דרכי תשובה - ד קג

ליכא שום איסור ומותר אפי' לכתחלה דיש כמה וכמה נ"ט ולא פגעו זה בזה עיי"ש אמנם יעוין בחמודי דניאל הלכ' בב"ח אות כ"ה ואות מ"ב שכתב דאפי' שניהם אינם ב"י אם אין ס' נגד הכף אין לאכלו לא עם בשר ולא עם חלב דהוי לכתחלה עיי"ש (ועי' בדברינו להלן ס"ק ס"ב):

(נז) ומ"מ בדיעבד אינה אוסרת. עבאה"ט מ"ש דאם חזר ותחבה במין שהי' בלועה ממנה תחלה בתוך מעל"ע מתחיבה אוסרת ועי' במ"ז סוף סק"ה שסיים דזה פשוט דבתחבוהו לבשר אם ידוע כמה חלב הי' א"צ לשער כ"א נגד החלב עיי"ש:

(נח) בדיעבד אינה אוסרת. עבאה"ט מה שסיים מהש"ך וכ"ש אם חזר ותחבוה בשאר דברים כגון מים וירקות דמותר בדיעבד ועי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק י"ח מ"ש בביאור דין זה (כי לא נתבאר בש"ך באיזה קדירה הי' המים והירקות) וכתב דאם הי' הקדירה ב"י מבשר או חלב פשיטא שדינו כמו אם תחבה לבשר וחלב עצמו אך אם אין הקדירה ב"י צ"ע דלכאורה לפי המנהג שנתבאר לקמן דנוהגין לאסור הכלי שאינו ב"י אם תחבוהו לבשר ובתוך מעל"ע תחבוהו למים וירקות שהם בכלי שאינו ב"י מחלב יש לאסור הקדירה אמנם לדינא י"ל דאין להחמיר די"ל דדוקא בדין דכף דלהלן הוא דנוהגין לאסור הכלי שאינו ב"י דהכף הוא של בשר לבד משא"כ כאן דהכף הוא כמין הקדירה ג"כ אך שאינו ב"י ממין זה ובכה"ג י"ל דאין לאסור הקדירה דלא נחשב הכף עכ"פ כמין השני כיון שהוא העיקר ג"כ של חלב לא שייך כאן הגזירה כ"כ שיאמרו דכף ב"י אינו אוסר בו וגם בלא"ה הכף אסור הוא אין אוסרין עוד הקדירה ג"כ מחמת המנהג וכיון דכל המנהג בזה הוא רק מחומרא בעלמא יש להקל עכ"פ בכה"ג עיי"ש:

(נט) אינה אוסרת. עי' בהנהגת הנשאל באו"ה סדר ב' אות ט"ו שמעורר דלפי דעת המנח"י כלל ל"ג סק"ג דבכלי שיש תקנה בהגעלה אף אם בלע בכלי שני הוי כלכתחלה וצריך הגעלה (והבאתי דבריו להלן סי' ק"ה ס"ק ס') לפ"ז נראה דה"ה בתחב כף ב"י לקדירה שאינו ב"י אם הוא כף מתכות או עץ צריך להגעיל דנטל"פ לכתחלה אסור ורק בכף של קרן אין להחמיר דהוי כדיעבד כי יתקלקל ע"י ההגעלה אבל בשאר כלים שיכולין להגעיל צריך לכתחלה להגעיל וסיים וכמדומה שאין העולם נוהגין כן ועיי"ש במנחת שי במ"ש בזה אמנם יעוין בגנזי יוסף שם סק"י שהרבה להשיב ע"ד הפרמ"ג בזה והעלה בראיות דהיכא דקבלה הכלי טעם פגום אין לנו לאסרה אפי' לכתחלה ולא דמי לההוא דהמנח"י דשם קבלה הכלי תחלה טעם איסור משובח רק שהי' בכלי שני ולכן צריך הגעלה לכתחלה משא"כ בזה עיי"ש ועי' בדברינו להלן סי' צ"ב (ס"ק ס'):

סעיף ה (ס) ובשום אחד מהפעמים לא הי' במים ס'. דוקא בעינן שיהי' בכל פעם ס' נגד הכף אבל בהי' בין שני הפעמים ס' לא סגי. גליון מהרש"א וה"פ:

(סא) לא הי' במים ס'. עי' במנחת כהן בחלק א' מס' התערובות פרק י"ב מ"ש בענין זה ובמ"ש בזה לדינא:

(סב) אסור להשתמש בקדירה לא בשר ולא חלב. עבאה"ט מ"ש מהש"ך שהניח להמחבר והרמ"א בצ"ע מאחר דאיכא ג' נ"ט וכו' ועי' בט"ז בדף האחרון שהשיג על הש"ך ומתרץ דעת המחבר אמנם הנקה"כ בקו"א חזר להשיג עליו ומדחה דברי הט"ז עיי"ש ועי' במנח"י כלל פ"ה ס"ק כ"ה שכ' דבחנם השיג הש"ך על המחבר ורמ"א בדין זה דתחבו שתי כפות דבאמת מדינא שריא רק מצד המנהג יש לאשור והעיד שכן המנהג כעת להחמיר בב' כפות כדעת המחבר עיי"ש ועיין שפ"ד ס"ק כ"א שכ' שכן ראוי לחוש להחמיר מצד המנהג לדידן אך כתב דמשמע דעת הש"ך דאף לפי המנהג שאנו אוסרין בבישול אותו שאינו ב"י מ"מ בב' כפות אף מנהגא ליכא וראוי להקל יותר מאלו שמשו בה פעם א' בעין עיי"ש ועי' בכנפי יונה מה שהאריך בזה ועי' באורח מישור סק"ב מה שהרחיב הדבור לדחות דברי הש"ך בזה ולהצדיק דברי המחבר והרמ"א עיי"ש ועי' בבית מאיר שמתרץ דברי הש"ך ועי' בביאור הגר"א ס"ק ט"ז ובחוו"ד שפסקו לדינא כן כהש"ך דאפי' לדידן מותר כיון דאיכא ג' נ"ט להיתר ליקבע בו תשמיש של תחיבת הכף האחרון עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"א סק"כ מה שהאריך לדחות דברי האורח מישור והעלה ג"כ שם ובפיה"ק ס"ק כ"ה דהעיקר כהש"ך אך לכתחלה נכון להחמיר מאחר שיצא מפי המחבר וגם הרמ"א לא הגיה על זה ע"כ אין להקל לו יהי' אלא דברים המותרין אשר נהגו בו איסור אך אם יש לו צורך גדול בזה הסומך על הש"ך לא הפסיד ואם הקדירה אינו ב"י מתחיבת כף החלב גם המחבר מודה עיי"ש ועי' בחוו"ד שם שסיים דכל זה בקדירה חדשה ותחב בה ב' כפות א' של בשר וא' של חלב וכאמור אבל בקדירה שבלוע מבשר בעין ותחב בו כף וא' אינו ב"י מבואר בהג"ה איך המנהג לדידן עיי"ש:

(סג) קדירה שבשלו בה ירקות וכו'. כתב במ"ז סק"ז שאלה מיני הריפות שקורין טטרק"י או גרויפי"ן ואורז ודוחן שדרכן לבשל בקדירה עם מים ואח"כ שופכין המים לחוץ ונשארו בקדירה בלי מים כלל או שהמים נצטמקו בתוך הגרויפי"ן ונעשה גוש ואין שם לחלוחית מים איך יש לנהוג בתחיבת הכף בתוכן גם אם יש חילוק בין נ"ט בר נ"ט לגבייהו. תשובה הנה אם תחבו כף בשר ב"י לקדירה חולבות ב"י ולא הי' בקדירה ס' נגד הכף הדין מבואר לקמן וכו' והכי קיי"ל דהקדירה והכף והתבשיל אסורים דהטעמים פוגעין זה בזה וכו' ונאסרו כל הגרויפי"ן דאף דחם בחם בלא רוטב אינו אוסר רק כדי נטילה מ"מ אין אנו בקיאין בין כחוש לשמן וכו' ואם יש בקדירה ס' נגד הכף הכלי שרי רק שהגרויפי"ן נאסרו כדי נטילה עכ"פ כדין חם בחם בלא רוטב ואף שיש ס' צריך נטילה ואם לא נודע מקומו מותר אף שאין ס' נגד הנטילה דיבש ביבש חד בתרי בטל עיי"ש ועי' בס' זכרון אברהם (מהגאון מו"ה אבלי הכהן ז"ל) מ"ש בדברי הפרמ"ג בזה וכתב דמ"ש הפרמ"ג בזה דביש ששים הכל שרי יש כמה פרטים בזה דאם נזכר בעוד שלא הוציא הכף אזי לא יוציאנה עד שיצטנן דאז יש להתיר גם הכף משום דקיי"ל דבעודה בקדירה הוא מחובר למה שבקדירה אך אם הוציא הכף קודם שנצטנן אז אין להתיר הכף אא"כ הי' הכף של בשר והקדירה של חלב ולא נגע הכף בקדירה אבל אם הי' הקדירה של בשר שבישל בה בשר שמן בתוך מעל"ע אז יש לאסור הכף דטעם הבשר הבלועה בקדירה יכול לצאת מן המאכל לכף ואוסר הכף עיי"ש:

וגם במ"ש הפרמ"ג דאף שיש ס' צריך נטילה ונאסרו הגרויפי"ן כדי נטילה עכ"פ כדין חם בחם בלא רוטב כתב בזכרון אברהם שם שבחנם החמיר הפרמ"ג בזה והעלה דאם תחב הכף בתוך הגרויפי"ן רחוק מהקדירה כשיעור נטילה אין סברה שיצטרך נטילה מהגרויפי"ן אכן אם תחב בקרוב לקדירה בתוך כדי נטילה להקדירה בזה צ"ע אם יש להקל עיי"ש אמנם יעוין בחוו"ד בחידושים ס"ק כ"ו שפסק לדינא כמ"ש הפרמ"ג דאם תחב כף בקדירה של גרויפי"ן או של דוחן במקום דליכא רוטב בעינן ששים וגם נטילה ואפי' בכלי שני כל זמן שהיס"ב ושניהם ב"י עיי"ש ועי' בס' יד יוסף על היו"ד (מהגאון מו"ה יוזפא ז"ל מזאלקווא) בט"ז ס"ק י"ד שהניח בצ"ע אם מועיל ס' בדוחן נגד הכף דהא כשתחב הכף בהדוחן מסתמא ניעור בו כל הקדירה ונעשה הדוחן נבילה בכמה מקומות כדי נטילה וא"כ מסתמא אין בדוחן ס' נגד כל הנטילות ואף לדידן דאין אנו בקיאין בין