דרכי תשובה - ד קס

(עב) להקפיא ולצוף למעלה. עי' בחמודי דניאל הלכ' מליחה אות י"ב שעמד על המחקר בשומן שלא נמלח שבשלו אותו ואח"כ נתנו אותה למאכל ויש ששים נגד השומן אם צריך התבשיל צינון ולהסיר השומן וכ' דלכאורה נראה דכיון דנעשה השומן נבילה מתחלה א"כ בודאי אם יכול להסירו צריך להסירו אמנם הנה י"ל ג"כ דא"צ להסירו דכיון דבודאי ע"י הבישול נתפרד הדם מן השומן וכיון שנתערב השומן בכל התבשיל ממילא אע"פ שיצננו התבשיל לא יקפיא אלא השומן אבל הדם לא יקפיא דאין דרך להקפות אלא שומן א"כ ממילא דכל הדם ישאר בהתבשיל ומה מהני צינון אך יש לומר דמ"מ נשאר בהשומן עירוב מהדם וכבמצנו ויקפיא השומן יקפיא גם תערובות הדם שבו וסיים בצ"ע עיי"ש. וע' בקונט' וצד חכמים שכ' סוף סי' פ"ח בעובדא שנתנו חתיכה שומן שלא נמלחה בדיוסא (שקורין קוגי"ל) של שבת והי' ששים נגד השומן בקוגי"ל ואסר הגאון מבערזאן נ"י את הקוגי"ל כיון שהשומן נעשה מתחלה נבילה ע"י העירוי והחליטה שעירו עליו רותחין כנהוג א"כ ממילא דלא מהני מה שיש ס' בהקוגי"ל נגד השומן כיון שניכר השומן בהלאקשע"ן וגם נרגש טעם השומן עיי"ש ולפמש"ל מהחמודי דניאל הנך רואה שמצדד להקל דמהני ס' ואולי י"ל דזה חמור טפי מנידון של החמד"נ דאיהו מיירי שנתנו אותו לתבשיל צלול שאין השומן ניכר להעין כ"כ כמו על הלאקשי"ן של הדייסא וכמש"ל (ס"ק ס"ה) לענין לביבות בשם שו"ת מלחמות ארי' וצ"ע:

(עג) ולצוף למעלה. עי' בס' תוספות ירושלים שעמד על המחקר אם דין זה הוא דוקא בנפל מאכל שיש בו שמנונית בעין לקדירה וכאמור או דה"ה אם עירו לקדירה שהיה מלוכלך קצת משמנונית איסור אם צריך ליתן מים צוננים להקפיא ולהסיר השמנונית שהי' דבוק בהקדירה עיי"ש:

(עד) למעלה. עי' בס' תוספות ירושלים שם שכתב דנראה דאם הי' דבר חריף כגון ציר וכיוצא צריך ליטול גם מעט מההיתר עיי"ש:

(עה) ויסירנו עבמ"ז שם שכתב שיש לעיין בנפל חלב (בציר"י) לרוטב שמן דאם יצנן יהי' עכ"פ בשומן היתר רוב נגד החלב אם יש להקל כיון דמה"ת במינו ברוב עכ"ד ועי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק ט"ו ובפיה"ק שם שהעלה להחמיר בזה דאע"פ שיש מסתמא בכל רוטב שומן ג"כ ואם יתן מים צוננים יצוף גם השומן ויהי' השומן רוב נגד החלב אפ"ה צריך להסירו דהו"ל כאלו לא נתערב מתחלה אלא ובהשומן לבד דלא מהני רוב וצריך ס' עיי"ש ועי' בס' מנחת שי על הנהגת הנשאל באו"ה סדר ב' אות כ"ז שכ' דאם נפל חלב (בציר"י) לרוטב ונשפך וא"י אם יש ששים לכאורה יש לצדד להקל ע"י צינון כיון דע"י הצונון יצוף למעלה גם השומן כשר והשומן הוא רוב ובטל מן התורה דהוי מין במינו ושוב הוי רק ספק איסור דרבנן וכשר בנשפך וכן בנפל חמאה לרוטב של בשר עוף דיש להקל ע"י צינון כנ"ל אמנם מדברי הפוסקים שהשמיטו עצה זו נראה דלא ס"ל כן דעצה של צינון הוא רק לחומרא ולא להקל ואפי' לסניף אין לצרף הצינון עיי"ש:

(עו) משם. עבאה"ט מ"ש מהט"ז והש"ך דפליגו על הב"ח ועי' במ"ז שם שכ' דמ"מ משכחי פתרי גם לדברי הב"ח דאף כשאין ס' נגד החלב שרי ע"י צינון כגון שנפל חלב (בציר"י) רותח מהותך למשקה צונן ונפסק הקילוח (דבלא נפסק הקילוח נתבאר להלן סי' ק"ד שנשתנה דינו) דקיי"ל לאסור רק כ"ק דאדמיקר לי' בלע כ"ק סגי בס' נגד הקליפה עכ"פ אם מפרידו אח"כ ע"י צינון ולא אמרינן דבזה אוסר העירוי יותר מכ"ק כיון דנתערב תחלה גוף החלב בהמשקה ואין במשקה ס' נגד החלב חתיכה נ"נ ונאסר כל המשקה דז"א דכיון דאפשר להפרידו ע"י צינון שצף למעלה לא שייך חנ"נ וסגי בס' נגד הכ"ק עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"א שם מ"ש ע"ד הפרמ"ג בזה והביא מדברי התוס' בשבת דאם המשקה התחתון מרובה גם כדי קליפה אינו בולע עיי"ש:

ודע דכל מ"ש לדחות דברי הב"ח הנזכר הוא רק בשאר דברים אבל בשמן של איסור שנפל ע"ג יין עי' בפר"ח ס"ק ט"ו דאף שגם הוא חולק על הב"ח מ"מ בשמן של איסור שנפל לתוך יין מביא מלשון התוספתא דתרומות ופסקי הרמב"ם ז"ל דאם נפל שמן של א סיר ע"ג יין וקפה אותו היין מותר לפי שכן דרך השמן לצוף ע"פ היין ואינו נבלל ומתערב עמו כלל. ואם נפל השמן ע"ג ציר וקפה אותו יטיל מן הציר כדי קליפה עיי"ש והביאו במ"ז שם לדינא עיי"ש ועי' ביד יהודה שם דה"ה בשאר שני דברים לחים וא' מהם שמן אין להחמיר וכל שאפשר להפריד א' מחבירו מותר וגם כתב דמ"ש הפר"ח דבנפל השמן ע"ג ציר צריך קליפה מן הציר דוקא בציר אמרו כיון שהוא עב קצת ואפשר לקלוף למעלה לכן מחמרינן דחיישינן דכיון שהוא עב קצת נבלע בו למעלה כ"ק וגם נשאר מעט ע"ג כ"ק אבל ע"ג שאר משקה חריף שאינו עב גם קליפה א"צ עיי"ש. ועי' במ"ז שם שכתב דכ"ז דוקא אם לא שהה השמן ע"ג היין מעל"ע אבל בשהה מעל"ע אין להקל עיי"ש ועי' ביד יהודה שם שהעלה דגם בשהה מעל"ע אין להחמיר דבב' דברים לחים לא שייך דין כבוש אא"כ נתבשלו יחד אז יש להחמיר עיי"ש:

(עז) וצריך להסירו משם. כתב בגליון מהרש"א נ"ל דמדאורייתא הוא עיי"ש:

(עח) אם נפל לקדירה הראשונה ב"פ א"צ רק ששים [פעם] אחת כנגדו. כ' בישועות יעקב סק"ח ונראה לי באמת שדבר זה אינו מובן כיון דקיי"ל חתיכה עצמה נ"נ למה לא יצטרך ב' פעמים ששים נגד האיסור שנפל דבפעם ראשון פלט האיסור לתוך הקדירה ובלע מן ההיתר ונעשה הכל נבילה וכשנפל פעם שני לתוך הקדירה נאסר הקדירה וכו' גלל כן אי בא מעשה לידי הייתי מחמיר להצריך ב' פעמים ס' זולת במקום הפ"מ כנ"ל לדינא עכ"ל ועי' בכרתי סק"ז ובפלתי ס"ק י"ד שכבר קדמו בזה והניח דין זה בצ"ע עיי"ש אמנם יעוין בחכמת אדם כלל נ"א סעי' ז' במוסגר שהרגיש ג"כ בזה ומ"מ לדינא כ' דאין לחוש להצריך ב' פעמים ששים דאל"כ קשה בקדירה הראשונה נמי נימא הכי בלע ופלט בלע ופלט אלא דבע"כ לא שייך חנ"נ אא"כ לא הי' ס' אבל כיון שהי' בפעם הא' ס' נגדו לא נ"נ מעולם עיי"ש ועי' בשפ"ד לעיל סי' צ"ד סק"ד שעמד ג"כ בזה וכתב שאין זה תלוי בפלוגתת המחבר והרמ"א שם סעי' ב' בתחב הכף ב' פעמים דלדעת המחבר דצריך ב' פעמים ס' גם כאן צריך ב"פ ס' אבל להרמ"א שם דס"ל דאין צריך אלא פעם א' ששים לשיטתו גם כאן א"צ ס' אלא פעם א' עיי"ש וע' בדבריו לעיל סי' צ"ב במ"ז סק"א (בד"ה ויש לחקור) ועי' ביד יהודה לעיל סי' צ"ב בפיה"א סק"ב מ"ש בביאור ענין זה באופן שהדין דין אמת כמ"ש הרמ"א מהאו"ה בזה דסגי בפעם א' ששים ואין להחמיר כלל עיי"ש ועי' בשו"ת נפש חיה חיו"ד סימן ל"ה ובשו"ת שארית הפלטה (הנספח לתשו' מעט מים) סי' כ"ג באמצע התשו' מ"ש בזה באריכות:

סעיף ה (עט) או שאינו ב"י. עשפ"ד ס"ק י"ז שכתב דאם בישל בקדירה ב' זיתי בשר ולאחר מעל"ע בלעה כזית חלב ובישל בה דברים חריפים יש לאסור כיון דבדבר חריף לא שייך נ"ט בר נ"ט ולא אב"י וא"כ במאכל זה יש טעם בשר בחלב אכן אם יש בהמאכל ס' נגד הזית חלב תו אין צריך דליכא תערובות בשר בחלב עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"ק ס"ק כ"א שכ' כן לדינא דקדירה שבלעה כזית בשר ולאחר מעל"ע בלעה כזית חלב ואח"כ תחבה לתבשיל בשר אף שהתבשיל בשר הוא חריף אפ"ה סגי בס' נגד הכזית חלב לחוד דאע"פ דחריף מחליא הבלוע לשבח מ"מ הא יש ס' נגד החלב והבלוע בשר שבפנים לא נעשה לשבח בתוך הקדירה שהעשה נבילה מהבלוע חלב זולת מה שפלט לתוך הקדירה וכשהוא בא לתוך הקדירה תו לא נאסר עיי"ש:

(פ) אלא ס' לבטל הכזית שבלעה. עשפ"ד לעיל סי' צ"ג סק"א ולעיל סי' צ"ב במ"ז סק"א (בד"ה עוד יש לחקור) ועי' בשו"ת בית שלמה חלק ב' מיו"ד סי' נ"ד בעובדא שהיו עומדות שתי קדירות על הכירה בכל א' הי' בשר בהמה עם רוטב ונתחב בא' מהם כף חלב ב"י ולא הי' ס' נגד הכף ונאסרה ואח"כ נתחב בשתי קדירות בזה אחר זה כף של בשר ולא הי' בשום קדירה ששים כנגדו והי' ספק באיזה מהן נתחב תחלה הכף של בשר והורה רב גדול א' ומפורסים להתיר הקדירה של בשר השני' כיון שעכ"פ יש ששים לפי ערך נגד החלב שנבלע בהבשר והרוטב שתחב ראשונה ע"כ אף ם