דרכי תשובה - ג צו

הצד שכבר נמלח ושהה כשיעור מליחה כח המלח וא"כ הוי במליחה השניה ג"כ רק נמלח מצד אחד והיה מהראוי להצריך למלוח את כולו מב' צדדים וכו' וס"ס בצ"ע עיי"ש ועי' בחמודי דניאל הלכות מליחה אות ל"א שהעלה כן לדינא דבע"כ צריך למלוח הבשר מב' צדדים אבל מליחת הצד השני לבד לא מהני בזה עיי"ש אמנם יעוין במ"ז ס"ק ט"ו ובד"ה עוד הביא) שכ' דכן הי' נראה מסברה דבכ"מ שנזכר. דמהני תקנה בנמלח מצד א' שיחזור וימלחנה בתוך י"ב שעות דהיינו שימלחנה מב' צדדים אבל מלשון הפוסקים משמע שא"צ למלוח רק צד הב' לבד וכ' דאולי י"ל דלשון צד השני הנזכר ברמ"א וש"פ לאו דוקא הוא אולם כשכבר הודח דמתיר הט"ז אין להקל כ"א במליחה ב' צדדים דוקא עיי"ש ועי' מזה בס' שאול בן הלוי ועי' בחוו"ד בחידושים ס"ק כ' שכ' כן בהחלט דבהודח צריך למלחו מב' הצדדים כדי שהצד השני יפלוט ציר דידיה אבל כשלא הודח א"צ למלוח רק מצד השני כמשמעות הרב בהג"ה עיי"ש ועי' מזה בשו"ת מאמר מרדכי (מהגאון מהרמ"ז ז"ל מלבוב) סי' נ"ז בשאלה הב' ועי' בס' תורת יקותיאל להלן סוף סי' ע' בדינים היוצאים אות ה' שהעלה ג"כ דבהודח צריך למלחו מב' הצדדים אך כ' דהיכא דהודח כבר שדינו שצריך לחזור ולמלוח גם הצד שכבר נמלח כנזכר צריכין לזהר למלוח תחלה הצד שנמלח כבר דאם ימלח הצד הב' תחלה יש לחוש שמא יבלע הצד שנמלח כבר מהצד השני כיון שהודח ואינו טרוד לפלוט דם עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק כ"ו ובפיה"ק ס"ק ל"ח שהביאו וסיים דכ"ז הוא לכתחלה אבל בדיעבד אין להחמיר עיי"ש:

(ק) ואם הוא אחר י"ב שעות אוי יצלנו. עבאה"ט ועי' בס' תפארת למשה שפסק דאפי' לאתר מעל"ע יש לו תקנה לצורך שיחזור וימלח צד השני רק שיזהר שיהא הצד שחוזר ומולח למטה והצד שכבר נמלח למעלה וכו' אלא שצריך שידע שלא נתהפך דסתם מליחה דרכה להתהפך עיי"ש ועי' ביד אפרים שהביאו ועיי''ש במ"ש עוד בזה וסיים שאם הוא הפ"מ יכולין לסמוך כל התפל"מ להקל ע"י מליחה שנית גם לאתר מטל"ע ולזהר שלא יתהפך כנזכר עיי"ש (ועי' בדברינו לעיל ס"ק צ''ד). (קא) אזי יצלנו. עי' ביד יהודה בפיה"ק ס"ק מ' שכ' בפשיטות שידיחנה מקודם כדלקמן סי' ע"ו עיי"ש אמנם יעוין בהגהות חכמת שלמה בהשמטות שבסוף חלק ב' מיו"ד (מהגאון מהרש"ק ז"ל) שכ' דדוקא לטעם ההיתר דצלי בלי מליחה הוא משום דנורא מישאב שאיב ואין הצד השני בולע שפיר יתכן דלא אמרינן דע"י הדחה נסתמין נקבי הפליטה דמה בכך דנסתמין הנקבים ע"י ההדחה סוף כל סוף נורא מישאב שאיב אבל להסוברים דלא סמכינן ע"ז לבד רק בצירוף הטעם דכבולעו כך פולטו בזה בודאי דאם הודח דנסתמין נקבי הפליטה לא שייך כבולעו כך פולטו בודאי אסור גם לצלי ולדינא בודאי יש להחמיר עיי"ש:

ועיי"ש עוד ביד יהודה שכ' מהאו"ה שאין למלחו כלל קודם הצלי ור"ל אף כמליחת שאר צלי אין למלחו עיי"ש:

(קב) יצלנו. ואע"ג דקיי"ל להלן סוף סי' ע"ז דלכתחלה אסור לצלות בשר שנמלח ופלט כל דמו עם בשר שלא נמלח עדיין וה"נ הרי צולין הצד שנמלח עם הצד שלא נמלח שאני הכא דא"א בענין אחר דאל"כ יהיה הבשר אסור לגמרי ומקרי דיעבד. מנח"י כלל ט"ו ס"ק י"ד סעיף ה (כג) אחר שנמלחה החתיכה. עי' בכנה"ג בהגהות ב"י אות ק"ט מ"ש בראש שנמלח כשהוא שלם מבחוץ ואח"כ בקע אותו לשנים אם צריך לחזור ולמלוח אם נימא דזה גרע משאר חתיכה עבה ואף שחתך לאחר שיעור מליחה צריך לחזור ולמלוח עיי"ש ועי' במ"ז ס"ק י"ז שרמז לדברי הכנה"ג בזה וכ' דפשוט הוא דרק כשבקע בתוך שיעור מליחה הוא דצריך לחזור ולמלוח עיי"ש וכ"כ ביד יהודה בפיה"א ס"ק כ"ו ובפיה"ק ס"ק מ"ב לדינא עיי"ש:

(קד) אם חתך ממנה. עבאה"ט מ"ש דבתוך שיעור מליחה צריך להדיחה ולחזור ולמולחה ולענין דיעבד אם חתך לשנים בתוך שיעור מליחה ולא מלח שנית דינו כשאר נמלח מצד א'. יד יהודה שם. ועי' בהגהות אמרי ברוך בש"ך ס"ק כ"ד שכ' דאם כבר שהה הבשר במלחו שיעור שליש שעה פחות חלק ל' וחתך ממנה דודאי הוי הדין שצריך לכתחלה למלחו שנית ולהניחו במלחו כשיעור שעה לצאת כל הדעות אך צ"ע בכה"ג אם מהני להדיח רק במקום החתך ולמלחו שם שנית או שיש לחוש דלמא דינו הוי כאלו כבר שהה שיעור מליחה כראוי א"כ אם מדיח מקום החתך נסתמין שם נקבי הפליטה ע"י ההדחה ובולע מקום החתך מדם בעין שנפלט והוא עודנו ע"פ החתיכה וא"כ בע"כ יש להצריך בכה"ג הדחת כל החתיכה להסיר כל הדם בעין שע"פ החתיכה ולמלחו כולו שנית ולהניחו במלח כשיעור שעה וכ' דאף דלענין בדיעבד יש לצדד להקל בזה מ"מ לכתחלה בודאי יש לחוש להחמיר בזה וכאמור עיי"ש:

(קה) אין צריך לחזור ולמלוח. אבל הדחה צריך במקום החתך כשחתך קודם הדחה בתרייתא אבל אם חתך לאחר הדחה בתרייתא אפי' הדחה אין צריך. חי"ד בחידושים ס"ק כ"א:

סעיף (קו) שיעור שהייה במלח. ובדיעבד אם הודח הבשר תוך שיעור מליחה יש לו תקנה ע"י הדחה ומליחה שנית. שו"ת משאת בנימן סי' נ"ג. ועי' בט"ז להלן סי' ע' ס"ק ט"ז וש"ך שם ס"ק ל"ט ובשו"ת תמים דעים להראב"ד סי' ז' ובמנח"י כלל ו' ס"ק י"ד ובס' ראש פינה להלן סי' ע"ו סעיף ב' ובפינת יקרת שם ס"ק ל"ו ועי' ביד יהודה בפיה"ק ס"ק מ"ד שכתב דלאחר שמלחו שנית צריך להשהותו מחדש כשיעור שעה דע"י הדחה נתבטל השהייה דמקודם עיי"ש:

(קז) שהייה במלח. ואין חילוק בין כור שלם וחתיכה עבה ובין חתיכה קטנה וקלושה או בין בשר שור לעופות. עב"י ושלחן גבוה ס"ק כ"ג ויד יהודה בפיה"ק ס"ק מ"ג:

(קח) מכדי הילוך מיל. עי' בשו"ת נו"ב קמא חיו"ד סי' ס"ג ועי' בס' הלכות עולם בנתיבות ההוראה כאן מ"ש ע"ד הנו"ב בזה:

(קט) כדי שלישית שעה בקירוב. עבאה"ט ועפר"ח ס"ק כ"ו ובחק יעקב ס' תנ"ט סק"י ובספרו מנח"י בסלת למנחה כלל ט"ו דין ח' ובכו"פ ס"ק י"ז ובמחצית השקל כאן שהביאו מהר"מ והרע"ב שהוא שיעור כ"ד מנוטי"ן דהיינו שני חומשי שעה עיי"ש ועי' בכנפי יונה ובשו"ת חינוך ב"י סי' ס' שהאריכו בזה והעלו כן בראיות שכן עיקר לדינא דהוא כשיעור ב' חומשי שעה דוקא עיי"ש ועי' ביד יהודה שם שכ' דאף בדיעבד צ"ע אם יש להקל בפחות משיעור כ"ד מנוטי"ן עיי"ש והנה ביד אפרים כ' דכיון דבתשו' הב"י כ' דמש"ה יש להחמיר להצריך ב' חומשי שעה משום חומר איסור דם דאורייתא ולפ"ז ממילא דלפי מה דנקטו האחרונים דדם שמלחו אינו אלא מדרבנן אין להחמיר אבל לפמש"ל סי' ס"ז (ס"ק ה) דאין זה בהחלט כ"כ חזר הדין שאין להקל בזה שוב ראיתי בחכמת אדם כלל ל' סעיף ט' שכ' כן להדיא דכיון דהרבה פוסקים ס"ל דדם שמלחו ודם שבשלו דאורייתא ע"כ יש להחמיר כדעת הסוברים דאף בדיעבד בעינן כ"ד מינוטי"ן דוקא עיי"ש:

(קי) ועל זה יש לסמוך בדיעבד. עי' בשו"ת מנחת משה חיו"ד מסי' ט' עד סי' י"ג בשומן שנמלח מכל צדדיו אך נשאר הרבה מקומות בלא מלח ולא שהה במלחו רק י"ח מינוטי"ן וכבר נוגע השומן והוא הפ"מ וכ' דלכאורה יש סברה לאסור כיון דהוי תרתי לריעותא דאם נשאר מקום פנוי בלא מלח אינו מותר רק בדיעבד וכן אם לא שהה כשיעור שעה אינו מותר רק בדיעבד והביא מכמה דוכתא בש"ס ופוסקים דמבואר דתרי דיעבד חסור והעתיק שם ב' תשו' מב' רבנים גדולי ישראל מ"ש בענין זה והעלה דלדינא אין להחמיר כי משמע דעת הרמב"ם והרמב"ן והרא"ש והטוש"ע וש"פ דגם תרי היתרי בדיעבד שבאו ביחד מותר בכ"מ ובפרט בנ"ד דמעיקר הדין אף לכתחלה סגי בכדי הילוך מיל ורק מצד המנהג צריך לכתחילה שיעור שעה היכא דליכא צורך לאורחים או לצורך שבת לכן הדבר פשוט דאין להחמיר בזה כלל עיי"ש באריכות:

(קיא) יש