דרכי תשובה - ג פט

אזלינן לחומרא מיהו אם כפי הזמן לא הי' יכול לקרוש סמכינן להקל עכ"ל והביאו בשפ"ד ס"ק י"א וכתב דמ"ש הכנה"ג דהכל תלוי בהזמן אם הי' יכול לקרוש זה דוקא אם אין העד אומר כלום (ר"ל שאינו אומר שלפי הזמן הי' אפשר ליקרש ואפ"ה ראה שלא הי' כפי טבע הזמן) אבל אם הע"א מעיד להדיא דהגם דלפי טבע הזמן הי' אפשר ליקרש אפ"ה ראה שזה לא הי' נקרש נאמן עיי"ש (וע"ל ס"ק ר"ל):

(מז) בשר שמלא קרח וכו'. עבאה"ט וכתב בתו"ד דבשר שמלא קרח נראה דגם הדחה לא מהני דודאי אי אפשר להדיחו מדם כשהי' קרוש וכ"כ האו"ה כלל א' ואפי' בדיעבד יש לאסור עכ"ל אמנם בשפ"ד סוף ס"ק י"א כ' דאף שהדיחוהו כשהוא מלא קרת וקשה כאבן אם מלחו לאחר שנפשר יש להקל בדיעבד אך לכתחלה יש לזהר להדיחו שנית לאחר ההפשר עיי''ש ועי' ביד יהודה בפיה"ק ס"ק ט"ז שפסק לדינא כהחוו"ד דאף בדיעבד לא מהני הדחה לבשר שמלא קרח וכ' דמ"ש הפרמ"ג להקל בזה בדיעבד אולי מיירי בהסיר הקרח יפה בידו דמועיל עכ"פ לטעם דם שע"ג עיי"ש ועי' בס' ערוגות הבושם אות ב' מ"ש בזה ולדינא העלה דבהפ"מ יש לסמוך להקל אף בשכבר נמלח והודח ע"י שיחזור וידיחו ולמלחו שנית רק שצריך עכ"פ לזהר עכשיו להמתין הרבה עד שיהי' נפשר הכל לגמרי היטב וגם צריך לזהר לשרותו מחדש חצי שעה במים קודם מליחה כיון דהשרייה הראשונה דקודם המליחה שהיה בעת שנקרש לא מהני ואח"כ יחזור וימליחנה וכן ראוי להורות עיי"ש:

(מח) שמלא ק"ח. עבאה"מ מ"ש בשם הפר"ח דאם שהה שיעור מליחה בהפשר ראשון ושני אע"פ שנקרש בינתיים מצטרפין ועי' בסלת למנחה כלל ט"ו דין ג' אות ד' ובמחצית השקל בחידושיו לש"ך כאן ס"ק י"א שכ' ג"כ כהפר"ח דמצטרפין השהיות של קודם הקרישה ושלאחר הקרישה עיי"ש אמנם בשפתי דעת סעיף קטן י"א כ' דמשמע מדברי הש"ך דצירוף לא מהני כי כבר נתבטל רתיחה הראשונה וצריך לשהות אחר כך שיעור מליחה עיי"ש וכ"כ לעיל סי' ס"ח בשפ"ד ס"ק ל"א וז"ל ובנקרש תוך השיעור צריך להמתין אח"כ שיעור מליחה עכ"ל (והבאתי דבריו שם ס"ק ס"ו) ועי' בחכמת אדם כלל ל' דין ה' שכ' דלכתחלה אם לא נתבשל עדיין צריך שיניחנה אח"כ שיעור מליחה אבל בדיעבד כשכבר נתבשל מהני שיעור מליחה גם ע"י צירוף במה שהי' מונח קודם ההפשר ואחר ההפשר עיי"ש וכ"כ במשמרת שלום בשפ"ד ס"ק י"א לדינא עיי"ש ועי' בס' ערוך השלחן (להרב מהרי"מ מנאוואהרדק ז"ל) סעי' י"ט:

(מט) קרח. עבאה"ט ופת"ש ובבאה"ט של מהרי"ט מ"ש לענין בשר שנקרש ועי' בכנה"ג בהגהות ב"י אות ס"ט שכ' לענין בשר שמלא קרח וז"ל ויראה ברור דכל שלא הודח במים חמין אלא במים קרים כלא הודחו דמי וכן כ' בתשו' משאת בנימין סי' ק"ח עכ"ד ועי' בתשו' מיימונית שבס' קדושה דשייכו להלכ' מאכלות אסורות סי' ד' שנשאל על בשר שמלא קרח אם מותר לשרותו במים חמין בכלי שני והשיב שיש להתיר לשרותו בחמי שבכלי שני אף כשהיד סולדות בהן עיי"ש ובהגהות הנדפס שם על הגליון איתא בזה"ל ואני אומר דדבר בדוק ומנוסה שהקרח נופל מעל הבשר יותר בניקל כשמשרה אותו במים צוננים ולכן המחמיר תע"ב עכ"ל ועי' בעקרי הד"ט חיו"ד סי' ז' אות ל"ה שהביא מתשו' צרור הכסף דלכתחלה אין לשרות בשר מלא קרח במים חמין אפי' בכ"ש רק במים שהפיגו צינתן אבל בדיעבד מותר עיין שם (ועי' בדברינו לעיל סימן ס"ח סעיף קטן ס"ז):

