דרכי תשובה - ג סד

אמנם בס"ק ו' במוסגר חזר בו ומשוי גם בנמצא בחלמון רק לספק מקום האוסר ועיי"ש במוסגר שכ' הרב המסדר שכן ראה מנעוריו מורין כן לחשוב הכל לספק מקום האוסר עיי"ש ועי' בהגהות יד אברהם בסעיף שלפ"ז שכתב דבהפ"מ יש לסמוך על הרא"ה ולומר דאף בנמצא בחלמון לא הוי רק ספק איסור עיי"ש. ולפענ"ד נראה דבקשר של חלמון וכן בקשר של חלבון ונתפשט חוצה אין להקל אף בהפס"מ לחושבו כספק ובכ"מ יש לחשבו כודאי (ועי' מזה להלן בסעיף שאח"ז בבאה"ט ובפת"ש ובדברינו שם). ועי' בתורת יקותיאל ס"ק ב' מה שהאריך בזה ובקיצור דינים אות ב' ואות ד' וכתב דאם נמצא דם בשני ביצים דהיינו בביצה א' נמצא הדם על החלבון שלא במקום הקשר ובביצה שניה על החלמון שלא במקום הקשר ונתערבו הביצים בתבשיל דאף דלכאורה י"ל דאין צריך ס' רק כנגד ביצה א' כיון דשנים רק מחמת ספק אסורים ממ"נ א' מותרת מ"מ לדינא אין להקל וצריך ס' כנגד שניהם. וכן אם נמצא דם בב' ביצים וא' חוץ לקשר של חלבון ובביצה א' על הקשר של חלבון וספק אם נתפשט חוץ לקשר או לאו צריך ג"כ ס' כנגד שניהם עיי"ש באריכות:

סעיף ד (כה) הטרופות בקערה. ר"ל שהתחיל לטרפן מעט ולא טרפן לגמרי באופן שהחלמונים נראין עדיין שלימים. ב"י. ועט"ז סק"ג ולב"ש שם ס"ק צ"ד:

(כו) שמאחר שהן טרופות בקערה. ר"ל דע"י שהתחיל לטרוף מתערב חלבון האיסור אף לתוך החלמונים אע"פ שנראים החלמונים עדיין שלימים דהא לא טרף רק התחיל לטרוף אפ"ה גם החלמונים אסורים דודאי נתערב גם בהם משא"כ סיפא בשבורות ולא התחיל לטרוף דאז לא נתערבו רק החלבונים לכן החלמונים הכשרים מותרים. לב"ש בהגהות הט"ז (הנדפס מחדש בסוף ח"א מיו"ד) ובספרו לב"ש בחידושי דינים שם:

(כז) החלבון שהיא דק מתערב. פי' אף שמאותה הביצה שנמצא בה הדם הוא מחזיק עוד בידו את החלמון ואעפ"כ אסור כיון שהחלבון הדק כבר ירד אל הטריפות ונתערב (וכעין מה שכ"ל בס"ק הקודם) ס' שאול בן הלוי:

(כח) והכל אסור. ר"ל אפי' היה חד בתרי או יותר אא"כ יש ששים בכולם נגד החלמון. זקיני הלבוש. ועיי' במנח"י כלל ס"ב ס"ק י"א ולב"ש ס"ק נ"ה דמ"מ א"צ ס' רק נגד החלבון אבל אין צריך ס' נגד כל הביצה דהא החלמון הוא שלם וזורקו וה"פ:

(כט) אבל ביצים שבורות יחר וכו'. עש"ך ס"ק ט' שהראה מקום להפרישה ועשפ"ד דר"ל בדו"פ שם חולק על הב"י וס"ל דהכל תלוי אם הם בקליפתן או לאו. דשבורות היינו שהם עדיין בקליפתן אלא שנשברו אבל אם הם בלא קליפתן בקערה אף שעדיין לא נטרפו זה בזה דין טריפות יש להם ומבואר מדבריו דאם הם בלא קליפתן תו לא אמרינן שיקח החלמונים הכשרים בפ"ע דהחלבונים מתערבים תוקף ביחד וא"א להגביה החלמון שלא ידבוק עמו קצת חלבון האסור ועי' במנחת יעקב שם ס"ק ב' ומבואר משטח דבריו דס"ל כהב"י לדינא דכל שלא נטרפה אף שהוא בלא קליפתה מהני לוקח החלמון ודלא כהדו"פ ועיי"ש בדברי בנו בסולת למנחה וכן נראה דעת הלב"ש שם:

(ל) ונמצא דם בחלבון. עי' שלחן גבוה ס"ק י"א שכ' דה"ה בחלמון ומבואר מדבריו דעכ"פ גם בחלבון הדין כן אמנם יעוין במ"ז סק"ג שכ' דנראה דתיבת בחלבון הוא ט"ס וצ"ל בחלמון עיי"ש ועי' בלב"ש ס"ק פ"ח וס"ק צ"א וצ"ב שכ' כן בהחלט שצ"ל בחלמון משום דדוקא בנמצא בחלמון דינא הכי אבל בנמצא בחלבון אפי' על מקום הקשר ונתפשט חוץ לקשר אם התערובות הוא חד בתרי או יותר מותרים כל הביצים אפי' החלבונים רק יזרוק החלבון שעליו הדם כל מה שנראה לו שהוא מאותו החלבון וגם החלמון ההוא יזרוק והשאר מותר עיי"ש (וע"ל ס"ק י"ט):

