דרכי תשובה - ד ר

כשרות אמרינן שכל הג' הנמרטות הי' מהכשרים וחכם א' חולק על הרב המתיר דאדרבה כאן שייך לומר דאיסורא ברובא איתא וכיון שהנמרטות הם רוב תלינן שהטריפה הוא בין הנמרטות והוא ז"ל השיב שלדעתו נכונים יותר דברי הרב המתיר דהא בפירשו רובן ממקום הקביעות כל שלא פירשו בבת אחת רק בזאח"ז אמרינן כל דפריש וכו' ולא אמרינן איסורן ברובא איתא דאחר שעת ההפרשה דנין דדוקא בפירשו רובן בב"א הוא דאסור משום דאמרינן איסורא ברובא איתא וא"כ בכאן כיון דבודאי לא נמרטו כל הג' אווזות בב"א רק בזאח"ז שפיר אמרינן כל דפריש וכו' ולא עוד אלא די"ל דגם השנים מותרות דכיון דהאיסור ביניהם א"כ לא הוי האיסור חהר"ל ובטל ברובא ואף דבעלמא קיי"ל בפירש דאותן שבקבוע אסורין זה לא דמי לדעלמא דאלו השנים לא הוי אפי' קבוע דרבנן כיון שהם עם הנוצות ואף שאין בהם רובא דהיתרא לבטל מ"מ יש לומר דגם הנמרטות מצטרפות לבטל אף דלגבי דידהו אמרינן כל דפריש וכו' וכולם דהיתרא נינהו מ"מ לגבי הנשארים י"ל דלא אמרינן הכי ועיי"ש במה שמצדד עוד בענין זה לכאן ולכאן ובסוף דבריו סיים וז"ל ע"כ לע"ע איני מחליט למעשה ובפרט בנ"ד בלא"ה יש מקום להחמיר מטעם אחר כיון שהבני מעיים הי' אז בתוך העופות א"כ כיון שעוף א' נתנבל בשחיטה א"כ הבני מעיים אסורים משום אבמה"ח לרוב הפוסקים א"כ אינו בטל ברוב מטעם ברי' א"כ באנו למחלוקת הגדולים בתשו' גאונים בתראי והט"ז והפר"ח בסי' ק"י שהרבה מחמירים דהכל לא בטל משום שא"א מעוף א' לאסור מקצת ולהתיר מקצת ואף שכמה אחרונים המליצו כמה התירים על הא דנוהגין להתיר למכור הב"מ לנכרי מעוף שנתנבל וכו' מ"מ בנ"ד כיון דבלא"ה יש עקולי ופשורי לא מלאני לבי להקל עכ"ל ועי' בס' מגדים חדשים אות י"א שהביא דברי הרב בית שלמה הנזכר והתפלא מאד ע"ד במ"ש א"כ באנו למחלוקת בין הגדולים וכו' דא"א להתיר מעוף א' מקצת ולאסור מקצתו דזה לא דמי כלל למחלוקת הזה ע"כ העיקר לדינא דמי שמורה להקל להתיר הג' שנמרטו וכדעת הט"ז אין מוחין בידו כי יש לו על מה לסמוך אך על הב' שלא נמרטו צ"ע עיי"ש:

(צו) הנחתכות מותרות. עי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק ט"ז ובפיה"ק ס"ק ל"ז שהביא מדברי האשכול דגם אם נחתך חתיכה קטנה מחתיכה גדולה ונשאר עדיין בהגדולה כדי שתהא ר"ל אף שהגדולה אסורה אפ"ה הקטנה מותרת ואין לחוש בזה להא דחתיכה א' מבהמה אחת כשירה וחתיכה הב' ממנה אסורה עיי"ש ועי' בס' ערך שי שהביא ג"כ דברי האשכול הנ"ל וסיים שמדברי הט"ז להלן סי' ק"י סק"ה משמע להיפך דלא שרינן מקצת מן החתיכה היכא שחלק א' ממנה נשאר טריפה וסיים בצ"ע עיי"ש איברא כי בנקה"כ שם השיג על הט"ז בזה וכתב דבכה"ג אשכחן טובא וכיון דחתיכה הר"ל אינו אלא מדרבנן והם אמרו להתיר בנחתך גם בכה"ג אין להחמיר כלל עיי"ש (ועי' בדברינו לעיל ס"ק צ"א ולהלן סי' ק"י ס"ק ק'):

