דרכי תשובה - ד קד

כחוש לשמן ומצריכין ס' היינו לחומרא שמא הוא שמן אבל באמת אמרינן שהוא כחוש ואינו נכנס במאכל אלא כדי נטילה ובמקום שאסור כדי נטילה לא מהני ס' וכ' דאפשר יש לצדד להקל משום דבשאר איסורים חנ"נ אינו אלא מדרבנן והש"ך כ' לעיל סי' צ"א דהיכא דאין הקליפה ניכר א"צ ס' נגדה ה"ה הכא כיון דאין הכדי נטילה ניכרת וסיים בצ"ע עיי"ש ועי' בס' בית יהודה (להה"ג מהר"י לאנדא ז"ל) להלן סי' צ"ה סעי' ב' מ"ש בענין זה (ועי' בדברינו להלן ס"ק צ"ח) ועי' בס' ישועות חיים שנדפס שם הגהות מהרב מראחוב (בעהמ"ח ס' יד אלימלך) שכ' דבע"כ מה שהחמירו הפרמ"ג והחוו"ד להצריך בתחיבת הכף בבב"ח גם בכחוש כדי נטילה הוא רק כשתחב הכף סמוך לכדי נטילה של הקדירה דאז שייך לומר דהטעמים פוגעים זה בזה כיון שטעם של הכף וטעם של הקדירה הם סמוכים זה לזה בתוך כדי נטילה אבל כשהתחיבה הוא רחוק מהכדי נטילה של דופן הקדירה אין סברה שיצטרך נטילה וסגי בששים לבד כי אז לא פוגעין הטעמים זה בזה כלל כיון דבכחוש אין הבליעה הולך יותר מכדי נטילה וא"כ הו"ל נ"ט בר נ"ט וא"ל דחיישינן שמא הי' שמן משום דאין א"ב בין כחוש לשמן דז"א דממ"נ אם נחזיק שהי' הבלוע שמן א"צ נטילה כלל רק ששים לבד וא"כ ממ"נ סגי בששים לבד וא"צ נטילה עיי"ש ועי' בספרו יד אלימלך סי' י"ח שהרחיב הדיבור בזה ומבאר דבריו עוד יותר באריכות והעתיק שם עוד תשו' מרב גדול א' שכ' לו בענין זה באריכות וכיוצא בזה כתב ג"כ ביד יהודה בפיה"א ס"ק כ"ג ובפיה"ק סק"ל לדינא אך כ' דמ"מ אפי' כשתחב הכף רחוק מהכ"נ של הקדירה כנ"ל אפ"ה אין לאכול הגרויפי"ן שסביב לנטילת הכף לא עם בשר ולא עם חלב וגם כתב שם דמ"מ אין סברה לחשוב לתבשיל דאורז ודוחן וגרויפי"ן לדבר גוש א' רק כשהגרויפי"ן הם דקים עד שנעשו כחתיכה א' ממש אבל אם לא נעשו מדובק זה בזה כדבר גוש א' רק שכל א' מובדל מחבירו אף שהם מתדבקים קצת ע"י הבישול זה בזה לא נחשב לחתיכה א' ממש ואינו בולע רק מה שהם סמוכים לכף ממש ולקדירה ממש אבל מה שהם רחוקים מהכף ומהקדירה אין לאסור עיי"ש:

ועיי"ש עוד בחוו"ד שכ' לענין הכלים (היינו הקדירה והכף) דאם הי' הבלוע (שבקדירה ושבכף) כחוש אינן נאסרין בשאר איסורין זה מזה דבשאר איסורין בקיאין אנו בין כחוש לשמן אבל כשהי' הבלוע שמן נאסרין זה מזה ובב"ח נאסרין זה מזה אפי' בבלוע כחוש עכ"ד והנה לא חילק בין אם נגע הכף בהקדירה או לאו אמנם יעוין במ"ז שם שכ' דאם לא נגע הכף בהקדירה וגם לא הכניס הכף לתוך הכדי נטילה מהקדירה אין להחמיר לענין הכלים כלל אכן אם נגע הכף בהקדירה או שעכ"פ הכניס הכף לתוך כדי נטילה מהקדירה יש לעיין דיש לומר דאף דקיי"ל דבשתי קדירות הנוגעות זב"ז אין אוסרין זה את זה דאין מפליטין מזה לזה בלא רוטב היינו בנוגעין זה בזה מבחוץ משא"כ בנוגעין זב"ז בפנים ע"י הבל הקדירה שפיר מפליט וסיים בצ"ע עיי"ש ועיין בס' יד אלימלך סי' כ"ח מה שהתפלא על החוו"ד במ"ש דבב"ח אפי' בכחוש נאסרו הכלים זה מזה דהא החווד"ד פסק בעצמו להלן סי' ק"ה בחידושים ס"ק י"א שדבר גוש אינו מפליט ומבליע כא' אפי' בבב"ח והלא הכלי הוא דבר גוש כמ"ש המ"ז לעיל סק"ז וסיים בצ"ע עיי"ש והנה לפמש"ל מהיד יהודה לכאורה נראה דאין להחמיר בכ"מ בזה לאסור הקדירה או הכף אלא אם הגרויפי"ן הם כגוש א' אבל אם הם נפרדים זמ"ז כמו שהוא מהדרך שהגרויפי"ן הם כמה פעמים כ"א בפ"ע אין לאסור לא הקדירה ולא הכף אלא אם נגע הכף בגוף הקדירה או שעכ"פ לא הי' מפסיק ביניהם רק גרוי"פ א' אבל ביותר מגרוי"פ א' אין הבלוע נכנס מחתיכה לחתיכה ונכנס לתוך הכף או לתוך הקדירה וכנזכר אמנם הלא הנה ביד יהודה בפיה"א ס"ק כ"ג התפלא מאד על גוף הדין שכתב לאסור הכלים דהיינו הכף והקדירה כנזכר והעלה דפשוט הדבר יותר מכביצה בכותחא דלא נאסר הכף והקדירה דהא ברור הדבר לכל מי שיודע בטוב או"ה דאין בלוע יוצא בלא רוטב בין מחתיכה ובין מכלי ואם הי' הבלוע שמן הרי ממ"נ ממילא דנתבטל הבלוע שבכף קודם בתוך הגרויפי"ן קודם שהגיע הכף לנגע בקדירה עיי"ש וכ"כ בס' שבילי דוד אות ו' ובשו"ת בית שלמה חיו"ד סי' קס"ז דאין לאסור הקדירה והכף בשום גווני אפי' אם נגע הכף בהקדירה דהא אפי' שני חתיכות שמונחים זה אצל זה בתוך שיעור נטילה אין הבלוע יוצא מזה לזה בלא רוטב וכלי לא עדיף מחתיכה וכו' עיי"ש אמנם יעוין בס' זכרון אברהם הנ"ל מ"ש בענין זה ורצה ג"כ מתחלה לצדד להקל בזה להתיר הכלים ובסוף דבריו חזר בו וכתב דאם נגע הכף בהקדירה עצמה נכונים דברי הפרמ"ג לאסור הכלים דאורז ודוחן בודאי יש בהם רטיבות קצת ואינם רטובים לגמרי ובכה"ג גם בשתי קדירות הנוגעים זב"ז מבחוץ שמורטבים קצת ואינם נגובים לגמרי בולעין זה מזה (עי' בדברינו לעיל סי' צ"ב ס"ק קפ"ד) וסיים בצ"ע עיי"ש ולפ"ז ממילא דאין לחלק בין אם הגרויפי"ן הם נפרדים זה מזה או שהם כגוש א' דאפי' אם הם נפרדים זה מזה כנזכר יש לאסור כדי נטילה כיון שהרטיבות שבהם מוליך הבלוע מא' לחבירו:

וכתב עוד במ"ז שם מיהו אם הוציא הגרויפי"ן מהקדירה בכף חולב כל פעם שמוציא נאסר מה שבכף דעדיין כלי ראשון עליו כיון שתחבו לכלי ראשון ויש בו עדיין מאכל ועיי"ש שגם ביש ששים נגד הכף לדעת הש"ך יש לצדד להחמיר דלא מהני כיון דבכל פעם נאסר כרי נטילה ולא החליט לדינא אך כתב דכל זה בבב"ח אבל אם לקחו גרויפי"ן בכף של איסור על יד על יד לאחדים ודאי נאסרו הגרויפי"ן בכל פעם שהם בכף אבל לדעת הט"ז דלא נאסר הכף דהא אין הבלוע יוצא מהגרויפי"ן בלא רוטב ולא נאסר הכף מהכדי נטילה אין להחמיר עיי"ש:

(סד) והקדירה אינה ב"י. דאלו הקדירה הוא ב"י הכל אסור הקדירה והמאכל והכף (כשאין ס' נגד הכף) כדלקמן סי' צ"ה סעי' ג' בהג"ה כיון שהקדירה בלעה מתחלה גוף הדבר בעין ולא בלעה ע"י הכף וכיוצא ש"ך ס"ק ט"ז וט"ז סי' צ"ה סק"ח. ועשפ"ד לעיל סק"ט שהביא מהאו"ה כלל ל"ה דין ו' דאם הכף והקדירה ב"י הכל אסור אף בהנאה אע"פ שמבשלין בה עתה רק ירקות והניחו בצ"ע דכיון דאין שם בקדירה בשר או חלב רק שאר דברים מדוע יאסר המאכל בהנאה דהא אינו מרויח כלל מהטעם בב"ח שמעורב בהירקות וכמ"ש האו"ה בעצמו לעיל כלל ל"א דין ו' עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק י"ג מ"ש ע"ד האו"ה והפרמ"ג בזה וע' בס' ישועות חיים ס"ק ט"ו שכ' דכיון שדעת המחבר להלן סי' צ"ה להתיר בזה לגמרי ע"כ יש לסמוך עליו עכ"פ (להורות כדעת האו"ה הראשונות שבכלל ל"א) להתיר עכ"פ בהנאה וכסברת הפרמ"ג כיון שאינו מרויח כלל מטעם בב"ח הבלוע בו עיי"ש. (סה) שיש במאכל ששים. עבאה"ט מ"ש מהט"ז דאפי' שניהם ב"י אם יש ששים הכל מותר ועמ"ז סק"ז שכ' דמשמע דאף הכף שרי וזה דלא כדעת הש"ך דלדעת הש"ך לא שרי רק הקדירה והמאכל אבל הכף אסור עי"ש ובשפ"ד סק"ח וכ"כ בבינת אדם שער או"ה סי' ס"ד דלדעת הש"ך אסור הכף וסיים שכן יש לנהוג עיי"ש וכ"כ בחוו"ד בביאורים סק"י ובחידושים שם לדינא דאם הקדירה הוא ב"י אף שהכף אינו ב"י ויש ס' אפ"ה נאסר הכף לפי המנהג ומכ"ש אם הכף אינו ב"י עיי"ש אמנם יעוין ביד יהודה בפיה"א ס"ק כ"ד מ"ש בזה והעלה דהעיקר לדינא כדעת הרמ"א דאף בשניהם ב"י אם יש ס' גם הכף שרי וכתב דבע"כ גם הש"ך ס"ל כן לדינא באמת עיי"ש וע' בהגהות יד אברהם שסיים בזה בצ"ע עיי"ש ועי' בחמודי דניאל הלכ' תערובות הב' אות ד' מה שהאריך בענין זה ועיי"ש במ"ש בזה לדינא:

וכתב עוד במ"ז שם ודע דאם תחבו כף חולב ב"י לקדירה ירקות והי' וכדומה והי' ס' נגד הכף והקדירה אינה ב"י דודאי הכל שרי הכף כיון שבלע מאינה ב"י והקדירה כיון שיש ס' נגד הכף והמאכל יש להתיר לאכול בכל מין שירצה במין הקדירה דהא הי' ס' נגד הכף ובמין הכף ג"כ דהא הקדירה אינה ב"י עיין שם:

ומ"ש הבאה"ט מהע"ז הטעם דלא חיישינן הכא שמא נגע הכף בגוף הקדירה עמ"ז שם שכ' דלדעת הש"ך בע"כ צ"ל דמיירי כאן שידוע ודאי שנזהר