דרכי תשובה - ג צד

שכ' ג"כ הכי לדינא דאם מלח עוף שלם שלא נפתח מותר אלא דהאברים שבפנים הוי כלא נמלח כלל ע"כ יש להשליך אותם דלמא פעל המלח באיזה אבר עיי"ש ועי' בהגהות הגאון מהרש"ק ז"ל על הפרמ"ג במ"ז שכ' ג"כ שיש לאסור הלב והדקין ושאר בני מעיים שבפנים מחשש דהוי כנמלחו בלא הדחה קמייתא דהא בפנים יש דם בעין וכו' מיהו הכבד יש להתיר עיי"ש:

ועיין בשו"ת תשובה מאהבה חלק ג' בגליון הש"ע כאן שכ' וז"ל בעופות יאות להכניס יד מבפנים ולמלוח בכל צד עד מקום שהיד מגעת וראיתי אנשי מעשה חותכים לאורך העופות לשנים למען אשר יכולים למלוח עד שלא ישאר מקום בלי מלח וכן ראוי לעשות לכל ירא ה' עכ"ל ותמהני שלא הביא דברי המ"ז ס"ק ט"ו שכ' כן מהבל"י דראוי לבקוע עופות לשנים וכ' עליו שגם הוא הנהיג כן חדא דלכתחלה א"א למלוח בפנים בכ"מ (ר"ל אם אינה בקיעה לגמרי כנ"ל) ועוד משום הריאה וטחול וכליות המונחים בתוכה (ר"ל שא"א להוציאם לגמרי אם לא נבקע ופתיחה היטב) ואף דיעבד אסורים אם לא נמלחו רק מצד א' מבחוץ דהם לא נמלחו כלל דהוי אבר אחר ולא דמי לחתיכה עבה ואף בבקע יש להוציא הריאה וכו' דלכתחילה בעינן מליחה מב' צדדים עכ"ד ועי' בשו"ת בשמים ראש סי' ס"ז שכ' ג"כ שהוא הזהיר לבני ביתו להוציא מהעוף הריאה קודם מליחה עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק כ' מ"ש לתרץ מנהג איזה מקומות שאינם נזהרים להוציא הריאה לגמרי ונשאר מקצת מן הריאה וסומכין על שמולחין העוף מב' צדדים וכיון שמולחין גם מבפנים שפיר מהני גם לריאה עיי"ש באורך ועי' בשו"ת שמן רוקח חלק א' סי' מ"ב שמחמיר בזה וכ' דאף אם מבקע העוף לב' דאפשר למלחו היטב בפנים צריך להוציא הריאה והכליות דלכתחלה צריך למלחו היטב מב' צדדים עיי"ש אכן בספרו שערי דעה כאן ס"ק ב' חזר בו וכתב דנראה דאין לחוש להחמיר בזה כ"כ עיי"ש אמנם יעוין בספר דברי יוסף סי' תנ"ו שהביא דברי היד יהודה הנ"ל והשיג עליו כי מה שסמך היד יהודה להקל בזה משום שהריאה דבוקה בצלעות הוי כחתיכה עבה ליתא דהריאה אינה דבוקה כולה בצלעות כי יש ממנה מגולה מב' צדדים א"כ הוי הריאה לא נמלח אלא מצד א' ובפרט כי הרבה פעמים נמצא בריאה של עוף צרירות דם הרבה וקרוש מחמת השחיטה ובזה בודאי לא מהני המליחה כי אין כח במליחה להוציא דם הנצרר עיי"ש ובמקומינו נוהגין לזהר בזה לנקות העוף קודם מליחה מבפנים שלא ישאר כלל לא מן הריאה ולא מן הטחול ולא מהכליות. ולענין אם נמלח העוף עם הזפק או הקורקבן ונתבשל כך עי' בפת"ש להלן סוף סי' ע"ה ובדברינו שם (ס"ק ל"ט). ולענין אם נמלח הקורקבן או הזפק רק מבחוץ ולא נפתחו ולא נמלחו מצד פנים עי' בדברינו להלן שם (ס"ק ג'):

