דרכי תשובה - ד קעב

דאין מבטלין איסור לכתחלה אין חילוק בין איסורי אכילה לאיסורי הנאה עיי"ש והבאתי דבריו להלן (ס"ק מ"ט) ועי' בשו"ת רמ"ץ חיו"ד סי' מ"ב שעמד על המחקר בזה אם יש לומר דאפי' להמ"ד דס"ל דאין מבטלין איסור לכתחלה הוא רק מדרבנן מ"מ בדבר האסור בהנאה גם הוא מודה דהוי מדאורייתא איסור לבטל לכתחלה דהא נהנה ממנו ע"י ביטולו ואוכל האיסור עצמו ע"י תערובות שעשה או דלמא דדוקא היכא שנהנה מן האיסור בפ"ע הוא דאסור אבל בנהנה ממנו ע"י תערובות באופן שאינו מרגיש טעם האיסור כלל אף דסוף כל סוף הוא אכלו מ"מ עכ"פ הוא מיחשב כמו שלא כדרך הנאתן ואף דלפעמים אדם מבשל כמה חתיכות מ"מ לערב במתכוין באופן שלא יהי' נרגש הטעם מחתיכה זו זה מיחשב שלא כדרך הנאתן ואין בזה איסור רק מדרבנן ועיי"ש במה שהאריך בזה ובמ"ש בזה לדינא ועי' בחוו"ד בביאורים סק"ח ועי' בס' מקור מים חיים בחידושים לסי' זה ובישועות יעקב באו"ח סי' תרע"ז סק"א שכתב בפשיטות כן לדינא דכל זה הוא רק באיסורי אכילה אבל באיסורי הנאה אף להמ''ד דה"ל בעלמא דאין מבטלין איסור לכתחלה הוא רק מדרבנן מ"מ באיסורי הנאה גם הם מודים דאסור מן התורה דהא במה שמבטלו הוא נהנה במה שמרבה ומגדיל מידתו שיהי' יכול לאכול הכל עיי"ש וכ"כ ביד יהודה בפיה"א ס"ק י"ב ובפיה"ק סק"ט לדינא דבאיסורי הנאה כל שעושה לאיזה צורך הנאה בודאי איסור מדאורייתא עיי"ש ועי' מזה בדלתי תשובה ס"ק י' וי"א י"ב באורך:

(לו) מבטלין. עבאה"ט ופת"ש ומ"ש הבאה"ט מהט"ז דאם אין כוונתו רק לדבר אזר וכו' מיתר וציין למש"ל סי' קנ"ז (סק"ד) דהיינו היכא דלא אפשר בלא"ה אבל היכא דאפשר בענין אחר מקרי מבטל איסור לכתחלה ועי' ביד יהודה לעיל סי' ס"ט בפיה"א ס"ק ס"ג אות ו' שכתב עפ"ד הט"ז הנזכר דלהכי לא נמצא בהפוסקים דמי שיש לו בשר שלא נמלח ואין לו מלח למלחו והוא צריך כעת לבשר מבושל או שאי אפשר לצלותו שיש תקנה שיבשלו במים שיש בו ס' נגד הבשר על מנת שישפוך המים דלכאורה אין בזה משום מבטל איסור לכתחלה כיון שאין מתכוין לבטל הדם רק לבשל הבשר והדם ממילא נתבטל דהוא פשוט כיון שיש אפשרות להוציא הדם ע"י מליחה או צלייה בזה לא מהני מה שאין כוונתו לבטל הדם וכמ"ש הט"ז עיי"ש:

ובענין עיקר החילוק שכתבו בזה אם מהני במה שאינו מתכוין לבטל האיסור רק לדבר אחר עפר"ח לעיל סי' ס"ד ס"ק כ"ו במה שהביא מהריב"ש דנראה ג"כ פשיטא לי' כן דמהני מה שאין כוונתו לבטל האיסור וע' מזה בכנפי יונה כחן ובכנה"ג בהגהות הטור אות י"ד ועי' בשו"ת נו"ב קמא חיו"ד סי' כ"ו ובתניינא חיו"ד סי' כ"ו (בד"ה ומעתה) שכתב דלא מהני בזה במה שאינו מתכוין לבטל אלא אם כבר נתערב שלא לאסרו בדיעבד אבל להתירו לערב לכתחלה ולסמוך על זה במה שאין כוונתו לבטל האיסור אסור עיי"ש אמנם בשו"ת מהרי"ט צהלין סי' פ''א מבואר דגם לכתחלה שרינן לערב איסור בהיתר אם אין כוונתו לבטל האיסור עיי"ש ועי' ביד אפרים בסוף הלכ' תערובות ובשער המלך פרק ס"ו מהלכ' מאכלות אסורות הלכה כ"ה ובמחצית השקל או"ח סי' תנ"ג סק"ח ובשו"ת זקיני פני יהושע חנק ב' ביו"ד סי' כ"א ובס' שבילי דוד בסוף הס' (אתר ההשמטות) ובהשו"ת בדבר הציקארי"ע שם (בד"ה וגם) ובתשו' מבמה"ח שם ועי' בשו"ת הגרעק"א קמא סי' ע"ז שכ' דלא שרינן לבטל איסור מטעם זה דאין כוונתו לבטל האיסור אלא לדבר אחר אלא בכגון האי דדבש שנפלו בו נמלים דשרי לחממו להתיכו כיון דמנכרי מלתא טפי שההיתוך הוא להפריד הדבש מהנמלים ולהשליך את האיסור אלא דממילא נפלט הטעם בזה שפיר אמרינן כיון דאין כוונתו לבטל האיסור דהא הוא מראה בהיפך שמפריד האיסור ומשליכו אבל בטחינה שאדרבה ע"י מעשיו נתערב האיסור יותר עם ההיתר בזה יש לומר דמקרי קצת כוונתו לבטל עיי"ש ובזה יתכן ממילא מה שמתמה הגאון ביד יהודה שם בהא שלא נזכר ההיתר לבשל בשר שלא נמלח במים שיש ס' כנגד הבשר כנ"ל דלפי דברי הגרעק"א הנ"ל לא קשה מעיקרא מידי כיון שע"י הבישול לא ניכר מחשבתו שרוצה להפריד האיסור לא מהני במה שאין מתכוין במחשבתו לבטל אמנם הנה מדברי כל האחרונים שהבאתי לעיל משמע דלא ס"ל לחלק בכך ועי' בשדי חמד שם סוף סי' ד' שהביא ג"כ דברי הגרעק"א הנזכר ועי' עוד בדבריו מזה בחלק פאת השדה בכללים מערכת האלף סי' ע"ט באריכות מזה וסיים בצ"ע ועי' בשו"ת דברי מלכיאל חלק ב' סי' מ"ב ומ"ג מ"ש בזה באריכות ועי' בס' גזע ישי מערכת אות א' סי' קל"ח מה שהאריך בענין זה הביא דברי הנו"ב הנזכר ודברי החולקים עליו ומפלפל בדבריהם ולדינא העלה דהעיקר לדינא דכל מה שהקילו הפוסקים באין מתכוין לבטל האיסור כדי להנות ממנו דשרי לא הקילו לערב לכתחלה אפי' בדבר שאין כוונתו לבטל רק אם כבר נתערב אלא שעדיין לא נתבטל והוא עושה איזה דבר ועי"ז נתבטל בזה אזלינן בתר הכוונה שאם הכוונה לדבר אחר שרי כמו בחיטין שיש בהם חטין מבוקעין שמותר לטחון לעשות קמח וממילא יתבטלו אבל בודאי אסור לערב חיטין מבוקעין בידים אף שעתיד לטוחנן אח"כ וכן כל כיוצא בזה עיי"ש באריכות:

ומ"ש הבא"ט ופת"ש דוקא אם אי אפשר באופן אחר והפת"ש כ' מהפרמ"ג דאף אם אפשר רק שהיא טירחא נמי שרי ומ"ש הבאה"ט מהט"ז להלן סי' קל"ז סק"ד דהיכא דאפשר להפריד האיסור אפי' אם אין כוונתו לבטל אסור עיי"ש עי' ובכנה"ג בהגהות הטור אות יו"ד שהביא דברי הט"ז הנזכר ועי' במ"ז סק"ז שהגביל בזה היכא מקרי אפשר בענין אחר הוא היכא שמפסיד מן ההיתר עי"ז כגון ברגלי הדבורים דלעיל סי' פ"ד שא"א לברר הרגלי דבורים אם לא שיפסיד גם מהדבש להכי שרי לחממו גם לכתחלה אבל היכא שאפשר בלא הפסד להפרידו מההיתר אע"פ שצריך טירחא מקרי אפשר בענין אחר ואסור עיי"ש ועי' בס' כסף נבחר כלל י"ב אות ח' שהביא דברי הט"ז הנזכר וכתב דמדברי הב"ח והש"ך נראה דפליגו ע"ז וס"ל דאפי' אם אפשר בלא"ה מותר כל שאין כוונתו לבטל עיי"ש ועי' בערך השלחן או"ת סי' תס"ז אות י"ג ובשו"ת אהל יוסף חיו"ד סי' י"ז ובשו"ת שואל ומשיב תניינא חלק ב' סי' ס"ד ובתליתאי חלק ג' סוף קס"ו וע' בשו"ת רמ"ץ חלק או"ח סי' ל"ה אות ג' ובשו"ת שם אריה חלק או"ח סי' יו"ד (דף י"ג ע"ד) שכתבו דלא אמר הט"ז אלא היכא דאפשר לעשות בנקל באופן היתר לגמרי אבל היכא דאיכא טירחא גדולה כמו לברר חטין מותר גם לכתחלה לערב ואין בו משום מבטל איסור לכתחלה וכ' שכן כ' בשו"ת ברית אברהם חאו"ח סי' ל"ד עיי"ש באריכות וכ"כ בשו"ת בית שלמה חלק או"ח סי' פ"ח ופ"ט ועי' בשו"ת תפארת אדם הספרדי חלק או"ח סי' י"ד ובשו"ת יד יוסף סי' כ"ה:

ועיין עוד בשו"ת רמ"ץ שם סי' ל"ו אות ג' שעמד בזה דאיך שרינן לבטל איסור לכתחלה אם אין כוונתו לבטלו הא כיון דבע"כ גם בלא כוונתו יתבטל האיסור הא הוי פסיק רישא ובפס"ר קיי"ל דאסור גם בלא מתכוין ותירץ כיון דהא דאין מבטלין איסור לכתחלה הוא רק מדרבנן ובדרבנן קיי"ל דשרי כשאינו מתכוין גם בפס"ר אבל למ"ד דאין מבטלין איסור לכתחלה הוי דאורייתא באמת לא מהני מה שאין כוונתו לבטל האיסור עיי"ש אמנם הנה בבית מאיר עמד ג"כ בזה וסיים מדברי הריב"ש המובא בפר"ח לעיל סוף סי' ס"ד מוכח דגם אם אין מבטלין איסור לכתחלה הוי דאורייתא שרי אם אין כוונתו לבטלו עיי"ש ועי' בשו"ת צמח צדק החדשות חיו"ד סי' ס"ח שעמד ג"כ בסברה זו ועיי"ש במ"ש בזה ועי' בס' שדי חמד שם סי' ד' שהביא דברי האחרונים הנ"ל וכ' דגם מדברי הב"ח משמע כדברי הבית מאיר להקל בזה אפי' להמ"ד דס"ל דאין מבטלין איסור לכתחלה הוי דאורייתא עיי"ש באריכות ועי' בשו"ת דברי מלכיאל שם סי' מ"ג אית ל"ד שכ' לענין אם מותר לכתחלה לנער קדירה של בשר בכף של חלב ויש בקדירה ס' נגד הכף דלכאורה אפשר להתיר דהא אינו מתכוין לבטל רק לנער הקדירה אבל זה אינו דאף שאינו מתכוין הא הוי פסיק רישא דניחא ליה דהא אם לא יפליט הכף החלב לתוך הקדירה ולא יתבטל בס' א"כ כשיבלע הבשר בכן בשעה שמנער הקדירה יתבשל החלב שבלוע בכף ביחד עם הבשר הבלוע בכף והו"ל מבשל בב"ח ממש וע"כ צ"ל שתיכף פולט הכף לתוך הקדירה ומתבטל בס' וכעין שכ' המרדכי דהבלוע שבקדירה מקושר עם המאכל שבקדירה וא"כ הרי ניחא ליה שיפליט הכף את החלב כדי שיתבטל ולא יעבור על איסור בישול בב"ח ועיי"ש במה שמצדד עוד בענין זה:

(לז) איסור. עש"ך לעיל סי' פ"ד סק"מ ולהלן סי' קי"ד ס"ק כ"א וסי' קט"ו ס"ק כ"ח שכ' דאין מבטלין איסור לכתחלה אמרו רק באיסור ודאי אבל לא בספק והיכא שיש ספק אם יש כאן איסור כלל שרי לבטלו אף לכתחלה וכ"כ בכנה"ג בהגהות הטור אות ט"ז ובשלחן גבוה ס"ק י"ג מחודש ח' לדינא וע' בשו"ת אמר שמואל חיו"ד סי' א' (דף טו"ב ע"ב בד"ה והנה) שכתב בפשיטות דגם ספק איסור דאורייתא מותר לבטל לכתחלה והביא מדברי כנה"ג הנזכר עיי"ש אמנם יעוין בשפ"ד סק"ז שהביא דברי הכנה"ג הנזכר וכתב אל תטעה לומר דגם בספק איסור תורה אמרו דשרי לבטל לכתחלה דזה אינו שלא אמרו כן רק בספק איסור דרבנן עיי"ש ועי' בחוו"ד לעיל סי' צ"ב בביאורים סק"ו שכ' לחלק בזה בין אם נקרא על הדבר שם איסור או לא דבלא נקרא עדיין על הדבר שם איסור שרי לבטל לכתחלה אבל אם כבר נקרא על