דרכי תשובה - ג סז

יש ס"א ביצים של היתר נגד האיסור. וסיים שכן נהגו עיי"ש אמנם בלב"ש שם ס"ק צ"ד צ"ה צ"ו צ"ז צ"ח כ' לחלק בדינים אלו כך דאם נמצא על החלמון אפי' שלא על מקום הקשר לא קירנן לי' ספיקא ואסור כל התערובות עד ס' אבל אם נמצא על החלבון אפי' על מקום הקשר ונתפשט חוצה לו בין במקום הכד ובין במקום החד אם לא טרפן לגמרי ה"ז זורק החלבון שעליו הדם וכל מה שנראה לו שהוא מאותו החלבון וגם החלמון ההוא יזרוק והשאר מותר אם התערובות הוא חד בתרי או יותר וכ' דאפי' נמצא הדם בשני מקומות במקום החד ובמקום הכד ונתפשט בב' המקומות חוץ לקשר או שנמצא דם בב' ביצים בא' במקום החד וא' במקום הכד ובשניהם נתפשט חוץ לקשר ויש בהתערובות כדי לבטל שני הביצים חד בתרי ג"כ י"ל דשרי אם יסכימו לזה מורים עיי"ש. אמנם בכל זה הלב"ש לשיטתו אזיל דס"ל דבנמצא בחלמון בכ"מ דינו כודאי במקום האוסרו ובנמצא בחלבון אף במקום הקשר הוי רק ספק אבל לפמש"ל (ס"ק כ') מהיד יהודה ושאר מחברים דבנמצא בחלמון שלא במקום הקשר הוי רק ספק טריפה במקום הפ"מ ומקום האוסר בודאי הוא בקשר החלמון וכן בקשר החלבון ונתפשט חוצה ממילא דגם לענין זה נשתנה דינו דבמקום הפ"מ יש להקל גם בנמצא הדם בחלמון כל שלא הי' במקום הקשר נחשב רק לספק וסגי ברוב ואם נמצא בקשר החלבון ונתפשט חוצה לו יש להחמיר אף בהפ"מ להצריך ס' דוקא:

וכתב שם עוד בלב"ש דכ"ז הוא בנמצא הדם במקום ידוע בביצה וניכר באיזה מקום הוא אם בחלבון או בחלמון כנ"ל אבל אם נמצא הטפה בין התערובות ולא ניכר כלל אם בחלמון או בחלבון שרי לכ"ע בחד בתרי. ועיי"ש עוד בס"ק צ"ט וק' שכתב דכל מ"ש דבנמצא בחלמון בכ"מ אוסר התערובות כנ"ל הוא רק בלא טרפן או שהתחיל לטרפן ולא טרפן רק מעט ולא טרף לגמרי ונשאר כל החלמונים שלימים אז דיינינן לי' לודאי איסור ולא חשבינן לי' לספק שמא ממקום אחר בא הדם משום דכאן נמצא כאן היה אבל אם טרפן לגמרי שגם החלמונים אין אחד מהם שלם ונמצא דם אפי' אם נמצא הדם מונח על מקום חלמון מ"מ שרי חד בתרי דכיון דכבר נתבלבל כל החלמונים דיינינן לי' לספק איסור שמא בא הדם למקום החלמון ההוא ממקום אחר. אך מהיות טוב יזרוק כל חלמון שסביבות הדם עיי"ש:

(מ) הואיל ובלא"ה וכו' עי' בלב"ש סעי' כ"ח שכ' דאם נתבשלו ג' ביצים בקדירה או יותר ונמצא דם בא' מהביצים וליכא ששים בכל מה שבקדירה נגד הביצה האסורה אף אם הי' הדם במקום שהוא ספק אם הוא מקום האוסר דקיי"ל דהביצים מותרים בביטול חד בתרי מ"מ שלא בהפסד מרובה יש לאסור הקדירה אך רק במקום הפ"מ יש להתיר הכלים עיי"ש. ועי' בעקרי הד"ט חאו"ח סי' י"ט אות ט' שכ' מתשו' בית יהודה ח"ב סי' ל"ג ול"ה בעובדא שבשלו ביצה שלימה בקליפתה בקדירה עם תבשיל אחד ונמצא דם בהביצה ולא נודע אם הי' ס' בכל מה שבקדירה, נגד הביצה והורה דנאסרה הקדירה מספק. והוא ז"ל השיג עליו ופסק דסגי בשהי' מעל"ע דדוקא בודאי איסור גזרו אינו ב"י אטו ב"י ולא בספק איסור עיי"ש. אכן לפמ"ש בפת"ש לכל סי' ק"י בדיני ספק ספיקא סעיף קטן י"ט מהפרמ"ג ותשובת הגאון רעק"א ז"ל דדוקא כשנודע הספק לאחר מעל"ע הוא שיש להתיר הכלי אבל אם נודע קודם מעל"ע אין צד להקל ממילא דאין לסמוך ע"ד להקל בזה. שוב ראיתי ביד יהודה בפיה"ק ס"ק י"א שכ' ששמע מרב אחד דיש להתיר תמיד הקדירה לאחר מעל"ע אם הי' הדם במקום שאסור רק מספק עיי"ש ועי' מזה בשו"ת נהרי אפרסמון חיו"ד סי' ה' באריכות:

(מא) ובלא"ה וכו'. כ' בלב"ש ס"ק ק"א ק"ב וק"ג דע דבכל דינים הללו אין חילוק בין אם נודע תחילה שיש דם בביצה א' ואח"כ נתערב בשוגג ובין אם לא נודע כלל שיש דם עד אחר התערובות עיי"ש ועי' בדברינו לעיל (ס"ק בארי ל"ז) מ"ש בזה מהבינת אדם וצ"ע:

(מב) חד בתרי בטל. ואם היה הדם במקום האיסרו בודאי רק שהיה ספק אם נתערב עם הכשרות והיה בכשרות רוב ג"כ מותר. גליון מהרש"א מתשו' עבוה"ג עיי"ש:

(מג) אבל אם הביצה לבד. עי' בס' בן אברהם על דיני ספיקות סי' מ"ח בעובדא ששברו בקערה ביצה שיש בו קורט דם והניחה כך בקערה ושהתה שם מעל"ע אם יש תקנה לאותו כלי דהא קיי"ל דכבוש כמבושל ועיי"ש במה שהאריך בזה והעלה להתיר דיש כמה ספיקות שמא לא היה הק"ד במקום האוסר ואת"ל שהיה במקום האוסר שמא הלכה כמ"ד דאין כבוש אלא בחומץ וציר ואת"ל דכבוש אפי' באינו חריף הוא כמבושל שמא הלכה כהמ"ד דלא הוי כבוש אלא בג' ימים ובפרט בכלי יש עוד ספק שמא הלכה כהמ"ד דאין כבוש אלא באוכל ולא בכלי וכיון שכשבאו לשאול על הכלי כבר היה הכלי אינו ב"י מכל הלין טעמא יש להכשיר הקערה עיי"ש באריכות:

(מד) אם הביצה לבד אסור וכן אם נתבשלה וכו'. ר"ל אם נשבר ביצה אחת בקערה ונטרף ונמצא בה דם ולא נודע אם היה במקום האוסרו או במקום המותר אסור מספק וכן אם נתבשלה הביצה שלימה או נצלה ונמצא בה דם אחר בישולה ולא ידעינן אם היה הדם במקום האסור או במקום המותר אסיר מספק. שלחן גבוה שם:

(מה) אם נתבשלה. עי' בס' ערך השלחן הספרדי אות ז' שכ' דלא שייך דם שבשלו בדם ביצים דכיון דאיסורו הוא משום ריקום א"כ אפי' נתבשל אסיר מדאורייתא לכ"ע עיי"ש וכ"כ בס' אוהל יעקב הספרדי מערכת ד' אות ב' לדינא. אמנם ועיון בפלתי ס"ק ג' שכ' להיפך דאם נתבשלה הביצה יש להקל בכל אופן דהא לעולם לא הוי רק ספק א סור דהא לא ידעינן אם הדם הוא במקום האיסר וכיון דנתבשלה הא הו"ל דם שבשלו דאינו אסור רק מדרבנן א"כ הו"ל ספיקא דרבנן לקולא עיי"ש. וכן נלפענ"ד שכן הוא דעת מרן האר"י ז"ל דהנה בשער המצות פ' אחרי כ' הרח"ו וז"ל ובענין ביצה צלויה ראיתי למורי ז"ל זלה"ה פעמים שהיה גומעה כשהיא צלויה בלתי שישגיח בתוכה אם יש בה דם או לא ולא היה חושש לסברת המחמירים וכו' והביא ראיה מן התלמוד מכמה מקומות וכו' והטעם כי הוא ספק ספיקא דרבנן עכ"ל. הנה מ"ש דהוי רק ס"ס דרבנן ולכאורה צ"ע הא דם ריקום הוי דאורייתא כמש"ל (ס"ק י"א) וע"כ דס"ל דאפי' דם ריקום לאחר שנתבשל הוא רק מדרבנן. ועשפ"ד ס"ק מ"ד מ"ש בזה דאם בשלה הביצה לבדה אף אם דדם שבשלה אינו אלא מדרבנן מ"מ הביצה אסורה אבל התערובות יש להקל אפי' בנפלה לאינו מינה דכל דנתבשלה יש להתיר בהפ"מ אך באין ס' עיי"ש ועי' ביד יהודה בפי' הארוך ס"ק ו' שהשיג ע"ד בזה מדברי הפרמ"ג בעצמו בפתיחה להלכות מליחה שכ' מהמשמרת הבית דאע"ג דדם שבשלו אינו אלא מדרבנן מ"מ אין להקל בכל ספיקותיו כיון שקרוב מאד לאיסור תורה וסיים דאין להקל בספיקן כ"א היכא דאתמר בפירוש להקל או שיש בלא"ה צדדים להקל וכן הקשה עליו מדברי הש"ך סוף סי' ע' וכו' ע"כ העלה דאין לסמוך על זה להקל מחמת דהוי דם שבשלו עיי"ש ועי' בלב"ש שהשמיט דברי הכו"פ והפרמ"ג לגמרי וכתב דאם נמצא הק"ד במקום דהוי דודאי איסור אסור אפי' לאחר בישול כל התערובות עד ס' עיי"ש ולא כ' כלל דחוי רק מדרבנן מטעם דם שבשלו והיינו כדאמרן. ועי' בדברי שאול ויוסף דעת ובהגהות הגאון מהרש"ק ז"ל על הפרמ"ג שם שהקשה על השפ"ד מה מדמה דם שבשלו לכאן דהא כאן בדין זה לא הוי האיסור משום לאו של דם שהרי חזינן דכל הביצה אסורה אף שאין בה רק טפה א' ובע"כ דהאיסור הוא רק משום ריקום אפרוח ואף כשבישלה יש איסור זה מה"ת ועיי"ש בדברי הגאון מהרש"ק שסיים וז"ל שוב עיינתי בש"ס וטור וכו' וראיתי שצדקו דבריו שאף זה הוי איסורו רק משום לאו של דם ומה שכל הביצה אסורה הוא משום דשדי תכלא בכולו והוי כדם בשר ולפ"ז צדקו דברי המחבר עכ"ל. ועיין בפר"ח להלן סי' פ"ו סק"ב שכ' דבנמצא ק"ד בביצה כיון דהתחיל להתרקם שדא תכלא בכולה וחשבינן דיש בכולה כח דם עיי"ש והיינו כדברי הגאון מהרש"ק שכתב בדעת הפרמ"ג ועי' בתב"ש ריש סי' ט"ו שהביא דברי הפר"ח בזה והקשה דאי נימא כדבריו דכל איסור של ק"ד הוא משום דם לא נצטרך מה"ת לבטולי ולשעורי בכל הביצה דכל דם שבשלו אינו אסור כ"א מדרבנן ותירץ עפ"ד התוס' בחולין דף קי"א ע"ב ד"ה דמא דס"ל דדם שבשלו חמור טפי משאר איסור דרבנן עיי"ש ותימא על הגאון מהרש"ק שלא הביא דברי התב"ש בזה וע' בהגהות הגאון בעל שואל ומשיב על הפרמ"ג מ"ש בדברי הפר"ח והמנח"י בזה ויי' בס' אהל יעקב (כללים) ערך דם ביצים אות ב' שהעלה