דרכי תשובה - ד קכט

עכ"פ לעת הוצרך עיי"ש באריכות ועי' בשו"ת יד יוסף סי' ס"ז שהביא גם כן ראי' לדחות דברי הרב גור אריה יהודה הנ"ל ומ"מ לדינא כ' במקום הפסד יכולין לסמוך ע"ד להקל עיי"ש:

(כד) חתכן דק דק וכו'. עבאה"ט ועי' בס' בית דוד הספרדי חיו"ד סי' ל"ח באמצע התשו' (דף י"ז ע"א) שכ' הטעם דלא סגי בס' נגד הסכין משום דבחתך דק דק הרי חתך כמה פעמים וצריך כ"כ ששים נגד כל הפעמים שחתך וכמש"ל סי' צ"ד בדין תחב כף כ"פ עיי"ש באריכות י"ל דהוא לשיטתו שהי' ספרדי דגריר בתר הוראות המחבר בסי' צ"ד סעי' ב' וממילא דלדידן דנקטינן לעולם בשיפולי גלימא של הרמ"א וגררינן אבתריה והרמ"א פסק שם דסגי בפעם א' ס' אפי' תחב כמה פעמים ממילא דגם הכא בחתך דק דק כמה פעמים סגי בפעם א' ס' נגד מקום החתך אמנם בעיקר דברי הרב בית דוד שם עי' בס' ערך השלחן הספרדי אות ח' שהביאו והשיג עליו דזה לא דמי לתוחב כף ב"פ דהתם בתוחב כף חולבת בקדירה של בשר דחנ"נ אמרינן דצריך ס' נגד כל תחיבה ותחיבה משא"כ הכא דעדיין כולו היתר דלא נ"נ א"צ ס' רק פעם א' ע"כ אין צריך ס' רק כנגד הסכין אפי' הוא קטן מהצנון ובע"כ מ"ש ברמ"א שצריך ס' נגד הצנון היינו היכא שהצנון הוא קטן מהסכין עיי"ש:

(כה) צריך לשער. עי' בדברי שאול ויוסף דעת להלן סי' צ"ח סעי' ו' בעובדא שחתכו בסכין של בשר י' בצלים לחתיכות קטנות ונתנם בתוך הגבינה ואפו לחמים הנקרא פוטפ"ר גיבעק"ס ממולאים באותו המלוי ואחר האפיה נתוודע שהי' סכין של בשר והורה המורה שהמילוי אסור כיון שהבצלים בלועים מבשר ע"י חריף ודוחקא דסכין נאסר כל המילוי ואף דבצלי ואפיה קיי"ל שאינו אוסר רק כדי נטילה בכחוש מ"מ כאן נאסרה כל חתיכה וחתיכה כדי נטילה וכיון שנחתך לחתיכות קטנות נאסר כל המילוי אך בזאת צדד המורה להקל להסיר המילוי ולקלוף קצת מהלחמים ולהתיר השאר ולסמוך על המ"א דס"ל דחריף לא הוי אלא קורט של חלתית והשיב דמ"ש המורה לאסור המילוי בזה יפה הורה אך במה שמצדד להתיר הלחמים ע"י קליפה בזה לא נכונים דבריו ואין מקום להתיר הלחמים דצריכין נטילה דוקא ולא סגי בקליפה עיי"ש:

(כו) ס' נגד כל הצנון. עבאה"ט מ"ש דאם לא בשלו הצנון אם לא הי' סכין של איסור רק של בשר לחלב אם הסכין קטן מהצנון והוא לפנינו פשיטא דא"צ ס' אלא כנגד הסכין ועמ"ז סק"ו שכ' דכ"ז הוא רק בדיעבד שכבר בישלו בחלב אבל קודם בישול אם בא לשאול אמרינן לי' דאסור לבשלו בחלב ולהרבות עד ס' נגד הסכין דאין מבטלין איסור לכתחלה ואף שיש בבצל עצמו ס' נגד הלהב אפ"ה אסור לבשל לכתחלה כיון שהבלוע אינו מתפשט רק כ"נ לא שייך ס' אלא אם כן רואין שיש בהכדי נטילה עצמה ס' נגד הלהב אז שרי אף לכתחלה לבשלו עיין שם:

ומ"ש הבאה"ט דבסכין של איסור לדידן דקיי"ל חנ"נ בשאר איסורים כשחתכו דק דק כל חתיכה וחתיכה נ"נ כדי נטילה וצריך לשער נגד כל הצנון עפר"ח שהשיג על זה דאפי' אמרינן חנ"נ בשאר איסורים לא אמרינן אלא בנבלע בדרך בישול דומיא דבב"ח משא"כ בזה שלא נבלע דרך בישול לכ"ע לא נ"נ וא"צ ס' אלא נגד הסכין עיי"ש ועשפ"ד סק"ט שהשיג על הפר"ח והעלה שאין להקל אפי' בהפ"מ כיון שבא כעת בתבשיל שפיר הו"ל בלוע דרך בישול ונעשו הבצלים נבילה וצריך ס' נגד כולו עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק י"ב מ"ש בזה לענין סכין שאינו ב"י והוא מקונח כיון שיש דעת המקילין ומתירין לגמרי באינו ב"י ומקונח א"כ יש לסמוך על הפר"ח עכ"פ בכה"ג עיי"ש ועי' בשו"ת טוטו"ד תליתאי סי' ק"צ שנשאל בענין זה בצנון שחתכו בסכין של איסור דק דק דקיי"ל דנעשה כולו נבילה אם יש להקל עכ"פ באינו ב"י לומר כיון דחנ"נ בשאר איסורין הוא דרבנן והרי יש דעה דלא הוי דבר חריף רק קורט של חלתית והיכא שיש עוד צד להקל מצטרפין גם דעה זו דלא הוי ד"ח רק קורט של חלתית ועיי"ש במ"ש שם לדחות דברי השואל והעלה דאפי' באינו ב"י יש להחמיר להצריך ס' כנגד כל הצנון דגם באינו ב"י אמרינן בזה חנ"נ ואין לגבב קולות בענין זה עיי"ש אמנם בעיקר הדין דאמרינן בזה דהכדי נטילה של הצנון נ"נ עי' בדברינו לעיל סי' צ"ב (ס"ק מ"ד) מ"ש בזה אי אמרינן בדבר הנאסר כ"נ חנ"נ ועיי"ש במ"ש בזה לדינא:

(כז) נגד כל הצנון. עש"ך סק"ט מה שמתמה על דברי זקיני הלבוש ועי' בשו"ת אוהל יצחק הספרדי סי' ט' (בד"ה והפר"ח) מ"ש לתרץ קושיות הש"ך בזה ועי' בשו"ת מעט מים סי' ה' שהביאו ועיי"ש במ"ש בזה באריכות:

(כח) אבל בדיעבד וכו'. עבאה"ט מ"ש מהש"ך דדיעבד מקרי אם כבר נתבשל כך ועי' במנח"י כלל ס"א ס"ק י"ג שהשיג על הש"ך במ"ש דגם בסכין של איסור כל זמן שלא נתבשל הוי כלכתחלה והעלה דדוקא בסכין של בשר הוי קודם הבישול כלכתחלה כיון דיש תקנה שלא לאכלו בחלב אבל בסכין של איסור כל שנחתך חשיב דיעבד וכ' שכן הוא משמעות הט"ז סק"ו ותשו' מהר"ם מלובלין סי' נ"ב עיי"ש וכ"כ הלחם חמודות אות קמ"ח עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק ט"ו שכ' דגם הש"ך שהחמיר לא החמיר רק ביש בנמצא לקנות צנון אחר אבל כשאין בנמצא לקנות צנון אחר או קריי"ן אחר אף קודם בישול חשוב דיעבד עיי"ש ולענין דינא עשפ"ד סק"י שהשיג על המנח"י והל"ח והביא ראי' לדעת הש"ך עיי"ש אמנם במ"ז סק"ח ציין לדברי הש"ך הנזכר וכתב דמתירין לקנות קריין מעכו"ם אע"פ שהם חתוכים דהוי בדיעב כיון שאין נמצא אחר לקנות כ"א חתוכים ודי בנטילה עיי"ש וכ"כ ביד יהודה שם ובפיה"ק ס"ק ט"ז לדינא דהעיקר כדעת הל"ח והמנח"י דדוקא בסכין של בשר אין לאכול כולו בחלב וכן אם חתך עכו"ם הצנון או הקריי"ן בסכין שלו אין לקנות ממנו לכתחלה ולהתיר ע"י נטילה כיון שאין שום היזק בזה כיון שיש בנמצא לקנות אחרים כנ"ל אבל אם חתך הישראל בביתו בסכין של איסור דיש לו היזק אין להחמיר ואין לאסור יותר מכדי נטילה עיי"ש וכן נראה דעת הגרעק"א בהגהותיו שהביא דברי מנח"י הנזכר והסביר דבריו וכנראה שגם דעתו נוטה דהעיקר כהמנח"י בזה:

(כט) אבל אם חתך הירק. עי' בדגול מרבבה שהביא דברי האו''ה המובא בד"מ שכ' דעכ"פ צריך שישאר בירק כדי רוחב קש חטים (ר''ל דאם חתך בהירק תוך רוחב קש סמוך לצנון הוה כמו חתך בצנון עצמו) ומתמה על מה שהשמיטו ולא הביאו בהגה כאן ולדינא עי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק ט"ז ובפיה"ק ס"ק י"ז שהעלה דכל דלא חתך גוף הצנון עצמו ונשאר עוד מעט מהירק ע"ג הצנון אע"פ שלא נשאר מהירק אלא כקליפה