דרכי תשובה - ד קעג

הדבר שם איסור אע"פ שהוא באמת רק ספק איסור אסור לבטל לכתחלה עיי"ש משמע מדבריו דבלא נקרא על הדבר שם איסור עדיין אע"פ שהוא ספק איסור דאורייתא שרי לבטל לכתחלה כאשר יראה המעיין שם ועי' במחזיק ברכה לעיל סי' פ"ד אות ח' ובס' טהרת המים בחלק שיורי טהרה מערכת הא' אות נ' מ"ש בדברי הכנה"ג הנזכר ועי' בשו"ת ספר יהושע בפסקים וכתבים סי' פ"ה בספק איסור שנתערב בין היתר הרבה אף שהוא מהדברים שאינם בטלים אפ"ה יש תקנה להשליך א' מהם למים והשאר מותר ואף דאינו מותר רק בנפלה מעצמה לים ולא בהפילה משום דהטעם דאסור בהפילה במזיד הוא משום דהוי מבטל איסור לכתחלה ובספק איסור מותר לבטל אף לכתחלה לכן שרי גם בהפילה במזיד עיי"ש ועי' בשו"ת חתם סופר חיו"ד סוף סי' ס"ב שהסכים גם כן לדעת השואל שדבר שהוא רק ספק איסור מותר לבטל לכתחלה עיי"ש ועי' בשו"ת בית שלמה חלק א' מיו"ד סי' קי"ז באמצע התשו' שהשיג על הח"ס בזה ודחה ראייתו דדוקא בדבר שהוא רק חשש בעלמא הוא דשרי לבטל לכתחלה אבל ספק איסור מעליא בודאי דאסור לבטלו לכתחלה אפי' לדעת הפוסקים דס"ל דאין מבטלין איסור לכתחלה אינו רק מדרבנן ועיי"ש בהגה מבנו של המחבר ועי' מזה בשו"ת אוהל יוסף חיו"ד סי' י"ז וי"ח ובקהלת יעקב מערכת המ' אות ט"ז איברא כי בפרי תואר סק"ה כ' דאף דמה"ת אסור לבטל איסור לכתחלה מ"מ בספק איסור שרי ואפי' רבנן לא גזרו עיי"ש ועי' מזה בערך השלחן אות ו' ולהלן סי' קי"ד אות י"א ובשדי חמד שם סי' ה' ובחלק פאת השדה בכללים מערכת האלף סי' פ' באריכות:

(לח) איסור. עי' ביד יהודה לעיל סי' ס"ט בפיה"א ס"ק ס"ג אות י"א וכאן ס"ק י"ד ובפיה"ק ס"ק ט"ז דה"ה בדבר שאסור משום סכנה והוא דבר שאם נתבטל אין סכנה ג"כ אסור לבטלו עיי"ש ועי' מזה בדברינו להלן סי' קט"ז (ס"ק כ'):

