דרכי תשובה - ג פו

אסור אם לא כשיש ס' בכל הרגל נגד הדם ואז גם מקום הטלפים מותר אף אם עומדים על הטלפים ולדינא העלה דאם עומדים על הטלפים אף אם יש ס' מ"ש מקום הטלפים אסור אא"כ מונחים על צידן אז מותר מקום הטלפים כשיש ס' בכל הרגל אכן אם אין ס' יש לאסור כל הרגל אף אם עומדים על הטלפים כיון דבשעת מליחה מוכרח להחזיק מקום הטלפים למעלה ולמלוח שם א"כ המלח מבליע מיד הדם בכל הרגל עיי"ש (ועי' בדברינו להלן סי' ע"א סעי' ב' מ"ש עוד בדין זה):

(יז) צריך לחזור ולהדיחם. עמ"ז סק"ג דעכ"פ הדחה היטב סגי בזה וא"צ לשרותו דכבר נתרכך וכן אם הסיר הטלפים אח"כ א"צ לשרותו וסגי בהדחה עיי"ש וכ"כ בחיו"ד ובתפארת למשה ובגליון מהרש"א וביד אברהם ובישועות יעקב ובפיה"א ס"ק א' ובס' רביד הזהב דהא אין כאן חשש רק משום דם שעל פניו ולדם שעל פניו סגי בהדחה מועטת אפי' לכתחלה עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"ק סק"ה שכ' דדוקא אם הדיחו תיכף לאחר שחתכו אז סגי בהדחה מעט אבל אם שהה כשיעור שיכול להתייבש הדם שע"ג יש לזהר לכתחלה לשרותו ולהדיחו היטב וכל זה לכתחלה אבל בדיעבד אף בהדחה היטב סגי לי' אף כשלא נמלח עדיין אבל אם כבר נמלח אף שלא הדיחו תיכף סגי בהדחה מעט עיי"ש:

(יח) הוי כלא הודח כלל. עפת"ש סק"ד ועי' בחידושי הגאון רעק"א ז"ל שכ' דלשון הרמ"א שכ' דהוי כלא הודח כלל אינו מדויק דהא בלא הודח כלל ומלחו כך ובשלו אפי' בדיעבד והפ"מ אסור ובחתך כל נתת לב' אם לא חזר והדיחם מותר בהפ"מ וכו' עיי"ש וכ"כ בשפ"ד שם ובחוו"ד ובס' רביד הזהב לדינא דבדיעבד מותר בזה בהפ"מ ועיי"ש ברביד הזהב שכ' דאף דלכאורה י"ל דכשר בזה אפי' בלא הפ"מ דהא קיי"ל דיש ל' נגד מלח שעליו וכן יש ל' נגד דם בעין שעליו וא"כ כיון דנחתך רק מצד א' בודאי יש ס' נגד הדם מ"מ בלא הפ"מ אין להקל דיש לחוש דהמלח יתמלא מהדם ולא יוכל לפעול פעולתו להוציא הדם ודיני כדין נמלח מצד א' המבואר להלן סעי' ד' עיי"ש ועי' מזה בשפ"ד להלן ס"ק נ"א ועי' מזה בס' ראש פינה באבן הראשה אות ה' ובשו"ת מהר"מ מרוטנבורג חיו"ד סי' י"ט באריכות ועי' בס' רביד הזהב שם שכ' דכ"ז בבשר אבל בשומן יש להקל בזה אף באין הפ"מ ע"י הדחה ומליחה שנית ובדיעבד מותר אפי' בלא הדחה ומליחה שנית אם כבר בשלו כך אבל אם לא בשלו עדיין בודאי יש לחזור ולהדיחו ולמלחו שנית דיש לחוש לטעם המרדכי עיי"ש:

ומ"ש הפת"ש מדברי השפ"ד דבחתך רק מעט כשר פי' בלא הפ"מ וכ' דלפי דברי החמודי דניאל יש לאסור אפי' בהפ"מ הנה יעוין ביד יהודה בפיה"ק סק"ו שכ' דזה עדיף משאר נמלח מצד א' ואין להחמיר בו כ"כ עיי"ש לדרכו אם כן ממילא גם בזה יש להורות כדעת הפרמ"ג ואין להחמיר בהפ"מ ודו"ק:

(יט) יזהר לשרותו נגד חצי שעה. עחוו"ד בביאורים סק"ב שכ' דכל זה הוא אם הבשר כבר נתקרר ונתייבש הדם על פניו ואז לא מהני הדחה לבד וצריכין לשרותו ג"כ חצי שעה אכל אם הדיחו תיכף לאחר שחיטה היטב בעוד הבשר חם והדם שעל פניו לא נתקרר עדיין א"צ לשרותו כלל וסגי בהדחה מועטת אף לכתחלה עיי"ש וכ"כ ביד אפרים אך כ' שם שיש לזהר דאף כשמדיחו בשעה שהדם חם ולא נתייבש עדיין הדם על פניו מ"מ יש לו עכ"פ לשפשף בידו היטב להעביר לחלוחית הדם שנדבק על פרו ואינו נשרק מעל הבשר ע"י הדחה בעלמא ואם לא ישפשפנו בידים היטיב ישאר עוד לחלוחית דם בעין קיים על פניו אף לאחר הדחה עיי"ש אמנם יעוין בס' בית יהודה (מהגאון מהרי"ל מפוזנא ז"ל) מ"ש בזה והשיג על החו"ד והעלה דאין לסמוך ע"ד להקל בזה אלא אף אם רחצו הבשר בעודו חם והדם עדיין חם לא מהני וצריך לשפפפו ולשרותו כחצי שעה דייקא עיי"ש וכ' בס' דברי יוסף סי' תק"ד אות ב' עיי"ש (וע"ל סק"ט):

(כ) לשרותו נגד חצי שעה. עפת"ש מ"ש דלפי דברי הפרמ"ג בפתיחה יש להקל ועי' בשפ"ד סק"ב שכ' להקל בהפ"מ בהדיחה קודם מליחה מצד א' עיי"ש ועי' בשו"ת דברי מלכיאל חלק ב' סי' ל"ז מ"ש בזה ועי' בחידושי הגרעק"א שכ' דאם הדיחו היטב מצד א' ומצד הב' לא הי' רק הדחה מועטת י"ל דסגי בכך דלענין ריכוך י"ל דע''י הדחת צד א' נתרכך גם הצד הב' ולענין דם בעין מהני הדחה גם מועטת וסיים בצ"ע לדינא עיי"ש ועי' בס' ראש פינה בפתיחה מ"ש בזה והעלה דאם לא נמלח עדיין ודאי דלכתחלה צריך לחזור ולשרותו או להדיחו היטב בכל צדדיו עכ"פ עיי"ש אמנם יעוין בשו"ת מור ואהלות באהל ים המלח סי' י"ג שהתפלא על הגרעק"א בזה והוכיח בכמה ראיות דלא מהני השריה כדי לרכך במה ששורה רק צד א' דאיך יועיל השריי' מחלק התחתון לחלק העליון שלא הי' במים והתפלא על הפת"ש שכ' כן בשם הפרמ"ג כי לא נמצא בשום מקום בפרמ"ג כן ולא כתב רק אם הי' כולה בתוך המים ורק פני החתיכה הי' מגולה למעלה שאין המים צפין עליה בזה כ' שיש להקל כיון שנתרכך כל החתיכה אין צריך רק להדיח פני החתיכה אבל בהי' רק חצי חתיכה במים בזה לא דיבר הפרי מגדים בשום מקום עיי"ש באריכות אמנם בעיקר הדין עי' ביד יהודה בפיה"א סוף סעיף קטן י' שהשיג ג"כ על הפתחי תשובה בזה וכ' וז"ל זה פשוט דלטעם דריכוך אם שרה מקצת מן החתיכה במים דאז אינו מתרכך זולת מה ששרה וראיתי באחרונים שמדמין זה לנמלח מצד א' דמהני לכל החתיכה לדעת הרשב"א ואינו כלום דשאני מלח דפועל להפליט הדם מלמעלה למטה בין להיפך משא"כ מים וכו' עכ"ל ועי' בס' דלתי תשובה סק"ז שהתפלא ג"כ ע"ד הפת"ש בזה וכתב שדין זה צ"ע דהא חזינן שאין טבע המים כן דהא קיי"ל גבי כבוש מעל"ע דמה שחוץ לכבישה מותר הרי שאין השרייה מועיל להחלק שלמעלה מן המים ואין המים מרכך ומבשל רק החלק ששרה בו ועי' עוד בההוספות לדלתי תשובה שבריש חלק ב' שהעתיק שם תשובה מרב א' בענין זה וכ' ג"כ שחיפש בכל הפרמ"ג בפתיחה ובפנים הספר ולא מצא שמתיר אם נשרה רק חצי חתיכה ובפתיחה לא כתב להתיר רק כשהי' כל החתיכה במים רק שפני החתיכה היה למעלה מהמים אבל כשנשרה רק חצי החתיכה לא זכר ולא התיר מעולם וסיים שמצוה לפרסם שלא יסמכו המורים על דברי הפת"ש להקל בזה עיי"ש אבל גם ממנו נעלם במחכ"ת דברי השפ"ד הנ"ל שכתב כן להדיא להקל בהפ"מ כמש"ל (ועי' בדברינו להלן ס"ק רל"ד) (כא) נגד חצי שעה. בד"מ כ' בשם שערי מהרא"י שיש לשרותו יותר מחצי שעה וכ"כ באו"ה ועי' בס' ראש פינה באבן פינה סעי' ח' ובפינת יקרת שם ס"ק פ' שכתב דלכתחלה צריכין לחוש לזה לשרותו יותר מחצי שעה עיי"ש:

(כב) חצי שעה. עי' בחכמת אדם כלל ל"ו סעי' ג' שכ' דמ"מ בערב שבה שאין לו פנאי או שהוא בענין אחר שהשעה דחוקה אז די לשפשף היטב את הבשר במים וישרה אותו אך מעט במים ואם לאחר השרייה קצת והשפשוף היטב רואין שאין עוד אדמימות במים יכולין למלוח אותו עיי"ש וכ"כ הרב מהרשג"פ ז"ל בקיצר ש"ע שלו סי' ל"ו סעיף ג' לדינא עיי"ש ועי' בשו"ת דברי מלכיאל חלק ג' סי' נ"ב שנשאל בענין זה והשיב ג"כ דלכבוד שבת או לכבוד אורחים או בשעת הדחק כגון לצורך אדם חלש שקשה לו להמתין עד שישרה חצי שעה מותר להקל שלא לשהות חצי שעה רק להדיח ולשפשף הבשר היטב מכל הצדדים אך זה דוקא רק באופן שלא היה פושעים במה שלא שרו הבשר מקודם וכגון שלא השיגו הבשר מקודם וכדומה אבל בפשיעה הרי זה כמקיל במנהג ישראל לכתחילה וזה ודאי אסור עיי"ש. ולפענ"ד פשוט הוא דאף שכ' להלן (ס"ק כ"ד) דא"צ לזהר לשפשפו עד שיהיו המים נקיים בלא ציחצוחי דם אבל בכה"ג כשמתירין בשעהד"ח וצורך גדול שלא לשרות אותה כחצי שעה בודאי צריך לזהר עכ"פ להדיחו בכמה מימות מחולפות באופן שישאר המים נקיים בלא מראות דם:

(כג) ולהדיחו היטב. עי' בס' ראש פינה ובאבן פינה ובפינת יקרת אות י' שכ' מלשון האו"ה שצריך שפשוף בידים דוקא דדם שנקרש לא יעבור ע"י הדחה רק ע"י שיפשוף בידים דוקא עיי"ש ועשפ"ד סק"ב שכת' שכן המנהג דאף ששורין אותו כחצי שעה צריך לפשפשו בידים היטב ולהעביר הדם בעין שעליו עיי"ש ועי' ביד אפרים שמזהיר שצריך כל אדם ללמוד בתוך ביתו שיזהירו בזה לשפשף ולנקות הבשר בידים היטב ולהעביר הדם הנקרש על פניו עיי"ש:

(כד) היטב. עחוו"ד ריש סי' זה ובגליון מהרש"א שהביאו מדברי הר' יונה שצריך לשפשף ולהדיח כ"כ עד שנשאר המים לבן בלא מראית דם עיי"ש ועי' בחכמת אדם כלל ל' סעיף ג' ובס' שורש מיעקב הראשון בחידושיו לסי' זה אות