דרכי תשובה - ג סט

על כיסוי הקדירה דכשהקדירה עולה רתיחה דינה כנפלה לתוך הקדירה וה"נ מה מהני מה שאין במקום הביצה רוטב הרי הקדירה היא מעלה רתיחה וכ' די"ל דדוקא בטפת חלב שהוא לחה משא"כ בביצה בקליפה שהוא יבש לא איכפת אף אם מעלה רתיחה וסיים בצ"ע ועי' בשו"ת שער שלמה (להרב מד"ש זיראפה ז"ל) סוף סי' כ"ה שכ' שיש להסתפק בדין ביצה ששמוה על החמין שכ' בש"ע להתיר אי בעינן שלא כסה הקדירה דוקא דומיא דחתיכה שחוץ לרוטב דקיי"ל דאם כסה דינה כאלו הוא כולה בתוך הרוטב או דלמא אפי' אם כסה מותר דלא דמי לחתיכה כיון דאיכא קליפה מפסקת וסיים דמסברה נראה דבביצה אפי' כסה שרי ומ"מ למעשה צ"ע עיי"ש אמנם יעוין בשו"ת מהר"מ די בוטין סי' פ"ט שעמד בזה וכ' דבדיוק כ' הרשב"א והש"ע ששמוה על החמין להצטמק דבע"כ מיירי בקדירה שכבר נחה מרתיחתה אלא ששמו אותן החמין בתנור להצטמק ולשמור רומה ושמו הביצה עליה ואינה מעלה רתיחה כלל אבל אם הקדירה רותת והעלה רתיחות עד למעלה מהביצה אפי' ליכא רוטב הבל הרתיחה שעולה היינו רוטב ומתערב יפה זיעת הביצה עם התבשיל ואוסר לכ"ע עד ס' עיי"ש (ועי' בכנה"ג בהגהות ב"י אות ט"ו ובשלחן גבוה ס"ק י"ז מ"ש ע"ד המהר"מ די בוטין בזה) ויש בזה נ"מ גם לדידן לכאורה דאם הי' הק"ד בביצה במקום שהוא ספק אם הוא במקום האוסר דאף שכ' הט"ז בדין זה דאם הי' הדם בביצה במקום שהוא ספק אם הוא במקום האוסרו יש להתיר החמין מ"מ פשוט הוא דזה דוקא אם הי' הביצה בהחמין באופן הנ"ל שדינו רק כצלי אבל אם עלו הרתיחות של התבשיל עד הביצה שדינו כבישול בודאי יש להחמיר אף בספק אם הוא במקום האוסרו (ועי' ביד יהודה בפי' הקצר ס"ק כ"ד) אמנם לדינא פשוט הדבר שדבר זה תלוי בפלוגתת האחרונים המובא בפת"ש להלן ריש סי' צ"ד לענין תחיבת כף בקדירה רותחת אם צריכין לשער נגד מה שהי' מהכף בתוך הבל הקדירה ולפי מה דקיי"ל שם דהעיקר להקל דא"צ לשער רק נגד מה שהי' בתוך הרוטב ועי' בדברינו שם (ס"ק י"ג) ה"ה גם בזה דאם לא הי' רוטב במקום הביצה רק הבל הרתיחה לבד אין להחמיר:

(נ) מותר כל החמין. עבאה"ט מ"ש מהש"ך דלדינא נראין דברי המהרש"ל לאסור עד ס' אף בשאין רוטב במקום הביצה ועי' במנחת יעקב כלל ס"ג סק"י שהשיג על הש"ך בזה וכ' דהמהרש"ל לשיטתו אזיל דס"ל לאסור בצלי עד ס' אפי' בכחוש גמור אבל לדידן דקיימא לן דבכחוש גמור אינו אוסר בצלי רק כדי קליפה או נטילה גם כאן דינא הכי דהא גם דם שבביצה לא שייך בי' כלל שמנונית עיי"ש ועי' בשפ"ד סוף ס"ק י"ג מ"ש לתרץ דברי הש"ך בזה להצילו מתמיהות המנח"י בזה וסיים בצ"ע עיי"ש:

(נא) כל החמין. עבאה"ט ועש"ך ופר"ח ס"ק י"ב ומבואר דעתם דאף שיש בתבשיל ס' נגד הביצה האסורה מ"מ אותה החתיכה שהביצה מונחת עליה צריך נטילת המקום ולא אמרינן דקליפת הביצה הוא במקום נטילת המקום של החתיכה וכל זה כשנגע הביצה במאכל עצמו אבל אם לא הניחה אלא על הכיסוי קדירה מלמעלה בכה"ג שרי המאכל אע"פ שאין בו ס' כיון דהביצה היא בתוך הקליפה והקליפה מספקת הו"ל כדין שתי קדירות חמות שנוגעות זב"ז דשרי ועי' בס' בני יהודה (להמהר"י עייאש ז"ל) סי' ק"ה בעובדא שנתנו ביצים בקערה בלי שום רוטב ונתנו הקערה על פי הקדירה הטמונה בחמין לש"ק על האור ונמצא בביצה. אחת מהן אפרוח וכ' דהואיל והקערה מפסקת בין הרוטב להביצים אין לאסור עיי"ש ועי' בשו"ת שער שלמה ובס' ויקרא אברהם חיו"ד סי' א' שהביאו ועיי"ש במה שכתבו בביאור דבריו בזה באריכות ועי' במ"ש בזה לדינא ועי' בד"ק בהשמטות שכ' דאם צלו ביצה ובעוד שהי' יס"ב הניחו על גבי כ"ח לבן ונמצא בו ק"ד אם במקום המגע הביצה בהכלי הי' הקליפה דהביצה שלם יש להקל ואם בשלה הביצה במים והוציאה מן המים והניחה על הכלי אם היתה הביצה יבש מבחוץ כשמניחה על הכלי ג"כ יש להתיר דהוי כשתי קדירות שנוגעות זב"ז דכשאין לחות בינתיים כשר אבל אם הוא לחה עדיין מבחוץ יש לאסור הכלי וכ' שם דאין לסמוך להקל אף בהי' לחה מבחוץ משום דקליפת הביצה הו"ל כ"ק דזה לא שייך רק בשלא נאסרת קליפת הביצה מקודם כשבישלה בפ"ע או בצליי' רק עתה הוא צולה אותה ע"ג זה הכלי בזה שפיר יש לסמוך דקליפת הביצה הוי במקום הכ"ק אבל היכא שצלו או שבשלו מקודם הביצה בפ"ע ונאסרה קליפת הביצה מקודם אז אם הניחה על הכלי ויש שם לחות יוצא ממנה בליעת האיסור שבתוך הקליפה וצ"ל כ"ק חוץ מקליפת הביצה ועיי"ש עוד שכ' דכל מ"ש דקליפה של הביצה הו"ל ככלי בפ"ע הוא רק בקליפה הקשה אבל בקליפה הרכה שתחת הקליפה הקשה וכן ביצה שאין לה קליפה קשה כלל רק קליפה רכה לבד חמור ולא שייך הקולא הנ"ל דאין הבליעה יוצא ממנה בלא רוטב כיון דהקליפה רכה עיי"ש:

ומ"ש הבאה"ט מהט"ז דאם היה הדם בביצה במקום שהוא ספק אם היא במקום האוסרו יש להתיר החמין [הנה בס' בית יצחק (מהשו"ב מפעסט) בעמודי זהב ס"ק י"ז כתב מהפר"ח דאם הוא ספק אם הוא במקום האוסרו יש להחמיר באין הפ"מ עיי"ש וליתא דבפר"ח לא נזכר זאת כלל והכנה"ג בהגהות ב"י סוף אות ל"ט ואמ"ז סק"ו החליטו לדינא כהט"ז בפשיטות להתיר במקום ספק אם הוא במקום האוסר ומבואר מפשטות דבריהם אפי' באין הפ"מ] ועי' בשו"ת מהר"מ די בוטין סי' כ"ט שנשאל בעובדא ששמו י"ב ביצים בתוך הקדירה של חמין הנקרא יאפראקי"ש שהוא תבשיל של מין בשר המתמלא בתוך ענבי גפן ובביצה אחת נמצא דם בחלמון ולא בתחילת הריקום והיה ספק אם עלה רוטב הרתיחה למעלה מכל הביצים וגם היה ספק אם הדם בקשר של חלמון או חוץ לקשר והורה להתיר עיי"ש ועי' בכנה"ג בהגהות ב"י אות מ"א שהביא דבריו לדינא. ועי' בשלחן גבוה שם שכ' דדוקא בעובדא של המהר"מ די בוטין הנ"ל שהיה הרבה ביצים דתלינן דמסתמא לא היה נוגעים כל הביצים בתבשיל אלא היה זה ע"ג זה ואיכא למימר דאותה ביצה שנמצא בה הדם לא נגעה בתבשיל כלל וגם ספק אם עלה הרתיחה למעלה מכולם ונגע בביצה האסורה ויש לתלות יותר שלא עלה הרתיחה למעלה משום שהיה העובדא במאכל יאפראקי"ש דמסתמא אין בה רוטב כשאר תבשיל אז הותר בצירוף הס' באיזה מקום היה הדם כאמור. אבל בחסר תנאי א' אין להקל בזה עיי"ש ולפמש"ל (ס"ק ל"ז) דכל שהיה הדם במקום שהיא ספק אם הוא במקום האוסר אמרינן סלק את שאינו מינו ומינו רבה עליו ומבטלו בלא"ה יש להקל בעובדא זו אפי' היה ידוע שעלו המים למעלה מכל הביצים כיון שהיה י"ב ביצים ונמצא דם רק בא' מהם אמנם יש נ"מ בדבריו היכא שלא היה רוב ועי' בד"ק ס"ק ו' בעובדא שהטמינו ביצים בתנור של שבת ונצטמק כל המים שבקדירה עד שלא נשאר מים כלל והיה כל הביצים שבקדירה יבשים ובלא המים לא הוי ס' וכתב שם דלכאורה יש להחמיר דנ"נ באמצע הצימוק כיון שיש לחוש שאז לא היה ס' ואף שלא היה מים הרבה מ"מ ע"י קצת המים שנשאר קבלו קצת טעם מהביצה האסורה ונ"נ וכ' דמ"מ יש להקל מס"ס ספק שמא היה הדם במקום שאינו אסיר כלל וס' שהביצה האסורה היתה למעלה וכל זמן היותה במים היה ס' בהקדירה ובהיותה קצתה במים ג"כ יש פלוגתא אם היא ככולה בחוץ או ככולה בפנים ואם אין ככולה בפנים תלינן דכל זמן שהיה ביצה זו במים היה עוד ס' ויש להקל בזה אף אם היה הק"ד בחלמון אף לדעת הלב"ש דבחלבון הוי כודאי במקום האסור מ"מ בכה"ג שאנו דנין לענין חנ"נ יש לסמוך להקל כל שהדבר ספק ואין שם נטייה להיפך שהיה ביצה זו האסורה למטה ועיי"ש בגה"ק אות ב' מ"ש ע"ד הד"ק בזה:

סעיף ז (נב) ביצים המוזרות. עפת"ש מ"ש מהתפל"מ דה"ה ביצים הנמצאות