דרכי תשובה - ד קיח

דנצלו שרי, שפ"ד ריש ס"ק י"ח:

(ס) או בבלי שני. עבאה"ט מ"ש דבכלי שני אינו אוסר אפי' היס"ב ועי' במנח"י כלל נ"ז ס"ק כ"א שכ' דאף שכ' דכל כלי שיש לה תקנה בהגעלה אף שלא נשתמש בו איסור רק ע"י כלי שני יש להגעילה לכתחלה עכ"פ בכלי שני כפי תשמישן ולא שרי בלא הגעלה רק בדיעבד (והובא בדברינו לעיל סי' צ"ד ס"ק נ"ט ולהלן סי' ק"ה ס"ק ס') מ"מ בזה א"צ להחמיר להגעיל כלל דלענין להבליע מכלי לכלי אפי' לכתחלה אינו אוסר עיי"ש:

(סא) בבלי שני. עמ"ז ס"ק י"ב וחוו"ד שכ' דאפי' לפמ"ש הט"ז להלן סי' ק"ה סק"ד לאסור בכ"ש שהיס"ב באין הפ"מ מ"מ כאן שרי אף באין הפ"מ וסיים במ"ז שם דכ"ז בהודחו במים כיון שצריך להפליט ולהבליע וכאמור אבל בחלב צלול אסור גם כאן באין הפ"מ עיי"ש ועי' בחמודי דניאל הלכ' בב"ח אות כ"א שכ' דאם נתנו שומן בכלי שני שהי' בה מים שהיס"ב כיון שהשומן נתמחה בתוך המים הוי כרוטב של בשר ויש להחמיר דהמים נחשבים האלו הם גופם רוטב של בשר ונבלע אף בכ"ש להמהרש"ל עיי"ש ועי' בדברינו לעיל סי' צ"ב (ס"ק ס"ד) מ"ש בזה לדינא וע"ל סי' צ"ד (ס"ק י"א) מ"ש עוד מזה:

(סב) הכל שרי. עט"ז ס"ק י"ב שכ' מהאו"ה דע"י עיריות הרבה בלע בכולו ועי' במ"ז ובחוו"ד שם שהניחו דין זה בצ"ע דכיון דעירוי אינו יכול להרתיח יותר מכדי קליפה א"כ איך אפשר להעירוי הב' והג' להבליע יותר מכ"ק בהצונן כיון דלהלן מהכ"ק צונן הוא ומה לי שהוא עירוי א' או הרבה עיריות וסיימו דמ"מ זה ברור הוא אף לפי דינו של האו"ה נראה דבעינן שיהא בתוך המעל"ע עיריות הרבה דהבלוע שנבלע מהעירוי דקודם מעל"ע נטל"פ הוא עיי"ש ובשפ"ד לעיל סי' ס"ח ס"ק נ"ה (והבאתי דבריו שם ס"ק נ"ה) ובהנהגות הנשאל באו"ה מהפרמ"ג סדר ב' אות ע' ועי' בס' דברי יוסף סי' תרמ"ד מ"ש בזה באריכות ובמ"ש בזה לדינא עיי"ש ועי' בשו"ת טוטו"ד תליתאי סי' קפ"ז שמתמה ג"כ על דברי האו"ה בזה והניחו בצ"ע אמנם לעיל שם סי' קמ"ו כ' דלדעתו הפי' בדברי האו"ה הוא דלא כמ"ש הפרמ"ג דאוסר אם נשתמש בו הרבה עיריות תוך מעל"ע דבזה באמת מותר רק דהאו"ה מיירי שעירוי עליו פעם הב' בעוד שהי' חם מעירוי הא' דאז בולע בכולו כיון שעדיין דפנותי' חמין וא"כ אפי' בפעם א' אם נזחל עלי' הרבה חמין בענין שיש לעשות מהמים הרבה קילוחים בולע בכולו עיי"ש ועי' בחמודי דניאל הלכ' כ"ר אות ד' שכ' דבע"כ מיירי שהי' העיריות תכופות זה אחר זה דבא עירוי השני' בעוד הקערה חמה מעירוי הראשון אבל אם נצטננה מעירוי הראשון אין שום טעם וסברה לאסור ועיי"ש עוד שכ' דיהי' איך שיהי' דמ"מ אין להחמיר אלא בהי' עיראות הרבה וכאמור אבל במה שמערים עד שנעשה הקערה מלאה (אף שנשתהה בה החמין) לא אמרינן דזה גופה הוי כמו עיראות הרבה דזה אינו ולכ"ע אין להחמיר בזה עיי"ש באריכות ועי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק כ"ה ובפיה"ק ס"ק כ"ח מ"ש בזה והעלה דכיון שחזינן שהרמ"א השמיט דברי האו"ה הנזכר וכ' דוקא כשהי' ב"י מבליעת כ"ר ונראה שבכיון השמיטו וס"ל דדוקא כשהוא ב"י מבליעת כ"ר אבל ע"י עירוי אפי' הי' הרבה עיריות ביום א' א"צ ס' אלא כנגד קליפת הכלי ע"כ אין לחוש לזה כלל עיי"ש וצ"ע (ועי' בדברינו לעיל סי' ע"א ס"ק י"ז וסי' צ"ד ס"ק י"ח):

