דרכי תשובה - ד קכ

בעירוי הא עירוי אינו מבליע אלא כ"ק וא"כ הרי הו"ל השאר ככלי אחר כיון שלא נבלע בו כלל ונגד כדי קליפה הא יש ששים וכ' דאפשר ס"ל להפוסקים בזה דאפי' לא נבלע רק כ"ק מ"מ חשבינן כאלו נתחב כל הכלי וסיים וז"ל ומ"מ נראה דאם לא עירו אלא על מקצת הכלי ויש ששים נגד כל המקצת שעירו שם כשר ולא חשבינן כמו נתחב כל הכלי עכ"ל:

(עב) שאינן של בשר ולא של חלב. כגון מקדירה חדשה או שלא נשתמש בה רק ירקות וכיוצא בהן או שאינה ב"י. ש"ך ס"ק י"ט. וכתב בשפ"ד דמ"מ חילוק יש בין כלי חדשה לכלי שאינה ב"י לענין המים דבמערה מקדירה חדשה או ירקות כנ"ל המים מותרין אבל במערה מקדירה של בשר או של חלב שאינו ב"י אפשר שהמים אסורים לשיטת הרב עיי"ש:

(עג) ואפי' שומן דבוק בהם הכל שרי. עבאה"ט מ"ש מהש"ך דאם שניהם אינם נקיים ושומן דבוק אסור דעירוי מבליע בהכלי ועי' במנח"י כלל נ"ז ס"ק כ"ב וכ"ג שכ' דבהפ"מ יש להקל ולסמוך על הרמ"א להתיר בזה עיין שם ועי' בדברי יוסף סימן תרמ"ה מה שכתב בביאור דברי הרמ"א בזה והעלה דבכלים דאפשר בהגעלה יש להחמיר כהש"ך אבל בכלים שא"א בהגעלה יש להתירן ע"י שהיי' מעל"ע ומ"מ בדיעבד אם בישלו בכלים אלו גם בתוך מעל"ע הסומך על הרמ"א להתיר התבשיל לא הפסיד עיי"ש באריכות ועי' בכנפי יונה מ"ש בענין זה וסיים דהרוצה לסמוך על הרמ"א ולהקל בזה במקום הפ"מ לא הפסיד עיי"ש ועי' בחוו"ד בביאורים ס"ק י"א וחידושים ס"ק י"ט שהכריע דאין לאסור אף כשהם אינם נקיים אלא דוקא בנוגעים זה בזה אבל אותן כלים שלא נגעו באיסור בודאי מותרין ע"כ אם הודח כלי של חלב בין כלים של בשר ע"י עירוי אין אסור רק הכלי הנוגע בכלי של חלב ואם אינו יודע איזה נגע הכל שרי עיי"ש ועי' בחמודי דניאל הלכ' בב"ח אות ו' שכ' דאם הי' כלי של בשר מלוכלך בחלב ועירה עליה מים רותחין אסור הכלי לכ"ע דלא שייך בזה טעם של האו"ה שכ' דמיד שנחו המים על הכלי הוי כלי שני ושוב אינו מבליע בכלי אחר דהא הכא החלב דבוק באותו כלי של בשר שבא עלי' הקוליח וא"צ להבליע בכלי אחר עיי"ש אמנם להלן בהלכ' תערובות הנכפל אות ל"ה כ' בפשיטות דהרמ"א כאן מיירי אפי' הי' לכלוך שומן בא' מן הכפות ועירה מים רותתין לתוכו לא נאסרו הכפות זה מזה ואע"פ שהכפות נוגעים זה בזה והרי הכף של חלב נוגע בשומן שהי' טוח בהכף של בשר אפ"ה מותר ומוכח כן מדברי הרמ"א דאי אפשר לומר דלא שרי אא"כ ידוע לו שבודאי לא נגע הכף של חלב בשומן דהא א"א לידע זה כיון דמיירי דשלא במתכוין נעשה הדבר כדרך סתם הדחה וגם אין הכלי התחתון שמדיחין בה הכפות נאסרה מה"ט אע"פ שהוא בודאי של בשר או של חלב ובהכפות הי' דבוק טוח מהפיכו ונגע בהכלי עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"א סק"ל ובפיה"ק ס"ק ל"ה מ"ש בענין זה והעלה לדינא דאף אם נגעו הכלים של בשר ושל חלב זה בזה מ"מ אם אין העירוי עצמו נוגע להכלים רק שהקילוח נופל על המחבת וממנו בא הרותחין אל הכלים יש להתיר במקום הפ"מ דלאחר שבאו הרותחין להכלים נעשו המים כ"ש עיי"ש:

