דרכי תשובה - ג צה
Darkhe teshuvah part 3 95 · דרכי תשובה - ג · free full Hebrew text
Open in the reader →להקל במקום פנוי יותר מבנמלח מצד א' דכיון דמחד טעמא הוא שוין נינהו וכי היכא דבנמלח מצד א' לא שרי אלא בהפ"מ דוקא ה"ה במקום פנוי עיי"ש ועי' בס' תוספות ירושלים בקיצור הוראות איסור שכ' שהי' עובדא לפניו באשה שבשעת הדחת הבשר לאחר המליחה הרגישה שבמקום אחד באמצע החתיכה הוא בלא מלח ואף שהי' ספק אולי כבר הודח אותו המקום מהמלח אפ"ה צוה לחזור ולמלוח הבשר עיי"ש אמנם יעוין בחיו"ד שפסק כהט"ז והש"ך דבלא נמלח בכל מקום מותר אף בלא הפ"מ וא"צ הדחה ומליחה שנית עיי"ש ועי' מזה בחמודי דניאל סי' ל"ו ועי' בס' מור ואהלות הנ"ל באוהל ים המלח סי' ו' (בד"ה שוב ראיתי) מ"ש בדברי החמודי דניאל הנזכר ובביאור דברי הש"ך בזה ועיי"ש במ"ש בזה לדינא ועי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק כ"א ובפיה"ק ס"ק ל"ד שפסק כן לדינא להקל בזה אף בלא הפ"מ עיי"ש. ועיין בס' נחפה בכסף חלק ב' בקונטרס פרי מפרי שכ' דבכ"מ אין להקל בדין זה רק בהיה חדא ריעותא שלא נמלח אלא מצד א' או שלא נתפשט המלח בכל מקום אבל אם הי' תרתי לריעותא שלא מלח אלא מצד אחד וגם בצד זה לא נתפשט המלח בכ"מ ונשאר מקום בלא מלח אסור אפי' בדיעבד ובהפ"מ עיי"ש וכ"כ ביד דוד בהגהות הטור אות ח' וביד יהודה שם לדינא עיי"ש ויותר מזה מבואר ביד יהודה שם דלאו דוקא אם לא נמלח כל הצד השני כנגדו כלל הוא שידש להחמיר אלא אפי' הצד השני כנגדו נמלח רק שכנגד מקום זה שהוא פנוי חסר שם מלח והוא פנוי ג"כ אין להקל דבכ"מ אין להקל בנשאר מקום פנוי בלי מלח אא"כ יש מלח עכ"פ בצד הב' מכוון כנגד אותו המקום שחסר המלח בצד זה עיי"ש:
. (צג) והכי נהוג אם לא לצורך וכו' עי' ביד יהודה להלן סי' צ"א בפיה"א ס"ק י"ט שכ' דאע"ג שהסכימו המחבר והרמ"א להקל בזה בהפ"מ עכ"פ מ"מ כל שומר נפשו יש לו להרחיק מזה כיון דרוב פוסקים ס"ל דמליחת שני הצדדים מעכב עיי"ש ועי' בס' תשובה מאהבה חלק ג' בגליון הש"ך כאן:
(צד) אם לא לצורך. עפת"ש מ"ש מתשובת רב משולם ועי' בשו"ת עמודי אש בדיני או"ה סי' י"ב מ"ש ע"ד תשו' רב משולם בזה ועי' בבל"י ס"ק כ"ה מ"ש מתשו' פ"י ועבשפ"ד ס"ק כ"ג שעמד על חקירה זו דאמאי לא נימא דגם לאחר י"ב שעות יש לי תקנה שימלחנה ויניחנה על אותה צד שנמלח עכשיו וסיים דלענין דינא הדבר תלוי בפלוגתת הש"ך והמנח"י דלדעת הש"ך דכדי קליפה מפעפע למעלה אין לו תקנה משא"כ להמנח"י שפיר יש להקל ולעשות תקנה זו עיי"ש ועי' בחמודי דניאל הלכות מליחה אות מ"ה מ"ש בדברי הפרמ"ג בזה והעלה דלכ"ע לא מהני תקנה זו