(סג) ואם עירה מכלי ראשון. עמ"ז ס"ק י"ג שכ' דהיינו בעירוי שלא נפסק הקילוח אבל אם נפסק הקילוח דלא הוי ניצוק פשיטא שאין מקום לחומרא זו אפי' הוא כלי הראוי להגעיל א"צ להגעילה עכ"ד וכ"כ בגליון מהרש"א דבניתז עלי' כיון דנפסק הקילוח בודאי יש להקל דבזה י"ל דגם הרמ"א מודה דמ"ש להחמיר בעירוי מכ"ר וכו' סתם עירוי הוא בלא נפסק הקילוח עכ"ד ועי' בס' עצי לבונה שכ' דאם עירו מים מכלי של בשר בעירוי שלא נפסק הקילוח על כלי אחד ומשם ניתז טיפות על כלי ב' של חלב קרה וכתב דהכלי הב' שרי ולא נאסר רק אותה הכלי שבא הקילוח עלי' ממש וכו' ואף שהפרמ"ג פסק לעיל סי' צ"ב דבכלי ראשון אף שהוסר מהאש כל זמן שלא נפסק הקילוח וגם נח על גבי כלי אחר ומשם ניתז נצוצות על כלי אחר וכו' אבל אם לא נפסק העמוד אע"פ שנח אסור מ"מ בזה יש להקל כיון דבאמת הוא נ"ט בר נ"ט ומה שאנו מחמירים בזה הוא רק חומרא בעלמא וכמ"ש הש"ך סק"ה ואינו אסור אלא דמטעם ניצוק אמרינן דהפליטות מתערבים וזה לא שייך בהכלי הב' שלא בא עלי' הקילוח להדיא רק שנתזו טיפות עלי' עיי"ש (ועי' בדברינו לעיל סי' צ"ב ס"ק ק"מ) ועי' בס' יד אלימלך סי' כ' דכל זה בהי' בהקדירה (שבא עליו הקילוח) רק מים רק שהי' ב"י מחלב וכאמור אבל בהי' בה כעת חלב ממש זה חמור טפי ויש להחמיר אפי' בעירוי שנפסק הקילוח וכמ"ש הפרמ"ג וכ' שם בעובדא שבישלו מים בקדירה של חלב ונשפכו שלא כדרך עירוי על קדירה שמבשלים בתוכה בשר והביא מתשו' השיב משה סי' ל"ה שמבואר מדבריו להדיא דכיון שהי' בהקדירה כעת בשר יש להחמיר ואפי' בנפסק הקילוח אסור הקדירה והבשר אמנם לדינא כ' שיש לפקפק על פסק זה והביא שה מכמה מקומות שמבואר שאין לאסור אפי' הי' בשר או חלב ממש בקדירה וסיים וז"ל אך מחמת שיצא מפיו הקדוש לאסור מצוה לשמוע דברי החכמים אך כל זה היא בבשר בהמה אבל אם שנתבשל בשר עוף בהקדירה אז אפי' בכלי חרס יש לצדד להקל אך בכלי מתכות אולי יש לצדד להקל אפי' בבשר בהמה ועיי"ש עוד בסי' שאח"ז שכ' עוד לחלק בדין זה דמ"מ אין להחמיר בזה אלא אם נתבשל המים בקדירה פעם ראשון לאחר שעירוי מתוכה החלב אבל אם כבר בישלו ירקות או מים בינתיים בקדירה זו לאחר שעירו החלב מתוכה וגם בפעם הראשון שבישלו בינתיים המאכל של ירקות או המים שהיתה מלאה וגם העלה רתיחה והקדירה הי' של מתכות אפשר יש להקל בזה אפי' בהי' בהקדירה בשר בהמה (ועי' בדברינו בס"ק שאח"ז מ"ש עוד משמו ע"פ סברא זו) וסיים בכל זה בצ"ע עיי"ש. איברא כי בס' תשובה מאהבה חלק ג' בגליון הש"ע בש"ך ס"ק י"ח כתב דאף שהש"ך מחמיר להלן סי' ק"ה סק"ד לאסור אפי' בעירוי שנפסק הקילוח כדי קליפה זה דוקא כשבא העירוי על המאכל אבל כשבא העירוי על הכלים הקשים גם הש"ך מודה שיש להקל בנפסק הקילוח וכמ"ש הש"ך כאן סק"כ עיי"ש ולפ"ז אין להחמיר בדין זה אפי' בהי' בשר בהמה בהקדירה וצ"ע:

(סד) עירה מכלי ראשון של בשר. עי' בס' יד אלימלך סי' כ"א שכ' ע"ד הרמ"א וז"ל הנה לולא דמסתפינא נראה לי לומר בכאן חילוק חדש דהיינו דוקא במאכל או במים שנתבשל פעם ראשון אחר הבשר או החלב אז אוסר הכלי התחתון אבל אם בישל פעם שנית מאכל או מים אחר הבשר או החלב והקדירה שעירו ממנה היא של מתכות וגם פעם הראשון שבישל המים אחר הבשר היתה מלאה וגם העלה רתיחה נראה לי דאפשר להתיר באם בישל אחר זה פעם שנית מים או ירקות ועירו אחר כך לכלי אז אפשר לומר דאין אוסר הכלי וכו' עד כאן לשונו (ועי' בדברינו לעיל סי' צ"ג ס"ק י"ט):

(סה) מכלי ראשון. עבאה"ט מ"ש מהט"ז ועי' בש"ך לעיל סק"ה (והביאו הבאה"ט שם סק"ו) שהשיג על גוף הדין של הרמ"א ופסק דאם עירו מכלי ראשון של בשר על כלי של חלב שרי דהוי דיעבד עיי"ש (ועי' מזה עוד בש"ך לעיל סי' צ"ד סק"ח) ועי' בשו"ת זקיני פני יהושע חלק ב' סי' כ"ד מה שהאריך ג"כ להשיג ע"ד הרמ"א בזה עיי"ש ועי' בחידושי הלכות שבסוף הס' עבודת ישראל (מהגאה"ק המגיד מקאזניץ זלה"ה) בסוגיא דנ"ט בר נ"ט אות ז' ח' ט' מ"ש בדברי הרמ"א בזה וסיים לכן נ"ל דהמקיל לא הפסיד עכ"ל ועי' בשפ"ד לעיל סק"ה שם שכ' ג"כ דבהפ"מ ולעת הצורך אין להחמיר עיי"ש ועי' בדבריו באו"ח בהנהגות הנשאל סדר ב' אות ל' ועי' בס' מנחת שי שם ובגנזי יוסף שם סק"ד מ"ש בזה אכן במ"ז ס"ק י"ג העתיק דברי המ"ב שהביא הש"ך להתיר לגמרי עיי"ש אמנם בחוו"ד בביאורים סק"י נותן פנים מסבירות לדעת הרמ"א לאסור בכ"מ בזה עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק כ"ח ובפיה"ק ס"ק ל"ח ועי' ביד אפרים מ"ש בזה והכריע דבכלי שאפשר להגעלה יגעילו אך בכ"ח חשוב כגון פארציליין דא"א