חלק א' מיו"ד סי' ק"ה אות ג' מ"ש בדברי החוו"ד בזה וכ' שאין דבריו מוכרחים וסיים בצ"ע עיי"ש:

(עה) חם. הנה מדברי כל הפוסקים משמע דבדין תתאה גבר אין חילוק בין אם שניהם גושים או א' גוש וא' לח ובין אם הוא למעלה והלח הוא למטה או להיפך ועי' תוו"ד בביאורים סק"ז וחידושים ס"ק י"א שכתב מהיש"ש דמ"מ חילוק יש בענין זה דהא דאמרינן דחם לתוך צונן אין צריך רק קליפה הוא רק בחתיכה ודבר גוש אבל אם עירו דבר צלול חם שהיס"ב על חתיכה ודבר גוש אם הדבר שעירו הוא דבר לח וצלול הרבה עד שנשפך ומסבב להדבר גוש מכל צד אסור לגמרי כדין צונן לתוך חם שבולע בכולו עיי"ש וע' במנח"י בסלת למנחה כלל כ"ג דין ה' שכתב מהס' תורת אשם וגם הוא ז"ל מסכים עמו דממשמעות שאר הפוסקים משמע דאין לחלק בכך עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"א שם ובפיה"ק ס"ק כ"א מ"ש בזה והעלה שכן עיקר לדינא דגם אם נפל רותח לח הרבה על חתיכה צוננת כיון שהוא הוא התתאה בעת שבאה עלי' הקילוח אמרינן דתתאה גבר ואין בהחום כח להתגבר עלי' להבליע בכולו וסגי בקליפה עיי"ש: