דרכי תשובה - ד רלה

שנוכל לתלות שנפלה החתיכה לתוכה אח"כ א"כ יותר יש לתלות שהי' בקדירה בודאי יש להחמיר אבל כל שאפשר לתלות שהי' מתחלה בהקערה או שנפל אח"כ לתוכה אין להחמיר עיי"ש:

והנה בס' מקור חיים על ה"פ סי' תס"ז בביאורים ס"ק י"א ובחידושים סק"כ השיג על גוף הדין של המ"א שם והעלה דמחזקינן איסור גם ממקום למקום דגם בטלטל קדירה רותחת לאחר שנצטננה למקום אחר ונמצא שם חטה אסור דחיישינן שמא היתה החטה בתוכה עוד במקום הראשון כשהיתה רותחת עיי"ש אמנם כאן בחוו"ד כ' בפשיטות דלא מחזקינן ממקום למקום ודוקא כשעמדה הקדירה במקום א' כל הזמן ההוא היא דחיישינן בספק כבוש אבל אם טלטלוהו להקדירה בתוך זה הזמן למקום אחר לא מחזקינן ריעותא אך כ' דזה דוקא בנפל מעצמו אבל ע"י אדם מחזקינן גם ממקום למקום וגם כ' דאם נבדק המאכל באותו מקום קודם מעל"ע ואח"כ נמצא האיסור באותו מקום וקודם שנמצא האיסור נטלו ממנו מקצת אותו המקצת שניטל משם מותר ושאר המאכל שנמצא שם באותו המקום אסור עיי"ש ועי' בבינת אדם בשער רוב וחזקה מסי' כ"ז עד סוף סי' מ"ב מה שהאריך בפלפול בדינים אלו אם יש להחזיק איסור ממקום למקום או מזמן לזמן ועמד על המחקר בזה אם נמצא איסור בקדירה שהיא צוננת עכשיו וחיישינן שמא נפל לתוכה כשהיתה רותחת וכתב שם דזה פשוט דקדירה שסילקה מהכירה והניחה במקום אחר ומצא בה איסור עכשיו כשהוא צונן דלא מחזקינן איסור לחוש שהי' בה האיסור במקום הראשון כשהיתה רותחת אלא אמרינן כאן נמצא כאן היתה ואין מחזקינן איסור ממקום למקום ועיי"ש בסיף סי' כ"ט שכ' דכל מ"ש להקל בנטל הקדירה מהכירה והעמידה במקום אחר דאין מחזיקינן איסור ממקום למקום כאמור לאו דוקא אם העמידה במקום אחר ממש אלא אפי' אם היא עומדת עדיין על הכירה רק שזזה ממקום זה למקום אחר אפי' היא עומדת עדיין באותה כירה אפ"ה נקרא מקום אחר לענין זה ואין מחזיקינן איסור במקום הזה עיי"ש:

ועיין בשו"ת טטו"ד תליתאי סי' קצ"ח שנשאל אם מותר לקנות אוגרקי"ס חמוצים שהעכו"ם מביאין בחביות אם אין מצוי לקנות אצל ישראל וכתב שיפה הורה המורה להתיר כי כן הוא מורה תמיד להתיר ואין לחוש שמא הי' האוגירקי"ס תחלה בקדירות של עכו"ם כיון שעכשיו לפנינו אנו רואים שהם בחביות אמרינן כאן נמצא כחן הי' כי בלא"ה אין חשש בזה כ"כ כיון דאפי' הי' כבושין תחלה בקדירה הנה תחלה לא הי' חריפים רק אח"כ נעשו חמוצים ובזה אם בדבר חריף אסור אפי' באינו ב"י אין הדין ברור ויש בזה פלוגתת הפוסקים עכ"פ בכה"ג שלא ראינו שהי' בהקדירה של עכו"ם אין להחזיק ריעותא מותר לקנותן משופרי שופרי עכ"ד:

ולענין אם יש להחזיק ריעותא בספק כבוש מזמן לזמן עי' בבינת אדם שם להלן מסי' ל' עד סי' ל"ח שהאריך בענין זה אם מחזקינן מזמן לזמן כגון אם נמצא איסור בקדירה שעכשיו היא צוננת והוא עדיין באותו מקום שהי' עומדת כשהיתה רותחת וכתב שדעת כמה פוסקים דמחזיקינן מזמן לזמן אפי' במקום דאיכא למימר השתא הוא דאיתרע אפ"ה חיישינן לאסור למפרע אך כ"ז הוא במקום דליכא חזקה ברורה למפרע אבל במקום דאיכא חזקה ברורה למפרע לכ"ע לא חיישינן למפרע כלל ובמקום דליכא חזקה כלל לכ"ע מחזקינן למפרע אמנם במקום דאיכא חזקה למפרע רק שאינה חזקה מבוררת הוא פלוגתת הפוסקים ודעת הרשב"א והרמב"ם דלא מחזקינן כלל מזמן לזמן אפי' במקום דליכא חזקה ברורה ומה שהביא המ"א שם בשם הב"ח בהחלט דכיון דמחזקינן איסור מזמן לזמן והוא כודאי הוא צ"ע כי הוא נגד דעת הפוסקים הנ"ל ועיי"ש עוד בסי' מ' דכ"ז כשאין הוכחה שלא הי' בו האיסור מתחלה וכן להיפך אבל אם יש הוכחה שלא הי' בו מתחלה בכ"מ אין מחזקינן וכן להיפך אם יש הוכחה שהי' בו מתחלה מחזקינן בכ"מ בין ממקום למקום ובין מזמן לזמן עיי"ש באריכות ועי' ביד יהודה בפיה"א שם שפסק לדינא שיש להחמיר בכ"מ בספק כבוש ולהחזיק איסור מזמן לזמן זולת אם יש מקום לתלות סיבת הנפילה תוך מעל"ע אז בודאי יש התיר כמו בכל ספק שיש במה לתלות שנעשה אח"כ מחמת איזה סיבה עיי"ש:

וכתב בפרי תואר סק"ג וז"ל ונראה דאם יש לתלות דהוי תוך מעל"ע כגון שידענו שא' מבני הבית הניחו חלב בכלי א' בתוך מעל"ע וליתא קמן דנשאליה באיזה כלי הניח ומצאנו חלב בכלי בשר יש לתלות שאותו חלב הוא שהניח אותו האדם ההוא ואם הוא תוך מעל"ע שרי ולא נאמר דלמא איש אחר הוא זה שהניח החלב הזה מקודם לכן וכבר עבר מעל"ע וכמ"ש מרן בענין נקיבת הדקין אם יש במה לתלות תולין ושרי עכ"ד ועי' בשו"ת דברי מנחם סי' פ"ח בעובדא ששלחו ממקום רחוק ע"י הפאסט מאשה אל אחותה אווזא אחת סגורה בתיבה וכשהובאה האווז להאשה אשר נשתלחה לה ראתה כי האווז מלאה דם ושאלה את פי העגלון של הפאס"ט וואגא"ן מה זה מכת הדם ואמר באשר שהי' על העגלה חי' אחת מחית היער אשר דמה מטפטף והיתה מונחת על התיבה אשר האווז בתוכה ובאשר שהי' בהתיבה נקבים כי נשברה התיבה בדרך ע"כ הי' הדם מטפטף על האווז והוא הפ"מ כי הי' האווז שמנה וטובה אשר לא נמצא כהנה בכל המדינה ונשאל אם יש לחוש לכבוש דאולי נכבשה בדם הטריפה בזה מעל"ע והשיב כיון שאין זה ברור דנכבשה מעל"ע דהא י"ל דעתה מקרוב הונח עליה הטריפה ומטפטף עליה עכ"פ מידי ספק לא נפקא וגם נודע שמדרך הפאס"ט וואגא"ן להיות פורק וטוען בכל שטאציא"ן ובפרט מהגמוניא להגמוניא ע"כ גם אם הי' החי' מונחת על התיבה מעל"ע מ"מ אולי עתה מקרוב נשברה התיבה דאוקמינן התיבה אחזקה דעתה נשברה ועד עתה היתה שלימה ואף שנשברה לפנינו ואין אנו יודעין אימת נשברה והוי כמזמן לזמן דמחזקינן ריעותא מ"מ מאן אמר דהחי' היתה מונח עליה כל זמן שבירתה וא"כ הו"ל ס"ס שמא עתה הניח החיה הטריפה עליה ואת"ל שכבר היה מונח מעל"ע ספק שמא בתחלת מעל"ע עדיין לא הי' התיבה נשברה רק עתה מקרוב מכח הפריקה והטעינה בכל עת וסיים הנה כתבתי כל הצדדים אשר נראה בעיני להקל בזה אבל באשר שיש כאן ב' חששים לאיסור משום בשר שנתעלם מן העין ומשום ספק כבוש לא מלאני לבי להקל וכו' עכ"ל [ועי' בדברינו לעיל (ס"ק ג') שכ' מתשו' הרד"ם דבדם לא שייך כבוש כיון שנקרש בתוך המעל"ע א"כ הו"ל להקל בזה בלא"ה מטעם ספק כבוש] (ועי' בדברינו להלן סי' קי"ח מ"ש משמו עוד בענין שאלה זו לענין בשר שנתעלם מן העין):

(לא) מלבד בבשר עם חלב. עפת"ש מ"ש לענין אם מותר לבשלו אח"כ ועי' מזה בפרמ"ג או"ח בהנהגות הנשאל באו"ה סדר ב' אות י"ז ובסי' תס"ז בא"א ס"ק ל"ג (בד"ה מ"ש המ"א) ועי' בשו"ת טוטו"ד תליתאי סי' רמ"ז אות ה' שכתב דמ"מ המורה להקל בזה אין מזחיחין אותו עיי"ש וכ"כ בשו"ת מנחת עני חיו"ד סי' ל"ה ובשו"ת שאילת שלום קמא סי' נ"ה עיי"ש באריכות ועי' ביד יהודה בפיה"א סק"ד ובפיה"ק סק"ט מ"ש בזה והעלה דהעיקר לדינא דאסיר לבשלו אחר כך דהא חזר לספק דאורייתא עיי"ש וכ"כ בלב"ש בחידושי דינים סעי' נ"ג לדינא וכ' שם דגם בבשר עוף הדין כן דאע"ג דאח"כ הוא ג"כ מדרבנן מ"מ עתה היה רק חד מדרבנן ולמה נוסיף עליו איסור מה שלא הי' מתחלה עיי"ש (ועי' בדברינו לעיל סי' צ"ב ס"ק ע"ו):

וכתב עוד ביד יהודה שם דגם הקדירה שנכבש בה בב"ח מעל"ע יש לאסור לבשל בה חלב תוך מעל"ע ואף לאחר מעל''ע צ"ע כיון דכבר נאסרה תוך מעל"ע עיי"ש ועי' בס' חמודי דניאל הלכות תערובות הב' אות ט"ז שכתב וז"ל ונראה דאם ספק אם נכבש חלב בקדירה של בשר אסור לבשל בו בשר דכשיבשל בו יהי' דאורייתא ומ"מ נראה דמותר להשהות הקדירה שלא יהי' ב"י ואח"כ מותר לבשל בה בשר דהא כשאינו ב"י אינו אלא ספיקא דרבנן ואע"ג דכתב הפר"ח בכללי דיני ס"ס דאם בישלו ספק טריפה בקדירה לא מהני להשהות הקדירה מעל"ע כיון דמצד איסור עצמו הוא ספק דאורייתא ומצד אחר בא לו שהוא מדרבנן אבל כאן דמתחלה גמי לא הוי אלא מדרבנן מותר להשהותה מעל"ע ולבשל בה בשר דלעולם לא הוי כאן איסור דאורייתא וכו' עכ"ל ועי'