דרכי תשובה - ד קעא

פ"ד אות ג' שהביא דברי הח"ס הנ"ל והתפלא עליו והשיב על כל דבריו והעלה ג"כ שאין לחלק בזה בין לח בלח ליבש ביבש ולהמ"ד דהוי רק מדרבנן אפי' ביבש ביבש הדין כן עיי"ש וע' מזה בס' שדי חמד חלק הכללים מערכת הא' סי' ח' שהביא דבריהם והביא כן עוד מכמה מחברים דלא ס"ל לחלק בין יבש ביבש ובין לח בלח עיי"ש וכ"כ ביד יהודה בפיה"א ס"ק י"ב דבין להמ"ד דהוי דאורייתא ובין להמ"ד דהוי דרבנן אין חילוק בין יבש ביבש ובין לח בלח עיי"ש:

ועיין עוד בשו"ת רמ"ץ שם סי' מ"א אות ח' שכ' דבכ"מ לא אמרו הרשב"א והראב"ד דאין מבטלין איסור לכתחלה הוי מן התורה אלא דוקא במין במינו כיון דאין טעם האיסור כלה ונשרף דהא שוין בטעמא אבל במין בשאינו מינו שהששים טעמים של היתר מהפכין טעם האיסור לטעם של היתר ע"י התנגדות הטעמים ונהפך טעם האיסור לטעם היתר והוי כאלו כלה טעם האיסור לגמרי מותר מן התורה ואין אסור אלא מדרבנן עיי"ש ועי' בס' שדי חמד שם סי' ה' (אות ק' סל"ד) שהביא דברי הרמ"ץ הנזכר וסיים שדעת ערך השלחן לא נראה כן עיי"ש ועי' מזה בשו"ת עמודי אש סי' י"ג אות ג' ובס' כלילת המנורה מערכת האלף אות ז' ואות י"ג (בד"ה ובת"ה) ובשדי חמד בחלק פאת השדה בכללים מערכת האלף אות ט' באריכות:

ועיין בס' המקנה על קדושין (דף ל"ט ע"ד) שכתב דאפי' להמ"ד דסובר דאין מבטלין איסור לכתחלה הוא רק מדרבנן היינו אם הוא בענין שאחר שבטלו לא יכיר המבטל עצמו את האיסור אבל אם המבטל יכול להכיר את האיסור פשיטא דאסור מן התורה לגרום איסור לחבירו שאינו מכיר כיון שהוא מכירו הוא עובר על לפני עור לא תתן מכשול עיי"ש לדרכו:

ועיין בס' שערי שמחה שער ב' סי' ט' שמצדד דאפי' לשיטת הראב"ד דס"ל דהא דאין מבטלין איסור לכתחלה הוא מה"ת י"ל דבבשר בחלב גם הוא מודה דאין איסור מן התורה דדוקא בשאר איסורין כיון שהוא איסור מן התורה וגם אח"כ לא יהי' מותר רק מטעם ביטול אמרינן דאסור לבטל משא"כ בב"ח דכל א' היא היתר בפ"ע והתורה לא אסרה אלא דרך בישול וכיון דליכא טעם האיסור הוי כמאן דליתא לאיסורא כלל עיי"ש באריכות:

וכתב הר"ן בע"ז פרק אין מעמידין דאפי' למ"ד דמדאורייתא אין מבטלין ה"מ כי מתכוין לבטל האיסור כדי להנות ממנו אבל אם אינו מתכוין לבטל האיסור כי הא דגיעולי כלי נכרים דאין כוונתו אלא להכשיר הכלי מותר מה"ת עיי"ש וכיוצא בזה כתב בכנה"ג בהגהות ב"י אות כ"ב בשם הרשב"א במשה"ב דאף למ"ד אין מבטלין איסור לכתחלה הוא מדאורייתא מ"מ בבלועה שבקדירה לכ"ע לא הוי רק מדרבנן כיון דאין מתכוין לבטל הבלועה רק לבשל בהקדירה עיי"ש ועי' בס' מלא הרועים אות ב' ערך ביטול איסור אות ג' שכתב שכן הסכים הפלתי עיי"ש ועי' בערך השלחן אות ד' מה שהאריך בדברי הרשב"א בזה ובמ"ש בזה לדינא עיי"ש ועי' בשפ"ד שם מ"ש בזה ומה שיש נ"מ אי הוי דאורייתא או דרבנן וסיים וז"ל ואולי נ"מ לחשוד לאיסור דרבנן אינו חשוד לאיסור תורה. עכ"ל ועי' בחידושי הגאון רבי עקיבא איגר ז"ל שכ' שיש נ"מ לענין אם ביטל בשוגג דלהראב"ד קנסינן שוגג אטו מזיד ואינו מותר אא"כ כבר נתבטל ברוב עיי"ש ועי' בדבר נו להלן (ס"ק ל"ו) מ"ש מהשפ"ד ושאר אחרונים לענין אם עבר ובישל במזיד היתר בקדירת איסור ועי' בס' גזע ישי מערכת אות א' סי' קל"ז שהאריך בדברי הר"ן הנ"ל ועמד על המחקר בסברת הר"ן אם דוקא כדומיא דגעולי מדין דמעשיו מוכיחים על כוונתו דלא חפץ באיסורא שהרי אדרבה הוא מטריח להגעיל את הכלי כדי שיפלוט האיסור הנבלע בו ולהכי אף כי ממילא הוא מבטל האיסור הבלוע בו לל"ב אבל היכא דאין מעשיו מוכיחין דלא ניחא לי' באיסורא אף שאין כוונתו לבטל האיסור אלא עיקר כוונתו לתקן המאכל אפ"ה אסור כיון דאין מעשיו מוכיחין על כוונתו דלא חפץ באיסורא לא אזלינן בתר מחשבתו אלא בתר מעשיו שהוא מבטל איסור לכתחלה ועיי"ש במה שהאריך בזה והעלה דאם כי מדברי הר"ן נראה להחמיר מ"מ דעת הריב"ש נראה דכל שאינו מתכוין לבטל האיסור אע"פ שאין מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו שרי וכן נראה דעת הרמ"א להקל עיי"ש:

ועיין בס' ערך השלחן אות ז' שהביא מהרדב"ז דאפי' להמ"ד דאין מבטלין איסור לכתחלה הוא מה"ת זה דוקא כשמערב היתר באיסור אבל איסור שכבר נתערב ומוסיף עליו כדי לבטלו לכ"ע אינו אלא מדרבנן עיי"ש וכ"כ בס' כסף נבחר על סוגיות כלל י"ב אות ו' ובס' מזמור לדוד (למהרד"ף ז"ל) דף ע"ג וע"ד עיי"ש ועבשפ"ד סק"ז ועי' בס' גזע ישי מערכת האלף סי' קל"ו שהביא דברי הרב מהרד"ף בעל מזמור לדוד הנ"ל ודחה דבריו והוכיח מכמה פוסקים דגם להוסיף עד ס' לאיסור שכבר נתערב הוי מדאורייתא עיי"ש ועי' בס' שדי חמד בחלק הכללים מערכת ה"א סי' י"ט שהביא ג"כ מהס' נהר שלום וס' כוכבי דשביט דמוכח מדברי הראב"ד דגם בכה"ג הוי מה"ת עיי"ש ועי' בס' יד יהודה בפיה"א ס"ק י"ב ובפיה"ק סק"ט שכתב דאם מכוין עצמו לבטל כדי להנות מן האיסור אף אם נתערב האיסור בהיתר מעצמו ואין בהיתר שיעור כדי לבטלו אם מוסיף עליו בכוונה כדי לבטלו ולהנות מן האיסור יש לחוש לאיסור דאורייתא בביטולו אבל אם אין כוונתו להנות מן האיסור אין בו רק איסור דרבנן ואין חילוק בזה בין יבש ביבש או לח בלח עיי"ש ועי' בס' ארעא דרבנן מערכת ה"א סי' ט"ז ובעפרא דארעא שם:

