דרכי תשובה - ד רלד

העליונים שהתרנגולת היתה מונחת עליהם הי' צריכין קליפה מדינא וכיון דא"א לקלפם אסירים עיי"ש:

ומ"ש הבאה"ט מהש"ך דבדבר שמן יש להחמיר עי' בפר"ח סק"ב ובכרתי סק"ב שכ' כן לדינא דאם חתיכת האיסור שמן אף מה שחוץ לציר אסור לכ"ע לפי שהשומן מפעפע עיי"ש אמנם במנח"י כלל כ"ב ס"ק ט"ז השיג על הש"ך בזה והעלה דבכביש גם דבר שמן אינו מפעפע למעלה מן הכבישה עיי"ש ועי' בחידושי הגרעק"א ז"ל שמתמה ג"כ על הש"ך בזה דלענין כבישה מה שלמעלה מן המים מה בכך שהוא שמן עיי"ש וכ"כ החוו"ד בחידושים סק"ד ובביאורים סק"ג בפשיטות לדינא דמה שלמעלה מן המים דין חתיכה שלא נכבשה יש לו ואין החלק הכבוש בתוך המים יכול להבליע בתוכו עיי"ש ועי' בבית מאיר שמביא ג"כ לדברי המנח"י הנ"ל שיש חילוק בזה בין כבוש בציר לכבוש מעל"ע בצונן דבכבוש בצונן אפי' בשמן אינו מפעפע למעלה עיי"ש אכן בבינת אדם שער או"ה סי' ס"א (אות קטן ע"ט) השיג על המנח"י והעלה דהעיקר כהש"ך להחמיר בשמן עיי"ש ועש"ד סק"א מ"ש בזה ולדינא סיים דבהפ"מ יש לצדד להקל אכן שלא בהפ"מ יש לחוש לדעת הש"ך. אמנם מחתיכה לחתיכה שעליה שמונח על גבה יראה שגם הש"ך מודה דגם בשמן מי שחוץ לכבישה אינו מפליט מזה לזה וסיים בצ"ע בכ"ז עיי"ש ועי' בחמודי דניאל הלכ' בב"ח אות ל"ה ובס' דברי יוסף סי' תשל"ד:

(כז) מקילין. עמנח"י כלל כ"ב ס"ק ט"ו שכתב מהאו"ה דאם נכבש חתיכה מקצתה מעל"ע ונתבשלה כך ולא חתכו מקודם מקצת חתיכה הנכבש ואין באותה חלק החתיכה שהי' חוץ להכבישה ששים נגד המקצת שנכבש צריך ס' בקדירה נגד כל החתיכה משום דהוי איסור דבוק ועיי"ש עוד בכלל ג' סק"ב ועי' במ"ז סק"ב שהביאו וכתב שהדין דין אמת ויציב והרמ"א השמיט זה לרוב פשיטותו ואפי' יש ששים בחלק שחוץ לכבישה אפ"ה המקצת שהי' בתוך הכבישה נשאר באיסורו דאפשר לסחטו אסור עיי"ש וכל זה בנתבשל אח"כ אבל אם לא שנתבשל אח"כ רק שנכבש כך אם אמרינן בכביש איסור דבוק עי' בדברינו לעיל (ס"ק י"ז) מ"ש בזה באריכות:

(כח) וספק כבוש. עבאה"ט ופת"ש ועי' מ"א סי' תס"ז ס"ק י"ט שכתב ג"כ דהעיקר לדינא כדעת הרמ"א דספק כבוש אסור עיי"ש אמנם בבינת אדם שער או"ה אית ד' החזיק דברי הכו"פ דלא שייך להחמיר בספק כבוש אלא כשיש כאן ב' חתיכות וכו' וכתב שכן הוא דעת רוב הפוסקים עיי"ש וכ"כ שם בבינת אדם שער רוב וחזקה סי' ל"ד ובחכמת אדם כלל נ"ח סעי' ד' לדינא כהכו"פ להקל עיי"ש אמנם יעוין בשו"ת גבעת שאול סי' פ"ג שהעלה דהעיקר כדעת הסוברים דספק כבוש אסיר מדינא עיי"ש וכ"כ במ"ז לעיל סי' ס"ד סק''א כתב שם דמעשים בכל יום דאוסרין לספק כבוש עיי"ש ועי' בחוו"ד בביאורים סק"ד ובסי' ק"ד ס"ק ג' ועי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק ג' ובפיה"ק סק''ח שפסק כן להלכה דהעיקר כדעת המחמירים לאסור בכ"מ ספק כבוש עיין שם ועיי"ש עוד בתשו' גבעת שאול וביד אברהם בגליון היו"ד כאן שכ' דכל זה הוא כשאנו רואין שנכבש רק שאין אנו יודעין אם נכבש כשיעור כבישה בספק כזה הוא שמחמירים אבל בספק אם נכבש כלל שרי דהוי ס"ס שמא לא נכבש כלל ואת"ל שנכבש שמא לא נכבש כשיעור עיי"ש ומבואר מדבריהם דאם אין שם רק ספק א' אם נכבש כגון א' מב' חתיכות נכבשו ואינו יודע אם זו או אחרת באופן שאם זו נכבשה הי' ודאי מעל"ע אסור ועי' בחמודי דניאל הלכ' מליחה אות י"ח בעובדא שנתנו בשר מלוח בכלי והי' שם בהכלי מעט ציר ומים למטה ונכבש שם כמה ימים וכשנטלו הבשר מהכלי נמצא חלב (בציר"י) בין חתיכות הבשר ולא נודע אם הי' החלב למטה במים ובציר וגם הי' ספק אם יש בבשר שבתוך הציר ששים נגד החלב וכתב שם דבאמת דעת הש"ך דבשמן מפעפע גם לחוץ לציר ומצטרף הכל לששים ועוד דהוי ספק כבוש ואף להמחמירים בספק כבוש היינו בספק נכבש מעל"ע משא"כ בנ"ד דהוי ספק אם נכבש כלל לכ"ע מותר ואף שעכ"פ כדי קליפה יש לאסור הבשר במקום שנגע להחלב מ"מ בנ"ד כיון שאינו ידוע באיזה מקום נגע הבשר בהחלב בטל ברוב עיי"ש ומשמע שדעתו דבספק אם נכבש כלל אפי' אם אין שם עוד שום ספק יש להקל ועי' בשו"ת אוריין תליתאי סי' קכ"ה ובשדי חמד חנק הכללים מערכת הב' כלל מ"ג:

(כט) כבוש. עפת"ש ועי' בשו"ת עמודי אור סי' נ"ד בעובדא שבא לפניו בכלי מלא כרוב שנמצא תרנגול מת ולא נודע אימת נפל שם והספק הוא אם כבר עבר מעל"ע ועיי"ש במה שמצדד דבכה"ג יש להקל דנוקמי' להתרנגול בחזקת חי עד עתה ומוקמינן לי' אחזקת חיים כל מה דאפשר ועיי"ש במ"ש בזה וסיים ועדיין לא מצאתי גילוי לדין זה וכו' עיי"ש:

(ל) אסור. עבאה"ט ופת"ש ועמ"ז סק"ג מ"ש בענין זה ומצדד לומר דאף דלמחמירים כדעת הרמ"א לאסור בספק כבוש מ"מ זה דוקא כשעמד כל הזמן בכלי א' אבל בהורק מכלי אל כלי וכן גם כשעמד בכלי א' רק שטלטלו הכלי באמצע הזמן ממקום למקום י"ל דלא מחזקינן ריעותא והאריך בזה והיוצא מדבריו לדינא דאם טלטלו הכלי ממקום למקום ומעת שהעמיד הכלי כאן אין עדייין מע"ל ונמצא בו איסור אם א"א לומר עתה ממש נפל כגון שיש הוכחה שנשתהה האיסור שם זמן מה בזה ודאי מחזקינן ריעותא גם למקום אחר וחיישינן שמא קודם מעל"ע נפלה למקום הראשון ואסור אף ביש מקום לתלות שעתה ממש ברגע זו נפלה ויש חזקה מבוררת לההיתר כגון שבדקו אותו כשהי' במקום הראשון ולא ראו בו האיסור רק שיש מעל"ע מזמן שבדקו ויש ספק אם תיכף לאחר הבדיקה נפלה למקום הא' או אח"כ וכשהוא במקום הב' ידוע של שהה מעל"ע שם בהכבישה בכה"ג לא מחזקינן ריעותא למקום אחר ושרי דתלינן דבמקום הב' נפל ועי' בס' משמרת שלום) ואם אין חזקה מבוררת כגון שלא בדקו המקום הראשון מעולם אז גם ממקום למקום מחזקינן ריעותא ואסור וסיים שיש לעיין עוד בכל זה ולמעשה כל זה צ"ע עיי"ש ועי' עוד בדבריו באו"ח סי' תס"ז בא"א ס"ק י"ח וס"ק כ"א וס"ק כ"ה מ"ש בענין זה ועי' מזה בחיי אדם בהלכות פסח כלל כ"א סעי' ט' ועי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק ג' ובפיה"ק סק"ח שהעלה דכיון דהעיקר כדעת המחמירים בספק כבוש ע"כ יש להחמיר בכ"מ בזה ולהחזיק איסור ממקום למקום או מרשות לרשות זולת היכא שיש לתלות סיבת הנפילה בתוך מעל"ע אז בודאי יש להקל כמו בכל ספק שיש במה לתלות דקיי"ל דאם יש במה לתלות דתולין עיי"ש (ועי' מזה בדברינו לעיל סי' פ"א ס"ק נ"ח):

ועיין בשו"ת שאילת שלום קמא סי' צ"ב שמבואר דעתו דלאו דוקא בספק שאירע בכבוש הדין כן אלא דגם אם אירע ספק בבישול בכה"ג או בחום דכלי ראשון שנמצא לפנינו איסור בכלי א' ויש ספק אולי כבר הי' בתערובות בכלי אחרת לא מחזקינן איסור ממקום למקום ואמרינן כאן נמצא וכאן היה ועיי"ש במה שנשאל בקדירה חולבת שנתבשל בה גראפי"ן עם חלב ואח"כ לקחה האשה ועירה ממנה התבשיל לקערה חולבת ונמצא אח"כ חתיכת בשר בהקערה ולא הי' ס' בהתבשיל שבקדירה נגד הבשר והורה מורה א' להתיר את התבשיל שנשאר בהקדירה וחילו מתשו' מהר"ם מלובלין שהביא המ"א סי' תס"ז לענין כרוב דאמרינן כאן נמצא כאן הי' והתעוררו על המורה משום דדוקא באיסור משהו דרבנן כתב המהר"ם מלובלין כל זה אבל לא באיסור דאורייתא וכמ"ש הפרמ"ג ועיי"ש במ"ש בזה והביא ראי' דגם באיסור דאוריי' יש לסמוך בכה"ג להקל אך בכל מקום בזה ובכיוצא בזה יש לתלות הכל במצוי ויש לדון לפי הענין דאם הוא דבר הנראה לעינים אשר קשה הדבר שהאשה לא תראהו בשעת עירוי שהוא מונח בקערה וגם לא עמדה הקערה במקום