(לט) איסור. עי' בשו"ת עדות ביעקב בהליקוטים שבסוף הס' סי' קי"א שמתמה אהא דאמרינן במשנה ג' פרק ז' דמקואות הי' בה מ' סאה ממלא בכתף ונותן לתוכה עד שיחזרו מראיהן למראה מים דמ"ש זה משאר איסורין דעלמא דקיי"ל דאין מבטלין איסור לכתחלה ותירץ דשאני בשאר איסורין שהרי אם נפל לרוב או לס' באמת בכל מקום הוא לעולם קאי ועומד שם ואפי' בתר הביטול וההיתר הוא רק משום שבטל ברוב או בס' הלכך אמרינן דוקא אם נפל מעצמו לרוב או לששים הוא דמהני אבל אסור להפילו להתיר או להרבות עליו היתר בידים דאין מבטלין איסור לכתחלה משא"כ במקוה שנשתנה מראיתה שאין הפסול שבמים שנשתנו מראיתן בכלל פסול בגופו אלא משום שנשתנה מראיהו ע"כ אם ממלא בכתף עד שיחזרו המים למראיתן כבראשונה שפיר יכול אף לכתחלה ליתן לתוכו מים הרבה כ"כ עד שיחזרו מראיהן למראה מים ואין בזה משום מבטל איסור לכתחלה דהא אין כאן ביטול איסור כלל עיי"ש אבל לפמש"ל (ס"ק מ"ב) מהב"ח בלא"ה לא קשה מידי כיון דלא שייך הא דאין מבטלין איסור לכתחלה רק במידי דאכילה והנאה ומקוה אינה בכלל אכילה והנאת הגוף ע"כ לא שייך הא דאין מבטלין איסור לכתחלה וה"פ (מ) לכתחלה. עפת"ש מ"ש מהנו"ב ע"ד הקרו"ק שהוא שלפוחית של דג טמא שנותנין ביין לצחצחו ועי' מזה בדעת קדושים הנדפס בסוף חלק א' מיו"ד (דפוס לבוב) סי' ס"ו סק"ב ועי' בשו"ת שערי דעה חלק ב' סוף סי' רל"ו מ"ש בדבר היי"ש שנתנו בהליעמבי"ק בשר נבילה כדי לצחצחו (שיהיה גו"ט דיסטיליהר"ט) וכתב דאין לזוז מפסק הנו"ב הנזכר דבדיעבד אם יש ששים כשר אף לקנות לכתחלה יי"ש כזה ואף לדעת הרדב"ז בתשו' דס"ל דהקנייה הוי כלכתחלה ועי' בדברינו להלן סי' ק"ח ס"ק כ') מ"מ בזה כיון דגם בישראל גופא העושה זאת אין מכוין לבטל האיסור אין לחוש כ"כ עיי"ש ועי' בש"ע התניא סי' תמ"ב בקו"א סק"ג ובערך השלחן שם סי' תמ"ז אות ז' ובבית מאיר או"ח סי' תמ"ז סעיף ד' (בד"ה ומה שהמג"א) ובמנח"י כלל ס' סק"א וביד דוד לעיל סי' ס"ד בהגהות ב"י אות י"ח ובשו"ת רמ"ץ חיו"ד סוף סי' ל"א ובשדי חמד שם אות ד' בד"ה ודע ועי' בדברינו להלן (ס"ק ס"ז) ובסי' צ"ז (ס"ק א'):

(מא) לכתחלה. עי' להלן סי' קכ"ב סוף סעיף ה' שכתב המחבר בלשונו שאין מבטלין איסור לכתחלה אפי' איסור מועט ואפי' איסור הבלוע עכ"ל ועי' במקור חיים סי' תמ"ז שכתב אגב אורחיה בפשיטות דאפילו איסור הנבלע רק במשהו אסור לבטלו לכתחלה עיי"ש ועי' בהגהות יד שאול כאן שהביא דברי המקור חיים הנ"ל והתפלא עליו כי מתשו' הרשב"א חלק א' סי' רכ"ב מבואר שזה תלוי אי הא דאין מבטלין איסור לכתחלה הוא דאורייתא או מדרבנן דלמ"ד דהוא רק מדרבנן מותר לבטל איסור הבלוע במשהו עיי"ש ותמהני במה שהוא מתמה על המקור חיים בזה ולא זכר במתכה"ס שכן הוא מבואר בש"ע כנזכר ועשפ"ד להלן סוף סי' זה שכ' להדיא דאף איסור מועט ונטל"פ אין לבטל לכתחלה עיי"ש ועי' בהגהות חכמת שלמה ז"ל בענין זה וסיים בצע"ק עיי"ש (מב) לכתחלה. עי' בב"ח או"ח סי' תק"ז סעיף ה' שכ' וז"ל ודע דממ"ש הרשב"ם בהגהות להרי"ף ומביאו המרדכי יראה דדוקא במידי דאכילה אין מבטלין כגון תרומה שנפלה לפחות ממאה שעל דבר זה נשנה אין מבטלין איסור לכתחלה וכן איסור שנפל לקדירה בפחות מששים אין מום פין עליו וכן בעצים. דאיסור אסור להוסיף ולבטל מפני שהגוף נהנה מחימום דהוי כמו אוכל נפש אם לא מטעם דמקלי קלי אבל בסכך פסול דסוכה מבטלין לכתחלה ברוב סכך של היתר וכו' עכ"ל והביאו בכנה"ג בהגהות הטור אות י"ג ועי' בס' שדי חמד בחלק הכללים מערכת ה"א סי' ו' מ"ש בדברי הב"ח בזה וכתב דמשמע מדבריו דלאו דוקא בדבר מצוה אמרינן כן משום דמצות לאו להנות ניתנו ועי' בדברינו להלן ס"ק נ"ב) אלא גם לצורך חול כגון במסכך בקיץ בעצים האסורים עם עצי היתר דיכול לבטלם ולישב תחתם דאף שנהנה מן הכל מ"מ כיון שאינו הנאת הגוף ממש יכול לבטלם ולהנות מהם הנאת הצל ועיי"ש במ"ש בזה והביא מדברי האחרונים בזה עיי"ש באריכות ועי' מזה עוד בדבריו בחלק פאת השדה בכללים מערכת האלף אות י"ב ועי' בדברינו לעיל (ס"ק מ'):

