דרכי תשובה - ד טז

לגמרי אבל אם לא מתה אף שהוא ודאי טריפה ועומדת למיתה אסור חלבה בבשר מה"ת בבישול והנאה דהא ראוי להיות אם אם היתה מעוברת כבר עיי"ש ועי' בחידושי הגרעק"א מ"ש בזה וכ' דלפי דעת האו"ה והפרמ"ג משמע דבטריפות שמתחלת יצירתה כגון יתרת וכיוצא י"ל דאין בחלבם דין בב"ח מדאורייתא וסיים בצ"ע עיי"ש:

ומ"ש הבאה"ט או שנשחטה עי' ביד יהודה בפיה"ק ס"ק כ"ג שכ' דביצא ממנה אחר שחיטה בעודה מפרכסת צ"ע כיון דנקטו דוקא מתה עיי"ש ועי' בס' חקר הלכה בערך בשר בחלב אות א' שעמד על המחקר בזה והביא ראי' מדברי הרמב"ם דכל זמן שלא מתה ממש אסור חלבה בבשר מה"ת ועיי"ש במ"ש בזה וסיים בצ"ע:

(עד) מתה. עבאה"ט מ"ש מהש"ך פי' חלב שיצא ממנה לאחר מיתתה ועי' בשו"ת עמק הלכה (מהה"נ מזיטל) מ"ש בדברי הש"ך בזה והניח בצ"ע עיי"ש:

(עה) בחלב זכר. אבל בחלב גדי שלא הניקה הוי דאורייתא. ש"ס חולין דף קי"ד:

(עו) שבישל דם בחלב. עפת"ש לעיל סק"ה מ"ש לענין כבד בחלב ועי' בס' אמרי בינה (מהגאון מו"ה מאיר אויערבאך ז"ל) בדיני בב"ח סי' א' שכתב בפשיטות דכבד אע"פ שהיא דם אם בישלה בחלב חייב דלא גרע משאר אבר עיי"ש:

(עז) דם בחלב. ולענין המבשל ציר בשר בחלב אם עובר עליו עפת"ש להלן ס"ק י"ט ולעיל סי' פ"א סק"א שכ' מהח"ס דאם מוצצין ציר מחתיכת בשר ובישלו בחלב לא מצינו שתהא הציר כעיקר הגדי לאסור משום בב"ח מן התורה וכ' שדעת הפרמ"ג לעיל ריש סי' פ"א אינו כן והיינו שכ' בשפ"ד סק"א דציר בשר היוצא ע"י מליחה שנפל לתבשיל חלב ונתבשל הוי מה"ת בב"ח ואסור בהנאה עיי"ש ועי' במחזיק ברכה אות ו' שכ' ג"כ דציר בשר דינו כבשר לענין בב"ח לכל דבריו עיי"ש ועי' בחוו"ד להלן סי' צ"ח בביאורים סק"ט שכ' לחלק בזה דבציר מהבשר ע"י מליחה כל זמן שהבשר לא נחשב עדיין כרותח אינו אוסר הגבינה ודינו כמו מי רגלים של פרה בחלב דאין אוסר משום בב"ח ואפי' מדרבנן אין לאסור כיון דליכא בהציר בשר כלל אכן ציר היוצא מבשר שהוא כבר רותח מחמת המליחה אוסר דהא אז הוא מפליט טעם שמנונית ובודאי דהציר מקבל ג"כ טעם שמנונית דמה בכך שהציר הוא זיעה בעלמא מ"מ לא יהא אלא מיא בעלמא שמקבלים טעם מבשר בשעת מליחה ובישלם בחלב דאסור עיי"ש באריכות ועי' בהגהות אמרי ברוך על החוו"ד שם שהתפלא עליו בזה דאפי' קודם שנחשב כרותח מ"מ כשנמלח להוציא דמו הרי הציר שבתוך הבשר קיבל טעם הבשר במליחה וא"כ לו יהיבנא להחוו"ד דהציר בעצמותו מיא בעלמא מ"מ הרי קיבל טעם בשר עיי"ש ועי' ביד יהודה להלן סי' צ"א בפיה"א ס"ק כ"א שהשיג ג"כ על החוו"ד בזה והרבה להשיב על גוף הראיות של החיו"ד והעלה דהעיקר לדינא דכל ציר בשר אוסר גבינה כמו הבשר עצמו וע"י בישול אסור מדאורייתא אף כשיצא ע"י מליחה מועטת דהיינו מליחת צלי שאין הבשר רותח בשעת פליטה כלל עיי"ש והיינו כמש"ל מהפרמ"ג ועי' בשו"ת שואל ומשיב רביעאה חלק ב' סי' קכ"ה שהשיב ג"כ ע"ד החיו"ד הנזכר והעלה דאפי' זיעה בעלמא של בשר אוסר מה"ת בחלב עיי"ש ועי' בדבריו בס' דברי שאול ויוסף דעת ריש סי' פ"א מ"ש בזה באורך ועי' בשו"ת שם ארי' חיו"ד סי' כ"ט באמצע התשו' שהאריך בענין זה ומבואר דעתי דציר היוצא מבשר וחלב אפי' אם כבר נאסר משום בשר וחלב מותר וזה פשיטא לי' דציר בשר כגון שנכבש בשר במים או בירקות ופלט ציר אם בישלו המים אח"כ בחלב דאין בו איסור בב"ח אפי' מדרבנן עיי"ש ועי' בשו"ת אבן שתיה חיו"ד סי' מ"ו בעובדא בציר של בשר כחוש שיצא מעצמו לאחר מליחה והדחה ונפל לתבשיל של חלב ובודאי הי' שם רוב רק שיש ספק אם יש בו ששים או לא מה הדין של התבשיל והכלים והאריך בענין זה והביא דברי המחברים הנ"ל והעלה בראיות דהעיקר דציר בשר אוסר בחלב כמו הבשר עצמו אמנה מדברי המרדכי משמע דס"ל דציר בשר אינו אוסר בחלב ע"כ פסק לדינא דלענין התבשיל גופא אין לסמוך להקל אפי' בהפ"מ רק על הכלים שא"א להגעיל כדאי המה הח"ס והחו"ד לסמוך עליהם בשעת הדחק דכל הכלים שאי אפשר להגעיל מותרים לאחר מעל"ע כיון שמדברי המרדכי נראה כדבריהם וכל זה אם הבשר כחוש אבל בבשר שמן צ"ע אם יש לסמוך להתיר אפי' לענין הכלים עיי"ש באריכות:

(עח) בשר בחלב. עבאה"ט ומ"ש דגם משום דם אינה לוקה עי' מזה בדברינו לעיל סי' ס"ז (ס"ק ה'). ומ"ש הבאה"ט דלא קאי אלא על חלב מתה וכו' עפרמ"ג להלן בשאר התערובות חלק ב' פרק א' (בד"ה ויש לחקור) שעמד על המחקר בזה אם נתערב חלב בהמה חי' ברוב חלב של בהמה שחוטה ואח"כ בשלה בבשר אם הוא מדאורייתא כיון דהיתר בהיתר הוא עיי"ש ועי' בס' מנחת שי על הנהגות הנשאל באו"ה סדר שני אות י"ז שהאריך בחקירה זו ועיי"ש במ"ש ע"ד הפרמ"ג בזה וסיים בצ"ע עיי"ש:

(עט) לא מקרי חלב כלל. עבאה"ט ועפר"ח סק"ז (בד"ה ועוד) ובהנה"ג בהגהות ב"י ס"ק כ"ו ועשפ"ד ס"ק ט"ז ובארעא דרבנן אות צ"א ובערך השלחן אות י"ז ס"ק ט"ז ועי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק י"ג מה שהאריך בזה ועיי"ש במ"ש בזה לדינא ועי' בס' אזן אהרן בקונטי ארעא סמיכתא מערכת הז' אות א' ובס' שדי חמד בחלק הכללים מערכת האלף אות צ"ג ובחלק פאת השדה בכללים מערכת האלף סי' ד' מ"ש בזה:

(פ) אינו אוסר. עי' בס' זר זהב על האו"ה כלל ל"א סק"ח שהתפלא על דין זה במ"ש דאם נפל לקדירה אינו אוסר דנהי דמשום בב"ח אין בו איסור וא"צ ביטול מ"מ יהי' אסור משום אבמה"ח כיון דלא הוי בכלל חלב שהתורה התירה וכמ"ש הש"ך בסי' פ"א ס"ק י"ב ועיי''ש במ"ש לתרץ בזה בדוחק וצ"ע (פא) אבל חלב מתה וכו' יש לאסור לכתחלה עי' בהגהות יד אברהם שמדקדק מלשון הרמ"א דדוקא בחלב מתה או במי חלב אסור לכתחלה לבשל אבל בחלב זכר כיון דלא מקרי חלב כלל גם בבישול מותר לכתחלה אך הקשה דמי גרע מחלב אשה דלעיל סעי' ד' דאסור לכתחלה לבשל בבשר משום מראית עין וסיים בצ"ע עיי"ש וע' ביד יהודה בפיה"ק ס"ק כ"ו