(פו) אלא מבפנים. עי' ביד יהודה שם שכ' דפשוט הוא דאף לדעת המ"ד דמהני בדיעבד מליחת העוף מבפנים לבד מ"מ לא מהני לרגלי העוף ולהכנפיים דבמליחת הגוף של העוף לא נחשבו הם מלוחים ולכ"ע צריך לחזור ולמלחם בפ"ע ובלא"ה הוי כלא נמלחו כלל עיי"ש:

(פז) חתיכה שלא נמלחה אלא מצד א'. עי' בקונט' תורה מציון (הנדפס בירושלים) ש"ב ריש ח"א בתשו' מרב גדול א' בבשר שלא נמלח שפתתוהו וערבוהו עם פרורי בצלים כעין פשטיד"א אם יש לו תקנה וחקר שם אם מהני לי' הדחה שקודם מליחה וכ' דלהטעם שהמלח בולע הדם שע"פ או להטעם בכדי שימס המלח י"ל דמהני הדחה גם בכה"ג שידיח סביבו וכן לטעם ריכוך נראה ג"כ דמהני אך לטעם שהמלח מבליע דם שע"פ צ"ע. ולענין מליחה כ' די"ל דמהני גם בכה"ג שימלחנו סביב והדם יפלוט דרך הסדקים שבין הפתותין ומושך דרך שבילין עמוקים באורך וברוחב באלכסון ועיי"ש במ"ש בחשש הבצלים שמערב בהפשטיד"א ועי' במ"ש בכל זה וסיים בצ"ע עיי"ש באריכות:

(פח) שלא נמלחה אלא מצד א'. עי' מ"ז ס"ק ט"ו (בד"ה וכתב עוד) שכתב דשומן שאינו מוחזק כל כך בדם בודאי לכתחלה ראוי למלוח מב' צדדין ובדיעבד אף לאחר זמן מרובה יחזור וימלחנה ושפיר דמי ועי' בדבריו עוד בשפתי דעת להלן סימן ע"ה ס"ק ט' ובמ"ז שם ס"ק ג' שכתב שיש להתיר בדיעבד שומן שלא נמלח אלא מצד אחד אף בלא הפסד מרובה ואף שנתבשל כך בלא הדחה ומליחה שנית כיון דאינו מוחזק כ"כ בדם עיי"ש וכ"כ בחידושי הגאון רעק"א ז"ל ובס' ערוגות הבושם אות ה' לדינא עיי"ש אמנם ביד יהודה להלן סי' ע"ה וכאן העלה דשומן דינו כבשר לענין נמלח מצד א' ואין להקל בשומן הנמלח מצד א' יותר מבשאר בשר עיי"ש (ועי' בדברינו להלן סי' ע"ה ס"ק י"ז) ועי' עוד בערוגות הבושם שם שכ' דכ"ז הוא בשומן הכנתא אבל בשומן עור דאווזא שמינה לכ"ע דאין להקל בזה יותר מבשאר בשר עיי"ש:

(פט) נמלחה אלא מצד א'. עי' בשו"ת מור ואהלות (להרב מהר"א פוסק ז"ל) באוהל ים המלח סי' ו' (בד"ה ועל כל פנים) שעמד על המחקר כיון שעיקר הדינים הללו שצריך לפזר עליו מלח שלא ישאר מקום בלי מלח ושיהי' נמלח כ"כ עד שלא יהיה ראוי לאכול מחמת מלחו ושיהיה נמלח מב' צדדים וגם שישהה במלח שיעור מליחה כדי הלוך מיל הכל נלמד מדברי שמואל בש"ס חולין דף קי"ג שאמר אין הבשר יוצא מידי דמו עד שמלחו יפה יפה ובזה נחלקו הפוסקים א' אמר דר"ל שיהי' נמלח מב' צדדים וא' אמר שר"ל שיהי' נמלח בכ"מ וא' אמר שיהיה נמלח כ"כ עד שאינו ראוי לאכול מחמת מלחו וא' אמר דר"ל שישהה במלחו כדי הילוך מיל. מה יהי' אם נפלו לקדירה ג' חתיכות א' לא שהה במלחו שיעור מליחה וא' היה נאכל מחמת מלחו וא' לא פיזר עליו מלח בכל מקום ואחר שנודע התערובות נפלה לשם גם חתיכה שנמלחה רק מצד א' ואין הפ"מ מה דינם דלכאורה בשלשה חתיכות הללו י"ל דא"צ רק פעם א' ששים דממ"נ רק חדא איסורא ועיי"ש במה שפלפל בזה וסיים יבצ"ע עיי"ש:

(צ) אלא מצר א'. מצד אחד דעוף היינו שנמלח כולו מבפנים או מבחוץ אבל בנמלח עוף בצד א' דהיינו צלע א' אף שהוא שלם ולא נפתח לכ"ע אסור אפי' בדיעבד דהצד הב' אינו פולט כלום כיון דהחלל מפסיק הוי הצד הב' כלא נמלח כלל ולא דמי לחתיכה עבה. פר"ח ס"ק כ"א ומ"ז שם ובס"ק ט"ו (בד"ה וכתב עוד). וכתב שם עוד במ"ז דתרנגולת שנמלחה מצד א' דהיינו צלע א' כנ"ל אם נזכר קודם בישול תוך י"ב שעות שרי ולאחר י"ב שעות אי הודח לית ליה תקנתא דאף די"ל שיש תקנה שיחתוך עד מקום שנמלח ולהפריד דופן מחבירו וחצי השני ימלח מחדש מ"מ למעשה אין לסמוך ע"ז כי א"א לצמצם עיי"ש:

(צא) אפי' בדיעבד. עפת"ש מ"ש מהחמודי דניאל בעובדא שמלחו בשר במלח מעורב עם גראפי"ן וכו' ועי' בשו"ת זכרון יעקב סי' ו' שנשאל בעובדא כזו ודעת הרב השואל להתיר אף אם נודע לאחר הדחה והסכים עמו וכ' דאף דהחמודי דניאל החמיר בזה מ"מ לדינא אין לחוש להחמיר בזה כ"כ וכתב שבעובדא כזה צריכין לשער לפי גודל ועובי החתיכה ולפי כמות המלח שנתפזר עליה לפי ערך התערובות אם הוא נאכל מחמת מליחה וכו' דודאי המורה להקל בזה אפי' בלא הדחה ומליחה שנית אין מזיחין אותו ואין מזניחין אותו ואין מזחיחין אותו אכן ע"י הדחה ומליחה שנית ודאי שיוצאין כל החששות בזה ולא נצטרך כלל לשער ע"פ אומדנא אם הוא נאכל מחמת מלחו או לאו ולכ"ע אין הדחה סותם נקבי פליטה עיי"ש והביאו בדלתי תשובה ס"ק כ"ט לדינא עיי"ש ועי' בשו"ת מור ואהלות (להרב מהר"א פוסק ז"ל) באוהל ים המלח סי' ו' שכ' ג"כ להשיג ע"ד החמודי דניאל הנ"ל והעלה ג"כ בראיות להתיר להדיא בדיעבד הבשר כשלא הי' רק שליש גראפי"ן וב' שלישים מלח אפי' בלא הדחה ומליחה שנית וכ' שם דכל זה בנמלח הבשר עם המלח הזה שמעורב בגראפי"ן בכל הצדדים אבל אם לא נמלח רק מצד א' יש לאסור אף בהפ"מ דבכה"ג בודאי הוי מליחה מועטת שנאכל מחמת מלחו ואפי' אם טעמו בדיעבד וראו שאינו נאכל מחמת מלחו לא מהני עיי"ש באריכות (ע"ל ס"ק פ"ב):

(צב) בדיעבד. עבאה"ט מ"ש מהש"ך דלענין מקום פנוי בלי מלה אין מדקדקין כ"כ כמו בנמלח מצד א' ועי' בתשו' מאהבה חלק ג' בגליון הש"ך כאן שכ' דגם בעופות נכון להחמיר ולמלוח בפנים בכ"מ עד שלא ישאר מקום פנוי בלי מלח וסיים שכן נכון לכל ירא שמים לעשות כן עיי"ש ועשפ"ד ס"ק ב' שסיים מדברי הת"ח להחמיר בכ"מ למלוח עד שלא ישאר מקום בלי מלח