דרכי תשובה - ד רכא

כן אלא דמסתמא אינה מודחת אך דבאו"ה כתב דמסתמא יש ס' נגד הטיח שעל הקדירה עיי"ש אמנם יעוין בתורת יקותיאל סק"ג שכ' שאין לתת כלל בזה לדינא דבכ"מ יש ס' בתבשיל נגד לכלוך מרק שעל דפנותיה דהכל הוא לפי הענין עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"א סק"ג ובדבריו כאן בפיה"א ס"ק כ"ד ובפיה"ק סק"ל מ"ש בזה ועי' בדברינו לעיל סי' צ"ה שם (ס"ק מ"ז):

(פ) לכ"ע שרי. עבאה"ט מ"ש מהש"ך דאפי' איכא ממשית בעין אין הבלוע שבתוך הקדירה נ"ט לשבח ועשפ"ד ס"ק ט"ז דאין חילוק בכל זה בין כלי מתכות לחרס עיי"ש:

סעיף ו (פא) שאם שמו פלפלין וכו' הכל אסור. עי' בשו"ת שיבת ציון סי' ל"ב שרצה השואל לומר דאמרינן דחורפי' מחליא לי' לשבח הוא רק מדרבנן והוא ז"ל מדחה דבריו דכיון דחז"ל עמדו על הנסיון ויודעים שבדבר חריף גם נטל"פ הוי לשבח ממילא דהוי מדאורייתא עיי"ש ועפרמ"ג בשער התערובות חלק ג' פרק י' (בד"ה עוד יש לעיין) שעמד ג"כ על המחקר בזה בהא דנטל"פ בדבר חריף אוסר אם הוא מן התורה או רק מדרבנן ואת"ל שהוא מה"ת אי דוקא בקורט של חלתות או ה"ה בשאר דברים חריפים הוי ג"כ מן התורה ועיי"ש במ"ש בזה וסיים ומ"מ יראה דבודאי אף בשאר דברים חריפים לדידן מה"ת נטל"פ אסור עכ"ל ועיי"ש עוד שכ' דבספק אם נפל משאר דברים חריפים אף אם נחליט דהוי מה"ת אפ"ה מותר מטעם ס"ס שמא לא נפל ואת"ל נפל שמא הלכה כהמ"ד דלא הוי ד"ח אלא קירט של חלתית עכ"ד:

(פב) בקדרה של איסור. עבאה"ט מ"ש מהט"ז דדוקא רובו דבר חריף בעינן ופשוט הוא דהכל הוא לפי הענין דיש דברים חריפים הרבה אשר גם אם הם מעט הכמות משוה לחריף גם לרוב הכמות וכן יש אשר הם חריפים הרבה וע"י הבישול נתבטל החריפות כבצלים וכיוצא. יד יהודה בפיה"ק ס"ק ל"ג ועי' בדברינו לעיל סי' צ"ה (ס"ק מ"א):

(פג) שאינה בת יומא. עי' תורת יקותיאל סק"ב שכתב דפשוט הוא דה"ה אם תחב כף שאינו ב"י בקדירה ואח"כ שמו בו פלפלין נמי אסור מה"ת עיי"ש:

(פד) הכל אסור וכו'. עי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק כ"ו שהלשון הכל אסור צריך ביאור דהא הקדירה בלא"ה אסורה ולומר דהקדירה חוזר להיות נ"ט לשבח כאלו הי' ב"י גם זה אינו כמ"ש הש"ך להלן סי' קכ"ב אלא דבע"כ צריך לומר דבא לאשמעינן דגם אם יש שאר דברים בקדירה שאינן חריפים אסורין ועיי"ש בפיה"ק ס"ק ל"ד שכתב דלפ"ז גם אם נפל תבשיל זה למאכל שאינו חריף אוסר כיון דכבר נעשה לשבח עיי"ש:

(פה) דחורפיה משויא ליה לשבח. עי' בפרמ"ג בשער התערובות חלק ג' פרק ו' (בד"ה עוד אבאר לך) שכ' וז"ל נטל"פ בדבר חריף דקיי"ל דאסור דחורפי' מחליא לי' לשבח לאו בכל נטל"פ הוא כן דמאכל הנפסד מאוכל אדם ונפל לדבר חריף אף שאין פוגמו יש להתיר דמ"מ מאוכל גופא פקע שם איסור מיניה וכו' עכ"ד:

סעיף ז (פו) הוחמו בה מים. היינו שהי' רותח שהיס"ב. תורת יקותיאל סק"ד עי"ש:

(פז) מים. עמ"ז ס"ק י"א ושפ"ד ס"ק י"ח שכתב דוקא מים אבל אם בישלו בשר ואחר לילה חלב ואחר מעל"ע מבשר בישלו בה שנית חלב בודאי אסיר לכ"ע ולא מהני כלל היתרה דלילה וחשבינן מעל"ע מבשר ועיי"ש עוד לעיל סי' צ"ד בשפ"ד סק"ב ובחידושי הגרעק"א כאן ועי' בעצי לבונה שכתב דאפי' בהפ"מ אין להקל בזה כלל עיי"ש ועי' בס' בית יהודה (להג' מהר"י לאנדא ז"ל) שמתמה ע"ד הפרמ"ג בזה דהא אף שהחלב שבישל בתוך מעל"ע מהבשר נ"נ מ"מ הא החלב שנתבשל בקדירה זו פעם שנית לאחר מעל"ע מהבשר אין בה טעם בשר דהא הוא לאחר מעל"ע וטעם הבשר פגום רק שקיבלה טעם חלב שנתבשל מתחלה בתוך המעל"ע לחלב זו ומשום זה לא הוי רק איסור דרבנן דאף דהחלב שנתבשל בראשונה נ"נ מדאורייתא מ"מ אינה אוסרת החלב שנתבשל פעם שנית כ"א מדרבנן דהוי מין במינו ובמינו א"צ כ"א מדרבנן וכיון דלא הוי רק לתא דרבנן הול"ל גם בזה דלינת לילה פוגמות וכ' לתרץ די"ל בזה דאף דהוי מין במינו אפ"ה לא סמכינן אהא דלינת לילה פוגמת דבע"כ לא אמרו להקל בזה אלא בבישול מים בתוך מעל"ע לבב"ח משום דהמים לא נ"נ אלא מדרבנן ע"כ שפיר אמרו דבאיסור דרבנן סמכינן על המ"ד דס"ל דלינת לילה פוגמת אבל בבישל חלב לאחר לינת הלילה מבשר כיון דהחלב נ"נ מדאורייתא לא סמכינן על הסוברים דלינת לילה פוגמת עיי"ש:

(פח) אם עברה לילה. עבאה"ט מ"ש דוקא לילה ועשפ"ד ס"ק י"ט שכ' דהיינו מתחלת הלילה עד עמוד השחר עכ"ד אמנם בחכמת אדם כלל נ"ה סעי' ד' כ' דהיינו מתחלת השקיעה עד שהאיר היום עכ"ל ועי' בשו"ת משכן בצלאל אות מ' סי' ר"ו אות קטן מ"א ועי' מזה עוד בדברינו להלן (סוף ס"ק פ"ט):

(פט) אע"ג דאח"כ הוחמו המים. עבאה"ט מ"ש מהט"ז מאחר דיש פוסקים דס"ל דלילה א' פוגם אע"ג דלא קיי"ל כן וכו' ועי' במנח"י כלל נ"ט סק"ט שכתב דבמקום הפ"מ יש לסמוך בכל ספק על דעת ר"ת הנזכר דכשעבר לילה א' הוי נטל"פ ושרינן בהפ"מ מטעם ס"ס ומה"ט כתב בבישלו בשר בקדירה ועבר עליה לילה א' ובתוך מעל"ע בישלו חלב והי' ספק אם זה הוא הקדירה שבישלו בה בשר אתמול שיש להתיר מטעם ס"ס עיי"ש והביאו בחידושי הגרעק"א ז"ל וכיוצא בזה כתב בסלת למנחה כלל ס"ו דין א' שיש לצרף ספק זה שמא הלכה כר"ת דלינת לילה א' פוגמת לספק אחר לס"ס עיי"ש ועי' בפרמ"ג או"ח בהנהגות הנשאל באו"ה סדר ב' ס"ק י"ב שכתב לחלק בזה בין איסור דאורייתא לדרבנן דבאיסור דרבנן יש להקל לחשבו לספק שמא הלכה כר"ת אבל באיסור תורה אין להקל לחשבו לספק גמור לצרפו לס"ס דהא הלכתא גמירא לן דמעל"ע בעינן עיי"ש ומבואר שדעתו כן בהחלט דבאיסור תורה אפי' יש עוד ספק אין להקל דאין מצטרפין ספק זה לס"ס כיון דאינו ספק גמור אמנם לעיל סי' צ"ה במ"ז ס"ק י"ד כתב להיפך דבכ"מ אין להחמיר בזה אלא בדליכא עוד ספיקא אבל אם יש שם עוד ספק בין שיש ספק אם בישל בקדירה זו האסורה או שיש ספק אם הי' בדרך שנאסר כגון אם הי' היס"ב וכיוצא יש לסמוך על דעת ר"ת דלינת לילה פוגם עיי"ש והביאו בלב"ש בחידושי דינים סעי' מ"ט לדינא עיי"ש אכן בסי' זה במ"ז ס"ק י"א הוא כנסתפק ועמד על המחקר אם יש להקל בזה ומצדד להקל וכתב וז"ל נסתפקתי קדירה בלועה איסור זית ולאחר מעל"ע בישל בה בשר ולא הי' ס' בתבשיל הב' נגד הזית איסור שבישלו בה בראשונה ונפל הבשר לתבשיל ויש ס' בהתבשיל נגד האיסור הא' מהו מי אמרינן כיון דבדין דחנ"נ בשאר איסורין יש הרבה מקילין א"כ יש לסמוך על סברת ר"ת דלילה פוגם וכו' אי לא וכעת צ"ע אם להתיר בהפ"מ נסיים ויראה להחמיר עיי"ש ועי'