דרכי תשובה - ד קנט

הקדירה בחזקת היתר וא"צ לשער כנגד כולו והוא ז"ל מדחה דבריו והעלה דאפי' להמ"ד דספיקא דאורייתא מדרבנן להחמיר ואפי' באיסור דרבנן צריך לשער להמחבר בכולו ולא מהני לשער באימוד יפה עיי"ש:

(גז) ע"י רתיחת מליחה. כתב בש"ך ס"ק י"ג בשם הת"ח דה"ה אם נאסר הכלי ע"י עירוי א"צ לשער רק כדי קליפה ועשפ"ד ס"ק י"ג שכ' שיש לעיין אם נאסר כלי ע"י מליחה או עירוי ואח"כ עמד ריקן על האש והכלי ישן ב"י אי אמרינן דהבליע נ"נ ומבליע לכל הכלי וצריך אח"כ לשער נגד כולו ונהי דאם בישלו בו לא אמרינן דחנ"נ כולו וכל שיש ס' נגד הקליפה לא נ"נ הבלוע דלא הוי מיפרד וכו' מ"מ כשעמדה הכלי ריקן חמה על האש י"ל דמפליט ומבליע בכל הכלי ויהי' צריך אח"כ ס' כנגד כולו וכו' וסיים בצ"ע בכל זה ועי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק י"ג מ"ש בזה והעלה דלדינא אין להחמיר בספיקותיו של הפרמ"ג בזה דכמו דקיי"ל דאין בלוע יוצא מכלי אל כלי בלי רוטב כמו כן גם בפני עצמה אין הבלוע יוצא עוד להלן בלא רוטב לכן אף אם נתחמם הכלי אח"כ יבש על האש אין הבלוע מתפשט יותר ואין להחמיר עיי"ש. (נח) אינו נבלע בכלי אלא כדי קליפה עשפ"ד שם שכתב דלכאורה הי' נראה דדוקא בכחוש אינו נבלע בכלי יותר מכ"ק אבל לא בשמן ואף דאין בקיאין מ"מ הלא לענין כמה דברים קיי"ל דגם אנו בקיאין כגון לענין בלוע בלא רוטב דלהלן סי' ק"ה אבל מסתימת לשון הרמ"א משמע דאין לחלק ואף שהי' דבר שמן אין מבליע ע"י מליחה בכלי יותר מכדי קליפה וסיים בצ"ע עיי"ש וכ"כ ביד יהודה שם לדינא עיי"ש:

(גט) נבלע בכלי וכו'. עי' מנח"י כלל פ"ה ס"ק י"ז ושפ"ד ס"ק י"ג דאף בכלי חרס שאינו מנוקב אינו מבליע במליחה יותר מכדי קליפה עיי"ש:

(ס) בכלי. עשפ"ד ס"ק י"ג מ"ש לענין אם שהה ציר בהכלי כשיעור שיתן על האור וירתיח דתלוי בפלוגתת הפרישה עם הט"ז והש"ך דלעיל סי' ס"ט ועתוו"ד בחידושים סק"י שכ' כן בהחלט להקל אף כששהה במליחתו כשיעור כבישה דציר (דהיינו שיתנו על האור וירתיח) עיי"ש וכ"כ ביד יהודה שם לדינא עיי"ש:

(סא) רק כ"ק. עבאה"ט מ"ש מהש"ך דוקא כלי אבל מאכל נאסר כולו ר"ל אפי' במאכל כחוש אוסר עד ס' להרמ"א. חוו"ד בחידושים ס"ק י"א. ומ"ש הבאה"ט דכלי הנאסר ע"י כבישה צריך לשער כנגד כלו עט"ז להלן ריש סי' ק"ה שהשיג על האו"ה בזה והעלה דכלי לא נאסר ע"י כבישה וע' בדברינו שם (ס"ק י"א) מ"ש בזה לדינא:

