דרכי תשובה - ד רל

ועי' בשו"ת חסד לאברהם תניינא חיו"ד סי' ל"א שנשאל בענין זה באיסור שנכבש בהיתר מעל"ע והי' ששים בהיתר נגד האיסור ואח"כ נתמעט מההיתר עד שאין ששים אי חוזר ואוסר ההיתר אף שלא שהה אח"כ שיעור כבישה כי כבר נתעורר הטעם במעל"ע הראשון שנכבש לצאת ולהבליע בהיתר בלי עכוב או דבעינן שיעור כבישה שנית אחרי שנתמעט ההיתר והעלה דלכל השיטות לאחר שכבר שהה מעל"ע אינו בולע שנית עד שישהה מחדש מעל"ע דבכבוש מעל"ע רצוף ממשיך הטעם מהאיסור ובכלות המעל"ע כלתה המשכת הטעם והוא יוצא ממנו וכיון שכלה יציאת הטעם ונתבטל כששוהה אח"כ צריך עוד מעל"ע לפליטה ולבלוע חדשה ועיי"ש עוד שכתב שיש לחקור בענין זה באיסור שנכבש בכלי יותר ממעל"ע ונטלו אח"כ האיסור מתוכה ואחר זמן בישלו בה היתר אי חשבינן מעל"ע משעה שנטלו האיסור מתוכה וכל שלא שהה מעל"ע מנטילת האיסור חשוב בן יומו או דלמא דכיון דקודם שנטלו האיסור ממנה כמה שעות כלה מעל"ע שנכבש האיסור בהכלי ואותה הבליעה שבלעה הכלי בכלות המעל"ע כבר נפגמה ע"י שהיית מעל"ע ואף ששהה האיסור בתוכה איזה שעות אח"כ כיון שלא שהה מעל"ע מחדש אין כאן פליטה מחדש וא"כ ההיתר שבישל בתוכה אח"כ מותר שהרי הו"ל אינו ב"י מזמן הבליעה ועיי"ש במ"ש בזה וכתב דלשיטת הרא"ם שהפליטה והבליעה באים כאחד בסיף מעל"ע פשיטא דחשבינן מעל"ע משעה שכלה המעל"ע מהכיבוש וכששהה אח"כ צריך מעל"ע מחדש לבליעה חדשה אכן לשיטת החו"י והפלתי שהפליטה הוא מעט מעט בהמשך הכ"ד שעות וכו' שפיר י"ל כשהוציא האיסור מהכלי ע"ד משל בשעה עשירית אז יש בו בליעה חדשה שאינה פגומה מה שבלע בהמשך כ"ד שעות טרם שנלקח האיסור מהכלי אף שנבלע האיסור בהכלי קודם שעה עשירית מעל"ע מ"מ אינו נח מלבלוע מעט מעט בכל רגע ובהמשך הכ"ד שעות נבלע כדי נתינת טעם וכיון שלא שהה אחר שעה עשירית מעל"ע הוי הכלי בן יומא ואוסרת ההיתר שנתבשל בתוכה וסיים דלהלכה נראה להחמיר כשיטת החו"י כי דבריו מסתברין שהבליעה באה מעט מעט וחשבינן מעל"ע משעה שהוציא האיסור מתוכה עכ"ל ועי' בשו"ת מהרי"א הלוי חלק א' סי' י"ג שנשאל בענין זה כשנתמעט ההיתר לאחר מעל"ע ונשאר האיסור בפחות מששים ושהה כך זמן מועט אם יש לחוש דלאחר שנתמעט ההיתר בלע מהאיסור אף בזמן מועט ועיי"ש במה שמצדד בזה וסיים בצ"ע לדינא עיי"ש באריכות ועי' בחמודי דניאל הלכ' תערובות הנכפל אות ל"ו שכתב וז"ל איסור שנשרה בהיתר מעל"ע והי' ששים בהיתר נגד האיסור ואחר מעל"ע לקחו מן ההיתר עד שלא היה ששים נראה דנאסר תיכף אע"פ שלא שהה מעל"ע אחר שלקחו דהא הבליעה הוא אחר מעל"ע ובלאחר מעל"ע תמיד וכו' וה"ה יין נסך אם נכבש יין כשר בכלי כשר או עם דבר כשר ואחר מעל"ע נגע בו נכרי נאסר הכלי או ההיתר תיכף וה"ה לענין חמץ בפסח אם נכבש קודם פסת והגיע פסח אע"פ שלא שהה וכבוש בפסח נאסר תיכף עכ"ל:

ועיין עוד בחמודי דניאל שם אות כ"א שעמד על המחקר אם שרו בשר במים מעל"ע ואח"כ נתנו חלב לתוך המים אם נאסר הבשר תיכף כיון שלא נשרה בחלב מעל"ע ומצדד להחמיר וסיים בצ"ע עיי"ש ועי' ביד יהודה שם שהביאו והעלה לדינא בפשיטות דאם שהה מים בכלי מעל"ע ואח"כ נפל בו איסור לח מיד נבלע האיסור בהכלי כאלו היה האיסור בהכלי מעל"ע וה"ה בשר ששרה מעל"ע במים ואח"כ נפל בו חלב נמי נאסר מיד עיי"ש אמנם יעוין בס' ערוגות הבושם לעיל סי' ס"ט ובשו"ת טוטו"ד תליתאי סי' רכ"ו שדעתם להתיר בזה דאינו נאסר אא"כ חזר ושהה מעל"ע מעת שנפל האיסור עיי"ש באריכות ועי' בדלתי תשובה לעיל סי' ס"ט ס"ק פ"ג שנותן פנים מסבירות לדינא כדעת המקילין בזה ודלא כהיד יהודה עיי"ש וצ"ע:

(יא) כבוש. עבאה"ט מ"ש מהאו"ה דכלי נאסר ע"י כבישה ועי' בדברינו לעיל סי' פ"ז (ס"ק י"ב) ועי' בשו"ת חקרי לב חלק א' מיו"ד סי' ע"ז וע"ת שהאריך בזה בכמה דפין ועיי"ש במ"ש בזה לדינא ועי' מזה בס' בית יהודה (להמהר"י עייא"ש ז"ל) דף קט"ו ע"א ובס' ערך השלחן באו"ח סי' תמ"ז אות י"ט ובס' שרי חמד חלק הכללים מערכת הב' כלל מ"ה. איברא כי במ"ז ריש סי' זה הביא בשם האורח מישור שמצא כתב מהט"ז דאם נכבש איסור בכלי של היתר אינו אוסר רק כדי קליפה דאין כבוש מבליע בכלי יותר מכ"ק לכן אם בישלו בה אח"כ תבשיל שרי דיש בתבשיל ס' נגד הקליפה אבל לדינא כ' הפרמ"ג שם שאין לסמוך על זה כי הט"ז בעצמו כ' לעיל סו' צ"ג סק"ב להחמיר וכן הלכה דבכולה משערין דכבוש מפליט ומבליע בכלי בכולו ואוסר עיי"ש וכ"כ בבינת אדם שער או"ה סי' ע"ז לדינא דאיסור שנכבש בכלי היתר מעל"ע ודאי נאסר הכלי כולו אך כ' דבע"כ ר"ל רק במקום שהציר נוגע אבל למעלה ממנו בודאי לא נאסר דלא חמיר כלי מאוכל שאינו נאסר אלא מה שבתוך הציר ולא למעלה ממנו אלא דכוונתו דאוסר כילו ר"ל מעבר לעבר לאפוקי דלא נימא דאינו אוסר אלא כ"ק עיי"ש ועי' במשמרת שלום בחידושי דינים שבסוף סי' זה אות כ' בעובדא שלקחו קדירה של חלב ועמדו בה חלב מעל"ע ואח"כ עירו ממנה החלב וטעו וחממו בה גריווי''ן של שומן עיף ועירבו בכף בשר ואח"כ לקחו הגריווי"ן ונתנם לקדירה של בשר עם דוחן ולא הי' ס' נגד הגריווי"ן ואח"כ עירו ממנה התבשיל דוחן וחזרו ובישלו בה בשר תוך מעל"ע וגם בהבשר לא הי' ס' נגד הגריווי"ן והאריך בזה והעלה דכיון דקיי"ל דכבוש בכלי אוסר כל הכלי א"כ בנ"ד שהחמו הגרייוי"ן אצל האש תיכף אחר שהוריקו החלב פשיטא דנאסרו וכשנתנו אותם אח"כ לקדירת בשר עם דוחן ולא הי' ס' נגדם נאסרה הקדירה עם הדוחן וגם הבשר שבישלו בה אח"כ תוך מעל"ע נאסר מהקדירה כיון דלא הי' בו ס' אפי' נגד הגריווי"ן שנבלע בקדירה ואח"כ העתיק שם תשו' הגאון מבערזאן נ"י שצידד להקל ולהתיר הבשר שנתבשל בו אח"כ יען הי' הגריווי"ן של שומן עוף והי' טגון וגיבב שם כמה צדדי היתר וסיים אבל הדוחן והקדירה אין להתיר עיי"ש באריכות ועי' בס' שערי שמחה שער ב' סי' י"ג וי"ד בעובדא שבישלו בקדירה גדולה בשר ולאחר שהוריקו הבשר והרוטב מהקדירה טעו ושכחו ושמו בתוכה חלב והיה נכבש בתוך הכלי של בשר מעל"ע ונמכר החלב להרבה אנשים והם בישלו את החלב ויש שאלה על כל הכלים של הקונים ויש הפ"מ ודעת השואל להקל כיון דבלא"ה הט"ז והש"ך מקילין דלא שייך כבוש בכלי ואף שהאחרונים חולקים על זה מ"מ עכ"פ יש לצרף דבריהם לדעת האחרונים שצידדו לומר באיסור דרבנן שנבלע בכלי יש להתיר לאחר ששהה הכלי מעל"ע דלא שייך לגזור בזה אינו ב"י אטו ב"י דהוי גזירה לגזירה אך השואל דחה היתר זה דכיון שבישלו החלב אח"כ ממילא נאסרה החלב לאחר הבישול מן התירה כמ"ש החוו"ד סק"ה דספק כבוש אף דמותר בבב"ח כיון שהוא מדרבנן מ"מ אסור לבשלו אח"כ וכו' והוא ז"ל האריך טובא והעלה להתיר הכלים דבאמת בנ"ד גם להחולקים על הט"ז והש"ך ואוסרים כביש בכלי זה רק בשאר איסורים אבל בב"ח לכ"ע מותר כבוש בכלי אפי' מדרבנן ובלא"ה נראה דהעיקר לדינא כהט"ז והש"ך והמ"א כמ"ש החוו"ד עיי"ש באריכות:

ולענין אם יש חילוק בין כלי לכלי בזה שכ' הבאה"ט מהאו"ה דדוקא כלי עץ וחרס נאסר ע"י כבוש עי' בשו"ת חוט השני סי' ס"ז שכתב. בפשיטות לדינא דדוקא כלי עץ וחרס בולעים בכבוש מעל"ע אבל כלי אבנים אינם בולעים ע"י כבוש כ"א ע"י רתיחת האור עיי"ש אמנם יעוין במנח"י כלל ג' סק"ה מ"ש בזה והעלה דלדינא אין לחלק בין כלי עץ וחרס ובין כלי ואבנים בכ"מ נאסר ע"י כבוש עיי"ש ודע שיש חילוק בין כלי חרס חדש לכלי חרס ישן דכל מ"ש כאן דבכלי חרס צריך מעל"ע הוא רק בכ"ח ישן אבל בכלי חרס חדש קיי"ל לעיל סי' צ"ג שהוא בולע גם בפחות ממעל"ע. ופרטי דין כלי חרס חדש או ישן וגם איזה נקרא כלי חרס חדש ואיזה נקרא כ"ח ישן נתבאר לעיל בסוף סי' צ"ג בבאה"ט ופת"ש (ובדברינו שם) וגם נתבאר שם שיש חילוק בין כ"ח פשוט ובין כלי חרס גלייזיר"ט עיי"ש ועי' בדברי יוסף סי' תרכ"ו וסי' תשל"ג:

ולענין כלי זכוכית עי' במ"ז שם שכ' דהמקיל בהפ"מ בכלי זכוכית שלא מהני בי' כבוש אפי' בשהה מעל"ע לא הפסיד עיי"ש ועי' ביד יהודה ריש סי' זה מ"ש בזה והעלה בהחלט לדינא דבכלי זכוכית אין שייך כבוש כלל אפילו בדברים חריפים הרבה עיין שם וכן נוהגין כל בעלי הוראה להקל להדיא בזה:

ולענין כלי מתכות עי' בשו"ת חוט השני שם שכ' דכלי מתכות לא דמי לכלי עץ וחרס דכלי מתכות אינם בולעים ע"י כבוש כ"א ע"י רתיכות האור