עיי"ש ועי' ביד אפרים שהעתיק תשו' רב משולם הנ"ל באריכות יותר והביא גם מדברי השפ"ד הנזכר ולדינא העלה דבהפ"מ שפיר יש לסמוך להקל ע"י תקנה דהדחה ומליחה שנית אלא שיניחנה על צד שנמלח עכשיו וכ' שצריך לעמוד ע"ג החתיכה כל שעת המליחה שלא יתהפך כלל עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק כ"ה מ"ש בדברי הרב משולם ז"ל והפרמ"ג הנזכר ועיי"ש במ"ש בזה לדינא ועי' בס' ערוך השלחן (להרב מהרי"מ מנאוואהרדק ז"ל) סעיף ל"ג והעלה דהעיקר לדינא דבדין זה דנמלח מצד א' אין לחלק כלל בין אם הצד שנמלח פניו למעלה או למטה עיי"ש:
(צה) ודוקא אם כבר נתבשל כך. עבאה"ט שהעתיק דברי הש"ך והט"ז שפי' דהאי ודוקא וכו' קאי על לצורך ר"ל דדיקא אם כבר נתבשל מותר לצורך אבל אם לא נתבשל עדיין אפי' לצורך אין לבשלו אלא אם הוא תוך י"ב שעות ע"י הדחה ומליחה שנית אבל לאחר יב"ש יצלנו דוקא ועי' בהגהות אמרי ברוך שכ' שדברי הש"ך דחוק מאד ופי' הט''ז עיקר עיי"ש וראיתי בגליון היו"ד כת"י של הגאון מ' חיים צבי ז"ל אבד''ק אוגוואר שכ' דהמעיין בלשון הת"ח יראה דהעיקר כדעת הש"ך בהבנת לשון הרמ"א כי בת"ח מבואר כן כמ"ש הש"ך עכ"ד ועי' בשי"ת עמק הלכה (להה"ג מזיטיל ז"ל) חיו"ד סי' כ"ז מ"ש בדברי הש"ך בזה והניחו בצ"ע והעלה במסקנתו לדינא דלא כהש"ך רק דלאחר י"ב שעות אף בהפ"מ לא מהני מליחה שנית כ"א לצלי עיי"ש באריכות ועי' מ"ז ושפ"ד מ"ש בביאור פלוגתת הט"ז והש"ך בזה ועי' בשו"ת אלף המגן סי' ל"ב מה שהאריך בענין זה והעלה דבהפ"מ לחוד או בסעודת מצוה לחוד אין לסמוך להתיר אחר יב"ש דהוי תרי קולא ותרי קולא לא מקלינן בהפ"מ אמנם אם היה תרתי למעליותא דהיינו הפ"מ וגם סעודת מצוה ביחד וכדומה יש לסמוך להקל גם לאחר יב"ש עד לאחר מעל"ע עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק כ"ב ובפיה"ק ס"ק ל"ט מ"ש בדברי הט"ז והש"ך בזה והעלה דאין נ"מ בין הט"ז והש"ך רק בפי' לשון הרמ"א אבל לענין דינא אין שום נ"מ ביניהם דהיכא שיש צורך לבישול דוקא דהיינו כשצריך לרוטב ואם יצלנו תחלה יתקלקל הרוטב כ"ע מודים דמותר לבשלו אפי' לאחר יב"ש ע"י הדחה ומליחה שנית וכן להיפך אם ערב לו צלי כבישול ויכול בקל לצלותו בזה לא אמר שום אדם דמותר לבשלו עיי"ש ועי' בס' מחנה ישראל שכ' דפשוט הוא דכ"ז הוא רק אם הוא לאחר יב"ש דבזה פליגי הט"ז והש"ך דהט"ז סובר כיון שיש היתר לצלי לא הוי הפ"מ והש"ך סובר דלצורך והפ"מ מותר אף לאחר יב"ש למלחו שנית ולבשלו כל שהוא בתוך המעל"ע אבל אם בתוך הי"ב שעות כ"ע מודים דאם לא נתבשל עדיין דמהני מליחה שנית אף שלא לצורך ובלא הפ"מ ולבשלו וסיים וכתבתי זאת אף שהוא פשוט מ"מ ראיתי טועין בזה עכ"ל:
(צו) אם כבר נתבשל. עבאה"ט מ"ש מהט"ז דכיון שיש היתר לצלי לא שייך הפ"מ ועי' בנקודות הכסף ובש"ך ס"ק כ"א שחולק על הט"ז בזה ועי' בס' עריך השלחן (להרב מהרי"מ מנאוואהרדק ז"ל) סעיף כ"ב שכ' וז"ל ודע דכמה מהפוסקים כתבו בדיני מליחה דבצלי ההיתר ברור ובבישול אין ההיתר רק בהפ"מ אין להתיר בבישול כיון שאפשר בצלי ולי נראה דבמדינותנו לא שייך זה שאנו רואין בחוש שאין אנו בקיאין בצליית בשר על האש וכמעט הולך לאיבוד ולכן אם בבישול בהפ"מ מותר אין לאסרה מטעם שאפשר בצלי מפני שבצלי תהיה ג"כ הפ"מ עכ"ל:
(צז) אם הוא תוך י"ב שעות. עי' בס' בית ישראל להלן סי' ע' שכ' דלפמ"ש המחבר שם סעיף א' ואפי' עופות שא"א להם לגמור כל פליטת צירן עד שיגמור בשר. שור לפלוט את דמו ממילא דשיעור זה די"ב שעות לפליטת ציר לא הוי לעופות ולפי החשבון דבבהמות הוי השיעור יב"ש הוי בעופות לכל היותר שעה אחת או שתים אבל יב"ש לא עיי"ש אמנם יעוין במ"ז כאן ס"ק ט"ו ושפ"ד להלן סי' ע' ס"ק א' שכ' דחילוק זה בין אם הוא תוך יב"ש אי לאו קאי נמי אעוף דגם בעוף הוי שיעור דפליטת ציר עד יב"ש עיי"ש:
(צח) יחזור וימלח. עבאה"ט ס"ק י"ז וי"ח ועי' ביד אפרים שעמד על סתירת דברי הבאה"ט דמ"ש בס"ק י"ח במוסגר מהט"ז הוא מתנגד למ"ש בס"ק הקודם מהש"ך וגם מ"ש בהחלט דבע"כ מיירי בלא הודח דאם הודח כבר נסתמין נקבי הפליטה אינו מדוקדק דהלא הט"ז מקיל בזה עיי"ש. ולענין דינא עי' בתשו' צ''ל סי' ח' שמשיג על הש"ך ודעתו שגם הרמ"א מודה דלא אמרינן דע"י הדחה נסתמו נקבי הפליטה ואף שבת"ח כתב כן הוא רק מסברה דנפשיה אבל כאן בהגה חזר מזה ולכן לא הזכיר מזה בש"ע עיי"ש והביאו בהגהות אמרי ברוך ועי' בחגורת שמואל ס"ק ט"ז שהחמיר לדינא דאפי' בהפ"מ אין לו תקנה לאתר יב"ש היכא שכבר הודח רק לצלי דוקא עיי"ש ועי' בחוו"ד שכ' דין זה שלא בהחלט רק דתלוי בפלוגתת הש"ך והט"ז עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"ק ס"ק ל"ז שכ' דלדינא העיקר כדעת הט"ז דשפיר יש לו תקנה גם לבישול ע"י הדחה ומליחה שנית דלא נסתמו נקבי הפליטה ע"י הדחה עיי"ש ועי' בשו"ת מלחמות ארי סי' ס"ד שנשאל בצואר אווזא שלא נמלח רק מצד א' והדיחו הדחה אחרונה והי' לכבוד שבת ומצדד דכיון דלדעת הט"ז אין דם בעור והשבות יעקב סי' נ' שהשיג עניו הוא רק בעור בהמה אבל בעור עוף כ' שגם הוא מודה דליכא דם ע"כ יש לסמוך בזה עכ"פ על הט"ז להקל גם בהודח ע"י שיחזור וימלחנה מב' צדדים ובסוף דבריו סיים שעדיין צ"ע בכל זה עיי"ש:
(צט) וימלח צד השני. פי' בחידושי הגרעק"א ז"ל שהקשה דמה מהני מליחת צד השני לבד הא