(צז) והשלימות אסורות. עי' בשו"ת נחלת אבות (מהגאון בעל שערי משפט ז"ל) סי' ח' באמצע התשו' שכתב לולא דמסתפינא הוי אמינא מלתא חדתא דמ"ש בש"ע אם נחתך א' מהן אותה חחיכה לבד מותרת והשאר אסורות היינו דוקא כשחתיכה אחת לבד נחתכה אבל אם נתערב חתיכה א' הר"ל עם הרבה חתיכות ונתתכו מהם ס"א חתיכות אז אף השלימות מותרות מטעם ס"ס והאריך בזה ובסוף סיים בצ"ע אך בסוף התשו' נדפס שם תשובת זקינו הגאון ז"ל שכתב לו על דבריו הנ"ל אם כי דבר חכמה כתב בזה מ"מ לדינא אין להקל כי הוא נגד משמעות לשון הש"ע דמשמע דאפי' בכה"ג כל השלימות אסורות ובסוף נדפס שם מה שהוא ז"ל בעצמו הודה לדברי זקינו ז"ל וסיים יפה כיון והדרנא בי עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק י"ד ובפיה"ק ס"ק ל"ד שהעלה ג"כ בראיות דאפי' אם נחתכו כמה חתיכות מהתערובות עד שיש בהם כדי ביטול חתיכה האסורה אפ"ה אין מתירין השלימות הנותרים עיי"ש ועי' בשו"ת טוטו"ד תליתאי סי' ר"מ שכ' דכל זה הוא רק כשהי' החתיכה אסורה בודאי וגם הי' בודאי חהר"ל אבל כשהיה החתיכה רק ספק טריפה וגם ספק אם הוא חהר"ל אם הי' הנחתכות רוב נגד החתיכה ספק טריפה שנתערבה יש להתיר גם השלימים מטעם ס"ס עיי"ש באריכות:

(צח) אסורות. מו' ביד יהודה בפיה"א סוף ס"ק י"ז ובפיה"ק ס"ק ל"ח שהעלה דכל זה אם הי' מתחלה כולם ר"ל ואח"כ נחתכו ונעשו אין ר"ל אז הוא דאמרינן דאותן שנשארו הם ר"ל אסורים אבל אם היו מתחלה כולן אין ר"ל וקודם שנודע התערובות נעשה מקצת מן התערובות ר"ל כגון שנתערבו כמה עופות בנוצתן ואח"כ הוסר ממקצת הנוצות ואח"כ נודע שאחת מהם טריפה אבל אם הוסר הנוצות מרוב העופות לא מחמרינן בזה לומר דהאיסור בין הרוב לאסור העופות הנמרטים אלא שפיר הוי ספק חהר"ל ומותרין כולם עיין שם:

סעיף ח (צט) נתערבה. עי' בשו"ת שמש צדקה חיו"ד סי' ל"ג שהקשה השואל על דין דסעי' זה וסעי' שאח"ז שאם דומים לגמרי וכו' דמכלל הן אתה שומע לאו דאם לא אקפו אסורים ובלאו הכי בע"כ מיירי קודם הבישול דלאחר בישול בודאי לא יכולין לכוון השומן שבקורקבן וכן הראש שבכבש אלא בבשר חי והרי המחבר כתב לעיל סעי' ג' דלא חשיבי חהר"ל אלא כשהיא מבושלת ואף שסיים ויש חולקין הלא קיי"ל דבכ"מ שכתב המחבר דעה א' סתם ואח"כ ויש חולקין דעת המחבר כדעה הראשונה וכמ"ש בש"ך להלן סי' רמ"ב ועיי"ש בתשו' הרב מו"ה אפרים כהן צדק ז"ל שמתרץ דאה"נ דאפילו אי לו אקפו מותרין המה דלא הוי חהר"ל רק שיש נ"מ לענין אם מותר לבשלם יחד דאם אקפו ואדמי הרי חתיכות האחרות מותרות לבשלן יחד משא"כ אם לי אקפו אע"פ שאינו חהר"ל אסור לבשלם או לאכלם יחד עיי"ש באריכות (ק) מדמין שומן שבקורקבן. עש"ך ס"ק י"ט שהראה מקום לדעיל סי' פ' ועי' בשפ"ד שכתב דכוונתו בזה דשם מבואר דבמכוונות יפה בחיתוכן שרי וממילא דה"ה מ"ש כאן דמדמין וכו' אם דומין לגמרי וכו' היינו שמדמין החתוכים אם הם מכוונים זה לזה לגמרי אמנם העיר ע"ז כי מדברי הט' בסעי' שאח"ז ס"ק ט"ו מבואר דהבחנה דקורקבן שבסעי' זה הוא במרא השומן לחוד וכן מבואר בפרי תואר ס"ק י"א וס"ק י"ג וכ"כ בשו"ת חכם צבי סי' ל"ט (סוף ד"ה מעשה) דבע"כ ההיכר דשומן הקורקבן שבסעי' זה היינו לראות אם מראה שומן הקורקבן דומה למראה שומן מקום חיבורו דמתאימות החתוכים א"א למיקם לה לומר שהוא מתאים למקום שנחתך ממנה וסמכינן בזה רק אחר השומן לחוד עיי"ש לדרכו ועיין ביד יהודה בפיה"א ס"ק י"ט ובפיה''א ס"ק מ' מ"ש בזה וסיים בצ"ע אם לסמוך על זה עכשיו בזמננו דאין אנו בקיאים בהקפה עיי"ש:

(קא) של מקום חיבור הקורקבן, היינו מקום חיבור שומן הקורקבן לשומן הבני מעיים. יד יהודה בפיה"ק ס"ק מ"א ופשוט:

(קב) ואין דומים וכו'. כתב בפרי תואר ס"ק י"ב ואם נאבדה אחת מהתרנגולת או השומן באופן שאינו יכול לבדוק ודימו שומן הקורקבן הניקב לכולן ולא דמי כלל באופן שאין השומן של קורקבן זה דומה לשום אחת מהם נראה דמותר. וכן אם בדק את השומן ומצאו אותו שהי' דומה לאחד קצת אבל לא לגמרי ובדקו את כולו ומצאו שאינו דומה כלל אפי' קצת בזה יש מקום להקל וסיים וזה כתבתי רק להלכה אבל למעשה אין לסמוך על זה רק באיסור דרבנן אבל לא בטריפה דאורייתא עיי"ש ועי' ביד יהודה סוף סי' זה שהביא ראי' דבע"כ בעינן שיהיה כל הקורקבנים לפניו ויראה שזה השומן דומה לקורקבן זה וגם יראה ששאר הקורקבנים אין דומין לו ותרתי בעינן אבל בחדא לבד מה שרואה ששאר הקורקבנים אינם דומין לו לא מהני וסיים ומ"מ צ"ע אם לסמוך גם בכה"ג כעת על בקיאותינו כמו שאין אנו בקיאין בשאר הקפות ונראה דכל זה הוא לפי ראו עיני המורה ובלבד שיראה דבר ברור בלי ספק עיי"ש:

(קג) דומים לגמרי וכו'. ואם דומה לב' הגם שהוא דומה קצת לאחר יותר מחברתה נראה דאסור שניהם. פרי תואר שם:

(קד) מכשירים האחרות. כתב בבל"י סוף סי' כ"ד מ"ש הש"ע לסמוך על השומן אפשר דדעת האו"ה (שהביא הט"ז ס"ק ט' אין לסמוך גם על זה דהא סיים דצריך הפרש גדול וניכר ובשומן אין כ''כ הפרש גדול וניכר עכ"ד ועי' בחידושי הגרעק"א שמצדד אם יש לחלק בזה בין איסור דאורייתא לדרבנן עיי"ש (ועי' בדברינו להלן ס"ק ק"ו):

(קה) ובן כל כיוצא בזה. ר"ל דה"ה אם נמצא דאידמי שומן המעיים לשומן התרנגולת מכשירין תרנגולת האחרות וכן אם נמצא הראש מכיון לגוף העוף או לגוף הכבש. ערך לחם (להמהריק"ש) ובכנה"ג בהגהות ב"י אות נ"ב א גבוה