(מג) ואפי' נפל לתוך היתר. עשפ"ד ס"ק י"א שכ' דלאו דוקא לענין איסור אכילה אמרינן אין מבטלין אלא גם לענין צורך הדלקת נר חנוכה ומבואר מדבריו שאסור לבטל לכתחלה אף לענין איסור בישול בב"ח עיי"ש ועי' בשו"ת דברי מלכיאל חלק ב' סי' מ"א שהשואל הביא מדברי המרדכי דהיכא דלא שייך אכילה והנאה רק איסור בישול בב"ח לבד מותר לבטל לכתחלה והשיב שאין לסמוך על זה להקל דמפשטות כל הפוסקים מבואר דלא ס"ל לחלק בזה ולא הביא כלל בש"ע ובמפרשים דעה זו עיי"ש באריכות:

(מד) נפל לתוך היתר. עי' בשו"ת גברי סי' ח' שעמד על המחקר בדין המבואר בסוף סי' צ"ח דכ"ט זיתים שנפל בהם כזית חלב והקדירה הב' הי' שלשים זיתי היתר ונפל בהם כזית דם ונתערבו בשוגג דמותר משום דאיסורין מבטלין זא"ז ויש לעיין דלפי המבואר שם לעיל בהגה סעי' ד' דחלב שנפל לתבשיל ונתבטל טעמו צריך ליתן שם מים צוננים להקיפו ולהציף למעלה א"כ יש לעיין בדין זה דהא אם יתן מים להציף החלב ולהסירו נמצא שיחסור מהשיעור לבטל את הדם ואי שיתן כ"כ מים כשיעור החלב שהסיר ויכניס זה תחת זה יש לעיין באם יכול להקפיא החלב ע"י חצי שיעור של החלב לבטל למשל כשהחלב הוא כזית ויכול להקפות בחצי זית מים קרים נמצא שאם ישפוך לשם מים כשיעור זית שלם כשיעור החלב כדי לבטל את הדם נמצא הוא מבטל איסור לכתחלה דהא החלב יוכל להקפות בחצי זית מים או דלמא כיון דבאמת האיסור כבר מבוטל ועומד אך שמוסיף ושופך מים כדי לתקנו ביותר יבא קלקול ומסתבר דבזה לא הוי מבטל איסור לכתחילה וכתב דרשאי לבטל בה מים כשיעור החלב קודם שיטיל החלב דאז הוי היתר גמור דעדיין יש ס' גם בלא המים ואח"כ ממילא דלאחר שיצטנן יכול ליקח החלב מאחר שיש באמת ס' דהא גמר המעשה שעושה שהמים יצטרפו לבטל אינו עושה בידים רק שנוטל החלב לאחר שהקפיא וזה רשאי שאינו לוקחו כדי שיבנו