דרכי תשובה - ג צט

בשאר דברים חריפים דינו כמלח בכשא"מ ועיי"ש עוד ביד אפרים שנראה מדבריו שגם הוא לא הקיל אלא אם הבשר כבר הודח הדחה ראשונה במים אחרים אח"כ שרויה במי הים כאמור וחושש המשאת משה דשמא הוי זה בכלל מולח בכשא"מ ובזה דעתו להתיר מטעמים שכתב אבל אם לא הודח עדיין שיש חשש מחמת דם בעין שעליו גם המחב"ר לא הקיל והביא שם גם מדבריו בתשו' בא"פ בנידון מים מבארות של מלח ששואבין מהן ומרתיחין אותן ועושין מהם מלח והמה מלוחים מאד שא"א לשתותן מחמת מלחן והדרים שם משתמשין לפעמים במים אלו במקום מלח מה הדין אם שרו בשר קודם מליחה במים אלו והעלה דבלא שהה כשיעור כבושה (דהיינו כדי שיתן על האור ויתחיל להרתיח) יש להתיר אפי' שלא בהפ"מ אף לבישול אכן אם שהה כשיעור כבישה יש לאסור באין הפ"מ ובהפ"מ יש להתיר רק לצלייה עיי"ש ועי' בשו"ת טוטו"ד תניינא בקו"א סוף סי' נ"ז שנשאל ג"כ אודות זה והעלה להטריף בזה לגמרי אף בהפ"מ דאין לדמות דין זה לנמלח בלא הדחה קמייתא כי זה הוא מבליע ומפליט כיון דמי מלח הוא לח ולח דרכו להבליע ולהפליט ולכ"ע אסור וגם אין לדמותו לבשר שנפל לציר דציר שאני שכבר פעל פעולתו והוציא דם פעם א' ופסק כחו אבל מי מלח אלו לא עשו שום פעולה עדיין והם דומין למלח ממש שמבליע הדם בעין שעליו וגם אין להקל כיון שיש בו תערובות מים דהמי מלח בטבעו מלוח וחזק הוא ואף דחזינן דע"י הבישול מתמעט הרבה אין זה ראיה דאין זה מכח המים שבו רק כי כן דרך דברים הלחים להתמעט בבישול כי האש שורף הלחלוחית עיי"ש:

(קכו) פירות. עי' בשי"ת מעשה אברהם הספרדי חיו"ד סי' ל"ב שעמד על המחקר אם הדיח הבשר בביצים או בחלב אם זה הוי ג"כ בכלל מי פירות וכמ"ש המחבר באו"ח סי' תר"ב מי ביצים ושאר משקים כולם בכלל מי פירות וסיים הואיל וכן תורה יצאה דאין להדיח את הבשר בחלב ולא במי ביצים לא בהדחה ראשונה ולא בהדחה אחרונה עכ"ל ולשונו אינו מתוקן כראוי במה דנקיט גם חלב בענין זה דהא בחלב בלא"ה אסור משום איסור בב"ח וכמש"ל סי' צ"א אך עיקר דבריו הוא להוכיח שאין להדיח בשר במי ביצים וחלב אגב שיטפי' נקיט:

סעיף ח (קכז) כי המים שבכלי מבטלין כח המלח. עבאה"ט מ"ש מהש"ך דלאו דוקא מים אלא ה"ה ציר ועי' במנח"י כלל ט"ו ס"ק נ"ה ובדגול מרבבה דר"ל לדעת המחבר להלן סעיף כ' דמתיר בנמצא ציר בכלי אבל לדידן אם אין מים בכלי רק ציר מבשר זה בודאי נאסר מה שבתוך הציר כדין בשר שנפל לתוך ציר עיי"ש ועי' בשו"ת צ"צ סי' ל' ועבשפ"ד ס"ק ל"א שכ' דדוקא מים מבטלין כת המלח אבל חלב אינו מבטל כדאיתא להלן סי' צ"א עיי"ש (ועי' מזה בדברינו להלן סי' צ"א סק"א נ"א):

(קכח) בשעה בועטת כזו. עבאה"ט מ"ש לחלק בין נמצא קצת מוהל ובין נמצא ציר ממש ועי' בס' צמח צדק החדש ס"ק ד' שהתפלא על חילוק זה של הש"ך בין מוהל בין ציר דהא מוהל וציר לא הוי ב' דברים דהכל דבר אחד הוא רק שרש"י קוראו מוהל והמחמירים קורין אותו בשם ציר וסיים דבכ"מ אין להקל רק בשעה מועטת עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק כ"ח שמתמה ג"כ ע"ז דמה בקיאות שייך בזה לידע מה הוא מוהל ומה הוא ציר ממש ובדברי הפוסקים לא נמצא חילוק ביניהם ולדינא העלה שיש חילוק בין אם נראה ציר ממש בכלי דאז יש להחמיר אבל אם לא נראה הציר בכלי רק שנראה לחלוחית ציר טופח על הבשר בזה אין להחמיר כלל עיי"ש. ומ"ש הבאה"ט דבהי' ציר ממש בכלי נאסר מיד עשפ"ד ס"ק ל"ב דר"ל כדי קליפה דלאחר שיעור מליחה אינו נאסר כ"א כדי קליפה עכ"ד:

