דרכי תשובה - ג עח

דאם כי מפשטות, דברי הרמ"א לא נראה כן מכל מקום לדינא העיקר כהש"ך עיי"ש ובשפ"ד סק"ה ועי' כו"פ שכ' לחלק בזה בין בהמה לעוף דבבהמה אף דמונח על מקום א' כיון דלא שהה אינו מפליט ומבליע ומותר אבל בעוף דפריך במעט רגע מפליט ומבליע והרמ"א מיירי בעוף ולכך צריך ליתן טעם כיין דאינו מונח במקום א'. ועיי"ש עוד שכ' לחלק בין נתן מים על השיער דכשלא נתן מים על השיער דאז הוא חושש להשהותו על האש פן יתחרך העור ויהי' נפסד מותר אבל בנתן מים על השיער דהמים מגין שלא נחרך הבשר ושיהה טובא אז אסור עיי"ש ועי' בשלחן גבוה סק"ח שכ' ע"ד הרמ"א וז"ל אבל לא נהנו כן במקומינו אלא למלוח הראש והרגלים תחילה ואח"כ מולגין איתם ומהבהבים אותם זולת בעופות שמהבהבים אותם קודם מליחה לפי שהוא דבר מועט משיורי הנוצות ואין הדם מתבשל בכך עכ"ל:

(יג) ומ"מ יעבירם על האש תמיד. עי' בס' מטה אפרים (מהגאון בעל תשו' בית אפרים) סי' תר"ה סעי' י"א שמזהיר שכשיש לבעה"ב הרבה עופות וממהרין למרוט הנוצות אין מנקין הנוצות הקטנות מאד וסומכין על החירוך ועי"ז צריך לחרכם הרבה על האור ומשהין במקום א' עד שמתחממין מחמת האור ויש חשש שהדם שבי פירש ממקום למקום וכן לא יעשה אלא שצריך להעבירו על האש במהירות אנה ואנה כדי שלא יתחמם מחמת האור עיי"ש (ועי' בדברינו להלן ס"ק ל"ו וס"ק מ"ג וס"ק מ"ח):

סעיף ד (יד) כנגד המוח. עבאה"ט ומ"ש דמיירי כשנמלח תחלה לו דוקא נמלח דה"ה אם נצלה כך ולא אותביה אנחיריו ובשלו אח"כ הדין כן. שפ"ד סק"ו. ומ"ש הבאה"ט דאנן קיי"ל דלעולם צריך ס' נגד כל הראש ר"ל להתיר שאר התבשיל אבל הראש עם המוח והקרום נשאר באיסורו כנה"ג בהגהות ב"י אות י"ח ושלחן גבוה ס"ק י"א ושפ"ד שם. ועי' מזה בשו"ת שארית הפלטה הנספח להס' מעט מים סי' יו"ד באריכות:

(טו) ואם צלאו כך שלם. דין זה כבר נזכר במחבר לעיל סעי' א' וב' ועש"ך סק"ז שמתרץ דאשמעינן הכא דאפי' צלאו בלא הטמנה הקרום והמוח אסורים עיי"ש וכ"כ בפר"ח סק"ו ועי' בשלחן גבוה ס''ק י''ג שמתמה ע''ז דאיזה שינוי דין יש בין צלוי בהטמנה בין צלוי' בלא הטמנה שהוצרך הרמ"א לכפול הדברים כאן עיי"ש (טז) ודן בו מידי. כלומר ולא דץ בי' דאי דץ בי' מותר כדלעיל סעיף ב' שלחן גבוה ס"ק י"ד:

(יז) הקרום והמוח אסור. עי' ב"י לעיל סי' ס"ה דדוקא בצלה הראש שלם הוא דנאסר הקרום עם המוח אבל אם הוציא המוח עם קרומו וצלאו כך אצל האש לא נאסר המוח רק הקרום לבד ועיי"ש בט"ז ובמ"ז סק"ב. ועי' בכנה"ג בהגהות הטור אות ד' ובהגהות ב"י אות י"ז שהביא מהאו"ה ודמש"א דשני קרומים יש למוח א' דבוק לעצם הגלגולת וא' דבוק במוח עצמו ואין במוח ס' כנגד שני הקרומים ואם נתבשל המוח הכל אסור אבל כנגד הקרום הדבוק בו יש ס' במוח כנגדו ואם נתבשל עם קרום זה הכל מותר עיי"ש:

(יח) ולכתחלה נוהגין ליטול המוח וכו' ולחתוך הגלגולת וכו' עי' בשלחן גבוה להלן סי' ע"א סק"ח שכ' דבמקומו אין נוהגין להצריך תרווייהו להוציא המוח ולקרוע שתי וערב דכיון דהוציא המוח אין לך קריעה גדולה מזו עיי"ש:

(יט) ולחתוך הגלגולת שתי וערב. עי' בס' שאול בן הלוי שכ' דבע"כ בעינן שיעשה ע"י החתך נקב שיש בו חסרון היינו שלאחר החתך נתרחק מעט עבר מעבר ויש ריוח ביניהם שאם גם אח"כ יתאימו עצם אל עצם ויתלכדו אפי' בדיעבד לא מהני עיי"ש:

(כ) ויש מסירין הקרום. עי' ביד יהודה להלן סי' ע"א בפיה"ק ס"ק י"ג שכ' דעכשיו המנהג ליטול המוח ולהסיר גם הקרום מכל וכל עיי"ש:

(כא) ובדיעבד אם חתכו וכו' כלומר אם מלחו בדיעבד אפי' לא בשלו עדיין ולא הסיר הקרום קודם המליחה סגי בחתכו שתי וערב (ר"ל או שתי או ערב. שפ"ד) וא"צ להסיר המוח אבל אם בשלו שרי אף בלא חתיכת שתי וערב אם ניקב העצם כנגד הקרום (וגם ניקב הקרום. חדושי הגרעק"א ז"ל) קודם מליחה והניח הנקב למטה כדלקמן סי' ע"א. ש"ך ס"ק ח'. ועי' במנח"י כלל ט"ו שהניח דברי הש"ך בתימה בזה ודעתו דאפי' בחתיכת שתי או ערב אין להקל גם בדיעבד בלא נתבשל עדיין רק כשכבר נתבשל אז סגי בדיעבד חתיכת שתי או ערב עיי"ש ועי' באורח מישור סק"א ובסלת למנחה שם ועי' ביד יהודה סק"ח מה שהרבה להשיב ע"ד המנח"י ומתרץ דברי הש"ך ושכדבריו עיקר לדינא עיי"ש ועי' מזה בשו"ת תשובה מאהבה חלק ג' בגליון הש"ך כאן:

(כב) חתיכה נ"נ. עבאה"ט ועי' בפר"ח סק"ז שכ' וז"ל כתב המרדכי מעשה הי' בראש אווז שנתבשל כשהי' שלם ולא חתכוהו לשנים והכשירו רבינו קלונימוס לפי שלא הי' בדמו כזית לאסור וביאור בתשו' מהר"י מינץ בסי' ט"ו דטעמא דיש להקל משום דדם שבשלו ומלחו אין עובר עליו בדבר שלעולם לא בא לידי חיוב מלקות או כרת ואין זה כדאי להקל חדא דהא דדם שמלחו אינו עובר עליו אינו מוסכם כמ"ש לקמן בריש ס"ט ועוד מהא דאמרינן בחולין פרק גה"נ לא תזלזל בשיעורי דרבנן מוכח דאף חצי שיעור באיסורין דרבנן צריך ס' לבטלו ואי משום שהוא דבר שלעולם לא בא לידי חיוב מלקות אינו כלום דהא חזי לאצטרופי וכו' וכל דתקינו רבנן כעין דאורייתא תיקן ולפיכך הדבר ברור שאין להקל בדבר וכו' עכ"ל ועי' בכו"פ מ"ש בדבריהם בזה וכ' דאם אירע עובדא כזה שנתבשל העוף עם ראשו שלם ולא נודע אם יש בעוף ס' כנגד הדם שבמוח וקרום אם יש עוד סניפים להקל יש לסמוך על רבינו קלונימוס שבמרדכי הנ"ל עיי"ש ועי' בכנפי יונה שהאריך ג"כ בדברי רבינו קלונימוס הנ"ל ונתן פנים מסבירות לדבריו וכתב ג"כ דבצירוף עוד סניף יש לסמוך על ה"ר קלונימוס הנ"ל להקל עיי"ש ועי' בשו''ת שואל ומשיב חמישאה חלק א' סי' מ"ב שכן הי' עובדא לפניו שבשלו ראש אווזא שלם והי' ספק אם הי' ששים נגד המוח והקרום והורה להתיר כיון שהי' בע"ש לכבוד שבת עיי"ש באריכות (ועי' בשפ"ד סוף סק"ט שהביא מהרשב"א בתוהבה"א שהשיג על הרא"ה במה שפסק להקל בספק בענין זה משום דדם שבשלו אינו אלא מדרבנן דכיון דקודם שנתבשל הוה ד"ת אין להקל בספיקו והפרמ"ג הניח בתימה דהא לפעמים מקילין בספק בדם שבשלו עיי"ש ועי' בדברינו לעיל סי' ס"ז ס"ק ד') (כג) נעשית נבילה. עבאה"ט בסוף סק"ח מ"ש ואם ניקב העצם נגד הקרום וכו' ועי' בחדושי הגרעק"א דהיינו שגם הקרום ניקב:

סעיף ה (כד) הבא למלוג. פי' שטומן ברמץ למלוג דאי במים הא כתב המחבר לקמן סעי' יו"ד אין מולגין וכו' ומיירי בדאותביה אבית השחיטה דאי בדאותביה על צדדיו להסיר השיעור הא כ' המחבר לעיל סעי' ג' ויש מי שאוסר אלא ודאי דמיירי באותביה אבית השחיטה רק שצריך להסיר החוטים שבלחי ולהדיח הבית השחיטה. ס' מנחת יהודה (להרב מהרי"ל אופינהיים ז"ל):

(כה) צריך לחתוך. עבאה"ט מ"ש מהש"ך שיש לחלק בין צלי למליגה ועי' בפר"ח סק"ח שכ' דכיון דחזינן דמליגה חמור מצלי ע"כ יש לאסור במליגה אף בדיעבד עיי"ש וכ"כ בכו"פ לדינא ועי' בשלחן גבוה ס"ק ט"ז מ"ש ע"ד הפר"ח בזה וכ' דנראה דהפר"ח הבין דענין המליגה הנזכר בטוהמ"ח היינו שנותנין הראש או העוף תוך הכלי של מים חמין והכלי נותנים אותו ברמץ ע"ר