ועיין בס' יד יוסף על בבא מציעא דף מ' ע"ב (בד"ה א"נ) שכ' וז"ל והנה בא לפני דינו של הרמ"א הנ"ל שהי' שיורי המאכל דבוקים בכלים רק שהי' כלי חרס ישנים ששבעו מלבלוע ואמרתי כיון שגם הש"ך מודה דאין כת בעירוי להפליט מן הכלי ולהבליע להכלי לכן בנ"ד שהכ"ח שבעו מלבלוע ואינו יכול לבא לידי בלוע אם לא ע"י שיפליט מן הכלי מה שבלע מכבר ואח"ז יבליע לכלי הפלוטה דהשתא וכל כך אין כח בעירוי להפליט מן הכלי ולהבליע להכלי עכ"ל וע' בפת"ש לעיל סי' ס"ט ס"ק ל"ח שהביא כעין סברה זו מהפרמ"ג שכתב בשם ח"א ודחה זה ע"פ דברי החו"י סי' ק"א דמה דאמרינן דכ"ח ישנים כבר שבע מלבלוע היינו שאינו בולע גוף הדבר אבל הטעם מהדבר שבתוכו בולע עיי"ש וכ"כ בכו"פ ובחוו"ד לעיל סי' צ"ג עיי"ש וממילא ליתא לדברי היד יוסף הנזכר ואין לסמוך בזה להקל בכ"ח ישנים יותר מבחדשים. שוב ראיתי בשו"ת יד יוסף סי' ס"ז שנשאל בענין זה והביא ג"כ דברי היד יוסף על ב"מ הנ"ל וסיים שהוא נוהג להחמיר בזה עפ"ד החו"י והכו"פ והחוו"ד הנזכר עיי"ש (ועי' בדברינו לעיל סימן ס"ט ס"ק שי"ט ולהלן סימן ק"ה ס"ק רי"ב) מ"ש עוד מזה:

ועיין עוד בחמודי דניאל הלכ' בב"ח סוף אות כ"א שכתב דאע"פ שהאחרונים חלקו על הרמ"א ודעתם להחמיר בזה מ"מ אם הי' ספק אם הי' רותחין או לאו מותר דהוי כעין ס"ס שמא לא הי' רותחין ושמא קיי"ל כהרמ"א עיי"ש (עד) שרי. עי' בחמודי דניאל הלכ' כלי ראשון סוף אות ח' שכ' דאם בשלו ירקות בקדירה של בשר שאינה ב"י ונזחל על הכירה עד שבא הקילוח לקדירה חדשה אפי' נשפך להדיא על הקדירה מותר לקבוע הקדירה לבשל בה חלב כיון דהוי ג' נ"ט ואם נשפך מקדירה של בשר ב"י ונזחל על כירה צוננת לקדירה חדשה אפשר שיש להקל ולהתיר לקבוע הקדירה בשל חלב עיי"ש אמנם לפמ"ש הש"ך לעיל סי' צ"ד ס"ק ט"ו דבקדירה חדשה אפי' בג' נ"ט אין להקל לקבוע תשמיש לקדירה זו להיפך דכיון דצריך לקבוע תשמיש א' לקדירה זו יש לקבוע לה תשמיש הראשון אפי' שהי' של ג' נ"ט ה"נ פשוט לפענ"ד דגם בנ"ד יש להחמיר שלא לקבוע תשמיש לקדירה זו להיפך מהבלוע שנבלע בה ע"י הזחילה וה"פ:

(עה) דאין עירוי בכלי ראשון. עי' בחמודי דניאל הלכ' תערובות הנכפל אות ל"ה שעמד על המחקר באם הי' עומד קדירה צוננת על השלחן ותחתי' הי' חלב (בציר"י) מנוטף צונן על השלחן ועירו תבשיל רותח לקדירה וניתך כל החלב שתחת הקדירה אם נאסר הקדירה וגם אם נאסר גם התבשיל שבתוך הקדירה אם אין בו ס' נגד החלב והביא ראיות דאין כח בעירוי שמערה לתוך הקדירה בפנים להבליע החלב שמבחוץ כיון שאינו בתוך הכ"ק מן העירוי דאע"פ שאנו רואין שהחלב שתחת הקדירה נמס אין ראי' ששלט כח החמימות כ"כ גם מבחוץ כיון דבמעט חמימות הוא ניתוך כמש"ל סי' צ"ב מהתה"ד גבי טפה מנר של חלב דברתיחה מועטת החלב נמחה עיי"ש:

(עו) יבלעו זה מזה עבאה"ט מ"ש שהש"ך חולק ועי' בחמודי דניאל הלכ' תערובות הא' אות י"ד שכתב דאפי' לדעת הט"ז והש"ך שחולקים על הרמ"א ואוסרים בזה מ"מ אם יש במים שמערה עליהם ששים נגד הטוח שדבוק בא' או בשניהם מותר וכ' דאע"פ שבתחלת העירוי ליכא ששים ולכאורה איכא למימר שמבליע תיכף מזה לזה לא אמרינן הכי אלא כיון שמערה בלי הפסק הוי כאלו מערה כל המים בבת אחת עיי"ש:

(עז) זה מזה. עבאה"ט מ"ש מהש"ך דאם שניהם נקיים יש להתיר ועי' במנח"י כלל נ"ט אות כ"ב ופר"ח ס"ק י"ז שהשיג על הש"ך וכתב להחמיר גם כששניהם נקיים ע"ש ועשפ"ד שם שכתב דבהפ"מ יש להקל ואם הוא כלי שאפשר בהגעלה יגעילנה עיי"ש וע' בחכמת אדם כלל מ"ח סעי' י"ב שכ' דלעולם יש להורות בזה שימתין מלהשתמש בכלים אלו עד לאחר מעל"ע כדי שלא יהי' בזה חשש איסור דאורייתא עיי"ש:

ועיין עוד בשפ"ד שם שכתב דכל זה הוא אם אין במי הדחה ס' נגד קליפת כלי אחד אבל אם יש במי הדחה ס' נגד קליפת כלי א' מהני וא"צ ס' נגד קליפת שניהם ומסתמא אמרינן דיש במי הדחה ס' נגד קליפת הא' אבל נגד כל הכלי א"צ שיהי' ס' דהא עירוי אינו אוסר יותר מכ"ק עיי"ש ועי' בס' ישועות חיים ס"ק י"א שכתב דפשוט הוא דהפרמ"ג כתב זאת רק בנקיים אבל באינם נקיים בודאי צריך שיהי' במי ההדח' ס' נגד הליכלוך של ב' הכלים עיי"ש וה"פ. ומ"ש הבאה"ט מהש"ך דאם א' נקי והב' אינו נקי דיש לאסור האינו נקי שלא בהפ"מ עי' בחידושי הגרעק"א ז"ל מ"ש בזה וכתב שיש לעיין אם יש להתיר האינו נקי (היינו אפי' בהפ"מ) דאף דעירוי אינו מבשל להפליט ולהבליע מכלי לכלי מ"מ הא מתחלת העירוי נאסר הלכלוך שבכלי חלב כדי קליפה יען בלע מהכלי נקי דעירו מפליט לאוכל ואח"כ כשמערה עוד מבליע הלכלוך נבילה לכלי ואסרה עי"ש:

(עח) ואם נמצא קערה חולבת וכו' עי' בחמודי