דרכי תשובה - ג פ

בלי שום מליחה שניה עיי"ש ולדינא ע"ל (בס"ק שאח"ז):

(מ) דהיינו הטלפים. עבאה"ט מ"ש שהמהרש"ל אוסר גם השאר כשעומדין על טלפיהן ועי' בחדושי הגרשוני להלן סי' ע"א שהוכיח מלשון הש"ך שם סק"ד דאפילו אם עמדו על הטלפים מותר מה שחוץ להטלפים עיי"ש ועי' בשו"ת תורת חסד שם מ"ש בזה וכ' לדינא להתיר מה שלמעלה עכ"פ ע"י הדחה ומליחה שנית לאחר שהסיר הטלפים עיי"ש והביאו המחזיק ברכה בסי' ע"א שם אות ה' וביד אפרים שם לדינא עיי"ש ועי' בהגהות חכמת שלמה שהביא דבריהם ג"כ וכ' דאין לסמוך להתיר מה שלמעלה מן הטלפים בשום ענין אלא שיש לאסור כל הרגלים כדין בשר שנמלח בכלי שאינו מנוקב כיון שאין לציר מקום לזוב דקיי"ל דהכל אסור ולא מהני הדחה ומליחה שנית עיי"ש אמנם יעוין במנחת יעקב כלל ט"ו ס"ק ל"ד ובפר"ח ס"ק י"א ושפ"ד ס"ק י"ג שפסקו לדינא להתיר מה שלמעלה מן הטלפים אפי' עומדים על טלפיהן כיון דבלא"ה הרבה פוסקים מתירין גם מה שבתוך הטלפים עיי"ש ועי' ביד יהודה סק"ו ועי' בס' ישועות חיים בפתיחה הכוללת שבריש הס' אות א' מ"ש בזה וסיים ששמע שהמנהג להורות לחתוך הטלפים ולמעלה מהם כדי קליפה ומה שלמעלה מזה כשר עיי"ש אמנם יעוין בחמודי דניאל הלכות מליחה אות מ"ז שכ' דכיון דלא נזכר בשום א' מדברי האחרונים שיהי' צריך קליפה ממה שחוץ להטלפים ונראה דס"ל דא"צ קליפה ע"כ אין להחמיר כיון דיש פוסקים מתירין אף מה שבתוך הטלפים א"כ הבו דלא להוסיף עלה עיי"ש:

(מא) אבל השאר מותר. עי' בחמודי דניאל שם שכ' דאם לא הסיר הטלפים עד לאחר שנחרכו באש כיון דעכשיו אין נזהרין ושוהין על האש הרבה והוי קרוב לצלוי' לכן צריך להסיר ממה שחוץ לטלפון כדי נטילה כדין צלי דקיי"ל להלן סי' ק"ה שאוסר עד כדי נטילה ואף שמבואר שם דצריך ששים אע"פ שמסיר כדי נטילה מ"מ הכא שאני כיון דאפשר דלא הוי כצלי ממש וגם אפשר דאין ברגל שמנונית כ"כ ע"כ מוקמינן לה אדינא דסגי בכדי נטילה עיי"ש:

(מב) השאר מותר. עי' בכנה"ג בהגהות ב"י אות ל"ט שנשאל ברגלים שנמלחו קודם שנחתכו הטלפים ואח"כ מלגן במים חמין ואיפליגו בה ב' ת"ח א' החמיר לאסור כל הרגלים דכיון דנאסר מה שבתוך הטלפים משום שנתבשל בדמה ממילא דכל הרגלים אסורים ומורה א' היתר ע"י שיחתכו מה שבתוך הטלפים והשאר מותר והוא ז"ל כתב דיפה כח המורה להקל בזה עיי"ש ועי' בשו"ת תורת חסד שם מ"ש בזה ולדינא העלה שיש להחמיר כדעת החכם האוסר כל הרגלים אא"כ יש ס' כנגד הבשר שבתוך הטלפים עיי"ש ועי' בשלחן גבוה ס"ק כ"ב מ"ש בדבריהם בזה ולדינא הכריע כדעת הכנה"ג שהמורה להקל יפה הורה בזה עיי"ש אמנם יעוין במנח"י כלל ט"ו ס"ק ל"ד שפסק לדינא להחמיר בבישול עד ששים נגד הבשר שבתוך הטלפים אך זאת הקיל שם דמצטרף גם שאר הדברים שבקדירה לבטל הבשר שבתוך הטלפים עיי"ש והביאו בספר חומות יהושע סי' ס"ט אות ה' עיי"ש והנה בס' חמודי דניאל הלכות מליחה אות י"ט הביא ג"כ דברי המנח"י בזה וכ' דכל זה הוא רק להתיר שאר הקדירה אבל לענין הרגל עצמו לא מהני מה שיש ששים בצירוף שאר הדברים שבקדירה וכל שאין בהרגל עצמו ששים נגד הבשר שבטלפים הרגל אסור עיי"ש אמנם הנה מדברי המנח"י שם והת"ח שם משמע להדיא דגם הרגל עצמו מותר אם יש ס' ועי' בס' משמרת שלום להלן במ"ז סוף סי' ע"א מ"ש בענין זה וכתב שהמחברים הנ"ל סתמו ולא ביארו הדין במה שדרך המליגה כעת שמולגין ברותחין לתחוב הרגל ברותחין ולשהות אותו קצת בחמים ואח"כ מוציאין אותו מהמים וגוררין השער מעט מעט ועושין כן כמה פעמים שמוציאין אותו לחוץ וחוזרין ותוחבין אותו בתוך הרותחין עד שמסירין כל השער אם כן כשהוציא אותו מהרותחין והרגל הוא חם שהיס"ב הרי נ"נ וכיון שאין בו בפ"ע ס' נגד מה שבתוך הטלפים א"כ ממילא אף אח"כ כשתוחבין אותו שוב ויש ס' לא מהני דנשאר הרגל באיסורו דאפשר לסחטו אסור וזה חמור מאיסור דבוק. אמנם מדסתמו המחברים הנ"ל ולא חלקו בזה משמע שדעתם להקל בכ"מ בזה דמצטרף כל מה שבקדירה לבטל הבשר שבתוך הטלפים אפי' אם הוציא כמה פעמים מהקדירה בעודו רותת והחזירו כנזכר בע"כ דס"ל כיון דעכ"פ יש רוב בהרגל נגד מה שבתוך הטלפים ומדאורייתא ברובא בטל א"כ שוב כדאי המחבר וסייעתו המתירין לגמרי בזה לסמוך עליהם עכ"פ לענין זה דלא נימא חנ"נ ואפשר לסחטו וגם יש לצרף לזה דעת הסוברים דבשאר איסורין לא אמרינן חנ"נ עיי"ש ועי' בספר ישועות חיים בפתיחה הכוללת שבריש הס' שהרחיב הדיבור בשאלה זו והעלה לדינא דאם לא הסירו הטלפים קודם מליחה ומלגו כל הרגל במים חמין שהיס"ב צריך ששים במים וברגל נגד הטלפים ואז שאר הרגל והקדירה מותרים אבל מה שבתוך הטלפים אסור ודוקא כשלא הי' המליגה ברותחין כ"כ וגם לא תחבוהו הרבה פעמים בתוך הרותחין באופן שכשהוציאו הרגל מן המים לא הי' היס"ב בהרגל אבל במליגה דידן שנהגו לתחוב הרגל כמה פעמים בהרותחין בשעת המליגה כי בפעם אחת לא הוסר ממנו כל השער וצריך להוציאו ולגרר ממנו השער ולחזור ולתחוב אותו עד שמסיר כל השער וגם מנעול הפרסות וכ"ז א"א אלא על ידי תחיבות כמה פעמים ברותחין וממילא שכשנעשה גוף הרגל חם שהיס"ב גם בעת שמוציאו לחוץ אזי נאסר כל הרגל אם אין בו לבד ששים נגד הטלפים ולכן כשתחבו פעם שנית להרותחין צריך ששים במים נגד כל הרגל ואם אין שם ששים כנגדו נאסרו המים והקדרה וצריך המורה לשאול אם מלגו באופן שנתחמם גוף הרגל בעת שהוציאו לחוץ כיון שהדרך לעשות כן עיי"ש:

ועיי"ש עוד מ"ש לענין אם אירע עובדא כזו ששכחו לחתוך ראשי הטלפים קודם מליחה ומלגו הרגל ברותחין (באופן שנאסר כל הרגל והקדירה כנ"ל) ואח"כ שפכו המים מן הקדירה ובשלו בקדירה זו בשר ורוטב בתוך מעל"ע ונתנו מהבשר והרוטב לקערות וטעלע"ר ואח"כ נודע שלא חתכו ראשי הטלפים של הרגל קודם מליחה כנ"ל והאריך בזה והעלה תבנא לדינא כך דאם לא נודע עדיין מהאיסור כשבישלו בהקדירה הלזו תוך מעל"ע יש להתיר הבשר והרוטב במקום הפ"מ אם יש עכ"פ בהבשר והרוטב ס' נגד הטלפים לפי ערך המדומע דהיינו ע"ד משל כשחלל הקדירה מחזיק עשר פעמים נגד דופני הקדירה והמים הי' מחזיקין עשר פעמים נגד דופן הקדירה נמצא שלא בלעה הקדירה מהמים רק חלק עשירית ולכן לא בלעה מהטלפים ג"כ רק חלק עשירית ואז אין צריך לשער רק נגד בשר הטלפים והמוח שבעצמות הטלפים לפי ערך הנ"ל אבל לא נגד העצמות עצמם וכ' דכל זה כשלא נתבשל מן הרגל כלל עכשיו בתוך הבשר ואין לחוש רק לטעם הרגל שנפלט לקדירה בשעת מליגה ומקדירה להבשר ורוטב שמבשלין עכשיו (כי כן הוא מן הסתם דע"י הבישול לא שכיח כלל שלא יהא נודע אם חתכו ראשי הטלפים שהרי בשעת המליגה מסירין מנעלי הטלפים ומשליכין אותן) וצריך המורה להזהיר שלא יוציאו ההיתר מהקדירה מעט מעט ואפשר שלא יהי' ששים בהמעט שנשאר נגד הטלפים לפי חשבון הנ"ל רק ישפוך בפעם א' הרוטב והבשר לכלי אחרת או ימתין עד שיצטנן אכן אם לא נודע האיסור עד לאחר שעירו הרוטב מהקדירה ונשאר הבשר והדרך הוא לשפוך הרוטב בתחילה על המאכל ומערין כל הרוטב לקערות והבשר מונח בעת ההוא בקדירה כשהוא רותח ואחר שאכלו הרוטב עם המאכל מערין הבשר לאיזה קערה ומחלקין לבני ביתו על כמה טעלי"ר ונודע אז שלא חתכו ראשי הטלפים מן הרגל שמלגו בהקדירה שבשלו בה הבשר של עכשיו צריך שיהא בהבשר לבד ששים נגד בשר הטלפים והמוח שבעצמות הטלפים כנ"ל. אמנם אף כשיש ששים צריך ליטול כדי נטילה מהבשר שנגע בהקדירה ואם אינו יודע באיזה חתיכה ובאיזה מקום נגע צריך ליטול מכל החתיכות כדי נטילה מסביב אא"כ הוא יודע שיש רוב מקומות כדי נטילות של החתיכות שלא נגע בהקדירה מעת שעירו הרוטב מהם עד עתה מותרין כל החתיכות בלי נטילה כיון שיש ששים ג"כ בכל הבשר כנזכר וכן אם ידוע שיש בהנטילות שנגעו בהקדירה ששים לפי חשבון הנ"ל מותר (אפי' אם אין רוב מקומות מהנטילות שלא נגעו בהקדירה) ואף אם נאסר הבשר שנשאר לבדו בלא רוטב מחמת שלא הי' ששים לפי חשבון כנ"ל או שנאסרו הנטילות כדבסמוך מ"מ אם הניחו הבשר על הטעלער"ס כשהוא רותח לא נאסרו הטעלער"ס והקערות והכפות שנשתמשו בהם ברוטב ע"י עירוי צריך להשהותן מעל"ע. ולרווחא דמלתא משום לא פלוג ישהה גם הטעלער"ס מעל"ע ולאחר מעל"ע מותרים כל הכלים רק הקדירה שמלגו בה נשארה אשורה ובאופן זה דלא נשאר ששים בהבשר לפי חשבון הנ"ל שנתבאר לשהות הכלים מעל"ע צריך ג"כ להדיחם היטב מהדבוק בהם עכת"ד:

(מג) אבל בחרוך. עבאה"ט מ"ש דלכתחילה יש להחמיר אפי' בהבהוב ועשפ"ד ס"ק ט"ז