דרכי תשובה - ד רכב

בעצי לבונה סוף סי' זה מ"ש בדברי הפרמ"ג בזה ובמ"ש בזה לדינא ועי' בחכמת אדם כלל נ"ה סעי' ה' שפסק לדינא להלכה ולמעשה דאם בישלו חלב היום בשחרית ועבר עליה לילה ולמחר בשחרית בישלו בה בשר ואינו יודע אם כבר עבר מעל"ע או שמא הוא עדיין בתוך כ"ד שעות יש להתיר בהפ"מ מטעם ס"ס שמא כבר עבר מעל"ע ואת"ל לא עבר עדיין שמא הלכה כדעת הפוסקים דלינת לילה פוגם עכ"ל עיי"ש ועי' בדברינו לעיל סי' צ"ד (ס"ק פ"ב) מ"ש עוד מזה מהמנח"י איברא כי בגוף הדבר שכ"ל מדברי האחרונים להתיר בספק אם שהה מעל"ע מטעם ס"ס ספק אם שהה מעל"ע וספק שמא הלכה כר"ת דלינת לילה פוגם עי' בס' יד אלימלך סי' כ"ז שהניח זה בתימא דהא הו"ל ס"ס משם א' עיי"ש וכבר קדמו בזה בשו"ת שואל ומשיב תניינא חלק ד' סי' קפ"ט והאריך בענין זה עיי"ש אמנם יעוין בס' משמרת שלום לעיל סי' צ"ד במ"ז ס"ק י"ד (בא"ד ה') מ"ש ע"ד הגאון שואל ומשיב בזה וכתב שם עוד דהכא לאו משום ס"ס ממש קא אתינין עלה אלא משום דכל שיש עוד איזה ספק פסקינין כר"ת וכמ"ש הת"ח דאע"ג דלא קיי"ל כר"ת בזה היינו בודאי איסור אבל בספק פשיטא דיש לסמוך עליו ועיי"ש עוד בחידושי דינים שבסוף סי' זה אות ב' ובהגה שבגליון שם מה שהאריך בזה בפלפול:

וכתב שם עוד ודע דכל מ"ש להקל לצרף דעת ר"ת לספק דלינת לילה פוגם הוא רק ע"ד משל כשבישלו אתמול בצהרים וכעת שוב בזמן הזה ואין בירור אם יש מעל"ע שלם אבל אם בישלו אתמול בלילה והיום שוב בלילה בערך זמן אין להקל דאין כאן אלא ספק א' אם יש מעל"ע דאם אין מעל"ע גם הספק שמא לינת לילה פוגם ליכא כיון דלא עבר עלי' לילה שלמה וכמ"ש הכרתי בסי' זה ס"ק י"א דכל הלילה בעינן מתחלת שקיעה עד אור היום וגדילה מזו מבואר בפלתי להלן ריש סי' ק"ה דלשיטת ר"ת ששה שעות מלילה זו וששה שמות מלילה שני' אין מצטרף למשוי לי' לפגם דלר"ת בעינן שעבר עלי' לילה כסדר בשלימות עיי"ש:

(צ) דאח"כ הוחמו המים. עבאה"ט מ"ש מהש"ך לחלק בין אם הי' הלינת לילה בין האיסור למים וכו' ועי' בחידושי הגרעק"א ובחוו"ד בביאורים ס"ק י"א מ"ש בביאור דברי הש"ך בזה ועי' בהגהות אמרי ברוך על החוו"ד שם מ"ש בזה:

(צא) ובמקום הפסד. עבאה"ט מ"ש מהש"ך דר"ל אפי' במקום הפסד קצת ועי' בדגול מרבבה מ"ש דהש"ך כ' זה רק להרמ"א לשיטתו עיי"ש ועי' בעצי לבונה שכ' ג"כ הכי לדינא דמ"ש הש"ך דסגי הפסד קצת היינו לדעת הרמ"א אבל לדעת הש"ך עצמו אינו כן אלא צריך לינת לילה או הפסד מרובה דוקא עיי"ש:

(צב) בשאר איסורים. עבאה"ט מ"ש מהט"ז דבשאר איסורין אפי' קודם לינת לילה וכו' וכ' במ"ז ס"ק י"א דר"ל דבשאר איסורין כיון דרבו הדיעות דלא נ"נ הלכך אף דקיי"ל דנ"נ מ"מ עכ"פ בהפסד קצת כל שיש מעל"ע מבישול האיסור אף שלא הי' כלל לילה בין איסור למים ובין מים לתבשיל ע"ד משל שבישלו האיסור בחצי היום ומים בחצי הלילה ואח"כ בישלו בה תבשיל לאחר חצי היום שרי עכ"ד:

(צג) רק שיהיה מעל"ע מזמן בישול האיסור. עי' בס' ערוגות הבושם אות ט' שכתב יש לי בזה מקום עיון בכ"מ שמוזכר מעל"ע לענין כלים שאינם ב"י דהיינו כ"ד שעות דלפי מה דאיתא בפסחים דף י"ב דלר"י אדם טועה ג' שעות ולר"מ ב' שעות א"כ למה סגי במעל"ע מצומצם דהיינו כ"ד שעות ניחוש דטועה ב' או ג' שעות ביום אתמול וגם היום טועה כן ויש מקום לטעות ד' שעות לר"מ ולר"י ששה שעות ולא מצינו בשום מקום שנצטרך להוסיף עוד שעות על המעל"ע משום דלמא טועה הוא וכמו כן כל בעלי הוראה אינם מדקדקים רק שיהי' מעל"ע ואם עבר מעל"ע לשעה מכשירין ולמה לא ניחוש דלמא מטעה קטעי השואל וזה לא דמי להא דלעיל סי' ס"ט בפת"ש סק"ל שמדחה דברי הס' לוית חן לענין בשר ששהה ג' ימים בלא מליחה פחות חצי שעה דהתם לא הוי רק חומרת הגאונים משא"כ הכא דהוי חששא מדינא ועיי"ש במ"ש בזה וסיים בצ"ע ועי' מזה בדברינו להלן סי' ק"ה (ס"ק י"ח):

סעיף א (א) עכברא דדברא עבאה"ט מ"ש מהש"ך דגם דדברא הוי ספק אי נטל"פ בתערובות ועי' במנח"י כלל כ"ב ס"ק כ"ה מ"ש בזה וכ' דלא נחשב לספק רק בנפל לחלא ושיכרא אבל בשאר משקים יש להקל בהפ"מ דהוי ודאי נטל"פ עיי"ש ועשפ"ד סק"ד שהביאו וכ' ולי נראה שאין להקל עכ"ל ועי' ביד יהודה בפיה"א סק"א ובפיה"ק סק"א מ"ש בזה והעלה דבכל דבר שבשר דעלמא הוי נ"ט לשבח גם עכברא דדברא הוי נ"ט לשבח ובדבר דהוי בשאר בשר דעלמא נטל"פ הוי גם עכברא דדברא נטל"פ דלא גרע משאר בשר עיי"ש. ועיין בפר"ח סק"א וסק"ד שכתב דבין בדין זה ובין בהא דסעי' שאח"ז בנפל לשאר משקים יש להחמיר שלא להכשיר אא"כ יטעמנה אבל בלא טעימה אין להכשיר עיי"ש ועי' בפרי תואר סק"א שהאריך בזה והעלה דכיון דהוי ספיקא דאוריי' יש להחמיר בדדברא בכל דבר שיטעמנו קפילא ואם רואין שאינו פגום לגמרי אסיר כדין ספיקא דאורייתא ואין להתיר בדדברא בשום גווני אלא ע"י טעימת קפילא אם אומר ודאי שהוא פגום לגמרי שרי אבל אם אומר שהוא ספק יש לאסור עיי"ש ועי' בהגהות הח"ס במהד"ק מ"ש בזה והביא מדברי התוס' דבשכר לא מהני טעימת קפילא כיון שהוא מתחזק ומבואר מזה תבנא לדינא כך דבשיכרא וחלא לא מהני טעימה וביין שמן ודבש לא צריך, טעימה אך בשאר דברים מהני טעימה וצריך טעימה עיי"ש:

(ב) מספקא לן אם משביח. ומ"מ אזלינן לחומרא גם בדרבנן בזה וכן לא מצטרף ספק זה לשאר ספק דלהוי ס"ס משום דהוי ספק חסרון ידיעה. ש"ך ושפ"ד סק"ד ועי' ביד יהודה בפיה"ק סק"ב (ועי' בדברינו להלן סי' ק"י בדיני ס"ס ס"ק שע"ג):

(ג) בשכר. עי' ביד יהודה בפיה"א ובפיה"ק סוף סי' זה שהעלה דכל מה שנמצא בסי' זה דשכר משוי להעכבר לנ"ט לשבח הוא רק בשכר שהי' בימי חכמי הש"ס שהי' נעשה מתאנים והי' לו חמיצת טובא וכמו שאינו רואין שחז"ל כוללין אותו בגמ' עם חלא כיון שהוא דומה לחומץ וכן נמצא גם כעת במדינת רוסיא מין משקה שקורין חלעבנ"י קווא"ס שהוא כמו חומץ משא"כ בשכר שלנו שעושין אותו עכשיו משעורים וחמיצת של השכר הוא מעט ורפה וגם עושין אותו מבושם וי"ל שהוא דומה ליין ומי דבש ועיי"ש עוד שכתב שיש לעיין ביי"ש אם הוא דומיא דשכר וחלא לענין זה דאע"ג דהוא חריף מאד ומעמיד הבשר שלא יסריח מ"מ י"ל דהוי נטל"פ כיון שמקפידים בו שיהא מבושם ובשר וכיוצא בו הוא מפסיד טעמו וריחו וסיים שכן מסתבר להקל ביי"ש עיי"ש ועי' בחכמת אדם כלל נ"ד סעי' י"ד שכ' בהחלט דיין שרף דינו בזה כמו חלא ושיכרא ע"ש:

(ד) אם לא שהה בתוכו מעל"ע. עי' בחמודי דניאל הלכ' תערובות הב' אות ל"א שכ' בעובדא שהי' מים בכלי ערב שבת ובישלו ממנו לצורך שבת ועשו כל המאכלים לצורך