ומ"ש הפת"ש לענין דיעבד אם אירע שנמלח בשר בעודו נקרש עי' בלב"ש בחידושי דינים סי' ל' ובביאורו ס"ק ק"י קי"א קי"ב וקי"ג שפסק לדינא כהגבעת שאול בכל דבריו עיי"ש ועי' בדגול מרבבה שכ' ג"כ הכי לדינא דאם הודח כבר אחר המליחה או שהוא אחר י"ב שעות שוב אין לו תקנה במליחה אלא יצלנה ואם הוא תוך י"ב שעות ועדיין לא הודח ידיחנה רק מעט להעביר המלח הראשון ובזה אין נקבי הפליטה נסתמים ושוב ימליחנה. ואח"כ כ' שיש להסתפק דלולי אין לו תקנה בהדחה מעט כנ"ל כי יש לחוש לטעם הר"ן שהדחה ראשונה הוא כדי שיתרכך ובודאי שהדחה בעודו קרוש לא עשה שום פעולה לרכך הבשר וא"כ צריך להדיחו עתה היטב ושוב יסתמו נקבי הפליטה וא"כ אין לו תקנה רק לצלי וכו' עיי"ש ועי' ביד אפרים שהביאו והבין מדבריו שדעתו להקל בזה בהפ"מ ולסמוך שלא נסתמו נקבי הפליטה ויכול להדיחו היטב שנית ולחזור ולמלחו והסכים עמו לדינא וכ' דמ"ש הפרמ"ג להלן סי' ע' דכיון שיש תקנה בצלי לא הוי בכלל הפ"מ לאו כללא הוא דמשכחת לה בשומן שנקרש וכיוצא דלא אפשר בצלי עיי"ש:

ומ"ש הפת"ש מהספר לוית חן והר הכרמל וגבעת שאול בבשר שנמצא באמצעיתו קרח עי' בשאלות ותשובות אמרי שפר חיו"ד סימן ג' מה שכתב לדחות דברי הרב לוית חן בזה עיין שם ועיין בספר ערוגות הבושם אות ב' שהעלה דבהפ"מ יש להקל גם כשנקרש באמצעיתו על ידי הדחה ומליחה שנית אף שכבר נמלח והודח עיי"ש ועי' בחמודי דניאל הלכ' מליחה אות ל"א באמ"ע הדיבור מ"ש בזה ומצדד להקל בזה בכ"מ עיי"ש ועחוו"ד סק"י שכ' שיש לחתוך הבשר הקרוש ולמלוח בפ"ע שלא יבלע ממנו המקום שלא הי' קרוש מתחילה שכבר יצא דמו ויותר טוב לצלותו דשמא הי' קרוש יותר ונתרכך מעט מעט בתוך שיעור מליחה כדרך הבשר להתרכך מעט מעט עיי"ש ועי' ביד אפרים שם שהביא דברי הר הכרמל והחוו"ד בזה והכריע לדינא דשלא בהפ"מ אין להקל כלל בזה אך בהפ"מ יש לסמוך על דברי הפוסקים דס"ל דבהדחה לא נסתמו נקבי הפליטה ולהתיר ע"י הדחה ומליחה שנית אמנם אפי' בהפ"מ אין לסמוך ע"ז להקל אלא בתוך י"ב שעות שהוא זמן פליטת ציר אבל לאחר י"ב שעות אין להקל אא"כ הי' הפ"מ וגם שעת הדחק יחד ואז יש להקל עד מעל"ע אבל לאחר מעל"ע אין להקל בשום צד ובשום גוונא ובכ"מ יש לחוש גם לדעת החוו"ד הנזכר ולנהוג לכתחלה לחתוך המקום הקרוש ולמלחו בפ"ע ואף בתוך י"ב שעות עיי"ש ועי' בס' ערוך השלחן ולהרב מהרי"מ מנאוואהרדק ז"ל) סעי' כ"א מ"ש בענין זה לענין אם ירצה לתקנה בעודה מחוברת שלא יצטרך לחתוך את הנקרש ועיי"ש במ"ש בזה וכ' דמ"מ בדיעבד אם לא חתך חלק הבשר שנקרש רק המתין עד שנתרכך המקום הקרוש ומלחה פעם שנית אפי' בלא הדחה בינתיים מותר אבל לכתחלה אין לסמוך להקל עיי"ש. ולענין מ"ש מהחוו"ד דיותר טוב לצלותו דשמא הי' קרוש ונתרכך מעט מעט כנ"ל כ' ביד אפרים שם דאין לחוש לזה אלא באם הי' מונח במלחו רק כשיעור מיל אבל אם הי' מונח כשיעור שעה במליחה כדינו לכתחלה אין לחוש ויש להתיר אף לבשלו עיי"ש ועי' בחמודי דניאל הלכ' מליחה אות מ"ד דכל זה בבשר אבל בשומן שנקרש באמצעיתו ונמלח ושהה זמן רב יש להתיר ע"י הדחה ומליחה שנית