ועיין בהתשו' שבסוף הס' אבני מלואים סי' י"ח שכתב מהפרשת דרכים שעמד על המחקר בחולה שצריך לאכול דבר איסור אם נכון יותר לבטלו בהיתר וכי תימא שהמבטל עובר באיסור דמבטל איסור לכתחלה דלא מיבעיא למ"ד דמבטל איסור לכתחלה הוא דרבנן אלא אפי' למ"ד דהוי דאורייתא פשיטא דאינו אלא איסורא בעלמא ואפי' לאו ליכא וא"כ מוטב שנעבור איסור זה דאין מבטלין איסור לכתחלה ממה שיעבור החולה איסור חמור שהרי אם שוחטין לכתחלה בשבת כדי שלא יאכל נבילה וכו' וכתב ולפענ"ד נראה דבאיסור דרבנן פשיטא דאע"ג דאין בו צורך לחולה מוטב שנעבור איסור דרבנן ולא יעביר החולה איסור תורה דבכה"ג אמרינן לאדם חטא בשביל שיזכה חבירך ע"כ למ"ד דאין מבטלין איסור לכתחלה מדאורייתא בודאי אין אומרים לאדם חטא לבעל איסור לכתחלה כדי שיזכה חבירך כיון שאין בתערובות הזה צורך אכילה לחולה אלא שלא יעבור איסור חמור ואין אנו מצוים לעבור בשבילו וכו' עיי"ש ועי' בס' וידבר משה סוף פ' בהר שהביאו ועיי"ש במ"ש ע"ד בזה:

ועיין עוד בשו"ת שבסוף הס' אבני מילואים שם שכתב דאפי' להמ"ד דס"ל דאין מבטלין איסור לכתחלה היא רק מדרבנן היינו דוקא בשאר איסורים אבל בתרומה שאסור לאבדה דהתורה אמרה את משמרת תרומותי ואם מערבה ברוב חולין הוא מוציאה לחולין והוי כמאבדה לכ"ע אסור מה"ת עיי"ש אכן המגיה שם של אבני מילואים פקפק בדבר זה ולא נהירין לי דבריו בזה עיי"ש וכן ראיתי בשו"ת שואל ומשיב תניינא חלק ב' סי' קע"ד שכתב בפשיטות להיפך דאפי' להמ"ד דאין מבטלין איסור לכתחלה הוא דאורייתא זה דוקא בשאר איסורין שהוא איסור בעצם כגון נבילה משא"כ תרומה שהוא עשאו תרומה ויכול לשאול עליו א"כ גם הביטול לא גרע מנשאל עליו ועכ"פ לא מקרי איסור בעצם ועיי"ש עוד בסי' קע"ו מזה איברא כי בשו"ת כתב סיפר חיו"ד סי' ס' ובחלק או"ח סי' פ' הביא דברי האבני המילואים כהווייתן וכנראה שהסכים עמו בפשיטות דתרומה חמור משאר איסורין לענין זה ולכ"ע בתרומה הוי דאורייתא עיי"ש ועי' בשו"ת עמודי אש סי' י"ח אות א' שהשיג ע"ד האבני מילואים הנזכר וכתב דבפר"ח מבואר שלא כדבריו ועיי"ש עוד בהשמטות שבסוף הס' מ"ש בזה מהס' בכורי יוסף ועי' בס' כלילת המנורה מערכת האלף אות ז' מ"ש מזה ועי' בס' שדי חמד בחלק הכללים מערכת ה"א סי' ו' מ"ש בזה וכתב דמדברי הפר"ח והמשל"מ והח"צ ושאלית יעב"ץ משמע דלא ס"ל לתלק בין תרומה לשאר איסורים ועיי"ש עוד בחלק פאת השדה חלק הכללים מערכת האלף סי' ו' מ"ש עוד מזה באריכות:

ועיין בשפ"ד ס"ק י"א (בד"ה תשובה) שכ' משמעות כל הפוסקים דבדין זה