(קכט) בין אם הדיחו. (צ"ל הניחו. צבי לצדיק) בכלי כשר או טריפה. עבאה"ט ומ"ש אבל אם הוא מלוכלך אין היתר אא"כ היה מעט מים בכלי ר"ל דאם יש לכלוך חלב בכלי אם אין מים בכלי נאסר הבשר כולו אם לא במקום הפ"מ דאז יש חילוק בין איסור דם דמקילין ביה דסגי כדי קליפה ובין איסור אחר. שפ"ד ס"ק ל"ג:

(קל) או חולבות דוקא לענין הבשר אין חילוק אבל הכלי חולבות בודאי נאסרה מיד אם אין שם מים אף שאינו בולע מהדם הוא בולע מציר הבשר. יד יהודה בפיה"ק ס"ק נ"ב:

(קלא) ואם היה מעט מים בכלי. כ' בשלחן גבוה ס"ק ע"ד מחודש ט"ו מהב"י והגש"ד דה"ה בשר שנמלח או שלא נמלח שנפל למים שנתאדמו מחמת שהדיחו בהם בשר או שנפל ציר באותו המים מותר דכיון שנתערב הציר במים אפי' ליכא ס' במים שוב לא הוי רותח וסיים ונ"ל דהבשר צריך הדחה דנהי דהמים הללו לא חשיב כרותח מ"מ אסורין נינהו עכ"ל ועי' בדברינו להלן סי' ע' (ס"ק פ"ו) מ"ש בדין זה דבשר שנפל למים שנתאדמו מדם כמה חלוקי דינים:

(קלב) מלוכלך עדיין. עבאה"ט מ"ש בשם מהרש"ל דאף אם הכלי חולבות מלוכלך בשארי פרורי מאכל חלב וכו' ועי' ביד יהודה שם ס"ק נ"ג ובפיה"א ס"ק כ"ט שכ' שצ"ע אם להתיר ביש שם פרורי מאכל חלב ולא ניפץ כלל הבשר אם לא נחשבים הפרורין בעצמם אינו נאכל מחמת מלחן במה שנפל עליו המלח שעל הבשר ונעשה רותח להפליט מחמת המלח עיי"ש:

סעיף ט (קלג) בשר וכו'. עשפ"ד להלן סי' ע"ה ס"ק ט' וכאן ס"ק נ"א שכתב דבשומן י"ל דמסתמא יש ס' נגד הדם והמלח ע"כ אם נתבשל שומן בלא הדחה אחרונה יש להקל אמנם להלן סי' ע"ה שם סיים בצ"ע לדינא עיי"ש ועי' בחידושי הגרעק"א ז"ל כאן ובס' בית אברהם (להרב מהר"א אבל ז"ל מחערסאן) בחידושיו להלכות מליחה אות ה' שכתבו בהחלט לדינא להתיר עיי"ש אמנם יעוין ביד יהודה להלן סי' ע"ה שהעלה דהעיקר לדינא להחמיר גם בשומן בזה ויש לדונו כשאר בשר שנמלח בלא הדחה אחרונה עיי"ש ועי' בשו"ת מור ואהלות (להרב מהר"א פוסק ז"ל) באוהל ים המלח סי' ז' (בד"ה ועל פי) שכ' שהיה לפניו עובדא כזו בשומן אווז שלא הודחה באחרונה ונתבשלה עם שומן כשר ועיי"ש במ"ש בזה ולא רצה לסמוך א"פ על דברי הפרמ"ג הנ"ל להקל כיון דבת"ח כלל א' דין ו' כתב להדיא דאין לחלק בדין זה בין בשר לשומן אך כאן שהיה עוד שומן אחר היה כעין פשרה והיה עוד סניף שהמלח היה גסה ויש לתלות שנפל מעל השומן לגמרי ונפצה דלשיטת המפרשים א"צ כלל הדחה דנפוץ לחוד מהני ועכ"פ לא גרע מבשר יבש המבואר בסעיף ט' דודאי יש ס' נגד המלח שעליו אבל בלא סניף אין להקל עיי"ש:

(קלד) שנמלח. ר"ל שנמלח ושהה שיעור מליחה דאז אין צריך ס' אלא כנגד המלח ולחלוחית הדם שעל החתיכה אבל אם לא שהה שיעור מליחה הוי כלא נמלח כלל וצריך ס' כנגד כל החתיכה. ומבואר הדין להלן סעיף י"א. ס' בית יצחק וה"פ:

(קלה) ונתבשל. וה"ה אם כבוש מעל"ע בצונן. חדושי הגרעק"א ז"ל ויד יהודה מהת"ח. ודין זה לא יצייר אלא כשנכבש בכלי באופן שאין במים כ"כ כמו החתיכה כגון בחתיכה עבה והכלי צר א"נ משכחת לה דהודח כל החתיכה ונפל המלח והדם להמים אבל אם לא שרה כל החתיכה בהמים רק מקצת ממנה דאין מה שלמעלה מהמים מצטרף. יד יהודה שם:

(קלו) ונתבשל. עי' להלן סעיף כ' ובסי' ע"ו סעיף ב' לענין