(לא) יקח החלמונים הכשרים. עי' במנחת יעקב שם שכ' בשם כמה פוסקים דגם החלבונים הכשרים מותרים עיי"ש ועי' באורח מישור סק"ג שהשיג עליו בזה כיון דגם בביצים שבורות ואינם טרופות החלבון מתערב עם שאר החלבונים ורצים למקום א' והחלמונים עומדים בפ"ע וא"א ליקח החלבונים עיי"ש וכ"כ בלב"ש ס"ק פ"ח לדינא עיי"ש. אמנם יעוין בסלת למנחה בהגה מבן המחבר ז"ל שהשיג על האורח מישור דבחנם תפס על אביו המנח"י בזה כי הוא עמד על הנסיון וראה ובחן שכששוברים הביצה בנחת בלי טרופה כלל אז כשלוקחין אח"כ החלמון עולה עמו רובה ככולה מהחלבון והאורח מישור לא דק כלל עיי"ש. ועי' מזה בס' שורש מיעקב הראשון אות ב'. ועי' ביד יהודה בפיה"ק סק"ח מ"ש בזה וכ' דבנמצא הדם במקום האסור בודאי צ"ע אם יכולין לסמוך ע"ד המנח"י הנ"ל אכן אם נמצא הדם במקום שהוא ספק אם הוא במקום האוסר אז שפיר יוכל ליקח החלמונות הכשרים וכל חלבון שיענה עמהם כשר ומה שישאר עם חלמון האסור יזרוק עיי"ש:

(לב) והם מותרין. ואין חילוק בזה בין אם היה הרבה ביצים או רק שנים דאף דלא היה רק חד בחד מכל מקום החלמון הכשר מותר דהא לא נתערב איסור בתוכו וכן אפילו חד בתרי אי יותר מ"מ החלבונים כולם אסורים משום שנתערב בתוכם החלבון האסור ובעי ס' נגד החלבון. לב"ש ס"ק פ"ט. וכ' שם עוד בס"ק שאח"ז דאע"ג דזורק גם חלבון האסור מ"מ נראה דצריך ס' נגד כל החלבון דחיישינן שמא חלבון אחר זרק והחלבון האסור נשאר כולו כיון דמתערבים יחד עיי"ש והוא לשיטתו אזל דס"ל כדעת האורח מישור (הנ"ל בס"ק הקודם) ולא ראה דברי הסלת למנחה שהשיב על האורח מישור כנזכר. ולפמש"ל בשם היד יהודה נראה דאם הי' ספק אם הי' הדם במקום האוסר וידוע ששבר הביצה בנחת בלי טרופה כלל ולקח החלמון האסור עם החלבון שעלה עמו סגי לשער בס' נגד מעט החלבון שנשאר בהקערה לפי אומד הדעת:

(לג) וישאיר אותה. עבאה"ט מ"ש מהט"ז ור"ל דלא יקח הטרופה משום דנשאר קצת בקערה ממה שנוטל אלא יקח הכשרים וישאר מהם בקערה. מ"ז סק"ד:

(לד) ויורקם. לאו דוקא דהא מותר ליתנם לעכו"ם דהא לא אסור בהנאה. בית מאיר מהכנה"ג וה"פ:

(לה) וכל זה כשידעינן שהיה הדם וכו'. עבאה"ט ופת"ש ועי' בדברינו להלן סי' ק"ז (ס"ק ו') דכל החומרות בזה הוא רק אם רואין שלא נתעפשה הביצה אבל אם רואין שנתעפשה הביצה והריקום אין לאסור התערובות כלל וא"צ ס' כנגדו:

(לו) אבל אם היה ספק אם היה במקום האיסרו. עפת"ש ומ"ש ע"ד הש"ך דבכ"מ שנמצא הוי ספק אפי' בנמצא בחלמון וכו' ועי' בשו"ת שם ארי' חיו"ד סי' י"ז (ועי' בדברינו לעיל ס"ק כ"ו) ועי' בד"ק סק"ה שכ' דגם בנמצא הדם במקום שאוסר בודאי צ"ל הבחנה ברורה אם הוא דבוק שם מתולדה משא"כ אם רק מונח על גביו יש לתלות דממקום אחר בא לשם וגם כ' שם דאם נמצא ב' טפות על מקום האוסר בודאי ולא הי' ניכר אם הי' הב' טפות דבוקים שם מתולדה ויש ספק שהטפה הב' בא לשם מביצה אחרת אין להחמיר להצריך ס' נגד ב' ביצים וסגי בששים נגד ביצה אחד שהרי יש ס"ס לקולא שמא מביצה זו הי' שניהם ואת"ל מביצה אחרת הוא שמא מהחלבון שלא במקום קשר בא עיי"ש:

. (לז) יש להתיר התערובות. עבאה"ט סוף סק"ז מ"ש מהט"ז במעשה שבא לידו דאמרינן סלק את מינו כאלו אינו וכו' ועי' במ"ז סק"ה מ"ש בזה וחקר אם גם הש"ך מודה לדין זה וכ' דאף להש"ך דלקמן סי' צ"ח סק"ח דסובר דאינו מינו אסור אפשר דמודה כאן כיון שיש הרבה דעות דדם ביצים דרבנן ומיהו אם נפלה אותה הביצה לחוד לאינו מינו ואינו יודע אם יש ס' לא אמרינן ספק דרבנן להקל בכה"ג מיהו אם יש ספק אי נפל לאינו מינו הוי ס"ס עיי"ש ועי' בלב"ש ס"ק ק"ו מ"ש ע"ד הט"ז והש"ך והפרמ"ג בזה וגם ביאור הדין של הת"ח כלל מ"ה שכתב דאם נתבשלה הביצה עם