(סב) ואין צריך לשער רק ב"ק. כתב בשפ"ד ס"ק י"ז אם נאסר כלי ע"י עירוי או מליחה ובישל במקצת הכלי דבר היתר באופן שאם נשער נגד מום הבישול יש ס' כנגד הקליפה אכן אם נשער נגד הכל אין ס' נגד קליפת כל הכלי מבואר בש"ך לעיל סי' ס"ט סעיף קטן ס"ד דאם הקדירה כולה חמה צריך ששים מד כל הקליפה אף במה דלא נגע בתבשיל עכ"ד:

(סג) וע"ל סי' ס"ט. סעי' כ' בהגה ב' ובבאה"ט שבס"ק ע"א:

(סד) ונוהגין כסברא ראשונה. ע"ל סי' צ"ד סעי' א' ובדברינו שם. ועי' בחוו"ד בביאורים סק"ט שמבואר מדבריו דדוקא בכלי לא אמרינן חם מקצתו חם כולו אבל באוכל אמרינן חם מקצתו חם כולו מש"ה בעינן בחתיכה ששים גם נגד מה שחוץ לקדירה משא"כ בכף דלא בעינן ס' רק כנגד מה שנתחב עיי"ש ועי' בשו"ת בית יצחק (מהגאון מלבוב נ"י) חלק א' מיו"ד סי' ק"ד אות ב' ג' וד' שהתפלא ע''ד החוו"ד בזה דלדבריו יהי' הדין דאם נגע נר דולק של חלב בצד הב' שאינו דולק בקדירה נאסר כיון דאמרינן במאכל חם מקצתו חם כולו הרי נתחמם הצד הב' מהצד שדולק אע"פ שאנו רואין שהצד הב' הוא קר ומעול' לא עלה על דעת שום אדם לפסוק כן ועיי"ש במ"ש בזה והביא ראי' מדברי הש"ס דבאוכל לכ"ע לא אמרינן חם מקצתו חם כולו עיי"ש:

(סה) אם מכירו. עי' בשו"ת מלחמות ארי סי' כ"א בשומן שנרתח בקדירה של איסור או של חלב ונתנו השומן על לביבות בשר חמות והסכים לדעת השואל דבזה לא מהני גם אם יש ששים בהלביבות נגד השומן דכיון דכשומן ניכר פ"ג הלביבות הוי כניכר האיסור ואין לו ביטול מה"ת ומה שרצה השואל לומר שזה דמי לדין דסעי' זה דאם יתקלקל המאכל ט"י צינון א"צ להסיר השומן ועכ"פ רצה לצרף זה לסניף להתיר להוסיף שומן היתר ודחה דבריו דהא דסעי' זה מיירי שלע"ע אינו ניכר האיסור רק דאפשר להפרישו ע"י צוננים משא"כ בנ"ד דנראה לעין כל שהלביבות משוחים בשומן איסור אלא שאינו יכול לבררו ומדאורייתא לא בטל וכיון דאנו דנין באיסור דאורייתא אין לגבב קולות ועיי"ש עוד שכתב ע"ד השואל דמ"ש דאם עירבו הלביבות בכף שנעשה נבילה ב"י צריך ס' כנגד הכף דלדעתו צ"ע אם סגי בס' כיון דליכא רוטב וכמ"ש במ"ז סי' צ"ד ס"ק ז' בשאלה שם עיי"ש:

(סו) מכירו. עי' בחמודי דניאל הלכ' בב"ח אות כ"ג בעובדא שלשו עיסה ומצאו בה פירור קטן של בשר והי' יודע שפיררו בשר מבושל שם מקודם ונשאל אם מותר לבשלו עם חלב דשמא יש עוד פרורין וחצי שיעור אסור מה"ת ואפשר דבדוחק יוכל לברור והפירור בעיסה הוא יבש בלח דאינו בטל וכתב דכל דלא נמצא לפנינו בהעיסה יותר מפירור א' אינו מחויב לחפש שמא יש שם עוד פרורין אא"כ נמצא ג' פרורין אז יש להחמיר ולחפש בכל דאפשר וכתב דמ"מ גם בזה אם לא נמצא רק פירור א' אם אין צורך לבשלו בקדירה של חלב דוקא יש לזהר לכתחלה לבשלו בקדירה של בשר עיי"ש:

(סז) צריך להסירו. וה"ה אם אין מכירו ואין בקדירה אלא ב' חתיכות א' של איסור וח' של היתר צריך להשליך שניהם ואינו מותר אלא הרוטב וה"ה אם הי' הרבה חתיכות היתר בקדירה וחתיכה א' של איסור והי' חהר"ל צריך ג"כ להשליך כולם ואינו מותר אלא הרוטב כמש"ל סי' צ"ב סעי' ג' ובש"ך שם ס"ק ט'. חידושי הרז"ה:

(סח) להסירו משם. אף במקום דאיכא טורח גדול. תוספות ירושלים מהתוספתא פ"ו דתרומות:

(סט) אם נפל חלב לתוך התבשיל. וה"ה אם נפל איסור יבש לתוך רוטב וכדומה שצריך להסירו ע"י מסננת אע"פ שיש ס' ואינו מכירו ואם אינו יכול לבררו כגון שנתפרר ונחתך באופן שלא יכול לבררו מותר. כנה"ג בהגהות הטור אות כ' וה"פ:

(ע) צריך ליתן שם מים צוננים. עי' בס' מזמור לדוד (מהרב מהרד"פ ז"ל) שכתב ע"ז וז"ל אין זה אלא חומרא בעלמא ואי ליכא מים צוננים פשיטא דשרי אמנם צ"ע אי לית לי' מים אבל מצפה שיהי' לו למחר אם צריך להמתין ונראה ודאי דאם הוא בענין שאם ימתין יפסיד המאכל א"צ להמתין דבמקום פסידא לא קאמר המרדכי וכו' ואם אין לו פסידא אלא שאין לו מה לאכול כעת רק אותו התבשיל אפשר שמחויב לעבור אכילה אחת וכו' עכ"ד ומבואר מדבריו דאם יתקלקל המאכל ע"י המתנה או ע"י נתינת מים א"צ להחמיר כלל ועי' בפלתי סק"ו שכתב ג"כ דאם ע"י נתינת המים צוננים יתקלקל המאכל א"צ לצנו ולהסירו והביא ראי' לדברו עיי"ש אמנם יעוין במ"ז סק"ז שמדחה ראיות הכו"פ עיי"ש ועיין בחכמת אדם כלל נ"א סעי' ב' שכתב דאם כי גם מלשון האו"ה משמע כדעת הכו"פ מ"מ עכ"פ יניח להצטנן בלא נתינת מים דלא שייך לומר שהמאכל יתקלקל עי"ז דהא יכול לחזור ולחממו אח"כ עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"ק ס"ק י"ט שכתב בהחלט לדינא להחמיר בזה דאפי' אם ידוע בודאי שיתקלל המאכל ע"י הצינון אין משגיחין על זה עיי"ש ועי' בס' דברי יוסף סי' תר"פ מ"ש בזה והעלה לדינא דבתבשיל שאין בה רוטב צריך לשפוך צוננים להקיפו אבל בתבשיל שיש בה רוטב א"צ לשפוך מים דוקא וסגי שימתין עד שיצטנן ויקפיא השומן מעצמו עיי"ש:

(עא) ליתן שם מים צוננים. עי' פרמ"ג או"ח בהנהגות הנשאל סדר שני סעי' כ"ז שכ' דאם נפל חמאה לתבשיל שנתבשל בקדירה של בשר ב"י ויש ס' צריך צינון להפריד דגם חמאה צף למעלה אבל אם נפל חלב (בקמ"ץ) לקדירה של בשר אע"פ שיש בחלב שמנונית של חמאה כמ"ש הש"ך לעיל סי' צ"ב סק"ג אפ"ה א"צ צינון דמעט חלב שנתערב אין שמנונית צף למעלה גם ע"י צינון עיי"ש ועי' במשמרת שלום בחידושי דינים שבסוף סו' צ"ב אות י"ב מ"ש בדברי הפרמ"ג בזה ועי' בס' ישועות חיים בהתשו' שבסוף סי' אות ו' וז'