דרכי תשובה - ד י

עיי"ש ועי' בס' ערוך השלחן (להרב מהרי"מ מנאוואהרדק) סעי' ט' שהתפלא על הפרמ"ג בזה דמנ"ל לחדש דבר נגד אבות העולם ובודאי דכל בב"ת דרבנן מותר גם בבישול כמו שמותר בהנאה עיי"ש ועי' בדברינו להלן ס"ק נ"ב):

(כה) בהנאה. עבאה"ט ועי' בדברי זקני הלבוש שכ' ג"כ דבשר עוף בחלב מותר בהנאה אך להלן סעי' י' כתב דבב"ח שהוא מדרבנן כגון שלא נאסר ע"י בישול אלא ע"י מליחה או כבישה בצונן יש להסתפק בי' אם אסרוהו ג"כ בהנאה אם לאו והמתירין אין מוחין בידו והמחמיר תע"ב עכ"ד ועי' בחגורת שמואל סק"ב שהתפלא עליו דמ"ש בשר עוף בחלב דפשיטא לי' דמותר בהנאה לגמרי וע"י מליחה וכבישה שנסתפק וכ' דהמחמיר תע"ב וסיים בצ"ע עיי"ש ועשפ"ד סק"ב שהבין מדברי זקני הלבוש במ"ש והמחמיר תע"ב שזה קאי גם על בשר עוף בחלב והיינו דהמחמיר לאסור גם בשר עוף בחלב בהנאה תע"ב עיי"ש ועי' בס' בית אל חלק א' חדר ל"ט שנסתפק אם נתנו בשר רותח בקדירה של חלב צונן דאין אסור הבשר רק כ"ק משום דאדמיקר לי בלע כדלקמן סי' צ"א אם גם בזה ס"ל להלבוש שאסור בהנאה וכ' דבזה גם הלבוש מודה דמותר בהנאה דב' חומרא לא מחמרינן בא סיר בב"ח דרבנן עיי"ש באורך:

ומ"ש הבאה"ט מהרדב"ז בענין הסוקא"ר וצוה לעיין בפר"ח ר"ל כי הנה בשו"ת הרדב"ז חלק ג' סי' תר"ו נשאל על מה שנהגו לתת חלב בתוך הסיקא"ר בשעת בישול ואומרים האומנים שנותנים תרי למאה אם מותר הסיקא"ר עם בשר והשיב דאין כאן בית מיחוש שהרי נותנין עם הסוקא"ר כפלים מים א"כ נתבטל החלב בהסוקא"ר עם מים עיי"ש והפר"ח סק"ז הביאו וכ' דבע"כ מיירו שבשלו הצוקע"ר בתחלה בקדירה חדשה אבל אם בשלו בתחלה בקדירה של בשר ב"י ונתנו בו חלב בודאי נאסר הצוקע"ר ואף שנתמעט החלב אח"כ ע"י האור אפ"ה אינו חוזר להתירו לאחר שכבר נאסר עיי"ש והביאו בשפ"ד להלן ריש סי' צ"ז וכ' שיש לעיין אף אם בשלו בקדירה חדשה רק שנתנו בו חלב של עכו"ם אם יש להחמיר היכא דלא הי' בהצוקע"ר ס' נגד החלב עיי"ש ועי' בשו"ת קול אלי' חלק א' ביו"ד סי' ל"ה ועי' בדעת קדושים לעיל סי' ס"ו סק"ב ועי' בשער המצות (כתבי הרח"ו ז"ל) פ' משפטים שכתב שראה מחמירים שלא לאכול הצוקע"ר הנעשה מקנים מתוקים עם בשר לפי שהאומנים מתקנים אותו ע"י שמערבים בו חלב עזים כנודע וכ' ואני ראיתי למורי ז"ל (האר"י ז"ל) שאכל אותו עם בשר ביחד עכ"ל ועי' במחזיק ברכה אות ט' מה שהאריך בדבריהם בזה וסיים דלדינא א"צ לכל זה כיון שנודע שמטילין מים הרבה לתוך היורה עד שמתבטל החלב ע"כ אין להחמיר כלל עיי"ש ועי' ביד אפרים מ"ש בזה וע' בשו"ת חקרי לב חלק א' מיו"ד סי' מ"ז מ"ש בדברי המחזיק ברכה בזה וע' בדברינו להלן סי' צ"ז (ס"ק א') מ"ש בכעין זה מהצמח צדק בענין החלב שמשימין לתוך היין לצחצחו ועי' בישועות יעקב להלן סוף סי' ק"ה שנשאל בכעין זה מהגאון מליסא ז"ל בדבר הצוקע"ר הנעשה ברעפארנאר"י שבעת הרתיחה מערבין בתוך הצוקע"ר דם הרבה והשיב כיון שאין הדם רק ללבן הצוקע"ר אין לחוש עיי"ש:

סעיף ב (כו) שור שה. עי' בהגהות מראה כהן שכ' דנראה שכוי שהוא ספק חי' ספק בהמה וכלאים הבא מבהמה וחי' אסור לבשלן בחלב בהמה או בשר בהמה בחלבן דהו"ל ספיקא דאורייתא ואסור בהנאה דספק בהמה הוא ומ"מ לדעת קצת פוסקים דס"ל דאם בישל חלב (בציר"י) בחלב (בקמ"ץ) מותר בהנאה משום דאין איסור חל על איסור ועפת"ש סק"ו ובדברינו להלן ס"ק ל' מ"ש בזה) גם בחלב (בציר"י) של כוי שבשלו בחלב (בקמ"ץ) בהמה שרי בהנאה ממ"נ אם חי' הוא וחלב (בצר"י) של חי' שרי הוא מותר לבשלו בחלב (בקמ"ץ) ואם בהמה הוא אין איסור חל על איסור ופשוט הוא עכ"ד:

(כז) ולא שנא בחלב אחרת. ולא שנא בחלב של עצמה ול"ש אם מבשל בחלב גדי שלא הניקה שיש לה חלב דכשהיא קרובה לימי לידתה יש לה חלב בכל זה אסור מדאורייתא ולוקין מה"ת. פר"ח סק"ד:

(כח) בחלב אחרת. ר"ל אפי' בשר שה בחלב פרה. פרי תואר סק"ו:

סעיף ג' (כט) אינו נוהג אלא בבשר בהמה. עי' בס' התורה והמצוה על החומש פ' וירא שכ' דמש"ה האכיל אברהם למלאכים בב"ח משום דברא את הבקר ע"י ס' יצירה כמו מעשה דר"ח ור' אושעיא בסנהדרין (דף ס"ה) והיינו דכתיב ובן הבקר אשר עשה ובשר שנברא ע"י ס' יצירה מותר לבשלו בחלב ואין לו דין בשר כלל עיי"ש ועיין בחידושי חשק שלמה שנדפס ביו"ד סוף הלכ' עכו"ם שהביאו וכ' דה"ה החלב שנחלב מבהמה שנבראת ע"י ס' יצירה אין לה דין חלב ומותר לבשל עם בשר עיי"ש:

(כט) בבשר. עפת"ש מה שכתב לענין כבד שטגנו בחמאה ועיין במחזיק ברכה אות י"ח שפסק גם כן דאסור מדאורייתא ואסור בהנאה עיי"ש ועי' בכו"פ לעיל סי' ע"ג סק"ב שהביא מהירושלמי שנסתפקו בבשר כבד בחלב מאי ולא איפשטא וכ' דהוי ספיקא דאורייתא עיי"ש ועי' בחוו"ד שם בביאורים בסוף הסי' וביד יהודה בהלכ' מליחה שם בפיה"א סק"ג מ"ש ע"ד הירושלמי בזה ועי' מזה בדברי שאול ויוסף דעת בסי' ע"ג שם (בד"ה והנה) מ"ש בדין זה ועי' בסידור הגאון יעב"ץ ז"ל במגדל עוז ה' בב"ח סי' ט"ז שכ' דבכבד של עוף יש להקל דסגי ברובא ולא בעינן ס' עיי"ש:

(ל) בהמה טהורה. עי' בחידושי חשק שלמה שנדפס ביו"ד להלן סוף הלכ' עכו"ם שעמד על המחקר בבשר בהמה מפסולי המוקדשין לאחר פדיונן או בכור ב"מ בזה"ז דאתקשי לצבי ואיל אי מותר לבשל בחלב וגם אם מותר בהנאה יעי"ש במ"ש בזה (ל) או בישר טמאה. עפת"ש מ"ש מהדגמ"ר ומהפרמ"ג בדין חלב (בציר"י) בחלב (בקמץ) ועי' בשו"ת שבות יעקב חלק א' סי' ס' ובשו"ת טוטו"ד תליתאי סי' קפ"ט ובשו"ת אמרי אש חיו"ד סי' ל"ב ובשו"ת בית יצחק (מהגאון מלבוב ני') חלק א' מיו"ד סי' קי"ט מ"ש בענין זה ועי' בישועות יעקב בפיה"א סק"ד שנשאל בא' שיש לו מחלת שלשול דם ואמרו הרופאים שיש לו תקנה שיבשלו לו חלב (בציר"י) שור עם חלב (בקמ"ץ) וימשחו אותו וגם יניחו אותו על בית הרעי שלו וזה יהי' קצת תועלת למחלתו ועי"ש במ"ש בענין זה ובמה שמצדד בזה לדינא ועי' בס' ערוגת הבושם בסוף הפתיחה מ"ש בזה באורך ובמ"ש בזה לדינא ועי' בס' בן אברהם סי' כ"ה ובס' שאילתות אבוה כלל י"א תשו' ב' מ"ש בזה באריכות ועי' ביד יהודה בפיה"ק סק"ז שכ' דהעיקר לדינא כהפרמ"ג להחמיר עיי"ש:

ועיין בהגהות הפרמ"ג להגאון מהרש"ק ז"ל בסוף הפתיחה שכ' שהוא התיר לבשל לכתחלה בורית שקורין זיי"ף בחלב (בקמ"ץ) אף שיש בהבורית חלב (בציר"י) ודעת הרמב"ם דלוקין על חלב (בציר"י) עם חלב (בקמ"ץ) מ"מ כיון דהבורית נפגם כבר לגמרי מותר עיי"ש ועי' בשו"ת מהר"מ שי"ק חיו"ד סי' ק"ז בדבר הרטי' שנעשה מחלבן (בציר"י) וחמאה ושמן זית ושעוה וחלמון ביצה וצריף הנקרא אלוי"ן ועשב יבש כתוש ומטגנין זה עם זה בתר שנתערב וטרפם יחד ונשאל אם רשאים לעשות רסי' זו לחולה שאין בו סכנה והסכים לדברי השואל שיש לאסור משום בישול חלב (בציר"י) בחלב (בקמ"ץ) דקיי"ל דלוקין על בישולו ונהי דזה נקרא טיגון